בדרך כלל אני נמנע מלכתוב על פוליטיקה. מצאתי שנושא עקרוני מסוים עליו דנים יכול לעורר הרבה יותר רגשות כשמצרפים אליו שם של מפלגה או איש פוליטי. כך למשל אדם יכול לתמוך עקרונית במשהו אם יוצג לו כנושא שעומד בפני עצמו אך יתנגד לאותו דבר בדיוק אם ישמע שזה הפך להצעת חוק על ידי המפלגה שבה אינו תומך. אחת הטרגדיות בעולם המערבי היא שבמקום החלפת דעות בנושאים שונים, המערכת נראית תמיד כקרב של בני אור ובני חושך בו אנו נוטים להתנגד למה שהציעו "בני החושך"(המפלגה שאינה שלנו) ללא קשר אם בנסיבות אחרות היינו חושבים שהוא טוב או לא טוב.משעשע אותי שלעתים כשאני מציג דעה כלשהי למשל ברשתות, אנשים מתקשים להתייחס לדעה עצמה מבלי שהם מנחשים ומשייכים אותי למחנה כלשהו כתנאי להתייחסות לאותה דעה.אבל.. לפעמים מגיע צוק עתים בו יש לכתוב דברים פוליטיים. צוק עתים לעתים קרובות בעקבות בקשות של אשתי. אם תשימו לב אז לאותו מחנה פוליטי אני מתייחס פעם בחיוב ופעם בשלילה והכוונה בשני המקומות היא מעבר לאמירת דעתי הכלכלית, לסייע בקריאה ביקורתית שלדעתי מאד חשובה בעת הזו. אם אתם אוהבים לקרוא רק דברים המחזקים דעתכם אז בגדול יש כאן ביקורת על עלון פרסומי ששלחה אלי השרה אורית סטרוק וחיזוק למשהו שמתכנן השר סמוטריץ. אני ממליץ ומניח שאם אתם קוראים אותי תוכלו להתמודד גם עם חיוב וגם עם השלילה."דע מה שתשיב" / השרה אורית סטרוקהשרה אורית סטורוק שלחה אלי סמס עם קישור אל האיגרת שכותרתה דע מה שתשיב(כך במקור). השרה מתייחסת לטענות נגד קיום המשרד בן השנה בראשו היא עומדת, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות והתקציב שהועבר אליו. אין לי עניין להתייחס לכל האיגרת ואני חושב שכל אחד יכול להבינה כרצונו. אתייחס רק לטענה אחת שחוזרת על ידי המון פוליטיקאים ואחרים ולצערי גם בציבור אני שומע לעתים קרובות גרסה של זה:גרסה של "המדינה מתעשרת", "למדינה יש כסף", "הגיע הזמן שהמדינה תפתח את הכיס" היא משהו שאפשר לשמוע שוב ושוב בדיונים על כמעט כל נושא כלכלי. אז ראשית, לא רבים יודעים מהי ההוצאה הממשלתית הגדולה ביותר? ביטחון? חינוך? בריאות? כל אלו אינם במקום הראשון. במקום הראשון ובפער גדול…(תופים):אני ממליץ מאד לשוטט באתר נתוני התקציב: https://next.obudget.org/i/budget/00/2024כשאתם שומעים מישהו שאומר שלמדינה יש אינטרס בעליית מחירי הדירות כי היא "מתעשרת", שימו לב שוב לסעיף החזר החוב. החוב עצמו הוא כטריליון שקלים או 1080 מיליארד שקלים. המילה מתעשרת ודאי לא מתאימה.נחזור לאמירתה של השרה סטרוק: "גם לא נכון שחסר תקציב לצרכי המלחמה והעורף". חישבו על משפחה שיש להם הכנסות והוצאות בכל חודש והם מאוזנים אך ללא חסכונות. במקביל יש להם מסגרת אשראי של 100,000 אינם משתמשים. מהו תקציב רכישת הרכב שלהם? הבעל אומר שהתקציב הוא 250,000 שקלים כי 150,000 אמר לו הבנקאי שאפשר לקחת בהלוואה ועוד 100,000 יש במסגרת האשראי.האישה מנגד אומרת שכלל לא כדאי להם להחליף רכב בשלב זה. במקום זה אומרת האישה לבעלה, את מה שהתכוונת לשלם כריבית על המינוס ועל החזר ההלוואה, נניח 4,000 שקלים לחודש, נשים בצד ובעוד עשרה חודשים נחליף מכונית מהכסף שייצבר ולאחר מכן נמשיך לחסוך.בהנחה שאין למשפחה בעיה לשלם 4,000 שקלים לחודש, שתי האפשרויות סבירות. אבל… חלופת האישה(להשקיע ולצבור תשואה) תגרום לכך שלאט לאט נוכל לרכוש רכב יותר ויותר יקר עם איתנות פיננסית הולכת ועולה. חלופת הבעל מנגד גורמת לכך שאנו תמיד על הקצה. אם בנקודת זמן כלשהי יקרה משהו בלתי צפוי, אנו נצטרך לרדת משמעותית ברמת החיים.נחזור אל המדינה. נניח שהמלחמה תעלה בסופו של דבר כ- 200 מיליארד שקלים. אפשר לממן סכום זה על ידי לקיחת הלוואות ואפשר לשלב בין הלוואה קטנה יותר לבין שינוי סדרי עדיפויות וקיצוץ הוצאות שונות. מה שבטוח אסור לעשות זה לטמון את הראש בחול ולומר "יש כסף". זהו מסר שגוי לגמרי. לא רק שגוי אלא גם מזיק.הממשלה יכולה לממן את המלחמה בשלוש חלופות או בשילוב שלהן:שינוי סדרי עדיפויות: בדיוק כמו שמשפחה בה ירדו ההכנסות או עלו ההוצאות מחליטה לוותר על טיול בחו"ל, על חדר כושר או על החלפת רכב כך הממשלה יכולה להחליט שחלק מהדברים שנראו חשובים לפני שנה, פחות חשובים היום לנוכח המלחמה.הגדלת נטל המס: למשל העלאת המע"מ מ- 17% אל 19% כמו בגרמניה ואנגליה או 24% כמו ביוון.הגדלת חוב המדינה: פשוט לקיחת הלוואות נוספות.הגדלת נטל המס שנואה על אזרחים ולכן גם על פוליטיקאים שרוצים להיבחר שוב. היא גם בעייתית כיוון שמס מדכא פעילות עסקית וגם מלחמה מדכאת פעילות עסקית. שילוב של שניהם יכול לגרור את המשק למיתון.שינוי סדר העדיפויות הוא הדבר הטבעי ביותר ולכן גם הראשון שצריך לעשות. כאמור במשפחה כמו במדינה. אם אנו נקלעים לבעיה, הגדלת ההוצאות באמצעות עוד הלוואה יכולה לסבך אותנו עוד יותר.בממשלה כמו במשפחה, שינוי סדר עדיפויות דורש תקשורת וקבלת החלטות משותפת. זה לא תמיד קל. אנשים נוטים לברוח מכך אל חלופת ההלוואות. אפשר לטעון כי לא נורא, המינוס יגדל עקב המצב ובעתיד כשייטב נחזור לטפל בו. יש בכך היגיון כלשהו. אני לא מתנגד לעצם הרעיון אני מתנגד לרמיה עצמית. רמיה עצמית מסוכנת ברמה המשפחתית והלאומית. המשמעות של מינוס גדל ש"בעתיד נטפל בו" שקולה בדיוק להגדלת המיסוי. אם ההוצאה לתשלומי ריבית בעתיד תגדל יהיה צורך להעלות בעתיד את המסים או להקטין את השירות שמקבלים האזרחים שזה דבר דומה. הממשלה במקרה כזה עושה את אותו דבר אבל במקום היום, בצורה מנוהלת, בעתיד בצורה בלתי מנוהלת. נזק נוסף הוא המסר. אם במשפחה אנו מעבירים מסר ש"לא נורא" אז ההוצאות יישארו גדולות. גם במשפחה, אם המסר הוא ש"יש כסף" אז לאף אחד אין מוטיבציה להקטין הוצאות.כל זה אולי לא אסון גדול אבל זה לא הנזק היחיד. כדי שמשקיעים מהעולם יסכימו לתת הלוואות למדינת ישראל על מנת לממן את הגירעון הם מסתכלים על דירוג האשראי של ישראל – הסיכון שישראל לא תחזיר את חובותיה. חברות הדירוג מצידן מסתכלות על מהלכי הממשלה. אם הן רואות ניהול כלכלי סביר הן נותנות דירוג גבוה יותר ואז את האשראי שמקבלת המדינה היא תקבל בריבית נמוכה יותר. ברגע שהממשלה מתנהלת ללא ניהול כלכלי הכולל סדרי עדיפויות המשקפים את המצב, חברות הדירוג מגיבות בהגדלת מידת הסיכון הנשקפת לכספי המשקיעים לדעתן ודבר זה גורם לכך שלא רק חובות חדשים יקבלו ריבית הולכת וגבוהה אלא גם חובות קיימים בעת המיחזור שלהם יזכו לריבית גבוהה יותר. בכך נוצר נזק שעולה על עצם הגדלת החוב. שוב, הכל תואם גם התנהלות משפחתית. בשנות התשעים ביקשה ישראל ללוות כסף מהעולם כדי לקלוט את עולי ברית המועצות. החוב לאחר בלגן שנות השמונים היה גדול ומשקיעים לא רצו להלוות כסף לישראל או שרצו להלוות במחיר גבוה מאד. ישראל פנתה לארה"ב וביקשה ערבויות להלוואות החדשות. בדיוק כמו שלווה חלש בבנק נדרש להביא ערבים למשכנתה שלו. האמריקאים הסכימו לתת ערבויות אך עם תנאים מדיניים נוקשים. כלומר, דוקא מי שאולי לפי השקפתה הייתה רוצה פעילות של ישראל ללא מגבלות אמריקאיות מובילה יחד עם שר אוצר לכך שיהיו מנופי לחץ כבדים יותר על ישראל בנושאים מדיניים.יש לבטל את קרנות ההשתלמות ויפה שעה אחת קודמתכותרת כלכליסט מה- 17/12/23 הייתה דרמטית. העיתון התריע על שוד קרוב של קרנות ההשתלמות והפנסיה. למען הסר ספק, אני חושב שסמוטריץ שר אוצר גרוע. לא גרוע כמו אלו שהביאו עלינו את מחיר למשתכן או מע"מ אפס אבל בהחלט, שר אוצר שאומר שלנוכח המלחמה לא ישנה סדרי עדיפויות לאומיים הוא שר אוצר גרוע. אבל… הכותרת לעיל של כלכליסט היא עדיין כותרת מטעה ובלתי רצינית. איך אני יודע? קראתי בכלכליסט לפני ארבע שנים:עינכם הרואות לא שר האוצר "רוצה לשדוד" אלא מדובר בהמלצה של הדרג המקצועי באוצר. לא שוד אלא מס כמו כל מס שיש בארץ. כדי לגבש דעה על ביטול או התחלה של משהו חדש אני מציע שיטה שאני משתמש בה לעתים. היפוך השאלה. בשנת 2019 עלתה הטבת המס על קרנות ההשתלמות כ- 35 מיליארד שקלים. אני מניח שהיום הסכום גבוה יותר. קרנות השתלמות הוא מושג חשוד בעיני כמו כל מושג ששמו לא מייצג את תפקידו. כשהייתי עובד מאד זוטר והציעו לי ביטוח מנהלים זה היה נראה לי מאד חשוד. גם קרן "השתלמות" שרוב הציבור משתמש בה כדי להחליף מכונית, לשפץ המטבח או בשביל דירה אבל בשום אופן לא ל"השתלמות", חשודה בעיני.מעבר לסמנטיקה בואו ננסה לדמיין מדינה ללא קרנות השתלמות ועם מס על רווחי הון מעט נמוך מזה שבישראל. נניח 20% במקום 25%. עתה מגיע יועץ ישראלי לשר האוצר של אותה מדינה ומציע את העסקה הבאה:תנו הטבת מס לעובדים החזקים שלכם המוכנים לסגור כסף לשש שנים.לא כל העובדים יוכלו להנות מהטבה זו, רק עובדים שהמעסיק מתיר להם ייהנו ממנה(למה שהמעסיק יתערב לי בחיסכון?)ההטבה תעלה כ- 35 מיליארד שקלים(בערך 70% מתקציב הבריאות), את מימון ההטבה תוכלו לבצע על ידי זה שתעלו את מס רווחי הון לכולם ב- 5%, במקום 20% המס יהיה כעת 25%.האם לדעתכם המלצת היועץ הישראלי הייתה מתקבלת? האם אתם הייתם תומכים בה?אני מנחש שלא. אם רוצים לעודד השקעה, יותר הגיוני לתת הטבה לכולם. לא אמור להיות שום קשר בין המעסיק לבין היכולת של עובדיו לקבל הטבת מס על חיסכון. אין גם כל הגיון בכך שהטבה כזו תהיה תלויה בשכר. חישבו על שתי משפחות:משפחה א' מכניסה 40,000 שקלים לחודש בעבודות אצל מעסיקים X1,X2 המוכנים להתעסק בבירוקרטיה הקשורה לקרנות ההשתלמות. משפחה זו מסוגלת לחסוך 3,000 שקלים לחודש.משפחה ב' מכניסה רק 15,000 שקלים לחודש מעבודות אצל מעסקים Y1,Y2 שאינם מוכנים להתעסק עם קרנות ההשתלמות. משפחה זו חדורת מוטיבציה להתקדם בחיים מבחינה כלכלית ולמרות שכרה הלא גבוה גם היא חוסכת 3,000 לחודש.האם יש איזשהו היגיון בכך שמשפחה א' תקבל פטור מלא ממס רווחי הון בשעה שמשפחה ב' תשלם מס מלא של 25% על אותם רווחים? האם לא עדיף ששתי המשפחות היו משלמות מס נמוך יותר של 20% על הרווחים?זה לא נגמר כאן.מבחינת העובד, קרן השתלמות היא רק משהו שבודקים אחת לכמה זמן. בודקים הפקדות, תשואה ודמי ניהול. מהצד של המעסיק אוכל להעיד מניסיון שמדובר על כאב ראש לא מבוטל:כל תשלום משכורת הוא למעשה שלוש העברות בנקאיות עבור כל עובד(חשבון בנק העובד, קרן הפנסיה וקרן ההשתלמות).כספים המועברים לקרן ההשתלמות עוברים לחשבון כללי של הקרן. כדי שהקרן תדע לצבוע את הכסף ככסף של העובד יש לשלוח במייל אישור הפקדה ודו"ח של הרואה חשבון המעיד על הכנסת העובד וההפקדה המתאימה לכל חודש.בקרנות ההשתלמות ישנן מחלקות הכוללות כנראה מאות או אלפי עובדים וכל מה שהם עושים זה לקבל דו"חות במייל ולסווג כספים. לפעמים הסכום לא תואם את הדו"ח ואז צריך להרים טלפון אל המעסיק. לפעמים לא הגיע כלל כסף ואז צריך לשלוח מכתב למעסיק וכו'. אם נחבר את שעות העבודה של המעסקים, רואי החשבון שלהם ושעות העבודה של הקרנות נגיע כנראה לאלפי שעות עבודה בחודש שכל תכליתן הוא לממש הטבה בירוקרטית שנוצרה לפני שנים. כלומר בפועל לא רק שבלי הקרנות יכולנו לתת הטבת מס לכולם על פי עלות ההטבה שכיום רק חלק מהעובדים מקבלים אלא שהיינו יכולים לתת הטבה גדולה בהרבה אם נוריד מהחשבון את כל שעות העבודה המשולמות משני הצדדים. הקרנות היו גובות פחות דמי ניהול והמעסיק היה יכול לתת שכר גבוה יותר אילו כל עובד לא היה כולל בירוקרטיה עודפת זו.יש אין סוף לקחים מטבח שמחת תורה. לדעתי אחד הלקחים החשובים הוא ההבנה שאין לנו את הפריבילגיה להיות בינוניים. בינוני זה אולי אפשרי בהולנד. לא אצלנו. אנו חייבים להיות חדים, יעילים ומקצועיים וכך עלינו לדרוש שכל המערכות הציבוריות והפרטיות יהיו.מצלצלת לי כל הזמן הקריאה של רומי, ילדה בת 6 משדרות לשוטרים שהגיעו למכונית בה היא הייתה עם אחותה התינוקת וגופת אימה הרצוחה. כשהגיעו השוטרים היא באופן טבעי הייתה אחוזת אימה וקראה לשוטרים: "אתם של ישראל?". גם אם אני מאד נהנה מקרנות ההשתלמות ובסבירות רבה נהנה כפול מרוב קוראיי כי כיוון שאני בעל חברה וגם עצמאי אני יכול להפקיד סכום כפול בפטור ממס, אני "של ישראל" ואני חושב שמבחינה לאומית זה דבר שיש לבטלו.את המאמר אני מקדיש לזכרם של אודיה ודולב סוויסה הי"ד. בעת שנשמעה האזעקה בשבת שמחת תורה הכניסו ההורים את ליה בת 3 ורומי בת ה-6 למכוניתם והחלו לנסוע. בדרך הם פגשו מחבלים שרצחו את דולב. אודיה המשיכה בנסיעה לכיוון תחנת המשטרה שכבר נכבשה על ידי מחבלים ושם נרצחה גם היא. השכיבה את אחותה על המושב האחורי במכונת ושכבה עליה כשהיא מכסה את שתיהן בסדין לבן. כך נמצאה על ידי השוטרים עם צעקת האימה שלה שמלווה אותי כציווי מאז: אתה של ישראל. אני מקווה שליה ורומי יתאוששו ויהיו להם חיים טובים למרות הכל.כתמיד מוזמנים לכתוב הערות למטה., לכתוב ישירות אלי rimon@effm.co.il או להתקשר 054-5232-799.קישוריםפרטים על ייעוץ משכנתה וייעוץ כלכלי בכלל – https://effectivemortgage.co.il/consulting/פרקים נבחרים בחינם מהספר משכנתה יעילה –https://rimon.news/freechapterתובנות כלכליות משנות חיים – https://rimon.news/thingsההסכת (פודקאסט)הון ומיקרופון – http://bit.ly/HonAndMicהצטרפות לחברים בערוץ היוטיוב כדי לצפות בתכנים ייחודיים או סתם לומר תודה – https://rimon.news/joinקהילת צומחים כלכלית ביחד – https://bit.ly/zomhimcalקורס נדל"ן חוקי המשחק – https://nadlanrules.co.il/רומי, ליה, אודיה ודולב.
היי רימון! המשפט של הילדה נחרט גם אצלי. איך היא ידעה הילדה החכמה הזו לשאול את השאלה השורשית ביותר, איך קלטה שמי שמולה לא משלנו… לא ידעתי שגם אביה נרצח.אני מבינה את ההגיון שלך בכל הנוגע לביטול הטבת המס על קרן השתלמות. לא יודעת כמה כסף הולך למשרד של אורית סטרוק. יודעת בוודאות שכל מה שקשור במפלגות ה"דתיות" עושה לאנשים רפלקס מותנה של גועל וסלידה. מה שאני באופן אישי מאוד סולדת ממנו, ואין מה לחשוד שאני "מהם". התגובה הזו נכתבת בערב יום שישי… אני כן יודעת שתקציב הפנסיות התקציביות הוא חלק ניכר מתקציב הביטחון. הפנסיות האלה אינן מקוזזות לפי מה שאני יודעת לכל הגנרלים האלה גם אם הם עובדים לאחר שחרורם מצהל.הגב
נעם, תודה רבה על תגובתך. שימי בבקשה לב שבמאמר לא כתוב כלום על הצורך במשרד, על עלות המשרד, על התאמתה של השרה סטרוק להיות שרה או כל דבר מסוג זה. יש לי הרבה מה לומר על כל אחד מהם אך בחרתי לא לעשות זאת בדיוק כדי לא להגיע למקומות כפי שציינת. הדבר היחיד שכתבתי הוא נגד רמיה עצמית – "אין בעיה של כסף". אין ספק שמשפט זה אינו אופייני דוקא לדתיים או דוקא לימין, אם כבר אז ההיפך הוא הנכון. לא בכדי הזכרתי את מחיר למשתכן שהיא תכנית עם מאפייני שמאל כלכלי מובהק. שוב תודה על הקריאה והתגובה ולימים טובים.הגב
אתה צודק בקשר להטבות על קרנות השתלמות לשכירים, אך לא צודק על הטבות לקרנות השתלמות לעצמאים, שגם כך כורעים תחת נטל במיסים וביטוח לאומי, ותשלומים לרו"ח על דיווחי מע"מ וכל עוסק של מחזור שמכניס 10,000 לחודש, כבר נצרך לנהל מערך שלם של הנהלת חשבונות ושמירת חשבוניות וקיזוזים וכו', הדברים הללו עולים כסף, והסוכריה היחידה שיש להם זה ההטבות בקרנות ההשתלמות, מותר להשאיר את זה, פטור על רווח הון של פחות מ20,000 לשנה, זה שייך למעמד הבינוני ומטה ברובו.הגב
תודה רבה יאיר. כיוון ששכיר עם עלות שכר זהה לזו של עצמאי משלם יותר מסים, איני רואה היגיון רב בהצעתך. יתירה מכך. כל שכיר יכול לפתוח עוסק זעיר ולשיטתך להנות מהטבה שאם הצעתך תתקבל לא היה מקבל בתור שכיר. יצירה של עסק רק כדי לקבל הטבה היא בדיוק חוסר יעילות שלדעתי אסור לנו לקדם. כאמור לא מדובר על הגדלת נטל המס אלא על הורדת המס על רווחי הון כך שכולם יוכלו לקבל את את ההטבה ללא צורך בבירוקרטיה מיותרת. בגלל הבטת המס אתה משלם היום דמי ניהול של נניח 0.7% מהצבירה שלך לעומת אם היית מנהל תיק אישי והיית משלם רק 20 שקלים לחודש ללא קשר לצבירה. בהצלחה בכל, רימוןהגב
תודה רבה על המאמר. המאמרים שלך, הם אי של שפיות, בתוך כל המאמרים והכתבות שנכתבות מפוזיציה זו או אחרת.הגב
תודה לך אהרון. לפני שנים בסוף מילואים הזמין אותי מפקד הפלוגה בתור נציג החיילים "הפשוטים" לשיחת סיכום עם המג"ד לגבי דברים שיש לשפר ודברים שכבר טובים. התחלתי בלומר שאני מבקש לשבח את הגשש מוחמד שבניגוד לשאר הגששים… המג"ד מייד עצר אותי ואמר: אתה רוצה לבקר, תבקר. אתה רוצה לשבח, תשבח. המחשבה שמחמאה תהיה משמעותית יותר אם היא תכלול השוואה לאחרים אינה נכונה. עברו למעלה מעשרים שנים ואני זוכר את השיעור הזה. שוב תודה.הגב
רימון שלום, ראשית תודה, המאמר אכן פתח לי ולאחרים את העיניים בנושא למרות שכולנו נהנים מקרנות ההשתלמות. אשמח להציג רעיון נוסף שישחרר כספים וימנע מלחמות יהודים: הפסקת מימון המדינה לנושאים בעלי פוזיציה ופרשנות סובייקטיבית: תרבות, דת, ספורט.מהכסף שיחסך (תחשוב רק על משרדי הממשלה שיסגרו, ועל הוועדות שבוחרות איך לממן עוד לפני שהכסף מגיע למטרה) ניתן יהיה: 1. לדאוג יותר לנושאים שכולם צריכים, לדוגמא מכשיר MRI נוסף בבית חולים בצפון לא מבדיל בין דתי חילוני ערבי וכו'. 2. הורדת מיסים והשארת ההחלטה לכל יחיד להחליט כיצד וכמה לצרוך מהנושאים הללו, תנו לנו להחליט מהי תרבות מהי דת ומהו הספורט שבא לנו לממן.עשיתי ניסוי ולפי פוזיציית האדם שמולי דבר ראשון ציינתי את הפסקת המימון למה שהוא שונא. בעיקר עם אנשי שמאל שמתי את הפסקת מימון הדת קודם וקצרתי מחמאות, כשהגעתי ללמה הסרט ג'נין ג'נין או גילה אלמגור צריכה את הסיבסוד שלי … או ללמה (ואומר זאת בתור חובב כדורסל) אנטוני פארקר וניקולה ווייציץ' בזמנו לא שילמו או שמכבי תל אביב לא שילמה עליהם מס במשך מספר שנים… אז כבר התגלתה הפוזיציה. אני אומר, שאם מישהו רוצה מקווה , או רב נוסף , שיממן מכיסו יחד עם מגבית מהאנשים כמוהו שרוצים באותו ישוב. אם מישהו רוצה הצגה או סרט (בשם הדמוקרטיה…) נגד המדינה, בניגוד לטענות – אנו לא סותמים לו את הפה,פשוט שיממן בעצמו! ואם למישהו מאוד חשובה מדליה בשיט או בג'ודו, או שישראל תעלה למונדיאל בכדורגל אחרי 53 שנה, ולכן מאמן נבחרת ישראל צריך משכורת של מאות אלפי שקלים, שיממן! ואם יזכו במדליה – שיזכירו אותו שעזר לתת חסות. אינני בטוח, אבל מעניין האם מייקל ג'ורדן קיבל מימון מארה"ב, נראה לי שהוא היה מספיק אטרקטיבי כדי להרוויח מהשוק הפרטי עד היום. ואם מישהו חושב שאליפות העולם בפינג פונג , או ששליחת נציגים מישראל לאיזה כנס של הוועד האולימפי זה כל כך חשוב ומצדיק ? שיממן. בעצם כל הנושאים הללו הם סובייקטיביים ונתונים לפרשנות אישית, מה שגורר ועדות סל של אנשי שלומינו מכל מגזר/מפלגה שיחליטו לאחרים מה נכון ומה לא נכון וכו'. אבל בסוף למכשיר MRI בבית החולים בצפון אין לובי בכנסת. אני כרגע לא מדבר על לימודי יהדות/ספורט/תרבות במערכת החינוך, אפשר להרחיב לשם את הסוגייה, אלא על מימון אנשים בוגרים. נתחיל משם. אשמח לשמוע את דעתך בנושא. בברכההגב
תודה רבה רבה על התגובה הכל כך מושקעת. נעים לראות שמישהו משקיע בתגובה כמעט במו בכתיבת מאמר שלם. אני מברך אותך על הניסוי שעשית. רוב האנשים שחושבים על קיצוץ נושא כלשהו, אכן מתייחסים לקיצוץ של משהו *שהם* חושבים שהוא מיותר, תוך התעלמות מכך שעבור מישהו אחר אולי משהו אחר מיותר. באופן עקרוני אני חושב שאנשים מבוגרים צריכים לשלם על החוגים שלהם. לא משנה אם לחוג זה קוראים לימוד מתמטיקה או כל לימוד אחר. אבל… לא נוכל לברוח מהעובדה שבאופן זה אנו עלולים להפסיד פוטנציאל גדול. חשוב על ילד מוכשר ממשפחה עניה. אי הגעתו למיצוי הפוטנציאל הכלכלי שלו פוגע לא רק בו ובמשפחתו אלא בכולנו בגלל הפסד המס שלא ישלם בכל חייו. מעולם לא ראיתי משחק כדור מלא. איני צופה באולימפיאדה וספורט לא מעניין אותי. אני כן רואה ערך בכך שבני נוער יעסקו בספורט. נניח שאחוז מסוים מהנערים שלא היו בחוג ספורט היו נגררים לעולם הפשע. האם במקרה כזה כדאי לתמוך בספורט? אם ג'ורדן למד בבית ספר ציבורי עם חוג ספורט ואחר כך קיבל מלגה במכללה ושם שיחק כדורסל אז בהחלט אפשר לומר שהוא סובסד. ציינת MRI בצפון כמשהו שבטוח צריך. זה ממש לא נכון. למעשה ועדת סל התרופות מורכבת לא רק מרופאים אלא גם מפילוסופים. אם הייתי שואל אותך במה עדיף להשקיע בתרופה נגד אקנה או בתרופה מאריכת חיים אני משער שהיית מחליט בקלות. אבל מה לגבי תרופה נגד אקנה שתעזור לרבע מיליון אנשים בשנה לעומת תרופה המאריכה חיים בחודשיים בממוצע? תכנית ממדים ללימודים(מלגת לימודים לחיילים משוחררים) היא למשל תכנית איומה בעיני. רוב הציבור חושב כנראה את ההיפך ולכן הממשלה מרחיבה אותה בהתמדה. שוב תודה, רימוןהגב
תודה רבה על תשובתך. אדגיש רק שהבדלתי בין מימון הנושאים הללו למבוגרים ששם קל יותר להחליט לעומת צעירים. ולכן טוב יהיה שיתחילו מהמבוגרים ולגבי הצעירים יחליטו בהמשך.הגב
קראתי את מאמרך וכמו תמיד אתה כותב דברים במקצועיות ובזוית מיוחדת, ולמרות שאני מסכים עם עיקרי הדברים שכתבת, אעיר כמה הערות עליו. ואדגיש כי אני חרדי ולא מצביע לסטרוק ולא לסמוטריץ, ואני לא מעיר כי אני קשור אליהם, אלא דווקא מהערכה שאתה כותב מאמרים מקצועיים ולכן אני חושב שלא היית אמור לכתוב כך. לא הבנתי למה הייתי צריך להכניס פוליטיקה, או יותר נכון למה היית צריך להכניס שמות למאמר. א. הרי כתבת בתחילת המאמר שאם אנשים שומעים שדעה מסויימת משתייכת לצד השני (שאינו דעתם) אוטומטית הם מסתייגים ממנו. ואם כן, אנשים רבים שלא ידעו מי כתב את התוכן הזה שאתה מצטט, ברגע שכתבת שמות, יתכן ויסננו את המאמר הזה. וגם אם תגיד "מה אכפת לי שיסננו, אני כותב את האמת לדעתי ומי שרוצה יקבל", אבל את התועלת של המאמר תוכל להשיג גם בלי שמות ואף יותר, שיותר אנשים יקבלו אותו. אז למה להכניס שמות? ב. מבחינת "לשון הרע", למה צריך להתחיל לדבר על אנשים, אפשר לכתוב את התוכן עם הביקורת על התוכן עצמו, מה מרוויחים כשמדברים על האנשים. הרי המטרה שלך היא לא להשמיץ אנשים כדי שפעם הבאה לא יבחרו בהם. אלא לתת ביקורת עניינית. אז למה השמות. ובפרט, שכמו שכתבת, וכמו שכבר ראיתי בתגובות, אנשים קוראים כזה מאמר ומפרשים אותו בצורה לא נכונה שגם אתה לא התכוונת אליה כמו האשמה של הדתיים וכו. אני חושב שאם היית כותב את המאמר בלי שמות, הוא היה הרבה יותר נקי! ויותר מתקבל. ושוב אני אומר אני מסכים עם עיקרי הדברים שכתבת. אני לא יודע איך אתה מסתכל על המושג "לשון הרע" כחרדי אני יודע איך התורה מסתכלת על לשון הרע, ובקצרה, הבעיה בלשון הרע, היא לא רק הנזק הנגרם למי שמדברים עליו, אלא, לזה שמדבר, אדם שמתרגל לדבר לשון הרע, נהפך לאדם רע, ולכן גם כשמוכרחים לתת ביקורת ולדבר סוג של לשון הרע, עדיף למעט ולעשות זאת בקצרה וכו. ( מקור לזה מהנביא יהושע, שמסופר שעכן מעל בחרם, ויהושע ביקש מאלוקים שיגלה לו מי מעל בחרם, אמר לו אלוקים, "מה אני מלשין"? תעשה גורל. מבואר שאפילו שידע עוד רגע בהגרלה מי מעל, בכל זאת עדיף לא לדבר לשון הרע.) לסיכום, היופי של איסור לשון הרע לפי התורה, שנתרגל להיות אנשים טובים שמתעסקים בטוב וזה לא סותר נתינת ביקורת כשצריך, שגם אז, צריך לדעת איך לעשות זאת. ג. כתבת על הכותרת של המאמר "דע מה שתשיב" שהשיבוש בעברית הוא במקור. אינני חזק בעברית ולכן לא מבין איזה שיבוש יש כאן, אבל הביטוי הזה כפי שנכתב מקורו במשנה במסכת אבות פרק ב משנה יד "דע מה שתשיב לאפיקורוס".הגב
אלי יקר, תודה על התגובה המאד מושקעת. א. ציינת שאשיג תועלת גדולה יותר אם לא אציין שמות. תמיד כשמדברים על תועלת, השאלה היא, איך מודדים אותה? כאדם שחושב שיש לכל אחת על הדברים שהיא כותבת, אני חושב שיש לעתים לציין מי כתב מה ובמיוחד בישיבת דירקטוריון. ולמען הסר ספק, אתה אני וכל אזרח אחר הוא דירקטוריון המדינה. ב. בעבר כשהביקורת שלי הייתה נוקבת יותר, עשיתי כעצתך ולא ציינתי את שם הפוליטיקאית המדוברת: הנבל ככלי לשליטה תודעתית במקרה הנוכחי, כיוון שיש במאמר קישור אל איגרת שכתבה השרה סטרוק, זה מלאכותי מידי לטעמי לא להתייחס אליה בשמה כשאני מקשר לאיגרת שלה. ודאי שלא ארצה לצלם משהו מתוך איגרת בלי לתת הקשר כולל. ג. למען הסר ספק שיניתי ובמקום השיבוש במקור שיניתי ל"כך במקור". בעיני בשפה המקובלת עדיף דע מה להשיב ולא מה שתשיב. שוב תודה, רימוןהגב
אהלן אלי. הערה בעניין לשון הרע. הלכות לשון הרע אינם נוגעים לנציג המעמיד עצמו לבחירת הציבור. ברגע שהאדם מעוניין להנהיג את הציבור, מחויבים אנו לדבר גם בגנותו. רק בחייו האישיים והלא רלוונטיים אל לנו להיכנס. בתודה שמואל – משתדל בלימוד התורה.הגב
תודה רבה שמואל. אני רחוק לצערי מעולם התורה. משתדל לא להשמיע דברי לשון הרע כפי שאני תופס את הדברים. זה באמת היה נראה לי מוזר שיש כביכול איסור על מתן ביקורת למנהיג ציבור. היכולת שלנו כעם להשתפר תלויה בכך שנדע לבקר את מי שמנהיג אותנו. אני זוכר מתח מתמיד בין הנביאים לבין המלכים על רקע ביקורת הנביאים לעומדים בראש העם, המלכים.הגב
לדעתי, ההבדל בין ביקורת שהיא טובה לבין לשון הרע שהוא לא טוב, הוא שהביקורת היא טכנית על עצם הדבר, ולשון הרע הוא לדבר על הבן אדם שמאחורי הדבר, כלומר לגנות אותו (כמו שאומרים בחינוך, לא להגיד לילד, אתה ילד רע, אלא המעשה שעשית הוא רע).הגב
ניתוח מעמיק ומעניין. המשותף לשני הנושאים בכתבה שלך שפסיכולוגית קשה לוותר על משהו שכבר ניתן לנו, לאורית סטרוק על המשרד, ולציבור על קרנות ההשתלמות. זה לא אומר שלא צריך לוותרהגב
תודה ענת. כולנו חובבי אינרציה. מה שקיים, עדיף לא לשנות. בעבר היה מוסד של שר בלי תיק. בזמנו יו"ר האופוזיציה דאז ביקר זאת בחריפות וטען שזו שחיתות לשלם שכר שר למי שלא ממונה על כלום. אז כמעט אין שרים בלי תיק אבל החלופה גרועה בהרבה בדיוק בגלל מה שכתבת. שאנו מתרגלים. אם פעם רצו לתת כבוד לשמעון פרס ז"ל וקבעו שבמקום שר בלי תיק הוא יהיה ממונה על המשרד שיתוף פעולה אזורי. כעבור כמה שנים שוב היה צריך לתת כבוד לפרס ז"ל ונוצר משרד הנגב והגליל. עברו שלושים שנים ושני המשרדים האלו עדיין איתנו. הבעיה במשרדים אלו אינה רק המשכורות העודפות שהם שותים. הבעיה היא שכשיש יותר משרדים היעילות נפגעת. אנו לפני פרוייקט ענק של שיקום יישובי עוטף ישראל. יהיה צורך לתכנן, להקים תשתיות, לתת מאות היתרי בניה ולבנות מאות בתים. במקום שמשרד הפנים יטפל בתכנון ובהיתרים כפי שהוא עושה, כעת צפוי מאבק אגו בין משרד הנגב-גליל, משימות לאומיות ומשרד הפנים. אז תוקם ועדה בין משרדים כדי לקשר בין המשרדים השונים. יהיו מאבקי אגו בין השרים שירצו לגזור סרטים וכו' וכו'. אותו משרד משימות שבאצם כדי להקימו גזרו מחלקות מתוך משרד החינוך וכעת על תכנים בפיסיקה, אנגלית וכו' אחראים מנהלי מחלקות במשרד החינוך בשעה שעל תכנים יהודיים אחראי בכלל שרה אחרת. אני חושב שברורה הבעיה בסידור זה.הגב