סקירת AI של המאמר(אלון, עכשיו אין תירוצים 🙂 )

באחד מימי הסתיו רצתי סביב שדה הכותנה שנקטפה והשדה החל להיחרש:

מצד ימין החלק שכבר נקטף והשיחים נעקרו ובחלק השמאלי כבר בוצע החריש כשלב ראשון בהכנת השדה לזריעת השנה הבאה. ברקע, למי שמתעניין, הרי הגלעד שנמצאים בירדן.

כשהייתי ילד הכותנה הייתה הגידול החקלאי המשמעותי ביותר באזורינו והיה אתגר משמעותי לסיים לקטוף אותה ולחרוש אחריה עוד לפני בוא הגשם שמזיק מאד לכותנה שעוד לא נקטפה וגם מקשה על החריש שלאחר הקטיף. בשל כך חרשו בעונת הסתיו בשלוש משמרות, שבעה ימים בשבוע. עד היום אני זוכר את הפעמים שביום שישי בלילה, לאחר הארוחה החגיגית, כילד צעיר, הייתי הולך עם אבא שלי לחרוש. זו לא הייתה העבודה הקבועה של אבי אלא תגבור, סוג של "מילואים" עקב הלחץ העונתי. עד היום אני זוכר את החוויה של ישיבה על ברכיו של אבי, מחזיק בהגה, מתאמץ לשמור על קו ישר בכלי עם מאות כוחות סוס. אח"כ קפה שחור מטרמוס וכעבור עוד קצת זמן, הירדמות מכווץ בפינת הקבינה של הטרקטור עד הזריחה בה הגיע מישהו אחר להמשיך.

היום כותנה היא רק עוד גידול מתוך מגוון גדול בהרבה של גידולים ומצד שני גם הכלים יעילים הרבה יותר ולכן הלחץ לגמור הקטיף והחריש לפני הגשם כבר לא גורם לעבודה סביב השעון.

אבא עוסק ועסק כל חייו בבניה.

פעם כשדיברתי איתו על עבודתי בבנק ענה שהוא חייב לראות משהו מתקדם מתחילת יום העבודה ועד סופו. הוא לא היה מחזיק מעמד במקום בו לא רואים את השינוי: השדה משנה את הגוון לאחר החריש, הבית מוסיף עוד שורות בלוקים וכדומה.

הצורך לראות את ההתקדמות הוא לדעתי מהמכשולים הגדולים להתקדמות הכלכלית

לאורך מיליוני שנות ההתפתחות שלנו למדנו לסמוך בעיקר על החושים שלנו. "טוב מראה עיניים", "תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים" וכו'. רק שחלק מאד גדול מההתפתחות בתחומים רבים, איננו יכולים לראות או לחוש. לפעמים אפשר להחליף את תחושת ה"ראיה" בתחליפים. למשל, איני יכול לראות את השינוי שעובר על הגוף שלי כתוצאה מריצה. אני מחליף תחושה זו במדידת הריצה עצמה ובהבנה שאם ב- 2020 יכולתי לרוץ 100 מטרים והיום 10 קילומטרים ואני יודע שריצה זה טוב אז ככל הנראה עשיתי לגוף שלי משהו טוב. כפועל יוצא מכך, אנשים מעלים לאט לאט את המינון. לאחר 10 ק"מ, חצי מרתון, מרתון שלם, איש ברזל והלאה… הגוף ככל הנראה לא צריך את העלייה במינון כדי להיות במיטבו אולי אפילו ההיפך אבל לשמר כל הזמן "רק" עשרה ק"מ פעם ביומיים נניח זה משעמם וזה נוגד את רעיון ההתקדמות. גם בתחומים אחרים, העובדה שאיננו רואים את השפעת המעשים שלנו היא לרועץ. מראם שרמן, בעל ההסכת המומלץ ג'יקונומי שמעתי את הדוגמה הבאה: תארו לכם שהייתם רואים את הנוירונים נוצרים במח של הבת הפעוטה שלכם בזמן שאתם עושים איתה פעילות כלשהי. נניח מקריאים סיפור, מטיילים, מנדנדים נדנדה, שרים יחד, שואלים איך עושה כלב? וכו' הראש היה שקוף והייתם רואים על המוח את ההשפעה של כל פעולה לטוב ולרע. האם במצב כזה הייתם מקדישים יותר זמן לילדים? הייתם מעדיפים לשוחח איתם במכונית או לתת להם מסך כלשהו? האם היה אותו מספר מעשנים בעולם אם אפשר היה לראות מיד את השפעת הסיגריה הנוכחית על הגוף?

זו בדיוק הבעיה למשל עם רעיון ההשקעה לטווח ארוך. נניח שיש לי חצי מיליון שקלים ואני צריך להחליט אם להשקיעם בבורסה או בנדל"ן. אני לא נכנס לשאלה איזה מבין האפיקים עדיף. יש לכל אחד יתרונות וחסרונות. אבל, אני טוען שרבים בוחרים בבורסה תחת האמירה "אני לא רוצה לחכות עכשיו 20 שנה עד שדירה תניב לי משהו". דירה מניבה "משהו" מהיום הראשון לרכישתה בשני אופנים:

1. שכר הדירה שמקבלים מקטין את החוב לבנק. ההון שלנו הוא סך כל הנכסים פחות סך כל ההתחייבויות. אם שילמנו חלק מהמשכנתה, ההתחייבות ירדה – ההון עלה.
2. על פני השנים סיכוי גבוה שהדירה תעלה את ערכה ב- X אחוזים לשנה On average. כל אחד קובע את X כרצונו. לדעתי 3% לשנה(בניגוד ל- 10% בעשור האחרון), זה ממוצע סביר.

מנגד, אם שמתי את הכסף בבורסה אני יכול בכל יום לראות את השינוי בערכו. היכולת לראות בעיניים(כאילו יש דרך אחרת לראות) דבר אחד לעומת הדבר השני שאנו מבינים(לאחר קריאת מאמר זה) אך לא רואים היא דבר שגורם לרבים לבחור בחלופה א' לעומת חלופה ב'. אני לא אומר שחלופה א' עדיפה על ב', אבל את ההחלטה בין החלופות כדאי לבצע על חישוב ולא על סיפור שאנו מספרים בהתייחס לנטיה האבולוציונית בת מליוני שנים המעדיפה ראיה על הבנה.

על אותו עיקרון של רצון לקרב אלינו את הדברים כך שנוכל כמעט לחוש או לפחות להיות במצב הקרוב ככל האפשר לחישה, אנשים שואלים שוב ושוב על משיכת כספי הפנסיה כדי "להשקיע בעצמי". לו השקעה עצמית והשקעה על ידי מנהל ההשקעות של קרן הפנסיה היו זהות מבחינת התפעול אז היה בסיס להנחה שאולי את יודעת להשקיע טוב ממנהלי הקרן(בסבירות גבוהה מאד זה לא נכון וגם אם את משקיעה טוב ממנהלי הקרן אז קרוב לוודאי שלא טוב יותר מסתם מדד מניות מפוזר). במצב הרגיל, משיכת כספי הפנסיה גוזרת על השקעתך שני דברים:

1. להתחיל עם כ- 30% פחות כי זה המס שישולם בעת המשיכה על הכספים הצבורים.
2. לשלם מס של 25%, מס רווחי הון, על כל רווח שההשקעה העצמית תניב.

חיבור שתי מגבלות אלו עם העובדה שלכתחילה אנו כנראה לא משקיעים טובים מהממוצע(המחשבה שכן או הטיית המקצוענות היא נושא למאמר אחר), מביא להבנה שאמנם נוכל לראות כל הזמן את הכסף, כמעט לחוש בו, אבל בסופו של דבר יהיה לו הרבה פחות ממנו.

בחזרה למראה עיניים – מחשבון רווחי השקעות שפיתחתי

כדי להמחיש בכל זאת את האופן בו הון נצבר ולא משנה באיזה אפיק הוא מושקע, בניתי מחשבון תשואת השקעה. אם מדובר על השקעה בשוק ההון אז ייתכן ומדובר על סכום חד פעמי כלשהו והפקדה חודשית נוספת. אם מדובר על השקעה בנדל"ן אז ככל הנראה מדובר רק על השקעה חד פעמית(ברכישה) ואז צמיחה לפי הערכת עליית ערך פלוס כאמור ירידת החוב. את שני המקרים אפשר לבצע באמצעות מחשבון ריבית דריבית להשקעה שפיתחתי. בכוונה השתדלתי שהמחשבון יכלול גם חוויה גראפית וגם מספרית. לכניסה אל המחשבון הקליקו כאן

שימו לב שככל שמספר השנים גדול יותר כך משתנה לטובתינו היחס בין כמות הכסף שהפקדנו לבין כמות הכסף שהרווחנו.

לפני כמה שבועות הודיע וורן באפט שבגיל 94 הוא מפנה מקומו בראש חברת ההשקעות שלו, ברקשייר האתווי. זמן טוב לדבר על דרכו, מה אנו יכולים ללמוד ממנה ומה לא.

באפט הוא סמל של אדם המשקיע במניות והגיע להיות אחד האנשים העשירים בעולם. החברה שבבעלותו שווה כטריליון(1000 מיליארד) דולר, או אם תרצו – בערך פעמיים התוצר של מדינת ישראל כלומר סך השירותים והמוצרים שמייצרים אזרחי המדינה בשנה.

מה לא כדאי ללמוד מבאפט

אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי שאפשר להצליח להתעשר מבחירת המניות ה"נכונות", היו לי כבר איזה 39 שקלים. 😊. לרוב האנשים לא כדאי לנסות להעריך מהן המניות באמצעותן יוכלו לעשות "מכה". בסיבות לכך דנתי בעבר. אבל, כשאני אומר זאת לאנשים אני מקבל המון פעמים את התשובה, אבל הנה באפט הצליח ככה מאד. כדאי לזכור בהקשר זה כמה דברים

אם אתם יודעים שמו של מישהו ממקום נידח בארה"ב שהצליח לעשות משהו

סימן שנדיר מאד שאנשים יצליחו לעשות את אותו דבר. מיליוני אנשים בעולם יכולים לרוץ מאה מטר. אם אתם זוכרים את מי שמסוגל לרוץ 100 מטר בפחות מעשר שניות, סיכוי סביר שאתם לא תצליחו לעשות זאת. לפחות לא אם לא תקדישו לכך את כל חייכם. זה מעולה לשחק כדורסל אם אתם נהנים מכך. זה מעולה לשאוף למצויינות. זה מעולה לעודד בתכם לשחק כדורסל. יש בכך המון ערכים חיוביים. אם אתם מעודדים את בנכם לשחק כדורסל כדי שיהיה שווה 3.5 מיליארד דולר כמו מייקל ג'ורדן, זה כנראה לא יצליח. עובדה שיש רק אחד שהיה לו את השילוב של יכולת על המגרש ויכולת עסקית. כשאתם מכירים בשמות את המודל שלכם, כנראה שהוא חריג.

אוקיי אז לא בדיוק לתוצאות של באפט אבל אולי קרוב לכך? הרי גם 10% מהתוצאה שלו יספק אותי

בהמשך אכתוב מה צריך כדי להגיע לעשרה אחוז מהתוצאה של באפט וזה ממש לא קשה על אף העושר האדיר שזה יספק לך. אבל השאלה האם האופן בו פעל באפט היא הדרך הנכונה ביותר כדי להגיע לעושר זה.

תזכורת לדרך הפעולה של באפט: לימוד מתמיד. כנער בן 14(1944) שאל בספרייה את הספר 1,000 דרכים להרוויח 1,000 דולר והחל יזמויות שונות כגון מכירת מסטיקים, קוקה קולה, עיתונים. הכרות עם חוקי המס. בהיותו בן 14 הגיש דו"ח ראשון למס ההכנסה וקיזז מהכנסותיו הוצאות תיקון אופניים ששימשו למכירה מדלת לדלת. מאוחר יותר עשה תואר ראשון במנהל עסקים, תואר שני בכלכלה והמשיך ללימודים נוספים.

כשהוא החליט להשקיע בחברה זה לא היה בגלל שהוא "מאמין בטכנולוגיה"/"מאמין בדרך"/"אוהב את ההנהלה"/"מאמין בשוק" ומשפטים שונים שאני שומע מאנשים לגבי בחירותיהם בחברה כזו או אחרת. באפט לעומת השקיע ימים רבים לפני כל השקעה בלימוד מעמיק של הדו"חות הכספיים(מאזן, רווח והפסד ותזרים מזומנים) רוב החברות שנבחנו לא זכו להשקעתו והבודדות בהן השקיע היו כאלו שהוא סבר שיש משהו שמשקיעים אחרים לא שמו לב אליו ולכן המחיר הוא מחיר טוב.

יתירה מכך באפט קבע פעמים רבות שלא ישקיע בשום דבר בו אינו מבין ולכן התרחק מהשקעה בחברות טכנולוגיה. חריגה לעניין זה היא אפל אך אפשר להתווכח אם זו חברת מוצרים או חברת טכנולוגיה.

רוצים להשקיע כמו באפט? לימדו לקרוא דו"חות כספיים וחפשו מציאות בשוק ההון. למרות שהשכלתי דומה לשלו אך הפוכה(תואר בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים) ופעם למדתי לנתח דו"חות כספיים, אין סיכוי שאעשה זאת. זה מאד משעמם ולדעתי לא ניצול טוב של זמני. מה שברור הוא שאם את רוצה לבחור מניות באופן עצמאי אז הדבר הגרוע ביותר שתוכלי לעשות זה לקנות כל מיני קורסים עם הבטחות לשיטות ייחודיות או קבוצות המלצות שהן פעמים רבות פשוט תרמית. נפוצים למשל קורסים ל"ניתוח טכני" של מחירי מניות מתוך הנחה שאפשר לזהות תבנית כלשהי באמצעותה לחזות מה יקרה בעתיד. לא משנה כמה מחקרים יפורסמו ויראו שניתוח טכני אכן עובד לפעמים אך לא בתדירות גבוהה מאסטרולוגיה למשל, אנשים עדיין יקנו קורסים אלו. יש לנו נטיה טבעית לחשוב שהפער בין הצלחה לבין כישלון הוא פגם שנמצא אצלינו: חוסר ידע, חוסר כישרון, חסר משהו…לפעמים זה לא המצב. לפעמים לא ניתן לחזות משהו. יש שאלות ללא פתרון.

חישבו על מטוטלת. פעם, כשהייתי בתיכון יכולת לחשב בדיוק היכן תהיה המטוטלת בכל נקודת זמן אם ידעתי את אורך הזרוע, משקל המשקולת והזוית בה שוחררה. כולה שלושה פרמטרים. יכולת למשל לדעת בוודאות מלאה שהמטוטלת ששוחררה בזוית 45 מעלות, לא תגיע שוב לאותה זוית כשהיא חוזרת:

אם מוסיפים כולה פרמטר נוסף: ציר באמצע הזרוע, המטוטלת הופכת למטוטלת תוהו(מטוטלת כאוס/מטוטלת בלגן?) בלתי ניתנת לחיזוי כלל:

נעזוב רגע את השאלה אם ניתן לחזות כיוון של מניה ונחשוב על ההבדל בין באפט לבינכם. כשבאפט משקיע במניה מתרחשים שני דברים שלא קורים כשאתם משקיעים בה:

1. תחזית המגשימה את עצמה, אפקט חיקוי. כשמשקיעים רבים שומעים שהמשקיע הגדול בעולם משקיע בחברה כלשהי, הם רוצים להצטרף לחגיגה וכך נוצרת תחזית המגשימה את עצמה. זה לא יקרה כשאתם תבחרו להשקיע בחברה כלשהי.
2. יכולת למנות בעלי תפקידים בחברה. מי שמשקיע כסף רב בחברה יכול למנות אנשים מטעמו לדירקטוריון החברה. כך, כמשקיע הוא לא רק "סומך על ההנהלה" אלא הוא יכול ממש להשפיע על החלטות ההנהלה, מה שאתם לא יכולים לעשות.

בהקשר לזיהוי או יותר נכון חיפוש תבניות, הביטו רגע בתמונה הזו:

בהנחה שהרחפן הוא הדבר הראשון שראיתם בתמונה, מה הדבר השני? עבורי, קפצה מייד לעין דמות האישה משמאל למטה. אני אפילו לא יודע אם זו דמות אמיתית או שבמקרה סידור הבניינים יצר תחושה שיש שם דמות. כשביקשתי מ- AI לנתח התמונה הוא התעקש שאין שום דמות ואני מבלבל את המח :). שילוב של הנטיה לתבניות והמחשבה שאם רק היה לי יותר ידע/כישרון/שקדנות הייתי מצליח לקנות מניה של חברה כמו זו:

זה יכול להצליח, אתם עשויים לרכוש מניה כזו. אתם יכולים גם לזכות בלוטו. הצלחה כזו אינה מראה שיש לכם ידע מיוחד אלא מראה שבסבירות מסויימת גם הכלב שלכם יוכל לבחור מניה מנצחת.

רוצים להשקיע כמו באפט? נתחו מניות בצורה רצינית ולא באמצעות קסמים כאלו ואחרים מקורסים קצרים ולאחר הרכישה החזיקו במניה לנצח כדברי באפט. בקיצור היו משעממים.

רוצים להשקיע כמו רימון ולא כמו באפט או אפילו טוב יותר, כמו שבאפט המליץ לכל מי שאינו הוא להשקיע, קיראו מאמר זה – השקעה ראשונה שלכם בבורסה.

הזמן הוא חברכם הטוב ביותר, נצלו אותו

הדבר הכי גדול שעשה באפט הוא התחלה מוקדמת וחיים ארוכים. בגיל 11 קנה באפט את המניה הראשונה שלו. עד אז בזבז זמנו כדבריו. היום, 80 שנים לאחר מכן הוא מחזיק הון עצום. אבל, בואו נראה מה היה קורה למישהו שמשקיע 80 שנים בלי להיות משקיע מקצועי אלא על ידי כל בחירה של כמות מניות מקרית. 100,000 שקלים ועוד 500 שקלים לחודש במשך 80 שנים יניבו בקצה הדרך 217 מיליון שקלים. לא היו לכם 100,000 או 500 לחודש? 10,000 שקלים במקום חופשה אחת לחו"ל ואפס הפקדות לאחר מכן יניבו "רק" 13 מיליון כעבור 80 שנים. כל הסכומים לאחר השפעות אינפלציה. לא רוצים להמתין 80 שנים אלא "רק" 20? יהיו לכם מיליון שקלים. אם התחלתם בגיל בר מצווה אז מיליון בגיל 33 זה סכום נאה במיוחד אם פגשת בת זוג שעשתה את אותו דבר כילדה. הקליקו כאן כדי להכנס לגליון החישוב איתו הגעתי למספרים שכאן. את התאים בירוק אתם יכולים לשנות כדי להתאים למספרים שלכם.

היו צנועים ומשעממים

רוב בני האדם תחת לחץ כלכלי וחברתי מתמיד. האימה של הגעה למקום העבודה לאחר חופשה ולספר שהיית רחמנא ליצלן בסחנה במקום ביער השחור. הקושי לומר שהגעת לעבודה באוטובוס ולא במכונית יקרה. אכלת במסעדה ולא העלית לאינסטגרם כאילו לא בילית עם אשתך.

באפט מצידו למרות היותו מולטי מיליארדר גר באותו בית אותו קנה עם אשתו כשהיו זוג צעיר. אין בו גינוני עושר או הפגנת עושר.

