ראיתי בעיתון פרסומות לשעון לגבר. בין שאר מאפייני השעון צוין כי הוא עמיד למים עד עומק של 300 מטר. יש לי רישיון צלילה שני כוכבים המאפשר צלילה עד לעומק של 30 מטר. בעומק זה יש מעט אור, ומעט דברים לראות. רישיון 4 כוכבים הוא הרישיון הגבוה ביותר והוא מאפשר צלילה לעומק של 42 מטרים. שיא העולם בצלילה לעומק שייך למצרי אחמד גאבר – 332 מטרים. בשביל להגיע לעומק זה התאמן גאבר 4 שנים. לאחר ההגעה לעומק זה שהה מתחת למים עוד 18 שעות כדי לווסת את לחצי הגז בדם. שורה תחתונה, ככל הנראה אף אחד מרוכשי השעון המדובר לא צריך שעון עמיד ל- 300 מטר וספק אם ל- 30 מטר.מצד שני, מה עדיף שעון ב- 1000 שקלים אמיד לעומק של 50 מטרים או שעון ב- 1200 שקלים אמיד ל- 300 מטרים?המוח שלנו אוהב מספרים והשוואות גם כשהן חסרות כל משמעות. כך למשל אנו רוכשים מצלמה עם יותר מגה פיקסלים למרות שבשביל לראות את ההבדל נצטרך להגדיל את התמונה לעשרה מטרים. כך כאשר פעם היו משווים בין מחשבים לפי "מהירות שעון" למרות שלגודל הזיכרון או למהירות הדיסק יש לעתים השפעה גדולה בהרבה על הזמן שנחכה עד שתבוצע פעולה כלשהי.הבנקים ככל חברה מסחרית שרוצה למכור את מרכולתה מכירים את חולשת המוח שלנו ומציעים לנו לעתים "מתנות" חסרות משמעות, מלבד המשמעות של עידוד לרכוש מהם ולא מהמתחרים. כך בא לעולם "חודש חופשה מהמשכנתה". חופש זו מילה טובה וסימפטית. אני מניח שאם היו מציגים תכנית ומכנים אותה שלמו ריבית של 252,000 במקום 250,000 זה היה מסייע פחות למכירת המשכנתה.מהי אותה חופשה מהמשכנתה. למעשה מדובר על "חופשה" בדיוק כמו ש"גרייס" זו חמלה. או במילים אחרות לא מינה ולא מקצתה – קש וגבבה – כלאם פאדי.אין כל חופש מהמשכנתה עד שגומרים לשלם אותההצעת חלק מהבנקים לחופש מהמשכנתה חודש בשנה היא במקרה הטוב אי גילוי מלוא האמת ובמקרה הרע גנבת דעת. מצער שיש בנקאים המשתמשים בנימוק של "חופש חודש בשנה" כסיבה לעשות אצלם את המשכנתה. מדובר בסך הכל בחודש בו אינך משלם את המשכנתה. את הקרן שלא שילמת תשלם ממילא בחודשים האחרים (בהם התשלום החודשי יהיה גבוה מעט יותר כיוון שהוא מתחלק על פחות חודשים). הריבית שלא שולמה תגדיל את החוב והריבית בחודש שאחרי ובכל החודשים עד סיום המשכנתה תכלול גם את הריבית שלא שולמה – ריבית דריבית.ניקח לדוגמה משכנתה פשוטה – 400,000 שקלים ל- 20 שנים בקבועה לא צמודה 4%.ללא חופשים נחזיר לבנק בסך הכל – 581,741 שקלים או במילים אחרות נשלם ריבית של כ- 280,000 שקלים. ההחזר החודשי יהיה 2,424 שקלים.עתה ניקח את אותה הלוואה עם חופשה כל שנה:א. ההחזר החודשי יעלה במהלך השנים (יש פחות חודשים כדי לשלם סכום גדול יותר – ריבית על הריביות שנצברו) – ההחזר יגיע ל- 3,335 שקלים.ב. סך התשלומים לבנק יהיה 592,902 שקלים כלומר תשלומי הריבית יהיו כ- 292,000 שקלים.ובכן התפוח המורעל המכונה חודש חופש מהמשכנתה עולה לנו בפעם הראשונה כתוספת תשלום של כ 12,000 שקלים על פני כל המשכנתה. בפעם השניה עולה לנו המתנה בעליית ההחזר החודשי מ- 2,424 אל 3,335 שקלים. יש משפחות שעליית החזר זו עלולה לגרום לאובדן הבית. כלומר דוקא משפחות חלשות יותר, אלו שירצו "חודש חופש" הן אלו שסיכון עליית ההחזרים הוא הדבר האחרון שהן צריכות.ואם תהיה בעיה ולא אוכל לשלם המשכנתה?אומרים לי אנשים, מה אם לא אעבוד חודש אחד ואזדקק ל"חופש" ? ובכן, אם היה בנק שבמקום חודש חופש בשנה היה מציע פעם אחת במשכנתה 6 חודשים הקפאת תשלום עקב קטסטרופה. זו הייתה הצעה סבירה אשר באמת תורמת משהו ללקוח ומונעת ממנו (תמורת תשלום כבד) את הבעיה שיכולה לנבוע מהפסקה זמנית בעבודה. אבל הבנקים כאנשי מכירות ממולחים, אינם רוצים להפחיד אותנו עם האפשרות שלא נוכל לשלם ולכן לא מציעים זאת אלא "חופש". מילה הרבה יותר נעימה מ"קטסטרופה" או "פיטורין".לסיכוםשוב הוכח כי שונא מתנות יחיה (טוב). אני מציע להתעלם לחלוטין מ"חודש מתנה". אם אתם שומעים בנקאי אומר זאת, יש לכם אישור ממני לשאול ממתי מתנה עולה אלפי שקלים ולבקש מהבנקאי חישוב עלות המתנה.עדכוןבמזרחי נהוגה הפרקטיקה המתוארת מעלה לחישוב מחדש של החזרי המשכנתה לאחר ה"חופש".בפועלים מאריכים את המשכנתה בחודש, בכל פעם שלוקחים חודש "חופש".בשני הבנקים הריבית שלא שולמה במהלך ה"חופש" מגדילה את החוב לבנק ואת סך התשלומים וכן התשלום החודשי.בפועלים התשלום החודשי יגדל בפחות מאשר במזרחי אך סך התשלומים יגדל ביותר (משלמים פחות לחודש, משלמים יותר בסך הכל).תודה רבה לאבי ברק, חנן צאיג ואורן שלו אשר הראו לי את ההבדלים בין הבנקים השונים. מכל מלמדיי השכלתי.תודה נוספת ליוני ברלינר.עדכון 23/8/2017לכבוד הוא לי ש-The marker בחרו גם הם לפרסם מאמר זה: