עצוב לשמוע שאתה צריך להתמודד עם דברים כאלו מול אלו שהיו אולי אמורים להיות סוג של תחליף אב. ובכל זאת, מה שלא הייתי עושה זה מנסה להכנס בכח למקום בו איני רצוי. כרגע יש לך סנטימנטים בגלל הזכרונות הטובים מהמקום. אל תהרוס זכרונות אלו עם משפט מכוער ולאחר מכן חיים לצד אנשים שלא רוצים אותך שם וזה יבוא לידי ביטוי בחיים המשותפים קיר ליד קיר.מה שכן הייתי עושה זה לוקח עו"ד שלא מחפש מריבה ומנהל משא ומתן על המחיר שתקבל. לאחר מכן תוכל לחשוב מה לעשות עם הכסף. ייתכן ובגלל שאינם רוצים אותך בסביבתם יהיו מוכנים אפילו לשלם פרמיה מסוימת על מחיר השוק. שים לב לפסקה הבאה בהקשר לכך.לעו"ד יש מעט ניגוד אינטרסים כי מריבה ארוכה מביאה יותר פרנסה. אל תהיה כמו היורשים בסיפור של קפקא שעלות המריבה הגיעה בסוף לפי 10 משווי הירושה. זה נראה הזוי אבל זו דינמיקה שמתרחשת פעמים רבות. אם יש ירושה של 100 אז ברור שלאחר שהשקעת 80 לא תרצה להפסידה. וכך בסוף אתה עלול למצוא עצמך משקיע 150 בשביל ה- 100.
אישית הייתי מיעץ לו להוציא את המגרש למכירה חופשית ורק לאחר קבלת מחיר ראוי, מציע להם זכות רכישה, תמורת פרמיה. מסכים איתך שלא הייתי הולך לבנות את ביתי לידם בכפיההגב