ראשי » בלוג » מה כדאי ללמד כדי שאנשים יצליחו כלכלית טוב יותר?

מה כדאי ללמד כדי שאנשים יצליחו כלכלית טוב יותר?

השכלה פיננסית וצמיחה

במאמר הקודם בנושא חינוך פיננסי לתלמידים ביקרתי בחריפות את התכנית של משרד החינוך להכניס בנקאים כדי שילמדו על כסף. לקריאת המאמר הקודם על חינוך פיננסי לילדים שלנו הקליקו כאן 

עכשיו מגיע הרגע בו עלי לכתוב מה לדעתי כן כדאי ללמד את התלמידים שלנו. הרי לכתוב מה לא זה קל ואנו לא כאן רק בשביל עבודה קלה. כשניגשתי לחשוב מה לדעתי כדאי להכניס לתכנית הלימודים כדי להפוך את התלמידים למוצלחים יותר מבחינה כלכלית החלטתי להישאר במסגרת השעות של התכנית הקבע משרד החינוך. ברור לי שהדרכה של שלוש שעות אינה מספיקה. מצד שני אם אכתוב שצריך שעתיים בשבוע משך שלוש שנים (כפי שאני חושב שצריך), אז זה מיד יפסל בגלל נימוקי "תקציב" וכו'. אז מה הייתי מעביר לתלמידים בסדנה של שלוש שעות? במסגרת זמן כל כך קצרה אני חשוב שמיותר לדבר על דברים טכניים כמו איך כותבים שיק. כל המבוגרים יודעים לכתוב שיק ועדיין הם מרגישים חסרי ידע כלכלי שיסייע להם בחיים. במקום זאת יש לדעתי לדבר על עקרונות. כמה עקרונות שעליהם יש לדבר עם תלמידים (ועם ההורים שלהם) ריכזתי כאן. ההערה לגבי ההורים אינה מקרית ואני בהחלט חושב שכדאי לקיים סדנה זו בשילוב ההורים.

על ניגוד עניינים וההבדל בין יועץ לרועץ

אחד הדברים שאמור להיות ברור לגמרי ובכל זאת כל כך רבים נופלים בו. האם כשאנו מגיעים לבנק אנו פוגשים איש מכירות או יועץ? מה לגבי יועץ הביטוח? טוב כאן זה קצת יותר קל כי המפקחת על הביטוח אסרה על מי שמוכר לנו ביטוח להיקרא יועץ ביטוח. אבל בכל זאת, איך נבדיל בין יועץ למוכר? כלל האצבע קובע: אם לא שילמתם על הפגישה. מישהו אחר שילם עליה או בשפתו של אחד מגדולי הכלכלנים, מילטון פרידמן, אין ארוחות חינם. המונח נוצר ככל הנראה בארה"ב של המאה ה- 19. בברים רווח הנוהג של הגשת ארוחה למי שישתה אלכוהול. אותה "ארוחת חינם" הייתה רוויה במלח אשר הצמיא את הסועד וגרם לו לרכוש עוד אלכוהול.

אני חושב שטוב ללמד את הילדים על ניגוד אינטרסים ועל האופן בו כדאי לחפש אותו ואיך לקבל את העצות שנותן לנו האדם שהאינטרס שלנו מנוגד לשלנו. איכשהו מעולם לא אמרה לי מוכרת בחנות בגדים, החולצה הזו נראית עליך נורא. בשביל לקבל כזו חוות דעת הייתי צריך להתחתן.

דוגמאות לעצות גרועות מאנשים עם ניגוד עניינים

בנק איגוד - פרסומת להלוואה במקום מינוס

עצה של בנקאי. יש לך מינוס? במקום לטפל בגורם המינוס (חוסר בקרה על ההוצאות), קח הלוואה והגדל את ההוצאות עוד יותר. מהר מאד תמצא את עצמך עם מינוס גדל במהירות גבוהה יותר וחוב נוסף להלוואה.

פקדון באפס אחוזי ריבים במקביל למשכנתה

על איזה "כפתור" עובד הבנק בפרסומת זו אשר נועדה כדי לגרום לנו לבצע שגיאה כלכלית קשה (ומאד רווחית לבנק) – לקבל אפס אחוזי ריבית (באמת!) על הפקדון בשעה שאנו משלמים 4% ריבית על המשכנתה. התשובה – חשבונאות של "מגירות" שונות כפי שהגדיר זאת פרופ' דן אריאלי. אנו מנהלים תקציב לחיסכון ותקציב לדירה כאילו מדובר במקורות נפרדים לייצור ההון שלנו. בנוסף יש כאן שימוש בהטיה מחשבתית הגורסת שאם חיסכון זה "טוב" והלוואה זה "רע" אז נוכל להקטין מעט את ה"רע" על ידי חיסכון "טוב".


Optin Architect

ההבדל בין צריכה להשקעה

רוברט קיוסאקי קובע בהרצאותיו כי ההבדל בין התנהגות של עני לעומת התנהגות של עשיר הוא שאם כל אחד מהם יקבל 5,000 שקלים, העני יחשוב מיד מה לרכוש בעוד העשיר יחשוב במה להשקיע. אין בהכרח קשר למצבם הכספי בפועל אלא למצבם המנטלי. אך מהו ההבדל בין השקעה לצריכה? אחד השיעורים הראשונים אמור להיות ההסבר כי השקעה היא רכישת של משהו אשר יביא לך זרם של הכנסות לעומת צריכה אשר לא יביא כלום או אפילו יביא לזרם של הוצאות. תמיד מעניין לראות איך מבוגרים שוגים וחושבים שכשהם רוכשים את דירת המגורים שלהם זו השקעה. בפועל מדירת המגורים אין זרם של הכנסות אלא זרם של הוצאות ולכן ברור שזו צריכה ולא השקעה. אם הילדים ילמדו שכשהם מקבלים 5,000 שקלים, עדיף לרכוש באמצעותם מניות או איגרות חוב מאשר אייפון, דיינו. באופן בלתי מפתיע תכנית ה"חינוך" של הבנקאים מדברת על חיסכון ככלי ל"הגשמת חלום" כשהחלום הוא צריכת מוצר כזה או אחר אך בהחלט לא משהו שישמש מנוף להמשך התקדמות.