אם תצליחו מגיל צעיר להכניס יותר ממה שאתם מוציאים ואת הפער להכניס להשקעה נושאת תשואה, יהיה לכם עושר מעבר לדמיונכם. בדקו אותי באמצעות המחשבון ששמתי מעלה. כשאני עושה את החישובים האלו במסגרת ייעוצים אנשים פעמים רבות מאד מופתעים.

גם בהשקעות הישארו כאמור משעממים. זה פחות סקסי לספר שהשקעת במניית בנק הפועלים ממניית טסלה אבל יש סיכוי גבוה שדוקא מניות כאלו יהיו עקביות בתשואתן. זכרו את הטיית השורדים. כשאנשים חושבים שיצליחו לבחור את המניות המצליחות הם נזכרים איך רצו אולי להשקיע באפל, אנבידיה, גוגל ולא עשו זאת. הם פחות זוכרים את המיליונים שהשקיעו בנוקיה, יאהוו, ליהמן ברדרס, אריקסון, מייספייס ועוד המון חברות שנראו כבלתי מנוצחות בשעתן ואת חלקן אולי כבר אינכם זוכרים.

מה עוד לא ללמוד מבאפט?

על דרך ההלצה אמר פעם באפט שהוא שם לב שילדים בני 6 רק לעתים מאד רחוקות מתים. מאז הוא אוכל כמו ילד בן 6: המבורגר גדול של מקדונלד וחמש פחיות קולה ליום. ספורט הוא לא עושה כי לדבריו זה "כלא".

לעתים יש סטיות מהנורמה בכל דבר. כשאנו רוצים בריאות טובה, שימו לב שאני מדבר על בריאות טובה ולא על חיים ארוכים. חיים ארוכים זהו סף נמוך לטעמי. ובכן, כשאנו רוצים בריאות טובה יש יותר סיכוי להשיגה אם נאכל בריא ונעשה ספורט מאשר ההיפך. היום לשמחתי אין סביבי אף מעשן. בעבר היה תמיד את המעשן שסבא של חברו גמר שתי קופסאות ליום והגיע לגיל 100. אולי, אבל גם לאותו סבא היה נעים יותר להגיע לגיל 100 בלי להשתעל כמה דקות כל בוקר. וגם אם לא שתעל אלא רץ מרתון תוך כדי עישון, עדיין יש יותר סיכוי להיות בריא, חזק וזקן ללא עישון, קולה והמבורגר יומי.

לכו רגע אחורה בזמן לשנת 2022. הקורונה הסתיימה. יש לכם קצת כסף ואתם מתלבטים בין שתי חברות טכנולוגיה להשקעה.

חברה א':

בעבר הייתה החברה הכי גדולה בעולם. כולם הכירו אותה. המוצרים שלה היו בכל בית. היא הייתה חדשנית ומוצלחת. אבל… כמו הרבה חברות טכנולוגיה המניה שלה ירדה בחדות במשבר ההייטק של תחילת המילניום. ב- 2016 המניה עדיין לא חזרה אל מחירה ב- 2000. כלומר 16 שנים אנשים מחזיקים מניה זו והתשואה היא עדיין אפס(!). גם העתיד לאו דוקא ורוד. החברה מפספסת את מהפיכת האינטרנט, מפספסת את מהפיכת הטלפון הנייד ואחר כך את מהפיכת הטלפון החכם. ולמעשה נשארת עם עוד מאותו דבר שנראה מבחוץ חסר ייחוד.

חברה ב':

מזמן מזמן הייתה על סף פשיטת רגל. אבל נראה שכעת היא על הגל. משנת 2000 עד 2016 בעלי המניות שלה עשו מעל 2,500% על השקעתם. כלומר הכפילו את ההון פי 25. בשנת 2022 יש לה מכירות אדירות. יש לה מידי פעם מוצרים חדשים המגדירים שוק שלפני זה אף אחד לא חשב כלל שהוא שוק. כולם מחכים שתפתח עוד טכנולוגיה שלא חשבנו שאנו צריכים.

ייתכן וחלק זיהו כבר שהחברה הראשונה היא מיקרוסופט והחברה השניה היא אפל. במי הייתם משקיעים בשנת 2022?

מאוגוסט 2022 עד פברואר 2023 הניבה אפל תשואה של 14%. באותה תקופה מיקרוסופט הניבה תשואה של כמעט פי 3, 41%.

לפני שנמשיך הלאה אני רוצה להכיר לכם תופעה אנושית המכונה פראידוליה – זיהוי תבניות גם בדברים אקראיים. המוח שלנו שואף כל הזמן לחפש חוקיות. אני בטוח למשל שאחת התגובות עליהן חשבתם לנוכח הנתונים שלמעלה היא "מי בודק תשואה שנה אחת, יש לבדוק על פני כמה שנים", בפועל, אם נסתכל במקום על שנה אחת, נניח על חמש או עשר שנים לא יהיה סיכוי טוב יותר לדעת מה יקרה בשנה הבאה עם חברות אלו.

הזינוק של מיקרוסופט שבעיני משקיעים רבים הייתה כבר סתם חברה נבע מהשקעה בחברת בינה מלאכותית, AI, שבדיעבד אנו יודעים שפרצה דרך למקום בו אף אחד לא היה לפני כן(לפחות מחוץ למעבדות של גוגל). באותה מידה פחות או יותר אפל, אמזון או קרן השקעות מסעודיה היו יכולים להיות המשקיעים ב- OpenAI ומיקרוסופט הייתה ממשיכה להשתרך מאחורי הגדולות. לא רק זאת, גם אם מיקרוסופט השקיעה ב- OpenAI, זה לא אומר ששבוע אחר כך, לא הייתה יוצאת גוגל או טסלה או חברה ישראלית כלשהי עם מוצר טוב בהרבה וכולם היו מדברים על מיקרוסופט כפריירית ששוב החטיאה מול שער ריק כמו בעת קניית נוקיה. אגב שער ריק, בתקופת הקורונה, רבים הסבירו שכדאי מאד להשקיע בטסלה כי "זו לא חברת מכוניות אלא חברת…"(כל אחד עם ההסבר שלו). ובכן, מי שהשקיע בטסלה באוגוסט 2023 הפסיד עד עתה כשליש מכספו. גם מי שהשקיע בטסלה בזמן הקורונה, ינואר 2021 רואה כעת לאחר יותר משנתיים הפסד לא מבוטל.

השקעה בחברה מסוימת או בתחום מסוים כי הוא יהיה "הדבר הבא" היא בסבירות גבוהה מתכון לכך שתרויחו פחות מסתם לקנות את הממוצע או אפילו מלבחור מניות בהטלת מטבע(ובלבד שתבחרו כמות גדולה של מניות). אני יודע, יש חבר של חבר שהרויח הרבה כי הוא למד ויודע איך לבחור. זיכרו שכל שבוע יש מיליונר חדש בלוטו. השאלה אינה אם מישהו הרוויח באמצעות בחירת מניות? שתי השאלות שיש לשאול הינן:

1. איזה אחוז מהאנשים שינסו לבחור מניות יצליחו להשיג רווחים שהינם מעל הממוצע אותו אפשר לקבל עם השקעה של פחות מעשר דקות בלימוד, בדיקה ורכישה.
2. האם אלו שהצליחו, עשו זאת עקב לימוד או באמצעות מזל, כמו רוכשי כרטיס לוטו. בהנחה שאתם מסכימים איתי שלא באמת ניתן ליצור מומחיות ברכישת כרטיסי לוטו, למרות שיש גם טענות הפוכות.

המאמר נכתב לאחר שמיקרוסופט הפכה לחברה עם שווי השוק הגדול ביותר, 3 טריליון(1000 מיליארד, מיליונים מיליונים) דולר. אחריה אפל ובמקום השלישי חברת הנפט של ממשלת סעודיה.

אם חברה מסויימת עלתה בחדות "היא לא על הגל" במשמעות שכדאי לקנותה כי אולי תעלה עוד ועוד. הדוגמה למעלה. גם אם תחום מסוים כמו בינה עסקית בעבר או בינה מלאכותית בהווה זה לא אומר שהוא ימשיך לעלות וכדאי עכשיו לקנות מניות הקשורות לתחום זה כי "אני מאמין בו". יש מעט קשר בין המשקל שתחום מסוים יתפוס בחיים העתידיים שלנו לבין הסיכוי לרווח מהשקעה בחברה שפועלת באותו תחום:

• ראינו איך השקעה בטסלה הביאה בשנים האחרונות להפסדים ניכרים למרות שתחום המכוניות החשמליות בתנופה גדולה מאד.
• אם בשנת 2005 הייתם מנחשים שרשתות חברתיות ישלטו בעולם, סביר שהייתם משקיעים בחברה המובילה של התחום – מיי-ספייס ומפסידים את כל כספיכם.
• חשבתם שטלפונים סלולאריים זה העתיד? השקעה בנוקיה יכלה להיות פתרון טוב אילולא החברה הייתה גורמת לכם להפסיד 60% מההון שלכם משנת 2000 עד היום.

אל תאשימו את עצמכם, גם בעלי מקצוע בתחום מסויים לא תמיד יודעים לזהות מה יצליח ומה לא. הביטלס נדחו שוב ושוב על ידי חברות תקליטים. ג'יי קיי רולינס(מחברת הארי פוטר) נדחתה שוב ושוב על ידי הוצאות ספרים כולל ההוצאה שבסוף הדפיסה ספריה בגלל בתו בת ה- 9 של הבעלים ולא בגלל הבעלים עצמו. מטבע הדברים יש עוד אלפי סיפורי הצלחה פוטנציאליים שאיננו יודעים עליהם כי בסופו של דבר הם לא ראו אור.

מה כדאי לעשות?

במקום לנסות להבין מה הולך להיות בעתיד, עשו עם עצמכם חסד וביחרו להיות ממוצעים. זה קשה לנו כבני אדם לאבד שליטה ולקנות פשוט את ממוצע השוק. אבל ההיסטוריה מלמדת שמלבד במקרים של מזל, זו האסטרטגיה הטובה ביותר. איך לעשות זאת בפועל הראיתי בעבר. הקליקו כאן. רוצים תיקים מעט יותר "משוכללים"? תוכלו לראות כאן דוגמאות נוספות. שימו לב שלא מאד משנה מה תבחרו התשואות, תקופות השפל והתנודות די דומים. הדבר הכי חשוב בעיני הוא להתחיל כמה שיותר מהר ואת ההתלבטות לעשות לאחר שכבר השקענו. אל תיתקעו בשלב הלימוד! זה קורה להמון אנשים שמחוסר ביטחון בסוף לא עושים כלום. עדיף להשקיע ולקבל 10% פחות מאשר לא להשקיע כלום ולקבל 100% פחות.

ומה הקשר לסטייק ולתופעת זיהוי תבניות במקום בו אינן קשורות? ראו למטה דוגמה יפה מהסדרה קופה ראשית.

פעמים רבות שמעתי מאנשים איתם דיברתי על התנהלות כלכלית את המשפט "לא מתאימה לי הסגפנות הזו" או "אני לא מוכן להתכלב". ובכן, אם לא מתאימה לך "סגפנות" אתה תצטרך להיות הרבה יותר סגפן. למעשה אני ממש לא בעד סגפנות.

אבל אם תשים בצד כשאתה צעיר נניח 2000 שקלים (או כל סכום אחר) בהשקעה נושאת תשואה (למאמר קודם בנושא השקעה בשוק ההון) אז בבגרות יהיו לך כמה מיליונים יותר.

את מידת ההנאה מהכסף יש למדוד לא כרגע – אלא על פני כל החיים. ומי שישקיע היום יהיו לו בעתיד מיליונים (בלי הגזמה בעתיד).

אפשר לראות את זה פה בדוגמה:

יש כאן שני מסלולים. מישהי ש"ח הפיקדה 500 ש"ח כל חודש, ל-20 שנה. בשנייה מישהי (אחרת) הפקידה 2,000 ל-30 שנה.

בהתחלה אפשר לראות שמי שהתחילה מוקדם – יש לה הרבה פחות כסף. 231,020 ש"ח. זה לעומת 2,009,030 ש"ח שיש למאחרת.

אבל המקדימה עוד צעירה. יש לה עוד זמן. אז היא נותנת לכסף שלה להמשיך לשכב ולצבור תשואה.

לצפיה בגליון המלא הקליקו כאן

אנו רואים כי המאחרים להתחיל להשקיע השקיעו בסופו של דבר 300,000 שקלים יותר וקיבלו כ- 3.5 מיליון שקלים פחות.

ברור שלא כל אחד יכול לשים בצד 2000 שקלים בחודש. אבל גם אם נשים בצד רק 500 שקלים יהיו לנו בעתיד הרבה יותר אם נתחיל מוקדם:

אלו שיתחילו מוקדם יפקידו בסך הכל 60,000 שקלים פחות ויהיו להם קרוב ל- 900,000 שקלים יותר:

כמה טענות ששמעתי בחיים נגד השקעה קבועה:

עכשיו אני צעיר וההכנסה נמוכה

כשארוויח יותר אשקיע – מקווה שהראיתי מדוע לחכות זה רעיון גרוע. אני רוצה להוסיף ולומר שאמנם צעירים פעמים רבות מרוויחים פחות אך גם אין להם הוצאות גידול ילדים ולכן דוקא השקעה כצעירים לעתים קלה יותר.

איחרתי את המועד

האח הגדול והמזיק של הסעיף הראשון. "הבנתי שלהשקיע כצעיר זה מיטבי. אני כבר לא צעיר אז איחרתי". שגיאה גדולה וכפולה. ראשית אם אתה בן 60 אתה צעיר. רבע מהגברים שהגיעו לגיל 60 יגיעו לגיל 90. לא כדאי לעזות זאת בצורה נעימה יותר? קל וחומר אם אתה בן 30-40-50 וכו'.

לא לימדו אותי להשקיע

מעבר לגיל 18, אין לאף אחד פרט לך אחריות לדברים שאתה יודע. מוזר בעיני לפגוש אנשים בני 50 שאומרים לי שבגיל 16 בית הספר לא לימד אותם. לא לימדו? לימדי או למד לבד. שם שוב קישור להדרכה שלי איך להשקיע באופן בו אני משקיע.

Summary

פשוט התחילו לשים בצד סכום כלשהו בצורה קבועה. אל תתעסקו עם השאלה כמה עמלות, כמה תשואה וכו'. לכל זה יהיה זמן לאחר שיתפתח הרגל ההשקעה הקבועה. כל עוד אינכם מסוגלים לרוץ 2 ק"מ אין טעם להתלבט באיזה מסלול מרתון יש את הנוף היפה ביותר.

• לשלם פחות
• מה לעשות עם מיליון וחצי שקלים?
• חישוב תשואה להשקעה בנדל"ן
• מה אפשר ללמוד מהצעת ההלוואה של חברת מקס

מידי פעם יש "השקעה חמה אחרת" דרכה אפשר לעשות "מכה". פעם זו השקעה בקרית גת, קרקע חקלאית, ביטקואין, נדל"ן אינטרנטי, חנות באיביי/אמזון ועוד או בתקופת הקורונה – הנפט. במאמר זה אתאר מדוע חיפוש "הדבר הבא" הוא הדרך הטובה ביותר לריקון כספכם.

רוצים לשמוע אותי מקריא את המאמר במקום לקרוא? לחצו על הנגן שלמטה.

ראשית מהיכן יודעים אנשים כל פעם על "הזדמנויות" שונות? בדרך כלל זה נובע מכך שבעל עסק כזה או אחר מזהה אירוע כלכלי ככזה שאפשר למצוא מוצר בר שיווק לציבור עם קשר כלשהו לאירוע. זה יכול להיות שיווק בוטה כמו פרסומות או שיווק "רך" באמצעות כתבות בעיתונים כלכליים אשר מאחוריהן חברת יחסי ציבור. למשל כאשר קבלנים קנו קרקעות בקרית גת וחשבו איך לשווקן הם הגו רעיון מבריק. ראשית במקום קרית גת קראו למקום כרמי גת. לאחר שהיה שם חדש שיווקו זאת כאילו מדובר בעיר חדשה ואמרו לציבור במשתמע או במפורש: זוכרים את אלו שקנו בזול במודיעין ועכשיו הדירות שלהם שוות הרבה יותר? אז כביכול בכל מקום חדש זה יהיה אותו דבר. ואכן הרבה משקיעים (או יותר נכון ספקולנטים או מהמרים) שמו שם את כספם. באופן דומה שווקו משך כמה שנים קרקעות חקלאיות: "חבר של סבא קנה פרדס ליד רחובות ועכשיו הוא מיליונר אז אני ארכוש קרקע והנכדים יהיו מיליונרים" (כנראה שלא).

בחזרה לנפט

לכאורה אם מחיר הנפט ירד מ- 120$ לחבית לשישית מכך (ופחות) היום בגלל הירידה בביקוש אז אין ספק שבתום הקורונה המחיר יעלה ומי שקנה היום נפט ירוויח ולכן אשקיע "בנפט".

איני חובב ספורט. אני עושה בשביל הבריאות אבל ממש לא בעניין של צפיה באחרים עושים ספורט או משחקים במשחקי כדור. לפני שנים כשגרתי בתל אביב מכבי תל אביב הגיעה לגמר אליפות אירופה. טוב, זה כבר אירוע משמעותי. אולי אראה את המשחק? חשבתי על רעיון "גאוני". בשעת המשחק אלך לחדר הכושר. אראה את המשחק תוך ריצה על ההליכון וככה לא רק אצפה בספורט אלא גם אעשה ספורט. לא הייתי היחיד. חצי ראשון של המשחק עמדתי בתור ליד אלו שרצו. חצי שני של המשחק הייתי בבית קפה. כאשר אין לכם מומחיות בתחום מסוים, סביר שתגיעו לבצעו מאוחר מידי. כאשר מדובר על השקעות זה יגרום לכם להפסד.

• רכישת נפט – הדרך שעל פניו הינה הפשוטה ביותר לרכישת נפט היא לקנות חבית ולמלא אותה בנפט. נוכל לכאורה לקנות חבית במחיר 10$ ובשהמחיר יעלה למכור אותה ב- 100$ ולהרוויח 90$. מצד אחד תשואה נאה של 1000% ומצד שני נשארנו ביד עם 90$ (לפני מס) ועכשיו אפשר ללכת למסעדה. אז אפשר אולי לרכוש 10 חביות? בודאי. ואז יש לנו רווח של 900$. גם רווח זה ייעלם בסבירות גבוהה על עלות השינוע של 10 החביות. מה בדבר 100 חביות? 1000 חביות? אם יש מקום איחסון זה יכול להיות רעיון טוב. בנקים אמריקאים שונים שכרו מתקני אחסון בתוכם מילאו נפט כסוג של השקעה ספקולטיבית. לרוב האנשים אין אפשרות כזו.
• רכישה של מניות חברות נפט – הנחת העבודה היא שאם מחיר הנפט זול היום, החברות מרוויחות מעט או אפילו מפסידות ואז כשהמחיר יעלה הרווחיות שלהן תעלה ומחיר המניה יעלה. לאסטרטגיה זו יש שני חסרונות עיקריים:

1. כלל לא בטוח שהחברה שאת המניה שלה קניתם תשרוד את התקופה הקשה. במידה ואותה חברה תפסיק לפעול תפסידו את כל כספכם.
2. אתם לא כל כך מיוחדים ולא היחידים שחשבתם על רעיון זה. הזכרו ברעיון הריצה תוך כדי צפיה במכבי תל אביב כפי שתואר מעלה. מחיר המניות של חברות הפקת הנפט כבר מייצג את התחושה של משקיעים רבים כי בעתיד הרווחיות תעלה ולכן לא בטוח שמחיר המניה יעלה עוד עם עליית מחיר הנפט.

• קרנות סל של חוזים עתידיים על מחיר הנפט – זו הדרך בה פועלים רוב המשקיעים. זו דרך פשוטה. כל מה שצריך כדי להשקיע באופן זה בנפט זה מחשב המחובר לאינטרנט ואפשרות לקנות ניירות ערך בבורסה.

מי הם או מהם חוזים עתידיים?

כאשר החליטה אשתי שהיא מוכנה להתחתן אתי, התחלנו את המסע המתיש של חוזים עם גן אירועים, קייטרינג צמחוני וכו'. באותה העת לפני כשש עשרה שנים המחירים אמנם השתנו בשיעור מתון של כ- 2% בשנה בסך הכל אך זיכרון בעלי עסקים על שנים קודמות עם אינפלציה (שינוי מחירים במהלך השנה) גבוהה יותר גרמה לכך שמחירים בחוזים שאתה חותם היום אך את המוצרים כמו למשל מנת רבע עוף (זו הייתה חתונה צמחונית, איני זוכר מה אכלו שם) ועמדת בר אקטיבי תצטרך לספק עוד חצי שנה-שנה. במקרה זה איש הקייטרינג חושש ממצב בו במחיר שהוא מסכם היום הוא לא יוכל להרוויח בעתיד ולכן היה נוהג של קביעת מחיר בדולרים. אם נניח נקבע בחוזה שמחיר מנה הוא 60 דולר במקום 200 שקלים אז במידה והמוצרים יתייקרו, גם הדולר יתייקר ובעל הקייטרינג יקבל מאיתנו יותר כסף. הכל טוב ויפה אבל אם יש לי 500 אורחים אז סך הכל עלות החתונה בשער של 3.5 שקלים לדולר תהיה 60$ * 3.5 ש"ח לדולר * 500 = 105,000 שקלים. אבל… אם בעוד שנה שער הדולר יהיה 4.5 שקלים לדולר אז החתונה תתייקר ותהיה ותעלה – 60$ * 4.5 ש"ח לדולר * 500 = 135,000 שקלים. כלומר התייקרות של 30,000 שקלים. מה יקרה אם לא אוכל לשלם סכום זה?

בדיוק בשביל למנוע מצב זה יש אפשרות לרכוש חוזה עתידי (אופציה) על שער הדולר במקרה זה. אני קונה ממישהו את ההבטחה שהוא ימכור לי דולר אחד במחיר 3.5 שקלים בעוד חצי שנה. יש לי סוג של ביטוח על שער הדולר. לביטוח יש עלות. נניח לשם הדוגמה 2000 שקלים. כלומר אני יודע שתמורת עלות נוספת של 2000 שקלים רכשתי ביטוח לקיום החתונה שלי.

נחזור לנפט. עסקים שצריכים לרכוש נפט במיליוני שקלים כמו למשל חברת אל-על ורוצים לנטרל את התנודתיות במחיר ולרכוש חוזה עתידי אשר יבטיח להם רכישה של נפט במחיר של 40$ לחבית. המחיר היום הוא נניח 10$ לחבית ולכן מחיר החוזה העתידי תלוי בתחזית השוק לסיכוי שבעוד תקופה מסוימת – נניח שלושה חודשים המחיר יחזור להיות מעל 40$. כלומר אם החוזה נרכש באפריל 2020 לרכישה של חבית במחיר 40$ ביוני 2020. בודקים ביוני 2020 מהו מחיר החבית. אם המחיר 50$ אזי אלעל תוכל לקנות חבית ב- 40$ ובפועל הרוויחה על כל חבית 10$ בניכוי עלות האופציה מלכתחילה. זיכרו נקודה זו. אם מחיר החבית 30$ ביוני, אז למרות שיש לאל-על אפשרות לרכוש חבית ב- 40$ היא תעדיף לא להשתמש באופציה ולרכוש במקום זה את חבית הנפט שלה בשוק החופשי וכך עלות החוזה העתידי היא למעשה הפסד. כמו שאם עשיתם ביטוח לרכב שלכם ולא קרה לו שום נזק אז הביטוח הוא למעשה הפסד כספי שקנה סוג של שקט נפשי.

אז ברור לנו שמי שחייב לרכוש נפט לצורך התפקוד שלו כמו חברת תעופה, ייצא נשכר אם ירכוש סוג של וודאות למחיר. הרי לפי מחיר זה אותה חברת תעופה מוכרת היום כרטיס לטיסה שתצא עוד כמה חודשים לפי מחיר נפט שונה לגמרי מהמחיר היום.

היופי בנושא רכישת הביטוח למחיר הנפט – או בשמה חוזה עתידי לרכישת נפט הוא שגם מי שלא צריך בכלל נפט יכול לרכוש ביטוח זה ואז ירוויח או יפסיד לפי השינוים במחיר החבית. דמו בנפשכם מצב בו בנוסף לביטוח על הרכב שלי אותו קניתי כדי שיהיה לי שקט נפשי, ארכוש ביטוח נוסף עבור הרכב של חבר שלי יובל, והשכן במעלה הרחוב שאת שמו איני מכיר כלל. אם הרכב שלהם יפגע ארוויח. חברות הביטוח לא מוכנות למכור ביטוחים כאלו מטעמים ברורים (קל לי לגרום לפגיעה ברכב של אחר) אבל על מחיר סחורה כמו נפט או מטבע דולר אין בעיה לרכוש ביטוח בצורה של חוזה עתידי. כך יכול כל אחד לרכוש אפשרות לקנות (או למכור) חבית נפט במחיר כלשהו בעתיד. נניח שאני קונה חוזה לרכישת נפט בעוד חודש ב- 30$ ומחיר החבית עולה ל- 40$, לא יביאו לי את החבית במחיר הזול יותר אלא פשוט יעבירו אלי 10$ לחשבון הבנק כאילו קניתי ב- 30$ ומכרתי מייד ב- 40$. כלומר יש כאן למעשה עסקה פיננסית מנותקת מהסחורה עצמה אשר הינה פשוט בסיס לספקולציה.

האם במידה וקניתי חוזה עתידי לרכישת חבית נפט ב- 30$ ומחיר החבית עלה ל- 40$ הרווחתי? לא ניתן לדעת. על מחיר החבית אמנם הרווחתי 10$ אבל ייתכן ורכישת החוזה עצמו עלתה לי 20$ ואז בפועל יש לי הפסד של 10$.

זוהי בדיוק הנקודה בה נופלים לדעתי רוב האנשים שרוצים להשקיע בנפט. אי ההבנה שעליית מחיר הנפט בעתיד לא בהכרח אומרת שהם ירוויחו.

השקעה בקרנות סל על מחיר הנפט

אם כל מה שכתבתי עד עתה על חוזים עתידיים נשמע לכם כמו סינית. אל תרגישו לא נעים. זה המצב עם חלק גדול מהאנשים אתם פשוט מספיק אמיצים כדי להודות בכך. אז כדי שתוכלו להעביר את כספכם למקומות אחרים יצרו את קרנות ההשקעה בנפט (או בסחורות אחרות). הקרן רוכשת בכל חודש את החוזה העתידי לחודש הבא (או מספר חודשים קדימה לפי מדיניות הקרן) ואז בכל סיום חוזה הקרן מפסידה או מרוויחה עבורכם כסף. התהליך כולו אוטומטי על ידי מחשבי הקרן.

אם אני נכנס היום אל קרן כזאת עם 50,000 שקלים כאשר מחיר חבית נפט הוא 10$, כמה ארוויח אם מחיר החבית יהיה בחזרה 100$ בעוד חמש שנים (אני משקיע לטווח ארוך)? התשובה שאמורה להיות ברורה כעת היא לא רק שלא ברור כמה תרוויח גם כשמחיר חבית הנפט יעלה פי 10 אלא אפילו לא בטוח כלל שתרוויח.

במשך 5 השנים בהן המחיר עלה הקרן קנתה 60 חוזים עתידיים (5 שנים * 12 חודשים). נניח שסך עלויות הרכישה בכל התקופה הזו היו 120$ אז בפועל לא רק שלא הרווחת כסף אלא אפילו הפסד ולא מעט.

כיום כשכולם חושבים שהמחיר יעלה, מחיר החוזים הינם בהתאם. בהנחה שאני או אתה לא יותר חכמים לגבי העתיד משאר הקונים בבורסה, הסיכוי לדעת מה יהיה מחיר הנפט עוד חמש שנים והאם לאחר רכישת כל החוזים העתידיים בחמש שנים אלו אכן יווצר רווח הוא הימור נטו וללא כל גרם של וודאות על אף ההנחה שהמחיר באמת יעלה לאחר הקורונה.

האם מחיר הנפט יכול להיות מתחת לאפס?

קודם כל, כאשר מחיר חבית נפט הגיע אל מתחת ל-20$ כדאי לשאול האם הוא יכול לרדת עוד יותר. התשובה כמובן חיובית. האם מחיר נפט יכול להיות מתחת לאפס? כלומר יצרני הנפט ישלמו למי שייקח מהם נפט? גם כאן התשובה חיובית ולמעשה זה פחות או יותר המצב כעת. בואו נעזוב רגע את הנפט ונחשוב על מוצר אחר למשל צואת פרות. בקיבוץ בו גדלתי יש רפת. ברפת יש פרות שיוצרות זבל בשווי מינוס 100,000 שקלים בשנה. מדוע מינוס? כי בעלי הרפת מוכנים לשלם למישהו סכום זה כדי שיפנה את זבל הפרות. לפני כמה חודשים הקימה חברה כלשהי תחנת ייצור חשמל לייד הקיבוץ. תחנת הכח הופכת את זבל הפרות לגז ואז מייצרת מהגז חשמל. פתאום יש לזבל שימוש ואותה תחנת כח מוכנה לא רק לפנות את הזבל בחינם אלא אפילו לשלם כסף תמורת ההסכמה של הרפת לתת לבעלי תחנת הכח לפנות את המוצר.

אותו דבר בדיוק יכול לקרות עם הנפט. כיוון שמצד אחד מאד יקר לסגור באר נפט ומאוחר יותר לפתוח אותה מחדש ומצד שני מכוניות ומטוסים הפסיקו לשרוף נפט בגלל הקורונה, אין מה לעשות עם הנפט שמייצרים. אי אפשר לשפוך אותו לים או לנחל הסמוך. בהתחלה מכניסים אותו למיכלים (בארה"ב יש חוות מיכלים עם יכולת איחסון של מעל מאה מיליון חביות – פחות או יותר הצריכה העולמית היומית לפני הקורונה). לסינים יש מאגרים גדולים והם גם ממלאים צינורות ישנים שאינם בשימוש. למעשה כל מי שחושב שהמחיר היום נמוך ובעתיד יעלה ויש לו יכולת איחסון, ממלא את מיכליו. לאחר שכל המיכלים יתמלאו, תהיה ליצרנים בעיה.

האם מחיר הנפט באמת יעלה?

לאחר שכתבתי על זה שכלל לא בטוח שאם מחיר הנפט יעלה נרוויח אפילו באחת משלושת החלופות שלמעלה, אני חייב לציין גם ספקות לגבי עליית המחירים לשיעורים דומים לאלו שהיו. ראשית כל גם לאחר סיום משבר הקורונה תהיה תקופה לא קצרה בה יתחילו להתרוקן המאגרים שמולאו כעת ואחזקתם יקרה. שנית, ירידת מחירי נפט מתרחשת כבר שנים ללא קשר לקורונה. אם בעבר דיברו על מחיר חבית שיגיע ל- 200$ אזי לפני הקורונה המחיר היה מחצית מכך. לאט לאט העולם מבין את הנזקים של שריפת נפט. יותר ויותר חלופות לשריפת נפט נכנסות גם לייצור חשמל וגם לתחבורה. מגמה זו תמשיך ביתר שאת בשנים הקרובות לדעתי. לצד הביקוש היורד אנו רואים עליה משמעותית בהיצע. מחיר הנפט היה גבוה בצורה חריגה בגלל שהפקתו הייתה בעיקר על ידי קרטל אופ"ק אשר איחד מדינות עולם שלישי כמו סעודיה, אירן, ונצואלה, אנגולה, לוב, קונגו במטרה לקבע מחיר נפט גבוה שישולם על ידי המערב וכן לקדם מטרות פוליטיות כאלו ואחרות, איבד למעשה את יכולתו לתפקד. בקרטל חברות מדינות שכבר התפרקו כמו לוב, עירק וקונגו ואינן מתפקדות. חברות בקרטל גם מדינות שהינן במצב של מלחמה פחות או יותר כמו אירן וסעודיה אשר אין להן כל עניין כל אחת ברווחתה של השניה. אבל השינוי הכי גדול הוא הפיכתה של ארה"ב למפיקת הנפט הגדולה בעולם לאחר אישור הנשיא טראמפ להפיק נפט מפצלי שמן. טכנולוגיה זו הולכת ומשתפרת וכיוון שבמקומות רבים בעולם (כולל בישראל) ישנו נפט רב שעם שיפור הטכנולוגיה אפשר יההי להפיקו הרי צפוי המחיר לרדת.

הקורונה תביא לדעתי לירידה קבועה ולא זמנית לביקוש לנפט. אמנם הירידה לא תהיה משמעותית כמו היום. מכוניות ומטוסים ימשיכו לנוע לאחר ההפסקה הנוכחית אבל לאחר שאנשים עבדו גם בארגונים שמרניים כמו בנקים מהבית זה ייראה להרבה עובדים ומנהלים בחברות די טפשי לדרוש מהעובדים שלהם נסיעה של שעה מראש העין לתל אביב בכל יום כשאפשר לעבוד מהבית. יותר מכך, לאחר שעובדים היו בבית תקופה ארוכה וראו שאפשר גם לנהל כך ישיבות אני מניח שייראה פחות הגיוני למישהו מניו-יורק לטוס לפגישה בשיקגו. בנוסף די ברור לדעתי שיותר ויותר מכוניות יפעלו על חשמל ולא על נפט.

הייתי בשנים האחרונות כמה פעמים באירופה וראיתי עוד ועוד עמדות טעינה ציבוריות למכוניות חשמליות ברחובות הערים. נוסיף את זה לגידול המתמיד בייצור אנרגיה מהשמש.

ב- 17/3/2018 היה שיא בייצור חשמל על ידי שמש בישראל – 13.4%. ב- 5/4/2020 נשבר השיא כאשר 27% מהחשמל בישראל יוצר על ידי השמש. אז נכון מדובר על אחוזים מהסך הכל בעונה בה לא מפעילים מזגנים וגם קווי הייצור במפעלים שובתים בגלל הקורונה אך לדעתי כבר די ברור שהמשוואה של עליית ברמת חיים ובכמות האנשים מובילה אוטומטית לעליה בצריכת הנפט היא נחלת העבר. גם הרעיון שמפיקות הנפט יתאחדו ויענישו את המערב על תמיכתו בישראל כפי שהיה לאחר מלחמת יום הכיפורים הוא בלתי אפשרי לאחר שארה"ב עברה את סעודיה בייצור נפט והמפיקות עצמן הינן אויבות אחת של השניה.

Summary

תודה רבה לבארי גורטלר הר-טוב אשר הצעת העריכה שלו למאמר זה הפכה אותו לקריא הרבה יותר.

מוזמנים לכתוב למטה הערות. רוצים לדבר אתי על משכנתאות כלכלה ובכלל? אני כאן – 054-5232-799 rimon@effm.co.il

בימים אלו עורך דין גיא מנדלסון ואני מתחילים בשיווק קורס הנדל"ן שלנו. בקורס אפשר ללמוד על ההבטים הכלכליים, המשפטיים והאישיים של השקעה בנדל"ן ולמעשה של השקעות בכלל. אם זה מעניין אותכם תוכלו להקליק כאן – www.nadlanrules.co.il בשלב ההרצה ניתנת הנחה של 25% לקוראי האתר. כדי לקבל את ההנחה השתמשו בשובר ההנחה vip258. בהצלחה בכל, רימון

איך להשקיע את ההשקעה הראשונה שלכם בשוק ההון? איך להשקע בבורסה ומהו נייר הערך היחיד שאתם צריכים לדעתי.

כהנמן קיבל על זה נובל. דן אריאלי עשה מזה קריירה – ההבנה שאנשים לא חושבים בצורה רציונלית על סיכונים.

מצד אחד כשיש עסקה גרועה בכל מובן כמו קניית כרטיס לוטו או לקיחת הלוואה כי חברת כרטיסי האשראי מציעה, מיליוני אנשים מבצעים אותה.
מצד שני כשיש עסקה שכל כלכלן יאמר שהיא מצויינת כמו השתתפות במשחק הטלת מטבע בו במידה ומנחשים נכון מקבלים 30 שקלים ובמידה ולא מצליחים מפסידים 20 שקלים, אנשים מסרבים להשתתף.

שנאת סיכון עולה לכם כסף בבורסה

איבוד של 5000 שכבר בארנק שלי כואבים לרוב האנשים יותר מאשר לקוח פוטנציאלי שהיה אמור לשלם להם 6000 שקלים אך החליט לא לפתוח איתם עסקה (אצלי אף פעם לא סוגרים עסקה, תמיד פותחים אחת).

מבחינה אבולוציונית אנו רגילים לתת יותר תשומת לב לאירוע שלילי מאשר לאירוע חיובי. עדיף לחשוב שהרעש בשיחים הוא נמר ולברוח לחינם מאשר להניח שהוא רוח ולהיות ארוחת צהריים.

כלומר אם אבא שלנו הפסיד כסף בשנת 1985 בבורסה זה ישאיר לנו דרך סיפוריו רישום ורושם הרבה יותר משמעותי מאשר חמש השנים לפני 1985 בהם אבא שלנו הרוויח כסף בבורסה. 

נוסיף על כך קושי טכני, מבוכה לשאול וללמוד וכמובן עידוד של גופים שונים כמו הבנק וחברות הביטוח לא להשקיע בבורסה בעצמנו אלא לתת להם לנהל לנו את הכסף. 

התוצאה היא שרוב הציבור לא נמצא בבורסה למרות שכל הכלכלנים מסכימים שזו הדרך הכי טובה לצמוח כלכלית עם סכום הפקדה צנוע בכל חודש. 

האבסורד ממריא עוד שלב למעלה כאשר כלכלני האוצר הצהירו כי השקעה בבורסה היא הטובה ביותר ולכן נכון להפנות כספים של "חיסכון לכל ילד" של הורים שלא הביע ורצון לקבוע לאן יופנו הכספים, עדיף להשקיעם בבורסה. 

אבל אותם כלכנים לא הרימו גבה כאשר בסופו של דבר ביטוח לאומי כינה את ההשקעה בבורסה תכנית "בסיכון מוגבר" ואת הפקדון בבנק "סיכון נמוך". 

זאת כאמור למרות שסביר מאד שאלו שב"סיכון נמוך" יהיו עם הרבה פחות כסף מאלו ש"בסיכון מוגבר". 

איך אני ממליץ להשקיע בבורסה

לרכוש את ממוצע השוק

לאחר ההקדמה הארוכה, הגענו אל האופן בו אני ממליץ לבצע השקעה בבורסה. 

אני לא ממליץ לקרוא עיתונות כלכלית כדי להשקיע. אני לא ממליץ לשמוע טיפים ממומחי השקעות, נהגי מוניות או "חבר שעשה את זה". גם ללמוד קריאת דוחו"ת כספיים וקריאה של דוחו"ת של עשרות חברות לא נראה לי מעשי.

במקום כל אלו אני ממליץ לרכוש את ממוצע השוק. 

ישנם ניירות ערך בבורסה אשר הינם למעשה אוסף של הרבה מניות שונות אשר מחשב קובע את הרכבן על פי ההגיון שעל פיו נוצר אותו נייר ערך.

לדוגמה נייר ערך בשם תל־אביב 125 מחזיק את בתוכו מניות של 125 החברות הגדולות בבורסה של תל־אביב על פי קביעת מחשב באופן אוטומטי. כלומר אם אני קונה נייר ערך כזה הנקרא אינדקס תל־אביב 125, יש לי למעשה חלק בבעלות על 125 החברות הגדולות בבורסה של תל אביב.

כלומר בפעל רכשתי את ממוצע השוק ולא מניה בודדת. ישנם סוגים שונים של אינדקסים. לדוגמה אם במקום 125 המניות הגדולות אני רוצה את 25 חברות ההיטק הגדולות ארכוש אינדסק על מדד תל־אביב 25.

בוידאו שלמטה אני מדגים בפועל כניסה לחשבון הבנק שלי ורכישה של נייר ערך המקנה בעלות על 500 המניות הגדולות בארה"ב – מדד S&P 500.

כך למעשה במקום לרכוש מניה של חברה בודדת, יש לי חלק ב- 500 המניות הגדולות בארצות הברית. זוהי מדיניות ההשקעה בה אני נוקט.

סכום קבוע בכל חודש

את ההשקעה אני ממליץ לבצע בסכום קבוע ובכל חודש. לדוגמה קבלו החלטה על השקעה קבועה של 5,000 שקלים לחודש. ללא קשר לשאלה אם הבורסה עלתה או ירדה באותו חודש.

אם אתם רוצים להגיע בסרטון ישר לתוך חשבון הבנק שלי :-), תוכלו לדלג לדקה 9:00.

מקווה לראות אצל כולכם לפחות נייר ערך אחד כבר בימים הקרובים.

זיכרו כי המפתח הכי חשוב להתקדמות כלכלית זה היכולת לשים כסף בצד ולא להגדיל הוצאות כשגדול הההכנסות. מפתח שני להצלחה הוא היכולת לקבל את העובדה שהעולם מסוכן אבל אפשר להצליח בכל זאת וכדאי להשקיע במקום בו סיכויי ההצלחה עולים על סיכוני הכישלון.

נ.ב.

אם יש לכם 100$ ואתם חייבים להכפיל את כספכם כדי לחזור הביתה ומולכם יש קזינו מה תעשו? האסטרטגיה הטובה ביותר במקרה כזה היא ללכת לרולטה ולשים את כל הכסף בבת אחת על שחור או אדום (ברולטה אפשר להמר על מספר מסוים ולקבל פי 35 ממה ששמנו או להמר על צבע מסוים ואז לקבל "רק" פי שניים ממה ששמנו כלומר הכפלת הכסף.

ההיגיון הוא שבמשחק בו הסיכויים נגדי כדאי לי לשחק כמה שפחות פעמים. כלומר עדיף פעם אחת של הכל או כלום מהרבה פעמים קטנות עם סיכויים נגדי.

יש לכם שאלות? הערות? מוזמנים לכתוב למטה בהערות או למייל שלי rimon@effm.co.il או לשוחח אתי 054-5232-799.

Pomegranate

Pension (as well as mortgage) is a daunting word that, when heard, the initial tendency is

"Change the subject or talk about something else. We tell ourselves stories like "we'll cross that bridge when we come to it," "go with the flow," "we'll survive," etc. That won't work. A much more fitting saying is "one who prepared on Friday evening will eat on Saturday.' In this case, Friday evening spans decades, and Saturday is also long. Regardless of your age, you should increase your knowledge and actions regarding retirement.

This article was written by The pic who serves as a senior mortgage consultant at Mishkanta Efektiva and as a consultant for financial management and growth towards retirement and in general. 

Every age is suitable for preparing for retirement (assuming you haven't retired yet, of course). Not only is it suitable, but you absolutely must prepare financially for the retirement period. How much will you receive from all your income sources combined? Is it enough for you to live with dignity? And maybe even travel the world a bit, buy gifts for grandchildren, help children... And what if you get sick – you'll need to buy medication too. And God forbid, long-term care.

It is important to plan in advance the monthly amount you can expect in retirement. The sooner you check it, the better you can prepare and take action so you won't be in financial distress after you retire.

In this article, I will briefly review the three sources of income for retirement. They are also called the three tiers (of economic protection):

1. Social Security
2. Pension fund retirement – pension fund and/or manager's insurance
3. Passive income that you have created for yourselves

On the allowance you will receive fromSocial Security You are not in control. Some believe Social Security will collapse by the time most of you reach retirement age. Indeed, Social Security is facing enormous deficits, but personally, I find it hard to believe the state would let it collapse and not pay out benefits. It should be remembered that in any case, it's not a high pension, and it's very likely it won't be enough for a reasonable living.

Regarding Passive income – These can include, for example, rent from an investment property you own, or a savings plan that pays out an annuity, etc. Liquid savings you have can be converted into an annuity, if necessary. There is also a reverse mortgage mechanism for your primary residence. These solutions can serve as a supplementary sum to the main pension bracket for most of you.

The main category for most of the population is provision number 2 – pension savings.

Pension savings

So what is your retirement savings made up of?

1. Pension fund
2. Executive Insurance
3. Provident fund

If we are employees, a significant amount (benefits and severance) is deducted from us each month for one or more of these products.

Let's briefly expand on each of them:

Pension fund

The pension fund has binding bylaws, which may change over time. Funds are accumulated in the fund and generate returns, with a portion of the amount earning a return guaranteed by the state (currently, the guaranteed return stands at 4.85% on approximately 30% of contributions, which is a lot!)—this is a unique advantage found only in the comprehensive pension fund. This advantage is particularly evident in a low-interest-rate environment such as the one that has prevailed over the past ten years.

At retirement age (currently 67 for men and 62 for women), "The coefficient"You take the sum you've accumulated and divide it by the coefficient – and that's the amount of the monthly allowance you'll receive for the rest of your life. For example, if you've accumulated one million shekels, and the coefficient is 200, you'll receive 5,000 shekels each month (1 million divided by 200). The coefficient is determined by the projected number of months you'll live after retiring. For example, if someone retires at age 67 with a coefficient of 200, it means the pension fund estimates it will need to pay them for 200/12, approximately 17 years, according to the average life expectancy on the day of retirement.

The pension fund has mutual guarantees among its members. This means that if the fund paid out "too much" money to its members, it may take money back from them in order to remain balanced. This is called Actuarial balance. Sometimes the pension fund pays out less than it estimated, and then it returns money to its insured members as part of that actuarial balancing. The Ministry of Finance has been working vigorously in recent years to significantly reduce the need for an actuarial balancing mechanism (e.g., by changing the percentage of bonds with guaranteed returns, reducing insurance costs, etc.), so it is very possible that in the coming years this figure will no longer be relevant at all.

The pension fund also has insurance. In addition to paying a pension after retirement, the pension fund also includes Survivor insurance (The surviving spouse and children under 21 will receive a monthly pension in case of your death before retirement age) And disability insurance (which is effectively disability insurance).

The pension fund has seven tracks, which differ from each other in the amount of payment to survivors and the amount of disability insurance. It is very important to choose the track that suits you at every stage of life. For example, if you do not have a spouse and you do not have children under the age of 21 (in other words, you have no survivors), then there is no need to pay for survivor insurance. Cancel it immediately! Don't forget to go back and cancel this insurance every two years if you still don't have survivors. Why every two years? Just because. Because after two years the cancellation is automatically canceled and you will start paying for survivor insurance again. The logic is that it is better for many people to pay insurance for free than for one child whose father dies and it turns out he is uninsured and will therefore grow up without survivor benefits. However, you really don't need to be the ones paying for insurance on a car you haven't even bought.

It is important to check the management fees your fund charges and the returns it achieves over time. The website Pension-Net This is exactly where you can see the return each fund has achieved and its average management fees.

The maximum management fees a pension fund can charge you are 0.61% of your contributions (i.e., of every monthly payment you or your employer makes to the fund) and 0.51% of your accumulated balance (i.e., of the amount you’ve accumulated in the fund). But that doesn’t have to be the management fees you actually pay. For example, in the Halman-Aldubi default fund, you pay 1.491% on contributions and 0.051% of the accumulated balance. These are reasonable management fees that you can definitely achieve.

Executive Insurance

In manager's insurance, the insured has a personal and binding contract (which cannot be changed) with the insurance company. There is no actuarial balance, but there is also no guaranteed return. There used to be a guaranteed coefficient as well (in old policies from before 2013).

Manager's insurance is generally more expensive than a pension fund., and it is very profitable for the insurance company and the insurance agent. Therefore, the main marketing efforts of insurance companies and your agent will be directed towards management insurance. This is, of course, often contrary to your interests.

The maximum management fees that executive insurance plans can charge you are 4.1% of your contributions and 1.051% of your accumulated balance. That’s much more than you’d pay with pension funds. And what do these management fees mean? It means you’ll receive a lower monthly pension. How much less? It could amount to hundreds or even thousands of shekels a month!

Managerial insurance may include both a life insurance component and a disability insurance component. Of course, the insurance components are not free – you pay for them, and much more than for a pension fund.

Basically, disability insurance for executive insurance has an advantage over the equivalent insurance in a pension fund because it is professional and not general (meaning, if you cannot work in your profession but can work in something else, you will receive an annuity from the executive insurance but not from the pension fund).

Here too, as I explained about the pension fund, the coefficient is determined towards your retirement (unless you have a guaranteed coefficient in old policies, in which case you're lucky).

Provident fund

There is no insurance component, no actuarial balance, and no guaranteed return. You simply deposit and accumulate returns.

This product can be used for pension contributions above the contribution limit (the contribution limit for a comprehensive pension fund with a guaranteed return is 20.51% of twice the average national wage, which was 4,061 NIS in 2018. In other words, a monthly salary of approximately 20,000 NIS). If you earn more than 20,000 NIS per month (gross, of course)—check where the payments exceeding the cap are being allocated. To a supplementary pension fund? To executive insurance? To a provident fund? This article is too brief to recommend what to do, but many believe there may be an advantage in contributing amounts above the ceiling to a provident fund. Of course, this recommendation varies from person to person based on their individual circumstances.

It is very important to track returns and management fees, and as mentioned, compare them to similar products using the website Camel-net. If it's not the best, then just move on.

Recommendation for closing: Do yourselves a personal favor – never withdraw your severance pay (even if it's tax-exempt, unless you're starving for bread!). You can't even imagine how much it could hurt you in retirement and the taxes you'll pay on it in the future.

So far, this is a brief overview of your retirement savings. It's important to emphasize that this is a general explanation only and does not cover all types of policies and funds available, but it does give you a pretty good idea of them.

How to save 1,000 NIS per month on phone calls

The importance we give to each of these topics is usually the reverse of their impact on our lives. For example, with a pension fund, management fees will take from our monthly allowance. Over a thousand shekels every month.

Let's say, for example, someone has accumulated one million shekels in their pension fund and they are paying the maximum management fees on the accumulation.
At 0.51% of the total savings. That amounts to 1 million * 0.51% = 5,000 shekels per year, or 417 shekels per month.
In addition, that person continues to deposit 2,500 every month and will pay a maximum fee of 6% * 2,500 = 150 shekels
And together, 567 shekels per month (and the amount keeps going up).

These 500 shekels that went to management fees instead of accruing to your pension will reduce your allowance by thousands of shekels per month.
For each month from age 67 until your death and the death of your spouse (up to 120).
The problem is, of course, particularly acute among low-income workers, who find it much harder to negotiate management fees or even to understand what they are.

The outgoing Supervisor of Insurance and Capital Markets, Ms. Dorit Salinger, created a mechanism that eliminates the need to negotiate management fees.
With the pension funds. Instead, the state created a tender among the pension funds. The two companies that offered the lowest management fees.

Won the tender And every employee is entitled to join them and benefit conditions that were previously reserved for the Electric Company, Israel Aerospace Industries, or other strong entities that could negotiate with pension funds on behalf of their employees.

What is the lowest management fee you can get?

• At Halman Aldubi and Altshuler Shaham, you will pay 0.11% of the accumulated balance and 1.491% of deposits. (After the tender closed, Halman Aldubi announced that it would cut the fees on the accumulated balance in half to 0.051%).
• Meitav Dash – 0.05% from the accumulation and 2.49% from the deposit
• Peaks – 0.0905% from the accumulation and 1.68% from the deposit.
This is an addition to the income of approximately 1000 shekels for a pensioner who had an average income. Of course, the higher the income, the greater the increase in the pension.

I highly recommend looking into one of the funds listed above.

You can quibble about returns and so on, but the sad fact is that even after Best Dov began charging reduced management fees to those who joined their default fund, many people remained with them in the regular fund with the high management fees, even though it's the same investment manager with the same return.

מה בעצם גורם לריבית המשכנתא שלנו לעלות ולרדת?

אם לקחנו הלוואה בריבית משתנה, אז אנו צפויים לשינויים בריבית כל X חודשים, כפי שרשום בחוזה המשכנתא שלנו. שינויים בריבית מחושבים על פי נוסחאות שונות אשר המשותף לכולן הוא שימוש ב- עוגן. עוגן הוא איזשהו פרמטר חיצוני באמצעותו הבנק מחשב את הריבית. לדוגמה הפריים הוא עוגן לחישוב ריבית קצרת מועד. הפריים מחושב מחדש בכל חודש כריבית בנק ישראל + 1.5%. מהעוגן מוריד או מעלה הבנק אחוז מסוים (כפי שנקבע בחוזה המשכנתא כאמור) וכך מחשב מחדש את ריבית ההלוואה.

יש הרחבה על הנושא בסרטון הזה שלי:

אחד מעוגני חישוב המשכנתא הוא תשואת אג"ח ממוצעת או עלות גיוס ההון. שמות שונים משמשים לדברים דומים בבנקים שונים.

כדי להבין איך משפיעה תשואת האג"ח על ריבית המשכנתא שלכם, יש לקחת צעד אחד אחורה ולבדוק מהיכן מגיע הכסף שאותו מלווה לכם הבנק. הבנק "מגייס" את הכסף שהוא מלווה מהציבור. כאשר אנו פותחים תכנית חיסכון או שמים כסף בפיקדון, הבנק יכול לקחת כסף זה ולהלוותו למישהו אחר.

במקביל, גם המדינה לוקחת על בסיס קבוע הלוואות מהציבור. אנו כציבור מלווים כסף למדינה על ידי רכישה של איגרות חוב (אג"חים). איגרות חוב הן למעשה חוזה הלוואה רגיל הקובע שכל מי שירכוש את איגרת החוב בסכום X, יקבל בכל מספר חודשים (כפי שכתוב באיגרת החוב) סכום Y הכולל תשלום ריבית וקרן (אחוז מסוים מהכסף ששילם מלכתחילה כדי לרכוש את איגרת החוב), בדיוק כמו בכל הלוואה אחרת.

הלוואה

א. כל התנאים ידועים מראש וקבועים. אני צריך 1000 שקלים אז אני הולך לבנק ומקבל ממנו הסכם שיאפשר לי לקבל 1000 שקלים עבור תשלום חודשי של נניח 85 לחודש משך 12 חודשים או במילים אחרות, החזר של הקרן + ריבית של 3% (85*12=1020). כל המספרים מעוגלים.

ב. שני הצדדים לעסקה נשארים קבועים לאורך חיי ההלוואה – לקחתי הלוואה מהבנק או מחבר, אני יודע מי הוא הצד שהלוואה ומי הצד שיקבל את הכסף כל חודש.

אגרת חוב

א. תנאי התשלום של הלווה ידועים אך כמות הכסף שהוא יקבל אינה ידועה. נניח שמדינת ישראל צריכה כסף והיא רוצה ללוותו מהציבור באמצעות אגרת חוב. המדינה אינה מפרסמת כמה כסף היא צריכה (זה לא ממש מעניין בשלב זה) אלא מהם התנאים של אגרת החוב שלה. לדוגמה המדינה מפרסמת שהיא מוכנה לשלם לכל מחזיק אגרת חוב שלה 85 שקלים לחודש למשך שנה. בשלב זה אגרת החוב עוברת לבורסה וכל אחד יכול להציע מחיר עבור אגרת החוב. מי שיציע את המחיר הגבוה ביותר, ירכוש את אגרת החוב ויזכה בזרם התשלומים של 85 שקלים * 12. אלו הצעות יציעו אנשים או גופים?

אם נסתכל על הדוגמה שלמעלה אזי אפשר להניח שבמידה ואפשר לקבל בשוק פחות מ- 3% לשנה על הכסף, ההצעות למחיר אגרת החוב יהיו מעל 1000 שקלים (זיכרו את הדוגמה הקודמת) וכך בפועל תשואת אגרת החוב תהיה פחות מ- 3% והמדינה תקבל יותר מ- 1000 שקלים. מחיר איגרת החוב נקבע בפועל על ידי הריבית החלופית שניתן לקבל או אם תרצו תשואה חליפית וכן הביטחון של מחזיק איגרת החוב בכך שהלווה באמת ישלם את מה שהבטיח. לדוגמה אילו אני הייתי מנהל קרן Pension ותשובה היה מבטיח על איגרת החוב שלו 3% לשנה, הייתי מוכן לקנות אותה במחיר נמוך כך שהתשואה בפועל תהיה 5% לשנה. מדוע? כי בעבר תשובה הפר את הבטחתו ולא שילם את המובטח או בשפת העם, עשה תספורת.

ב. הצדדים לעסקת ההלוואה אינם קבועים לכל משך ההלוואה – נניח איגרת חוב המבטאת הלוואה של 10 שנים למדינה. איגרת החוב כאמור נרכשת עם יצירתה על ידי מספר אנשים דרך הבורסה. כל אחד ממחזיקי איגרת החוב יכול למוכרה בכל עת בבורסה וכך למעשה להעביר את זרם התשלומים של איגרת החוב למישהו אחר – מלווה אחר.

איך הכל מתחבר?

כל הכבוד למי שהגיע עד לכאן. זה היה מסע ארוך.

הבנק רוצה להלוות למישהו 500,000 שקלים. הוא צריך שמישהו אחר ייתן (ילווה) לו 500,000 שקלים. המלווים מהצד השני צריכים לבחור בין הלוואה לבנק לבין הלוואה למדינה. אם איגרות החוב של המדינה נותנות תשואה של 2% אזי הבנק צריך להציע למלווים שלו לפחות 2%. אם הבנק משלם 2% למלווים שלו אזי מהלווים שלו הוא יגבה לדוגמה 3% ויחיה בנחת מהמרווח של 1% בין מה שהוא משלם למלווים למה שהוא גובה מהלווים.

עכשיו נניח שתשואות אגרות החוב של המדינה עלו ל- 2.5%. מייד עלות גיוס ההון של הבנק תעלה ל- 2.5% (הוא ממשיך להתחרות במדינה) ובהתאם הסכום שהוא ירצה על ההלוואות שלו יעלה ל- 3.5%.

במשכנתאות עם ריבית משתנה עם עוגן תשואת אג"ח מופיע הכיתוב בחוזה ההלוואה:

במשכנתא זו הבנק יבדוק בכל פעם שיש צורך לשנות את ריבית ההלוואה (בדרך כלל אחת לחמש שנים) מהי תשואת האג"ח הממוצעת ולפיה יחשב מחדש את ריבית ההלוואה.

בהלוואה עם ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ), הבנק ינסה לחזות את תשואת האג"ח בעתיד ולפיה יקבע את ריבית ההלוואה. לכן, כאשר תשואת האג"ח עולה, ריבית ההלוואה עולה.