תגית: צמיחה כלכלית

רבים מכירים את ט"ו בשבט כחג האילנות 

והפירות היבשים. 

 לחג משמעות נוספת – סוף שנת המס. 

את המספר חמישה עשר לחודש(ט"ו) מכיר 

כל עצמאי כיום תשלום המע"מ. בימי קדם 

תשלום המסים לא היה חודשי או דו חודשי כמו היום אלא 

חד שנתי. בחמישה עשר לחודש שבט, אחרי שמרבית גשמי העונה

כבר ירדו, כל חקלאי נדרש להעביר עשירית התוצרת שלו – מעשר, לטובת הכלל. 

 שימו לב שהמס בימי קדם היה נמוך משמעותית מהמס היום 

אבל גם התמורה שנתנה המדינה על אותו מס הייתה קטנה יותר. 

על המתח בין מס גבוה ותמורה גדולה ובין מס נמוך ותמורה 

נמוכה מתווכחים אזרחים בכל העולם כ- 200 שנים כשלפני זה 

היה ברור שהמדינה לא נותנת כמעט כלום. 

בניגוד למקובל לחשוב, נטל המס אינו גדול במיוחד 

אבל בכל זאת עלינו נוכל להקטינו עוד יותר על ידי תכנון נכון במסגרת החוק. 

 חלק גדול מהכתוב בהמשך נועד לעצמאים אבל אני חושב שכדאי גם לשכירים לקוראו. 

כשיש יותר מדירה אחת, משלמים מס שבח על מכירת הדירה – מס על הרווח מאחזקת הדירה: הפער בין עלות הרכישה לבין עלות המכירה בנכוי עלויות. על כך כתבתי בעבר מאמר שזהו זמן טוב להיזכר בו.

קרן השתלמות הינו מכשיר חיסכון שמאפשר לשם כסף בצד בהשקעה נושאת תשואה כשזו ההשקעה היחידה שמבוצעת מתוך הברוטו ולא הנטו. כלומר אם נניח את מכניסה 29,000 שקלים ומתוכם נשארו לך לאחר מסים 22,000, השקעה רגילה תבוצע מתוך ה- 22,000 ועליה ישולמו עוד 25% מס על הרווחים. לקרן השתלמות אפשר להשקיע מתוך ה- 29,000 כך שסכום ההכנסה יופחת ולכן גם מס ההכנסה יופחת. למעשה משלמי מסים משתתפים אתך בהשקעה על חשבונם. 

אם אתה שכיר ללא קרן השתלמות, בדיון השכר הבא, עדיף לבקש קרן השתלמות ולא העלאה בשכר. 

אם את שכירה במקום שמאפשר גם חילטור מהצד(שיעורים פרטיים לדוגמה) אז במידה ופתחת עוסק מורשה או פטור, אפשר להפקיד פעמיים לקרן השתלמות ולזכות בפטור כפול ממס רווחי הון. 

עצמאים רבים מחכים לדצמבר כדי להפקיד בקרן ההשתלמות. עדיף לא לדחות. דברים שנדחים לעתים לא מבוצעים. סיפרו בלב 3,2,1 ובצעו זאת עכשיו.

קרן פנסיה: אל תמשכו את הכספים הצבורים בקרן פנסיה. האירועים האיומים של ה- 7/10 גרמו לערעור האמון של רבים במוסדות השונים. קרן הפנסיה נראית מלכתחילה "דבר של זקנים" וצעירים לא אוהבים אותה. אל תפלו במלכודת זאת. סיכוי גדול מאד שכשתהיו בני 50 תחשבו אחרת אבל זה יהיה מאוחר מידי. אם הגעתם לגיל 30 יש לכם סיכוי רב מאד להיות גם בני 90 או למעלה מכך. חישוב תוחלת החיים במידה שאתם כבר בוגרים אינו רלונטי. אולי אכתוב על זה בעתיד באריכות. קרן הפנסיה היא קו ההגנה האחרון שלכם מפני עוני. 

חשוב מאד לגבי קרן פנסיה וקרן השתלמות לשכירים ולעצמאים: 

דעו מהם דמי הניהול שלכם. במרץ תקבלו דו"ח המראה את דמי הניהול שאתם משלמים ועל פי החוק חייב הדו"ח לכלול גם את דמי הניהול הממוצעים שלקוחות הקרן משלמים. אפשר גם לראות באינטרנט את הדו"ח הקודם. אפשר להשוות את דמי הניהול הממוצעים לאלו שאתם משלמים או לדמי הניהול ב"קרנות הנבחרות"(חפשו בגוגל). אל תשלמו יותר ממה שצריך. דמי ניהול גבוהים משמעותם פחות רווחה בזקנה שלכם. 

דעו באיזה מסלול השקעה  פועלת קרן ההשתלמות או הפנסיה שלכם. הדבר חשוב במיוחד למורים שבחירת המחדל שלהם היא השקעה מאד סולידית ונטולת תשואה. 

העיסוק בדברים כמו דמי ניהול ותשואה הוא עיסוק מעצבן שנראה לנו כשייך למישהו אחר. אנו סובלים מעצם פתיחת הדו"ח ואחר כך מעצם השיחות עם נציגי שירות לא תמיד נחמדים וכו' וכל זאת בשביל תועלת לא ברורה. 

אני כאן כדי להראות שהתועלת מאד מאד ברורה. 

מורה להיסטוריה שיפקיד לקרן השתלמות 1,000 שקלים בחודש בתשואה של 1% לשנה יצבור בתום 30 שנות עבודה כ- 420,000 שקלים. 

מורה לסיפרות שיפקיד את אותו סכום בדיוק עם תשואה של 7% יצבור בשלושים שנה 1.2 מיליון שקלים. פער של כ- 800,000. הכנסה נטו של 800,000 שקלים זה עבור רוב האנשים כמה שנות עבודה. 

קריאת הדו"ח השנתי וכמה שיחות טלפון לטיפול בדמי ניהול ובמסלולי ההשקעה יכולים להיות הדבר הכי רווחי שתעשו השנה. 

רוצים עוד? בעבר העברתי את ההרצאה (לפחות) מיליון שקלים למשפחה 

על האופן בו התנהלות נכונה יכולה להניב למשפחה לפחות מיליון שקלים במצטבר. הקליקו כאן לצפיה בהרצאה ב- 67 שקלים בלבד. 

כי האדם עץ השדה. אני מאחל לכם להיות השנה בסביבה של עצים. זו סביבה מרפאת גוף ונפש. אשתי ואני משתדלים לעשות סיבוב באחת החורשות שסביבנו לפחות אחת לשבוע. 

פירות יבשים אוכלים כי כחלק מהחיבור לאדמת הארץ נהוג לאכול מפירותיה ובמיוחד שבעת המינים. פירות מיובשים היו הדרך להתחבר גם בגלות לפירות הארץ הטובה הזו. 

למטה תמונה מלפני כמה שנים של הוריי מקיימים את מצוות החג עם בנותיי ונוטעים עץ. הבנות כבר ב- י"א-י"ב ואני שמח וגאה שחיבורן לטבע ולאדמה איתן למרות שגדלו בפתח תקווה ולא בקיבוץ :). 

על נטיעת עצים אין רגולציה בארץ. יכול כל אדם לנטוע עץ בשטח ציבורי ובלבד שלא יחשוב בשל כך שהשטח הפך לפרטי. מזמין אתכם לקחת את הילדים ולנטוע עץ. זה כיף.

ט"ו בשבט שמח. שכל הנטיעות יצליחו. שהדרום ייצבע אדום של כלניות ורק כלניות. שהצפון יישאר רק ירוק ושכל בנות ובני ישראל יישנו במיטותיהם. 

באפריל 2022 יצאתי עם המדריך אבירם ברקאי לסיור הרצאות ברמת הגולן בעקבות חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים. אני ממליץ בחום על סיור זה גם למי שהיסטוריה פחות מעניינת אותו וגם למי שבניגוד אלי לא שירת בחטיבה זו. זהו סיור שני שאני עושה ברמה בעקבות מלחמת יום כיפורים. בסיור הקודם שעליו כתבתי מאמר אבל רק בתוך ראשי בנתים סיירתי עם הבת שלי (14) כשאני בתפקיד המדריך. עתה המדריך היה אבירם ויחד אתי היה סמל (מיל.) יצחק חייט (82), להלן אבא. בזמן הסיור כתבתי כמה נקודות שלדעתי יכולות לעזור גם בימי שלום.

אל יגבה ליבנו

שלושה חודשים לפני פרוץ המלחמה מונה אל"מ יצחק בן־שוהם למפקד חטיבה 188. לאחר מכן בוצע תרגיל חטיבתי גדול במתווה של כניסת כח סורי גדול לתוך רמת הגולן תוך פריצת קווי ההגנה של צה"ל. בהמשך התרגיל בוצעה התקפת נגד להשבת הרמה לשליטתנו. בסוף התרגיל שעבר בצורה טובה הייתה שיחת סיכום של כל סגל החטיבה. קצין הנדסה צעיר מבקש לדבר ואומר שהתרגיל היה לדעתו בזבוז זמן. מדוע? שואל בן־שוהם ומקבל תשובה – התרגיל דימה פריצת קווי ההגנה שלנו על ידי הסורים. מה הסיכוי שזה יקרה? בן־שוהם בניגוד לקצינים באותה תקופה אינו מגנה את הקצין על עצם הטלת הספק אלא חושב ועונה בכובד ראש, גם אני חושב שהסיכוי למתווה כזה אינו גבוה אך אל יגבה ליבנו. מילטון פרידמן, אחד מאבות הכלכלה המודרנית אמר בנאום הזכייה שלו בפרס נובל לכלכלה שפרס נובל הוא דבר מבלבל. אתה מקבל תואר, זוכה נובל שאומר שעשית משהו משמעותי וכתוצאה מכך אנשים מבקשים ממך חוות דעת גם בתחומים בהם אין לך מושג או בתחומים בהם לא יכול להיות לך מושג – דברים שיתרחשו או שלא יתרחשו בעתיד. ובכן, היו צנועים.

היזהרו מיועצים חכמים וידענים

כהרחבה לסיפור על מילטון פרידמן אפשר לספר על אלי זעירא ראש אגף מודיעין בצה"ל ב- 1973. זעירא היה גאון. הוא ביצע כל תפקיד בצורה מצוינת. פעמיים לפני אוקטובר 73 הגיעו ידיעות על מלחמה צפויה. צה"ל העלה כוננות וגייס מילואים בניגוד לדעתו של זעירא שטען שלא יהיה כלום ובאמת לא קרה כלום. כתוצאה מכך צבר זעירא מוניטין של חוזה עתידות מומחה. כך, כשבספטמבר-אוקטובר 1973 נוצרות עוד ועוד עדויות להכנות מלחמה על ידי מצרים וסוריה כולל מהלכים שבצה"ל החליטו שנים קודם שאם יקרו המשמעות היא מלחמה, הקשיבו כולם דווקא לזעירא שטען שלא תהיה מלחמה כולל בבוקרו של אותה שבת כיפור גורלית.

אנו אוהבים לקבל חוות דעת ממומחים כאלו ואחרים לגבי העתיד. אבל כדאי תמיד לשאול את עצמינו ומה אם לא? במאמר אחר כתבתי על טעויות אדירות של מומחים רבים (הארי פוטר לא ראוי לדפוס, יש כבר מספיק להקות 3 גיטרות ולכן אין לביטלס סיכוי, סוס עדיף על טלגרף ועוד ועוד). כשבמידה והתחזית לא תתממש תהיה קטסטרופה גדולה, כדאי להשקיע לפחות 20% ממאמץ ההכנה לעתיד עבור החלופה הפחות סבירה.

האמינו לי שלא משנה על איזו קרקע חקלאית איכותית שרק אתם שמעתם עליה טיפ משנה חיים רכשתם, הקדישו לפחות 20% מההכנה לעסקה במחשבה על מה יקרה אם התחזית לא תתממש?

אי-גיון

כשהצמרת הבטחונית והפוליטית של ישראל שאלה את עצמה האם מצרים תפתח במלחמה היא ענתה – זה לא יקרה כי זה לא הגיוני. מבלי להיכנס להסברים היסטוריים זה באמת היה מהלך בלתי הגיוני. סאדאת אמר "אני מוכן להקריב מיליון חיילים רק כדי לחצות את תעלת סואץ" ואף אחד לא לקח זאת ברצינות כי בצד שלנו ישבו אנשים הגיוניים שחשבו שגם הצד השני הגיוני (על פי הגיונם). כשסאדאת אמר אני מוכן להקריב מיליון חיילים רק כדי לחצות התעלה אף אחד לא לקח זאת ברצינות כי זה לא "הגיוני".

הרבה פעמים אנו מצפים מהאחר (תמיד מהאחר) לנהוג בהיגיון (שלנו). זה קורה ביחסים בין עם אנשים אחרים עם לקוחות וגם בין מדינות ועמים. המקרה המוזר עם השווארמה ממחיש זאת היטב לדעתי.

סתיו לוי מקרית גת הייתה רעבה ביום אחד של מאי 2021. היא הזמינה לביתה משלוח של שווארמה. בבאגט שקיבלה לא היה מספיק בשר לדעתה והיא עשתה את הדבר ההגיוני. התקשרה להתלונן אצל בעל השווארמה ודרשה באגט נוסף. בעל המסעדה נהג בהיגיון לדעתו – החזיר לה את הכסף ואמר לה לא להזמין אצלו יותר.

לוי שבטנה הייתה מלאה (חלקית) תרתי משמע לא הסתפקה בקבלת ההחזר וגם כתבה פוסט בפייסבוק אותו מחקה לאחר כמה שעות. בעל המסעדה נהג גם הוא באי־גיון, נועץ בעורך דין, והלך לבית משפט השלום שם הגיש תביעת דיבה על סך 200,000 שקלים ולא שקל אחד פחות. בשלב זה לוי החליטה לוי הספיק לה ולמשפט עצמו לא הגיעה. משלא הגיעה ולא הגישה כתב הגנה, לשופט לא נותר שיקול דעת והוא קיבל את התביעה במלואה וחייב את לוי בתשלום של 200,000 שקלים. לכאורה גם לוי וגם המסעדן עשו את כל הדברים ההגיוניים. בפועל, שניהם הפסידו. על לוי יש כעת חרב של הוצאה לפועל ובעל המסעדה שהוציא כספים על עורך דין ומשפט לא יקבל שקל כי לוי עצמה חסרת נכסים, מזומנים ועבודה.

לתחושתי לוי לא רצתה דווקא עוד מנה שווארמה. היא רצתה את כבודה האבוד (לדעתה) בחזרה. היא רצתה לשמוע אני מצטער וסליחה לצד ההחזר הכספי. במקום זה שמעה קחי את הכסף ועופי לי מהעיניים פחות או יותר. גם בעל המסעדה לדעתי לא באמת חשב שיקבל את 200.000 השקלים שביקש אלא רק רצה להשיב את כבודו שהפוסט קצר המועד אולי רמס.

פעמים רבות באים לשאול אותי אנשים מהו הצעד ההגיוני לעשות. השאלה הראשונה שלי תמיד היא איך אתם מגדירים הגיוני? אנשים מאד מופתעים משאלה זו אך אני חושב שהיא שאלה חשובה ביותר. אם אני אמליץ על צעד שיגרום למשפחה לצבור יותר כסף אך סדר העדיפויות שלהם שונה אז העצה שלי תהיה עצה גרועה.

אנשים לא שופטים את חייהם רק בצורה הגיונית ולכן כשאנו מנהלים יחסים עם עצמינו או עם אחרים, צריך לחשוב לא מעט גם על רגש לצד ההיגיון.

מידי פעם מתקשרים אלי אנשים שרוצים לרכוש את הספר שלי אך חוששים להכניס מספר כרטיס אשראי באינטרנט. פעם הייתי מסביר בהיגיון רב על הצפנה, אחריות, ביטוח לתשלום וכו'. חדלתי מכך. היום כשמישהו מתקשר לומר שהוא חושש להכניס מספר כרטיס אשראי באינטרנט אני מקבל את העסקה בעצמי, מחייב את הכרטיס טלפונית ושולח את הספר. זה לוקח לי פחות זמן מההסבר ומוציא את האדם מהצד השני מרוצה יותר. לא הגיוני אבל יעיל.

מה מבינים אלו שבשטח?

התעלמות ממודיעין שדה לעומת מודיעין "מתוחכם". למי הייתם מקשיבים, לאנשים מלוכלכים, לעתים לא מגולחים. מאחורי האוזניים ובתוך האוזניים ובתוך התחתונים יש להם חול מדבר ולאחר מספר ימים ללא מקלחת במוצב הם גם לא מריחים כל כך טוב. או אולי לאנשים שיושבים על מערכות טכנולוגיות שהינן פאר היצירה לתקופתן, יש להם ציונים גבוהים, הם מסתובבים בעולם ומפעילים סוכנים. בקיצור ג'יימס בונדים כחול לבן. אנשי אגף מודיעין הודו בעדותם מול ועדת אגרנט שלא הקשיבו לאנשים שלהם אשר היו בשטח, על גדות התעלה ועל פסגות הגולן וצפו במשקפת על התעצמות הסורים והמצרים מול הגבול עם אלפי טנקים, ציוד חציית התעלה או פריצת הגבול ברמה, עם תותחים ועוד ועוד. הכל נצפה וכולם התעלמו.

בכירים המתעלמים מזוטרים ומלקוחות אינה התנהגות חריגה. המון זוטרים בהמון חברות הרגישו שלא סופרים אותם ובכל אותן חברות הפסידו המון כי פעמים רבות הזוטר או הלקוח הם אלו המבינים באמת את נקודות החולשה של אותו ארגון. בתור בעל חברה עוד לפני אפליקציות הבנק נאלצתי בעבר להגיע לסניף הבנק מידי כמה ימים להפקיד שיקים. שוחחתי עם אחד הבנקאים לפני הפקדת השיקים ובמהלך השיחה אמרתי לו שהממשק של מערכת הפקדת השיקים שלהם דפוק. הוא זילזל ואמר "הממשק שלנו סופר ידידותי". מעולה אמרתי לו. קח שיק, קח את כרטיס האשראי שלי ונראה אותך מפקיד אותו. אותו בנקאי חשב שהשתבשה עלי דעתי אך יצא מהסניף למכונה האוטומטית כדי להראות לי את נפלאותיה. לאחר כמה דקות בהם לא הצליח להפקיד השיק חזר אלי ואמר לי שיש תקלה במכונה. ובכן, זו לא הייתה תקלה במכונה אלא תקלה במתכנת של המכונה. כחלק מתהליך ההפקדה נדרש המשתמש לכתוב את מספר הסניף. מישהו החליט שאם אני בסניף מספר שבעים אז במכונה במקום לכתוב 70 עלי לכתוב 070. הודעת השגיאה במידה ונכתב 70 במקום 070 הייתה כזו שלא ניתן היה להבין ממנה מה הבעיה וכך גם הבנקאי חשב שיש תקלה במכונה. אני די בטוח שלא הייתי הלקוח הראשון שהתלונן. אבל בארגון עם הסתיידות עורקים, מידע מהשטח לא תמיד מטפס למעלה וכך נשארות תקלות מטופשות או אף טרגיות. דרך אגב, כשעברתי בנק ראיתי מכונה להפקדת שיקים שכלל לא שואלת לאיזה חשבון וסניף אני רוצה להפקיד אלא פשוט שואלת, האם תרצה להפקיד לחשבון הכרטיס?

דוגמה נוספת מתחום הבנקאות. בינואר 2022 שמעתי במסגרת כנס מקצועי של יועצי משכנתאות באילת הרצאה של מנהל אגף משכנתאות באחד הבנקים. איש בכיר עם מצגת מהוקצעת. בחלק השאלות הרמתי את היד ואמרתי לו שרצונם להתרחב ברור. דבריו על מחיריהם הנמוכים נכונים במקרים רבות ולמרות זאת קשה לי להוציא לקוח מרוצה מאותו בנק בגלל תהליכי עבודה ייחודיים ומסורבלים. לו אני הייתי אותו מנהל ויועץ משכנתאות היה אומר לי זאת הייתי עונה, ואללה? מעניין. מה דעתך שאזמין אותך לקפה ותספר לי עוד? במקום זה ענה לי אותו בנקאי – אני חושב שאתה טועה. בסקרים שעשינו עם הלקוחות קיבלנו ציוני שירות גבוהים. ברור שאני יכול לטעות. ברור שדעתי היא רק דעתי אבל אפשר לראות בתשובה בדיוק את הבחירה להתעלם מהשטח ולהעדיף עדויות (אינדיקציות) משרדיות כמו סקר לקוחות תוך התעלמות מחוסר תקפות סקר כזה בו לקוחות שרובם ככולם לקחו משכנתה אחת או שתיים כל חייהם ולכן יכולתם להשוות בין אופני עבודה של בנקים שונים בודאי פחותה מיועץ משכנתה שמעורב במאות משכנתאות בשנה בסניפים שונים של כל הבנקים. אותו בכיר למעשה החמיץ הזדמנות פז לקבל משוב בחינם עם מידע שלא יסולא מפז (אולי) על האופנים בו יוכל הבנק שלו להשתפר.

אם אתם מנהלים פיתחו אוזניים. אם אתם מנוהלים, פיתחו את הפה והשמיעו דעתכם או חפשו אירגון שבה רוצים להקשיב לכם.

סיפורו של הקצין ל' (אות בדויה)

ברקאי סיפר לנו את סיפורו של הקצין ל'. ל' היה מפקד מחלקת טנקים שעמד ברמת הגולן מול כח עדיף בהרבה. הוא לחם ולחם עם מלקתו עד שהטנקים נפגעו, התחמושת נגמרה והשורדים מהמחלקה הלכו רגלית למוצב תל סאקי ושם למעשה כבר לא עשו כלום (בגבורה אין קץ שלא כאן המקום בשבילה).

אביו של ל' היה באותה עת קצין בכיר וגינה את תפקודו של בנו. נרוץ בזמן 25 שנים קדימה ל' כבר אבא לילדים נפגש עם ברקאי שחוקר את המלחמה ומספר את סיפורו תוך שהוא מציין את אכזבתו מעצמו ומהאופן בו פעל. ברקאי אינו פסיכולוג, אינו פוליטיקלי קורקט אבל את העובדות מכיר ועונה לקצין, תגיד אתה בכלל יודע מה עשית במלחמה?

עונה ל', מה כבר עשיתי? ובכן אומר לו ברקאי, אני חוקר את המלחמה הזו כבר שנים ולך יש שיא. שש פעמים היית על טנק שנפגע. שש פעמים היה לך למעשה פטור מהמשך המלחמה אך במקום זאת בחרת לעלות שוב על טנק אחר עם צוות אחר ולהמשיך להילחם. לא היה ברמת הגולן קצין או חייל שעשו את מה שעשית. לאחר דברים אלו נסע ל' לביתו.

חודש לאחר מכן הגיע מכתב לביתו של ברקאי. בכתב יד נשי כתבה אשתו של ל' – תודה לך שאחרי כל כך הרבה שנים החזרת את החיוך והצחוק לבעלי ולאבא של הילדים שלנו.

בקרו את עצמכם בנדיבות. היזהרו מביקורת של אחרים עליכם. ולגבי החלטות כלכליות, כשאתם מסתכלים לאחור שפטו את ההחלטות שלכם לפי המידע שהיה לכם במועד ההחלטה ולא היום בדיעבד.

כמה מילים לאבירם

אני עוקב אדוק אחרי אבירם ברקאי מעל עשור, עת קראתי את ספרו המלחמתי הראשון – על בלימה-קורותיה של חטיבה 188 במלחמת יום כיפורים בשנת 2009. מאז קראתי גם את שאר ספריו ההיסטוריים. אני מלא הערכה והודיה גם על הידע הרב שקיבלתי ממנו לאורך השנים וגם על הסיור המאד משמעותי שתואר מעלה.

לקראת סיום הסיור שאלתי את אבירם אם הביא איתו את סיפרו האחרון שיצא השנה למכירה. אבירם ענה כמעט בלחש כן, תבוא אלי למכונית אחרי שנסיים. כמה דקות אחר כך אמר אבירם בשיחת הסיום שלא התכוון לעשות שיווק אבל שאלו אותו בהפסקה אז הוא אומר שמי שרוצה יכול לבוא לרכוש ממנו ספרים אחרי שיסיים.

עבור רבים מכירות ושיווק הינן סוג של מטלות בזויות. אני עוד זוכר עצמי בתור עובד באיזו חברת הייטק אומר ללקוחות מפעם לפעם בשמץ יהירות של צעירים – אני לא מהמכירות, אני מהפיתוח (תוך התעלמות מהעובדה שללא אותם אנשי מכירות לא הייתה לי שום עבודת פיתוח). אז כן, יש את אותם אנשי שיווק ומכירות שמשתמשים במניפולציות, טריקים ו"שיטות" שכל מטרתם הינה להעביר את כספינו לכיסם. יש גם הרבה אנשי שיווק ומכירות שעושים עבודתם נאמנה ומביאים למודעות דברים חשובים. איש מכירות בחברת קוקה־קולה אינו זהה לאיש מכירות של האגודה למלחמה בסרטן או של עמותת ונטעת.

אני מזדהה עם חוסר הנוחות הגדול בשיווק ומכירות. גם אני לא מרגיש נוח בעמדת ה"מוכר". אבל שנים של התפתחות אישית לימדו אותי שכניעה לחוסר הנוחות במכירות היא למעשה אנוכיות. אם מה שאני יכול להעביר לאחרים זה מודעות היסטורית משנת חיים (ראו שוב את סיפורו של הקצין ל' למעלה) או מודעות כלכלית שיכולה גם היא לשנות חיים אז כניעה לחוסר הנוחות שלי ובכך מניעת התכנים מקהלים שהיו יכולים להיחשף אליהם ולא עשו זאת בגלל שלא היה לי נוח לשווק היא כאמור אנוכיות. כמה טוב יותר הוא העולם בגלל שאנשים כמו האם תרזה שיווקה בהצלחה מפעלי צדקה עצומים, מהאטמה גנדי שיווק בהצלחה את רעיון המלחמה ללא אלימות, רעיון שחרור הנשים ועוד. אז מבלי שביקשתי רשות אני מפנה אתכם לספרי ברקאי שקראתי עד היום ומומלצים על ידי בחום"

פתאום הייתה מלחמה – על הסיבות בגללן למרות כל כך הרבה עדויות, לא האמינו בצה"ל שתהיה מלחמה ביום כיפורים של 1973.

על בלימה – חטיבת השריון 188 במלחמת יום כיפורים

בשם שמיים – טייסת "האחת" במלחמת יום כיפורים

אנחנו על השחור – חטיבת השריון 500 במלחמת לבנון הראשונה

תודה אבירם

מאמר זה מוקדש ברגשי תודה לכל אותם גברים שהיו על המשמר ועצרו את צבאות מצרים וסוריה חרף נחיתות מספרית בלתי נתפסת. חוץ מזה אני מבקש להקדיש את המאמר לאמא שלי שנשארה אתי חצי שנה לבד בבית בשעה שאבי היה במילואים בתחילה על הרמה ולאחר מכן בתוך המובלעת הסורית.

אם אתה או את מרגישים שבעקבות חוויה צבאית כלשהי איכות חייכם אינה מיטבית, אתם אולי נבהלים יותר מאחרים מרעש פתאומי, לא ישנים טוב בלילה, לא מחייכים וצוחקים כמו פעם או כל דבר אחר. היחידה לתגובות קרב עוזרת לכולם בחינם. אין צורך בועדה רפואית. אין כל מגבלת זמן מאז האירוע. אין צורך בהכרה כנכה צה"ל. כל מה שצריך הוא ליצור קשר: 03-7377007 או לכתובת מייל: tk@mail.idf.il . הרגישו טוב.

מוזמנים בחום להגיב למאמר. אני קורא כל תגובה ומודה עליה. תכנים נוספים שלי אפשר למצוא בקהילת צומחים כלכלית בפייסבוק, בערוץ היוטיוב שלנו, בהסכת (פודקאסט) הון ומיקרופון וכמובן אישית ב- rimon@effm.co.il או 054-5232-799.

פעמים רבות שמעתי מאנשים איתם דיברתי על התנהלות כלכלית את המשפט "לא מתאימה לי הסגפנות הזו" או "אני לא מוכן להתכלב". ובכן, אם לא מתאימה לך "סגפנות" אתה תצטרך להיות הרבה יותר סגפן. למעשה אני ממש לא בעד סגפנות.

אבל אם תשים בצד כשאתה צעיר נניח 2000 שקלים (או כל סכום אחר) בהשקעה נושאת תשואה (למאמר קודם בנושא השקעה בשוק ההון) אז בבגרות יהיו לך כמה מיליונים יותר.

את מידת ההנאה מהכסף יש למדוד לא כרגע – אלא על פני כל החיים. ומי שישקיע היום יהיו לו בעתיד מיליונים (בלי הגזמה בעתיד).

אפשר לראות את זה פה בדוגמה:

יש כאן שני מסלולים. מישהי ש"ח הפיקדה 500 ש"ח כל חודש, ל-20 שנה. בשנייה מישהי (אחרת) הפקידה 2,000 ל-30 שנה.

בהתחלה אפשר לראות שמי שהתחילה מוקדם – יש לה הרבה פחות כסף. 231,020 ש"ח. זה לעומת 2,009,030 ש"ח שיש למאחרת.

אבל המקדימה עוד צעירה. יש לה עוד זמן. אז היא נותנת לכסף שלה להמשיך לשכב ולצבור תשואה.

לצפיה בגליון המלא הקליקו כאן

אנו רואים כי המאחרים להתחיל להשקיע השקיעו בסופו של דבר 300,000 שקלים יותר וקיבלו כ- 3.5 מיליון שקלים פחות.

ברור שלא כל אחד יכול לשים בצד 2000 שקלים בחודש. אבל גם אם נשים בצד רק 500 שקלים יהיו לנו בעתיד הרבה יותר אם נתחיל מוקדם:

אלו שיתחילו מוקדם יפקידו בסך הכל 60,000 שקלים פחות ויהיו להם קרוב ל- 900,000 שקלים יותר:

כמה טענות ששמעתי בחיים נגד השקעה קבועה:

עכשיו אני צעיר וההכנסה נמוכה

כשארוויח יותר אשקיע – מקווה שהראיתי מדוע לחכות זה רעיון גרוע. אני רוצה להוסיף ולומר שאמנם צעירים פעמים רבות מרוויחים פחות אך גם אין להם הוצאות גידול ילדים ולכן דוקא השקעה כצעירים לעתים קלה יותר.

איחרתי את המועד

האח הגדול והמזיק של הסעיף הראשון. "הבנתי שלהשקיע כצעיר זה מיטבי. אני כבר לא צעיר אז איחרתי". שגיאה גדולה וכפולה. ראשית אם אתה בן 60 אתה צעיר. רבע מהגברים שהגיעו לגיל 60 יגיעו לגיל 90. לא כדאי לעזות זאת בצורה נעימה יותר? קל וחומר אם אתה בן 30-40-50 וכו'.

לא לימדו אותי להשקיע

מעבר לגיל 18, אין לאף אחד פרט לך אחריות לדברים שאתה יודע. מוזר בעיני לפגוש אנשים בני 50 שאומרים לי שבגיל 16 בית הספר לא לימד אותם. לא לימדו? לימדי או למד לבד. שם שוב קישור להדרכה שלי איך להשקיע באופן בו אני משקיע.

סיכום

פשוט התחילו לשים בצד סכום כלשהו בצורה קבועה. אל תתעסקו עם השאלה כמה עמלות, כמה תשואה וכו'. לכל זה יהיה זמן לאחר שיתפתח הרגל ההשקעה הקבועה. כל עוד אינכם מסוגלים לרוץ 2 ק"מ אין טעם להתלבט באיזה מסלול מרתון יש את הנוף היפה ביותר.

• לשלם פחות
• מה לעשות עם מיליון וחצי שקלים?
• חישוב תשואה להשקעה בנדל"ן
• מה אפשר ללמוד מהצעת ההלוואה של חברת מקס

לאורך השנים פגשתי כבר מאות אנשים, נשים ומשפחות ממגזרים רבים, שכבות סוציו אקונומיות מגוונות ומקומות שונים. גישה שחזרה על עצמה אצל משפחות רבות ללא קשר למצבן הכלכלי הייתה הגישה הגורסת שכסף הוא סוג של רעל ויש לסלקו מחזקתינו.

אותן משפחות לא אמרו זאת כמובן. רובן היו רוצות עוד כסף אבל בפועל ככה בדיוק הן התנהגו. בחנו את עצמיכם, האם אתם רוצים להיפטר מהכסף שלכם? קרוב לודאי שעניתם לא. אולי חלקיכם ענה, אין לי כסף. אבל בואו נבדוק לא רק מה אתם אומרים אלא גם איך אתם מתנהלים?

נניח שהייתי נותן לכם כעת שיק של 50,000 שקלים. מה הייתם עושים איתם? ענו באמת. כדאי אולי לכתוב על דף.

אם עניתם משהו בנוסח, הייתי קונה X, הייתי משפץ Y או נוסע לחופשה Z או הגרוע מכל האחרות – הייתי מחזיר חוב C, אתם בדיוק אלו שחושבים שכסף הוא רעיל ויש להפטר ממנו ברגע שהוא נכנס לחשבון. ניחוש שלי הוא שאתם כנראה לא במצב כלכלי איתן. יכול להיות שיש לכם בית גדול, מכונית (או שתיים) יקרה וילדים בחוגים רבים אבל אני מנחש שאינכם איתנים כלכלית. את רמת החיים הגבוהה אתם ממנים על ידי הכסות שוטפות גבוהות אך מה יקרה אם מסיבה כלשהי לא תעבדו שלושה חודשים? מה יקרה אם לא תעבדו שנה?

עניים קונים, עשירים משקיעים

וזה בכלל לא קשור לגובה ההכנסה! בהנחה שהצרכים הבסיסיים שלכם סופקו עוד לפני קבלת ה- 50,000, התגובה שלכם לכסף הבלתי צפוי היא זו שתקבע האם גם בעתיד אתם תהיו עסוקים בהישרדות, בחישובים כדי "לגמור את החודש" ומיני מחשבות לא נעימות דומות. אם לעומת זאת השקעתם את הכסף אתם יודעים שלאט לאט הוא יגדל. 50,000 יכולים להיות בסוף השנה 55,000 ובסוף שנה שאחריה 60,500 שקלים וכן הלאה. עם 100,000 בשנת 2003 רכשתי דירה בשווי 400,000 שקלים אשר שווה היום מעל 2 מיליון. רוב ההשקעות שלנו בחיים לא יניבו מעל 19% תשואה לשנה כמו השקעה זו. אבל אם בתור בחור צעיר הייתי בוחר לקחת את ה- 100,000 שקלים ואיתם לרכוש מכונית או לצאת לחופשה היום היו לי פחות 2 מיליון שקלים במקרה האמתי או פחות כ- 300,000 שקלים עם תשואה של ("רק") 7% בשנה. אם ההוצאה החודשית שלי היא 15,000 שקלים אז 300,000 מאפשרים כמעט שנתיים ללא עבודה ובלי פגיעה ברמת החיים. משפחה שיכולה להתקיים שנתיים ללא עבודה היא משפחה איתנה פיננסית.

אותם עניים (כאמור, גם אם ההכנסה שלך 40,000 נטו בחודש, את בעיניי עניה אם החישוב נכסים פחות התחייבויות שלך נותן מספר הקרוב לאפס או אם חודש ללא עבודה יגרום לתחושת חוסר חמצן וחוסר ביטחון כלכלי) שסכום כלשהו של כסף ישר גורם להם לרצון לצרוך מוצר או שירות מסוימים מרגישים שהם נוהגים בחוכמה כלכלית אם רכשו מוצר מסוים בהנחה או "במבצע". אפשר יהיה לשמוע מהם פעמים רבות משפטים כמו "בבלאק פרידיי קניתי טלויזיה 80 אינטש ב- 5000 שקלים" חבריהם יטפחו על שכמם ויענו – "לא כסף". באופן כללי את הביטוי "לא כסף" אני שומע יותר מאנשים שחסר להם כסף. אבל לקנות מוצר לא דרוש ולא משנה באיזה סכום, זו החלטה כלכלית לא טובה. ההפרדה בין ה"דרוש" ל"רצוי" היא זו שתקבע אם תתקדמו כלכלית או שלא.

כדי לראות איפה כדאי להשקיע כדי לקבל תשואות אני ממליץ לקרוא את המאמר הקודם בנושא – ההשקעה הראשונה שלכם בבורסה.

ומה היחס שלכם לעשירים?

עמותת ניצוצות הינה עמותה אשר מכניסה אנשים מתחומים שונים להרצאות בהתנדבות בבתי ספר. לפני שנה העברתי סדנת צמיחה כלכלית במסגרת הארגון לילדי כיתה ח' מפתח תקווה. באחד המפגשים שאלתי את הילדים מה הם חושבים על עשירים והתחלתי לכתוב על הלוח את מה שאמרו הילדים על עשירים: קמצנים, תכמנים, רודפי בצע, מעלימי מס, גונבים מחלשים ועוד ועוד. לאחר מכן שאלתי את הילדים "מי רוצה להיות עשיר?" כל הילדים הרימו ידיים. ביקשתי ושישאירו ידיים למעלה ויסתכלו על ההגדרות שהם נתנו דקה קודם לעשירים: קמצנים, תכמנים, רודפי בצע ובו'… אמרתי להם שאם הם לא יש ישנו את גישתם אין להם סיכוי להיות עשירים כי התת מודע שלהם יחסום אותם מהיכלל בקבוצה עליה הם חושבים כל כך הרבה דברים רעים. הזמנתי אותם להסתכל על החיים אחרת. עובדה במבני ציבור רבים דוגמת בית חולים, מוזיאונים ואפילו אותה פעילות שעשיתי מולם, בסוף מי שתרם כדי שהיא תצא לפועל הינם אנשים עם כסף אותו החליטו לחלוק עם אחרים. אז אולי אנשים עם הרבה כסף הם כמו אנשים אחרים בדיוק? חלקם קמצנים וחלקם נדיבים? חלקם תכמנים וחלקם ישרים כמו סרגל?

בידקו מה אתם חושבים על הקבוצה אליה אתם רוצים להצטרף. זה עשוי להיות אחד ממגדירי הסיכוי שלכם להיכלל בקבוצה זו.

אשמח לקרוא תגובות שלכם למטה או ישירות אלי לטלפון 054-5232-799 או למייל rimon@effm.co.il

הצטרפו לקהילת צומחים כלכלית ביחד – https://bit.ly/3a0E4P4 ותוכלו להשפיע על תכנים עתידיים, לראות דברים לפני כולם ולהיות חלק משיח כלכלי מקדם.
פרקים בחינם מהספר משכנתה יעילה – http://bit.ly/2MnhWEC
תשע תובנות כלכליות משנות חיים להורדה בחינם – https://bit.ly/2URmUMn
קורס דיגיטלי – השקעות נדל"ן – https://bit.ly/3jQJhxg
קהילת צומחים כלכלית בפייסבוק – https://bit.ly/zomhimcal
וההסכת (פודקאסט) – הון ומיקרופון בכל אפליקציה שיש לכם

מעדיפים לקרוא? המשיכו אחרי הסרטון

משחת השיניים הומצאה מזמן. אנו יודעים כי במאה הרביעית לספירה השתמשו בו המצרים. הרומאים נהגו להכין משחת שיניים משתן אנושי (אמוניה טובה לא רק לחקלאות אלא גם להלבנת שיניים), אנשים לא אהבו לצחצח שיניים. מסופר כי בריאות שיני חיילי ארה"ב במלחמת העולם הראשונה הייתה כל כך גרועה עד שנושא זה הפך לבעייתי מבחינת כשירות מבצעית. הכל השתנה כאשר חברות החלו להוסיף טעם וריח אשר נותן תחושת רעננות למשחת השיניים. לא משנה כמה אמרו לצעירים כמה בריא לצחצח, כנראה שכרכום פנים של חברה בעת ההקדמה לנשיקה הייתה משמעותית יותר ומאז אנו מצחצחים בקפדנות.

אבל נשאלת השאלה כמה משחה לשים על המברשת? רופאים אומרים בדרך כלל שכמות מאד קטנה מספיקה. בפועל קל לראות שרוב האנשים ישימו כמות שונה של משחה על המברשת כאשר השפופרת חדשה ויש "שפע" לבין המצב בו השפופרת ריקה וצריך "להתאמץ" כדי לחלוב מהשפופרת עוד כמה ימי צחצוח. זו התנהגות לא הגיונית. אם שפופרת עולה נניח 15 שקלים ואנו לא רעבים ללחם אז תמיד יש לנו שפע של משחמה זמינה. כל מה שצריך זה לקבל החלטה לוותר על שלב חליבת השפופרת ולהמשיך לשפופרת חדשה ממנה נוכל לשים את הכמות המיטבית לדעתינו על המברשת בקלות.

בספרים רבים על דיאטה ישנה עצה להתחיל לאכול בצלחת קטנה יותר. זה נשמע לא הגיוני. הרי גם צלחת קטנה אפשר למלא שוב ושוב. בפועל, הפעולה הקטנה של המילוי החוזר, כמו הפעולה הקטנה של הלחיצה הנוספת על שפופרת משחת שיניים כמעט ריקה, גורמת לנו לצרוך פחות. אנו זקוקים פעמים רבות לסוג של לחץ חיצוני כדי להתנהל בצורה יעילה יותר.

אותו דבר בחשבון הבנק שלנו

נניח שיש לנו הכנסה חודשית של 15,000 שקלים והוצאה בסכום דומה. המשפחה חיה היטב לכאורה אך לא יכולה להתקדם בחיים. כל הזמן ההכנסות ממנות את ההוצאות וזהו. אנו למעשה במצב של JOB – Just Over Broke או אם תרצו Juggling Our Bills. רוב האנשים משלמים מתוך ההכנסות שלהם את ההוצאות ובמקרה הטוב, אם נשאר משהו, שמים אותו בחיסכון או בהשקעה. אלו שמצליחים לשים כסף בצד לחיסכון יתקדמו כלכלית. אלו שלא מצליחים לשים כסף בצד לא יתקדמו כלכלית. גם אם משכורתם גבוהה, הם ימשיכו לחיות בלחץ של הוצאות והתחייבויות באותו גודל כמו ההכנסות. כלומר לא יוכלו להפסיק לעבוד או אפילו להקטין את נפח העבודה שלהם ללא שינוי ברמת החיים. הם גם יהיו בעמדת חולשה גדולה כנגד תקלה בלתי צפויה אשר תביא לירידה בהכנסות או גידול פתאומי בהוצאות.

קודם חיסכון אחר כך הוצאות

מה שתשימו ראשון הוא מה שייקח את מלוא תשומת הלב שלכם. אתם משלמים את ההוצאות ואחר כך את החיסכון אז החיסכון שלכם בוודאות יהיה קטן יותר. אתם תראו חשבון שמתנפח מהמשכורת. תרגישו שאתם ביום של שפופרת משחת שיניים מלאה או צלחת גדולה, תוציאו יותר ויישאר פחות לחיסכון. פחות לחיסכון – לא תתקדמו כלכלית או שתתקדמו לאט ממה שיכולתם להתקדם. אני מציע לכם לשים את חשבון הבנק שלכם תמיד במצב של שפופרת ריקה. החליטו שאתם חיים על 80% מההכנסה שלכם בלבד. צרו הוראת קבע אשר ביום קבלת המשכורת מוציאה מהחשבון השוטף 20% מההכנסה שלכם אל פיקדון. מטרת הפעולה בשלב זה אינה להשיג תשואה אלא רק להרגיל אותנו לחיות מפחות כסף בשוטף. הצעה להשקעה של סכום קבוע פרסמתי במאמר אחר. גראנט קארדון (Grant Cardone), יזם, סופר, ומשקיע נדל"ן מולטי מיליונר הציע לחיות "מרוששים". כלומר להישאר עם הוצאה נמוכה גם כשההכנסה עולה. זאת בניגוד לרוב האנשים אשר הוצאתם עולה יחד עם ההכנסה. במקרה הטוב ההוצאה עלתה באותו סכום כמו ההכנסה ובמקרה הרע, ההוצאה עלתה יותר מההכנסה כי כשההכנסה עולה הבנק מאפשר יותר הלוואות.

איך נוכל לחיות מ- 80% ההכנסות בלבד?

תגובה שכיחה להצעה שלמעלה היא שאין לנו אפשרות לחיות מ- 80% מההכנסות ואת עשרים האחוזים האחרים לשים בחיסכון. נסו לחשוב הפוך. מה אם הבוס שלכם היה קורא לכם לשיחה ואומר שבגלל הקורונה יש לחברה אתגרים רבים חדשים. החברה החליטה שבמקום לפטר כמות גדולה של עובדים היא מעבירה אותך לארבעה ימי עבודה בשבוע בשכר נמוך ב- 20%. האם היית מצליח להתקיים במצב כזה משמונים אחוז משכורת בלבד?

לי זה קרה מבחירה פעם. כשעזבתי את הבנק הוצאה לי עבודה שכללה ארבעה ימים בלבד. קפצתי על המציאה ועשיתי שני דברים:

1. הקטנתי את ההוצאות כדי שיתאימו להכנסה החדשה.
2. השתמשתי ביום הפנוי החדש כדי לחפש מקור הכנסה נוסף.

חוץ מזה 20% אינו מספר קדוש. יכול להיות שאתם מסוגלים לשים בצד 10% בלבד. אולי 100 שקלים בלבד. הכל טוב יותר מאפס. יש משמעות להרגל. הרגל של השארת כסף בחיסכון באופן אוטומטי בכל חודש הוא זה שימנע בעתיד לקיחת הלוואה אשר בהגדרה תעלה בכל חודש יותר מאשר עלה החיסכון כדי להגיע לאותו סכום יעד. למה אני בטוח כל כך שאם נחסוך כדי להגיע למשל ליעד של 50,000 שקלים נשלם בכל חודש פחות מאשר אם ניקח הלוואה של 50,000 שקלים? כי על חיסכון מקבלים ריבית ועל הלוואה משלמים ריבית.

מוזמנים להצטרף לקבוצת הצמיחה הכלכלי שלי בפייסבוק. יש שם תכנים שאין במקומות אחרים. המאמר האחרון שם "מחשבות על זמן" שווה קריאה לפי התגובות שקיבלתי מאנשים שונים. כניסה אל הקהילה אפשר לבצע מכאן – https://www.facebook.com/groups/studyeconomics/

ערוץ היוטיוב שלי – https://www.youtube.com/c/effectivemortgageil אשר כמעט 300,000 האנשים שצפו בו (אוגוסט 2020) משמחים אותי מאד.

וכמובן ערוץ ההסכתים (פודקאסט) הון ומיקרופון אותו תוכלו למצוא בכל אפליקצייה מתאימה.

אודה על כל תגובה למטה. אני קורא הכל ובדרך כלל גם מגיב.

ממליץ לקריאה נוספת את הספר Profit First.

בהרצאה האחרונה שהעברתי בנושא השקעות בנדל"ן הרים אחד המשתתפים את ידו ושאל:
השקעתי בדירה לפני מספר שנים. מחירה עלה מאד ועתה אני יכול למכור אותה, לפרוע את המשכנתא ולהישאר עם מאה אלף ₪ ביד. האם כדאי לי?
עניתי לו כמנהג היהודים מימים ימימה בשאלה משלי: "מהי התוכנית המשפחתית שלכם? "
הוא הרים גבה ולא ענה.
ההרצאה ניתנה בחברת הייטק. אני מניח שכל הנוכחים שם נדרשים לעמוד בתוכניות עבודה, יעדים ותקציבים. למרות זאת, כאשר מדובר בכלכלת המשפחה שוכחים רבים את התנהלותם במסגרת יום העבודה. במקום לתכנן, לקבוע יעדים ולפעול על מנת לעמוד בהם, הם: "זורמים", "מתגלגלים", "חיים מיום ליום" וכו' . ובכן אם אין לכם תוכנית, אין זה משנה כיצד תנהגו כאשר ישנו אירוע טוב כגון עלית ערך הנכס שלכם.

"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע." – אמר החתול
"לא אכפת לי כל כך לאן. – " אמרה אליס
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי." אמר החתול.
מתוך עליסה בארץ הפלאות

במילים אחרות: אם התוכנית שלכם הינה לקנות נכסים על מנת לצאת לפנסיה מוקדמת, הרי לאחר עלית מחיר הנכס, יש הגיון למוכרו רק אם תוכלו לרכוש נכס אחר עם תשואה גבוהה יותר. במידה ומחיר הנכס שלכם עלה אך מחירם של שאר הנכסים עלו באותה מידה, אין הגיון למוכרו.
אם מצד שני, התוכנית שלכם הייתה לרכוש נכס ולאחר עליית מחירו, למכור אותו ולהנות מהכסף הרי למזלכם המחיר באמת עלה ואתם יכולים להגשים את התוכנית שלכם. אישית, לא כך אני נוהג אך זה עניין להעדפה אישית.
השקעה בנדל"ן כרוכה בכסף גדול ובלקיחת הלוואה לשנים רבות. לפני ביצוע הצעד הראשון יש לקבוע את מטרות ההשקעה והצעדים להגשמת מטרות אלו. יש לקבוע יעדים כמותיים אשר באמצעותם נוכל לבחון במהלך השנים האם אנו מתקדמים אל הגשמתם.