תגית: עצמאים

אפשר גם לשמוע אותי מקריא את המאמר

זוג אחד שהיה נשוי 50 שנים נשאל לסוד הנישואים המאושרים שלהם. הבעל התנדב לענות ואמר שמההתחלה הם סיכמו שהוא מקבל את ההחלטות הגדולות ואשתו מקבלת את ההחלטות הקטנות. לדוגמה – אישתו החליטה, איפה הם יגורו, כמה ילדים יהיו להם, מה כל אחד מהם ילמד ואיפה יעבוד. שאלו את הבעל, אלו ההחלטות הקטנות? אז מהן ההחלטות הגדולות שאתה עושה? ענה הבעל בגאווה – אני מחליט מי יאמן את מכבי תל אביב, מי יהיה בהרכב הראשון, מה יעשה שר הביטחון מול החמאס וכן הלאה

אני לא רוצה להישמע כמו אותו בעל אבל לאחר מחשבות רבות (אני אחראי בימים אלו על הטיולים עם הכלבה ומשקיע זמן זה במחשבות), אני מבקש לחלוק אתכם כמה מחשבות על הדברים שצריכה לדעתי לעשות ממשלת ישראל בנושא התמיכה בעסקים.

האם בכלל צריך לתמוך בעצמאים וחברות?

ישנם עצמאים רבים בארץ הפועלים מתוך תחושה שהם מופלים לרעה בצורה כזו אחרת על ידי המדינה. אני איני אחד מהם. עצמאי אינו משלם יותר מיסים משכיר. עצמאי בהחלט מרגיש יותר את תשלום המס מאשר שכיר. שכיר מקבל שכר של נניח 15,000 שקלים(ברוטו) ומתוכם נכנסים לו לחשבון הבנק 10,000 שקלים נטו איתם הוא מתנהל במהלך החודש. מבחינתו 5000 השקלים שהלכו למס הכנסה וביטוח לאומי הינם שקופים והוא כמעט לא שם לב אליהם. עצמאי לעומת זאת יקבל משך חודשיים הכנסה של 15,000 שקלים בכל חודש ובסוף אותם חודשיים יצטרף לכתוב בעצמו שיק על סך 5000*2 = 10,000 שקלים לטובת מס הכנסה וביטוח לאומי. כאשר אדם צריך להוציא מכיסו כסף שכבר היה שם זה הרבה יותר כואב מאשר פשוט לא לקבל את הכסף מלכתחילה.

זו לדעתי עיקר התחושה הבעייתית של עצמאים. שמתי בצד את סוגיית המע"מ כי דנתי בה כבר כאן:

נקודה נוספת היא שעצמאים לא זכאים לימי מחלה ודמי אבטלה. יש לזכור כי כנגד זה שהביטוח שמקבל עצמאי מביטוח לאומי נחות, הוא גם משלם פחות. בדוגמה למטה סכום ביטוח לאומי שישלם עצמאי לעומת שכיר כאשר לכל אחד משניהם יש הכנסה ברוטו של 15,000 שקלים:

אפשר לראות כי על הכנסה זהה ישלם העצמאי 49 שקלים פחות בכל חודש. לדעתי כיוון שטכנית כמעט בלתי אפשרי לשלם לעצמאי ימי מחלה או אבטלה מבלי ליצור פיתוי שהציבור לא יוכל לעמוד בו לייצר מחלה או אבטלה בצורה יזומה למשל כאשר יש עסק או סתם יום יומיים עם הכנסות נמוכות. חישבו על יועץ משכנתאות ששלושה ימים לא היו לו לקוחות. זהו פיתוי גדול מידי להניח לפיתחו אם יוכל לקבל אישור מרופא ולקבל תשלום על ימים אלו. לפיכך סביר בעיני לגבות פחות כסף מאותו עצמאי. עצמאי שישים בצד את 50 השקלים האלו יוכל לממן למעשה כיום וחצי מחלה בתשלום מלא בכל שנה. מספיק? לא יודע. מצד שני כל המהות של עצמאות היא אחריות. מלכתחילה כשאתה בוחר להיות למשל יועץ משכנתה פרטי במקום בנקאי משכנתאות בבנק או מתקין מזגנים עצמאי במקום מתקין אצל קבלן מיזוג אויר, היית אמור לשקול את כל היתרונות והחסרונות של כל שיטת העסקה ולבחור את החלופה המתאימה לך ביותר.

לקבל את המידע, לבחור ואז להתלונן על החסרונות בחלופה X תוך התעלמות מהיתרונות של אותה חלופה ויש כמובן הרבה יתרונות זו בעיני דרך לא נכונה להעביר את החיים.

ובכל זאת? צריך לסייע לעצמאים?

לאחר כל ההקדמה צריך לזכור כי מגזר העוסקים הקטנים (כעצמאים או חברות זעירות) מעסיק כ- 60% מהעובדים במדינה. אם נאמר לעסקים הקטנים הייתם צריכים לחשוב על זה לבד עכשיו תסתדרו אז גם שכירים רבים יישארו בלי עבודה. אותה מדינה שלא רצתה לתמוך בעסקים הקטנים תצטרך לשלם לעובדים שלהם דמי אבטלה. לאבטלה יש כמובן גם עלויות כבדות מאד מלבד כספיות או במילים אחרות, חוץ מתשלום ישיר למובטלים צריך מאוחר יותר לטפל גם בעליה בשיעור הדכאונות, אלכוהוליזם, אלימות במשפחה ושאר מרעין בישין.

יותר, מכך, עוסק קטן לקח בחשבון סיכונים כאלו ואחרים והתנהל לפיהם. הוא שמר קופה לימים בהם יהיו פחות עסקים, הוא שמר קופה לימים שיהיה חולה וכו'. אני חושב שאם היו שואלים רק לפני 4 חודשים את רוב אזרחי המדינה ומקבלי ההחלטות שבה, מהי הסבירות שמשטרת ישראל תיתן דוחו"ת לאנשים שיוצאים מהבית היו מסתכלים עליך כמו על מטורף. למעשה גם עוסק שיאמר לעצמו אני פותח את המסעדה שלי למרות החשש ממחלה כזו אחרת לא יוכל לעשות זאת בגלל צווים שהוציאה המדינה. במקרים בהם המדינה הוציאה צווים לאיסור פעילות עסקית או אפילו בגלל שלא ניתן היה לקיים פעילות כזו למשל בעוטף עזה בגלל סיכון חיים ניתן סיוע לעסקים ולא רק לעובדים ויש בכך כאמור היגיון רב.

אז? שהמדינה תכניס היד לכיס?

אחד הדברים הכי מקוממים בעיני בשיח על הסיוע לעסקים הוא המשפט שהמדינה תכניס את היד לכיס. זהו משפט המעיד בדרך כלל על חוסר הבנה של המציאות על אף שכיחותו גם בעיתונות הכלכלית. למדינה אין כלל כיס. למדינת ישראל יש חוב (אחד הקטנים במערב אבל עדיין חוב). אין לה כסף שהיא יכולה לתמוך באמצעותו. המדינה לא מכניסה את היד לשום כיס פרט לכיס החברות והאזרחים. המדינה לוקחת משם כסף באמצעות מיסיה ומחלקת אותו מחדש על פי סדרי העדיפויות שלה. אם תחליט הממשלה לתמוך בעסקים היא תגדיל את החוב ואת תשלומי הריביות על חוב זה ובהתאם תצטרך לגבות יותר מס מאותם אנשים שלהם ניתן הסיוע. למעשה חלוקה של נניח מאה מיליארד שקלים כסיוע לעסקים ואזרחים שקולה להלוואה חדשה שתיפול על ראשו של כל אזרח (לשם פשטות מאה מיליארד חלקי 8 מיליון תושבים – 12,500 שקלים) אותה הוא וילדיו יצטרכו לשלם בעתיד על ידי הגדלת תשלום המס. כלומר זו לא חוכמה לומר שהמדינה תכניס את היד לכיס. צריך כל אחד לשאול עצמו האם הוא מוכן למהלך כזה אם מס ההכנסה שלו יגדל נניח ב- 100 שקלים (מספר לדוגמה בלבד). כל אחד רוצה סיוע אבל אין תועלת בלי עלות(חוק זה נכון לא רק בכלכלה אלא גם בפיסיקה למשל החוק השני של התרמודינמיקה). לדעתי אין ברירה ויש לבצע מהלך כזה למרות עלותו. פשוט הנזק של אי ביצוע יהיה גדול יותר מאשר עלות הביצוע וכאמור תמיד יש עלות אותה משלמים האזרחים ולא המדינה.

איך כדאי לבצע סיוע לעסקים?

בעיתונות פורסם על מתווי סיוע שונים דוגמת פטור מארנונה ל- X חודשים. הגישה הממשלתית המסורתית היא גלגול הבעיה למישהו אחר ואז התדיינות על פיצוי נוסף. למשל פטור מארנונה יינתן על ידי העיריות שיצטרכו בעצמן לדון עם הממשלה על פיצוי עבורן. פטור מארנונה הוא סיוע בצורה גרועה בעיני. ארנונה משלמים לפי גודל נכס. נזקי הקורונה לא קשורים כלל לגודל הנכס של בעל העסק. יכול להיות נכס רחב ידיים אך מפסיד. בעסק כזה הקורונה לא פגעה כמעט בכלל אך הוא יקבל תשלום הרבה יותר גבוה מאשר נניח זמר או מרצה שכל פעילותם העסקית נעצרה לחלוטין אך הם לא יקבלו כל סיוע לפי מתווה זה כי הם פועלים מתוך חדר בביתם.

שיטה מסורתית נוספת של הממשלה היא דרישה למילוי טפסים מסובכים כאלו ואחרים הגשתם, המתנה לאישורים וקבלת סיוע. שיטה זו בדרך כלל גורמת לעשירים לשכור רואי חשבון, עורכי דין וכו' ולבסוף לקבל את מלוא הסיוע המגיע (אם לא למעלה ממנו) והעסקים שבאמת היו הכי זקוקים לסיוע בכלל לא יחזיקו מעמד עד קבלתו.

הצעת חבר הכנסת ניר ברקת לא בוצעה למיטב ידיעתי מעולם באירוע בו ניתן סיוע לעסקים. יופיה של ההצעה קודם כל בפשטותה. לפי ברקת המדינה כבר יודעת כמה מכניס כל עסק בכל חודש דרך דו"ח המע"מ שמגיש העסק פעם בחודש-חודשיים. ייקח האוצר את ההכנסות בינואר-פברואר, ישווה אותן להכנסות מרץ. בעסק בו הייתה ירידה של יותר מ- 50% בהכנסות ייתן משלם המסים (דרך טובה יותר להתייחס לזה מאשר "המדינה") כאחוז מירידת ההכנסות שתקבע הממשלה. בלי טפסים, בלי בירוקרטיה. בקלות. אני מקווה שהצעה זו תתקבל ועל הדרך גם תעודד עסקים בעתיד באמת לדווח על הכנסותיהם דיווח אמת.

זו השיטה בה הייתי בוחר מחר בבוקר לו הייתי שר האוצר הבא של מדינת ישראל.

עזוב את המדינה מה אני צריך לעשות?

לאחר כל כך הרבה מילים על מה צריכה המדינה לעשות, האחריות על חיינו ורווחתינו אינה בסופו של דבר על המדינה אלא בידינו. אני רוצה להזמין אתכם לובינר עם שני בעלי עסקים אחרים:

יזם, בעל משרד עריכת דין, עורך דין גיא מנדלסון

קרן-אור ארזי – הקבלנית היחידה שאני מכיר. בעלת עסק לבניה, אדריכלות וליווי אדריכלים.

לדעתי יהיה מאד מעניין גם למי שאין לו (עדיין) עסק. בסופו של דבר ניהול עסק וניהול חיי הכלכלה המשפחתיים הם דברים די דומים: מי שלא יודע שיווק ומכירות, הילד שלו לא נכנס למקלחת, מי שלא מתייחס לעבודתו כשכיר כאילו זה היה העסק שלו, סביר שיתקדם לאט יותר אם בכלל וכו'.

שאלות? עדיף בטוקבק למטה כדי שכולם ייהנו מהתשובה. אפשר גם לכתוב אלי ל- rimon@effm.co.il או לחייג 054-5232-799. רימון

במסגרת השאלות מפורומים שונים שלדעתי יכולים לעניין אתכם. למטה שאלה מקבוצת פייסבוק בה אני כותב לעתים בנושא התנהלות כלכלית ובכלל.

תחום יעוץ המשכנתאות כולל בתוכו גם שאלות על מימון והתנהלות כלכלית. משכנתה היא אף פעם לא רק משכנתה, והיא לוקחת בחשבון מרכיבים כלכליים ואישיים של הלווים.

השאלה מעניינת בעיני בגלל שהיא מראה על התנהלות שלדעתי אפשר ללמוד ממנה. שורה תחתונה, איני יודע באיזה תחום יפעל העסק המדובר אך אני חושב שללא קשר לתחום, הסיכוי שעסק זה ישרוד מעבר לשנה-שנתיים הקרובות הוא קטן.

בעל עסק זה עושה עוד לפני תחילת הפעילות כמעט כל טעות אפשרית:

אי לקיחת אחריות

"לא מלמדים כלכלה בבית ספר". מבזק חדשות, גם בתואר ראשון בכלכלה ובתואר שני במנהל עסקים לא מלמדים לנהל עסק. אז מה?

רוצה להיות בעל עסק, זו אחריות שלך להשקיע זמן וכסף כדי לרכוש כישורים מתאימים לניהול העסק. לא משנה אם אתה עורך דין, רופא מנתח או שרברב מבריק. אם אינך יודע לנהל עסק, לא תצליח להחזיק בעסק.

"הבנתי"

ידע צוברים בצורה יזומה ממי שעשה את מה שאתה מבקש לעשות. איני יודע מהיכן "הבין" אדם זה את מה שהבין אבל תחושת הבטן שלי הינה שהוא הבין זאת ממישהו שאינו בעל עסק.

לא מאמין שאדם שיש לו עסק (מלבד סוכן הביטוח שמקבל עמלה על פתיחת קרן ההשתלמות) ימליץ לקחת כסף שאמור לשמש לעסק ולנעול אותו לשש שנים עוד לפני שיודעים משהו על תזרים המזומנים של העסק.

תזרים מזומנים

תזרים מזומנים הוא הדבר החשוב ביותר לעסק בכל שנותיו. עסק יכול לקרוס גם אם יש לו מכירות ורווחים בגלל תזרים מזומנים בעייתי.

לדוגמה – נניח שהוצאתי 5000 שקלים על פרסום בפייסבוק והגיעו שלושה לקוחות שכל אחד שילם לי 5000 שקלים. לכאורה הכל בסדר, 15,000 הכנסות, 5000 הוצאות – יש לי 10,000 שקלים לבילויים.

בפועל הלקוחות ביקשו 5 תשלומים ולכן ההכנסה החודש היא רק 3000 שקלים על 5000 הוצאות. אבל רגע זה 5000 כולל מע"מ אז להוצאות הפרסום צריך להוסיף 15,000 * 17% = 2550 שקלים. על זה יש להוסיף מקדמות מס הכנסה של נניח 5% * 15,000 = 750 שקלים. כלומר החודש הכנסתי 3000 שקלים והוצאתי 5000 פרסום + 2550 מע"מ + 750 מס הכנסה = מינוס 5300 שקלים.

כמה חודשים כאלו ולמרות שהעסק כל הזמן רווחי, הוא פושט רגל ברגע שהבנק אומר איני מוכן להגדיל את מסגרת האשראי.

התייחסות מוגזמת לנושא המסים

קל מאד לעשות עלינו מניפולציות ולמכור לנו דרך התנהגות מסוימת כאשר מציעים לנו שיטה "לחסוך במסים". במקרה זה עסק שככל הנראה לא הרוויח כלום ומצפה לרווחים צנועים של כ- 100,000 שקלים בשנה בלבד (לכן הוא עוסק פטור) כלומר כמעט ולא ישלם מסים, מבצע פעולה שמישהו אמר לו ש"תחסוך לו מס". מבזק חדשות – כל עוד אין רווחים אין מסים ולכן לו אני הייתי מייעץ לבעל עסק זה הייתי אומר לו השתמש בכסף כדי להביא לקוחות ולאחר שיהיו רווחים חשוב איך לתכנן את תשלום המסים שלך כדי להקטינם.

מה כן כדאי לעשות עם הכסף?

לא מספיק לכתוב מה לא. כדאי לכתוב מה כן. אז קודם כל פתיחת עסק היא עניין מאד משמעותי מבחינה כלכלית. ראינו קודם איך הנחות העבודה שלנו לגבי הכנסות ויכולת מחיה יכולות להשתנות. אני הייתי שם את הכסף בנתיים כרזרבה. מעבר לכך יש לשים לב ממי מקבלים עצות. בעלי עסקים רבים חושבים למשל שרואה חשבון ויועץ עסקי זה אותו אדם. זה יכול להיות אבל בהחלט יכול גם להיות שרואה החשבון לא יכול לייעץ בנושאים עסקיים. תפקידו של רואה החשבון הוא לחסוך בתשלומי מס. פיתוח עסק הוא עניין שונה לגמרי.

כדאי לקבל עצות ממי שבצפיה בעסק שלו עצמו אתה מתרשם שהוא עושה דברים שהיית רוצה לעשות ומקבל תוצאות שהיית רוצה לקבל. אם למשל היועץ שאתה מתייעץ איתו הוא עוסק פטור, כלומר בעל הכנסה יחסית נמוכה, אולי אז אולי התוצאה שלו לא מצדיקה את זה שתלמד ממנו.

לא לטעות, מאדם ששקל 150 ק"ג וירד ל- 100 ק"ג בהחלט אפשר לקבל עצות תזונה למרות שהוא בעודף משקל. אבל אפשר לקבל עצות אם התוצאה שהוא השיג דומה לזו שאתה רוצה.

שים לב שאין לך ניגוד אינטרסים עם היועץ שבחרת. אם למשל סוכן ביטוח המליץ לך להתחיל מפתיחת קרן השתלמות אז זו עצה הנגועה בניגוד איטרסים. סוכן הביטוח מקבל עמלה מחברת הביטוח על כל קרן שיפתח. ייעוץ צריך להיות תמיד ממישהו שאתה מבין את כל האינטרסים שלו ואתה משלם את שכרו ורק אתה (אין יכולת להדגיש עוד יותר).

כדי לתת הלוואה צריך הבנק לגבש דעה לגבי יכולת הלווה להחזיר את ההלוואה. לשם כך מברר הבנק מהן הכנסות הלווה. אצל שכיר העניין פשוט יחסית. אצל עצמאי העניין מעט מסובך יותר. בנקים שונים מפעילים שיטות שונות כדי להתייחס להכנסות העצמאי. בכל הבנקים נקבעת הכנסת העצמאי על ידי שילוב בין בין שומת מס הכנסה אחרונה (או שתי שומות אחרונות לעתים) יחד עם הצהרות רואה החשבון לגבי ההכנסות מאז השומה האחרונה ועד יום בקשת המשכנתה. 

דוגמה לשומת מס הכנסה

אפשר לראות בשומה שלמעלה את סך ההכנסות של כל אחד מבני הזוג, את תשלומי המסים ואת ההכנסה נטו. חלוקה של ההכנסה נטו לשנה ב- 12 (מספר החודשים) היא ההכנסה החודשית בשנת השומה. 

כיוון שהשומה ניתנת לתקופה שהסתיימה בעבר, נדרשים העצמאים לספק גם הצהרות רואי חשבון לגבי התקופה שמהשומה האחרונה ועד היום. לצערם של רואי החשבון ויועצי המשכנתאות הפרטיים, כל בנק מבקש את הצהרת רואה החשבון על טופס שונה למרות שהתוכן די דומה. 

לפעמים השומה הכחולה שנשלחת לעצמאי בדואר אבדה. במקרה כזה יכולים יועץ המס או רואת החשבון להוציא שומה ממחשב רשות המסים. על השומה שהפיקו עצמאית יחתמו רואה החשבון או יועץ המס עם אישור נאמן למקור. שומה כזו נראית כך:

טפסי רואי החשבון של הבנקים השונים