במסגרת זו כדאי ללמוד להתעלם מביטויים רווחים כגון "דירת חלומות" , "אם כבר אז כבר", "כולם עושים", "רוצים להתקדם". התקדמות היא בכלל פרדוקס מעניין. סיימנו את המשכנתה על דירת 2 מיליון השקלים שלנו. אנו רוצים להתקדם ולכן מוכרים את הדירה וקונים דירת 3.5 מיליון במקום טוב יותר בעיר. עתה הילדים שלנו בכיתה עם ילדים עשירים יותר. גם השכנים שלנו עשירים יותר. אנו שוב עם הרכב הכי זול בחניה. הילדים עם המותגים הפחות נחשבים בכיתה. חשבנו שנהיה יותר מאושרים בבית החדש וקרה בדיוק ההפך. אם במקום "להתקדם" היינו משתמשים בעובדה שיש לנו פחות הוצאות (הסתיימה המשכנתה) כדי לנהל חיים שלווים יותר או לרכוש לנו חוויות משפחתיות, היינו על פי מחקרים רבים מאושרים יותר. במחקר שנעשה עם אנשים זקנים רבים נמצא כי אף אחד מהם לא התחרט על כך שלא עבד מספיק או שלא צבר מספיק כסף. רבים התחרטו שלא ראו את ילדיהם גדלים.

ככה לא מתקדמים בחיים(דוגמה מפוסט בפייסבוק):

אדם המרוצה מכך ששבר את גל חסכונותיו כדי לרכוש רכב יוקרה

 

אפשר גם להשמיע לילדים הקלטה דוגמת ההקלטה הזו – https://youtu.be/P43eZCZYnAU  ולנתח יחד איתם את תרגילי המכירה השונים (מומחים, תמונת זכיה – בוא למשרדינו, "נבחרת", "זכית" וכו').

אני חושב שדוגמאות אלו יכולות להביא לתלמידים הרבה יותר תועלת מאשר לדעת לכתוב שיק ולהנפיק כרטיס אשראי. מצד שני כאמור מעלה, אין ארוחות חינם. רציתם שהבנקאים יגיעו לבית הספר במקום למכור תוכניות חיסכון והלוואות להורי התלמידים? אז הפעילות הזו אמורה להפיק לבנק רווחים ולא לילדים.

שימוש באמצעים שיווקיים חסרי משמעות ומשבשי תודעה

"מחקרים הוכיחו", "נבחן מדעית"

ראשית כל מחקרים לא מוכיחים. מחקר יכול מקסימום לחזק טענה מסוימת. כשהרבה מחקרים מחזקים טענה אנו מתייחסים אליה כמבוססת עד שתופרח. כבדה וחשדה. יש גם מחקרים ש"הוכיחו" שהאנגלים אינם מוכנים למתקפת זומבים. מחקר קבע כי האנגלים לא מוכנים למתקפת זומבים

שימוש במידע בלתי רלוונטי

למשל, האם תרצו לרכוש שעון צלילה ל- 50 מטרים או 200 מטרים? רמז: אף אחד מכם לא יצלול ל- 50 מטרים כי רישיון הצלילה בדרגה הגבוהה ביותר מאפשר צלילה עד 40 מטרים. על תרגיל נוסף של שימוש במידע בלתי רלוונטי תוכלו לקרוא במאמר שכתבתי בעבר.

כך למשל מוכרים לנו מלפפונים חמוצים "ללא חומרים משמרים" (המלח ממילא הרג את כל החיידקים ומשום מה מלח אינו חומר משמר) או "אקונומיקה כשרה לפסח (למרות שלא ממש אוכלים אותה ולמרות שאין אף אקונומיקה עם חיטה בתוכה).

 

והטיות משבשות החלטות רבות אחרות אשר בתכנית רחבה יותר היה כדאי לדון בהן.

מה אני מתכוון לעשות?

אז כמובן שאשלח מכתבים למשרד החינוך, לשר החינוך וכו'. זה כנראה לא יעזור לי, לילדים או להורים שלהם. על המאמר הקודם לא קיבלתי תגובה משר החינוך למרות שהוא נשלח אליו. אני מזמין כל בעל תפקיד בבית ספר כלשהו, לפנות אלי באמצעות הטופס שלמטה. ככל שיאפשר לי לוח הזמנים שלי, אגיע אל בית הספר שלכם להעברת סדנה כלכלית שבאמת תסייע לתלמידים והוריהם להתקדם בחיים.

אם אתה בעל תפקיד שיכול לארגן הרצאה בבית ספר אנא מלא את הטופס שלמטה ואבדוק אפשרות להופיע אצלכם

תגובות על: “מה כדאי ללמד כדי שאנשים יצליחו כלכלית טוב יותר?

  1. ב"ה יחי המלך המשיח!

    אכן, זה הרבה יותר חשוב.
    למעשה, נשמח לשמוע מה היית מלמד אילו היו נותנים את כל הזמן שלדעתך צריך.

    תודה רבה!

  2. שלום רימון וחג שמח
    כרגיל מאוד נהנה לקרוא את תכתובותיך
    ומאוד מסכים
    אנסה לקדם הרעיון עם מנהלת בית הספר
    ואיידע אותך
    בברכה גיא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


תגובות מפייסבוק: