בלי פאניקה! הורדת דירוג האשראי של ישראל

אחד הספרים המומלצים ביותר בעיני לקריאה הוא הספר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה של דגלס אדמס אותו קראתי בגיל ההתבגרות ומאוחר יותר שוב. מעטים הספרים אליהם חזרתי יותר מפעם אחת. הספר מכיל רובדים שלמים של שיח הומוריסטי על בירוקרטיה ממשלתית, לא תופתעו שגם בבריטניה מולדת הסופר זו בעיה גדולה, שרירותיות השלטון ובכלל, בני אדם ומעשיהם. אחת הסיסמאות הזכורות מתוך הספר היא הסיסמה בלי פאניקה! המתאימה כמעט לכל מצב כולל הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנות הדירוג מודיס.

מה זה בכלל דירוג אשראי?

נניח שיש לי דירה ומישהו מבקש לשכור אותה ממני. אנו מסכמים מחיר שכירות חודשי וחותמים על חוזה. מהצד שלי זו עסקה עם סיכון מסוים. במידה והשוכר לא ישלם השכירות או יגרום נזקים אחרים אני עלול להיקלע לנזק כספי. גם השוכר לוקח סיכון מסוים אם כי קטן יותר, אם לא אכבד את החוזה ולא אתקן את המזגן או כל קלקול אחר, איכות חייו תהיה נמוכה ובסוף הוא יצטרך למצוא בית אחר. כמעט בכל עסקה שנמשכת מספר חודשים יש סיכון מסוים להפרת חוזה מצד אחד הצדדים. בניגוד לשכירת דירה בה שני הצדדים מסתכנים ברמה כזו או אחרת, בעסקת הלוואה רק המלווה מסתכן. הלווה עלול שלא לשלם את חובו. המלווה יכול לבקש בטחונות כאלו ואחרים ויכול גם לברר מהי היסטוריית אי התשלומים של הלווה. הבעיה שאי תשלום זה דבר מאד ברור. מה יקרה אם אירוע כזה לא קרה לעולם אבל אנו רוצים לבדוק האם אירוע כזו צפוי לקרות בעתיד? לשם כך קיימים מנגנונים שונים. עבור אנשים פרטיים וחברות בישראל ישנו מנגנון דירוג אשראי עליו כתבתי בעבר. כשמדינה רוצה ללוות כסף ממשקיעים ישנן חברות המדרגות את סיכון האשראי באותה מדינה. ישנן כמה חברות דירוג עיקריות הקובעות לכל מדינה את הסיכון הטמון בה. בין החברות אפשר לנקוב במודיס, S&P(סטנדרד אנד פור, אותה חברה שיצרה את מדד SP500) ופיץ'.

אם חברה מגייסת כסף מהציבור, יכולים המשקיעים לבדוק מה הציון של אותה חברה ולפי זה להחליט אם להשקיע בה בדרך של מתן הלוואה לאותה מדינה.

איך בכלל אפשר להלוואת כסף למדינה? גם אני יכולה לעשות זאת?

כשהמדינה צריכה לממן הוצאה כלשהי כמו בניה של בית חולים או רכישה של סוללות כיפת ברזל, יש לה שתי אפשרויות כדי להשיג את הכסף הדרוש לכך:

1. לגבות מיסים. בניגוד למה שאנשים לעתים חושבים, המדינה לא "מתעשרת" מגביית מסים אלא מוציאה את כל הכסף שהיא גובה בצורה של רכישת עבודה(מעובדים שכירים), מוצרים ושירותים(מחברות שונות).
2. לקחת הלוואות הלוואות מהציבור בתמורה לתשלום ריבית.

את ההוצאות השוטפות מצפים מהמדינה לממן באמצעות המסים שהיא גובה. אבל כשיש הוצאה גדולה נוספת על ההוצאות השוטפות כמו למשל התמודדות עם קורונה, בניה של רכבת תחתית או מימון מלחמה הממשלה יכולה אמנם להעלות את המסים אבל זה מעצבן את הבוחרים שלה ולעתים גם מזיק. למשל כשצריך לעודד את המשק לפעילות אחרי קורונה או מלחמה, מסים יכולים דוקא לדכא פעילות כלכלית.

כדי להימנע מהטלת מסים נוספים יכולה הממשלה לקחת הלוואה מהציבור. הממשלה עושה זאת על ידי הנפקת איגרות חוב. בקצרה, איגרת חוב היא נייר ערך אותו קונים בבורסה. כל איגרת חוב מבטיחה תשלום ריבית ידוע שהוא חלק מהגדרת האיגרת. כך למשל אם הממשלה מנפיקה איגרת חוב עם ערך נקוב של 100 שקלים והבטחה לשלם 4% ריבית למי שיחזיק באיגרת חוב זו ב- 31 לדצמבר כל שנה משך 5 שנים. מי שרוצה להלוות כסף למדינה, קונה את האיגרת הזו ובסוף כל שנה יקבל את הריבית שהובטחה. כך למעשה לקחה הממשלה הלוואה כשרק אנשים שרצו הלוו לה כסף ולכן מבחינה פוליטית זה עדיף על מסים נוספים שמכשילים מסעות בחירות. הסבר נוסף ומפורט יותר על איגרות חוב אפשר לקרוא בספר משכנתה יעילה.

רכישת איגרת חוב של מדינת ישראל דרך הבורסה היא הדרך של אנשים וחברות מכל העולם ומישראל להלוות כסף לממשלה.

מי הן חברות הדירוג ולמה אכפת לנו מה הן אומרות?

נניח שאני הולך למסעדה. אני רוצה לדעת כמה דברים על האוכל שאני מכניס אל הפה שלי. אני רוצה לדעת שהאוכל בסבירות גבוהה לא יעשה אותי חולה. אני רוצה לדעת שהאוכל טבעוני או לכל הפחות צמחוני. עולם הרגולציה כולל מרכיבי חובה ומרכיבים וולנטריים – רגולציה שהעסק אינו חייב לעמוד בה אך בוחר בכך באופן וולונטרי, בהתנדבות. כל מסעדה צריכה לעמוד בתקנים של משרד הבריאות וזה אמור להבטיח שלא אחלה בעקבות האכילה במסעדה. אם מישהו רוצה דברים נוספים כמו למשל להיות בטוח שהאוכל טבעוני או שהתפריט מספיק עשיר לטבעונים הוא יכול לבקש תו תקן VeganFreindly. את התו נותנת עמותה הבוחנת תמורת תשלום בתי עסק שונים ונותנת להם את התו על פי שיקוליה. כשאני רואה אתר אינטרנט של מסעדה עם סימן לוגו העמותה, אני מניח שיהיה לי מה לאכול במסעדה זו. בעל המסעדה אינו חייב לרכוש תו תקן זה. הוא יכול לוותר עליו. השווי של תו התקן נובע מהשאלה כמה אנשים יתעניינו בו וימנעו מאכילה במסעדה שאינה נושאת תו תקן זה. תו תקן התנדבותי ידוע בהרבה למסעדות הוא כשרות. אין שום חובה להגיש אוכל כשר. במקום בו יש הרבה לקוחות שחשוב להם שהאוכל יהיה כשר יכול בעת המסעדה לשלם לרבנות או לגורמים אחרים שיבחנו אותו ובמידה ויעמוד בתקנים שלהם יקבל תו תקן "כשר". יש לקוחות שסתם כשר לא מספיק ואז בעל המסעדה יכול לשלם להוסיף גם כשרות "בית יוסף" על ידי העמדתו בתקנים נוספים וכו'. יש לא מעט מסעדות שהינן גם כשרות וגם VeganFreindly. יש שיגידו שזה אפילו מתבקש במידה מסוימת כי אם אין במסעדה לא חלב ולא בשר אז המסעדה הלכה חצי דרך לכשרות.

כמו שאני יכול לבחור מסעדה לפי מידת הכשרות שלה כפי שהיא נבדקת על ידי ארגוני בדיקה עליהם אני סומך, כך אנשים שרוצים לתת הלוואות למדינות יכולים להסתכל על הדירוג שאותן מדינות מקבלות מחברות הדירוג. חברות אלו הן חברות מסחריות שהמדינות מבקשות מהן לבחון אותן ולתת את הדירוג לאותן מדינות. נניח שאיגרת חוב של מדינת ישראל מעניקה לי תשואה של 2% ואיגרת חוב של ממשלת טורקיה מעניקה תשואה של 20%. איך אדע לבחור? אני מסתכל מה התשואה של טורקיה ושל ישראל ומחליט האם הסיכון הרב יותר הטמון בטורקיה שווה לי את התשואה הגבוהה יותר שלצידה גם אפשרות שאפסיד את כל הקרן אם ממשלת טורקיה לא תעמוד בהתחייבויות שלה. לכל חברת דירוג סולם אחר לדירוג מדינות:

מיקומה של ישראל על הסולם הכולל של כל אחת מהחברות כפי שהופיע בגלובס. השינוי הוא הורדה של הציון במודיס מ- A1 אל A2. אפשר לראות שלמשל S&P נתנו לנו דירוג יותר גבוה ממודיס ופיץ' גם לפני ההפחתה. לטורקיה נתנה מודיס את הדירוג האדום B3, הנמוך ביותר שלה.

למה הורידה מודיס את הדירוג של ישראל?

למה לא? אילו הייתם צריכים לענות בכנות האם לאחר השביעי לאוקטובר ישראל מקום מסוכן יותר, מה הייתם עונים? עד ה- 6/10 ישראל נתפסה כבלתי מנוצחת. ישראל נשארה בלתי מנוצחת ואני מקווה שתהיה ככה לדורות אבל בכנות, לאור מה שאנו יודעים היום, ה- 7/10 היה יכול להיות גרוע הרבה יותר. במצב כזה ברור שהסיכון עולה. עד כאן דברים שלממשלה אין עליהם שליטה חוץ מאולי לייצר מצב שהאירוע הזה לא היה קורה לכתחילה.

אז אם נניח שבעיות במודיעין, בהיערכות ובעוד אלף דברים שבטח ידונו בהם ביובל הקרוב גרמו לטבח שמחת תורה להתרחש וזהו אירוע בלתי נמנע כמו למשל מגיפה שתקפה את המדינה, משבר סאב־פריים או אירועים שונים אחרים שתוקפים את המדינה ואין ממש אפשרות לשלוט בקרות האירוע. עדיין, לאחר שהאירוע מתרחש יש לממשלה יכולת לקבוע איך היא תגיב לאירוע. ממשלת ישראל בחרה להתנהל כאילו לאירוע אין כמעט השפעה כלכלית. למעט קיצוץ רוחבי קטן, הממשלה ממשיכה להתנהל כאילו כלום. סוכנויות הדירוג רואות זאת וזה מדליק להן אור אדום נוסף.

הפוליטיקאים מצידם אומרים, מה רוצים מאיתנו, עשרת(לפחות) המשרדים המיותרים מקבלים תקציב של כמה מיליארדים אבל כאחוז מהתקציב הכולל זה כמעט חסר משמעות. המשמעות של החלטות אינה רק כספית ולא תמיד מדידה. יש עניין של ניראות. אם הממשלה חווה את האירוע החמור מאז 1948 ועדיין חושבת שצריך שרי מודיעין, שני שרים במשרד המשפטים, משרדי שיוויון, שיוויון נשים, נגב-גליל, ירושלים ומסורת, התיישבות, הדתות, המורשת, תפוצות(בנוסף למשרד החוץ), שיתוף פעולה אזורי(בנוסף למשרד החוץ) אז גופי מדידה שונים ומשקיעים חושבים ואולי בצדק שהדברים לא מנוהלים מספיק טוב ובשל כך הסיכון עולה. יש גם את עניין התגובה לדירוג. כששני תלמידים מקבלים ציון 60, אחד יאמר אני צריך ללמוד יותר לפעם הבאה והשני יאמר המורה גרוע. תגובת שר האוצר להורדת הדירוג הייתה מוזרה ביותר. במקום לומר משהו כללי בנוסח, ישראל במלחמה ועומדת באחד האתגרים בגדולים בתולדותיה ואני מבין את מי שחושב שישראל מעט מסוכנת יותר להשקעה בעת הזו אבל אני מבטיח לכם שישראל יציבה, חזקה, עם נתונים כלכליים שעדיין מעולים, עם ניסיון התאוששות ממשברים ועם אזרחים שהוכיחו עד כמה הם מחוייבים להצלחת המדינה ולכן כעת זו הזדמנות השקעה שכדאי לכל משקיע לנצל. במקום זאת בחר שר האוצר לדבר על חברת הדירוג והיה כפסע מהאשמת מודי'ס בתמיכה בחמאס או כדבריו "…וככל הנראה גם חוסר אמון בצדקת דרכה מול אויביה. מודי'ס לא מסוגלת אפילו להגדיר בהודעתה את חמאס וחיזבאללה כארגוני טרור…". חברת דירוג אשראי אינה אמורה לתמוך בצדקת דרך של מישהו אלא רק לקבוע אם הוא ישלם חובותיו. לג'ו מדנבר קולוראדו לא אכפת אם ישראל צודקת או שלא. אכפת לו אם קרן הפנסיה שלו מניבה את התשואה שמניבה קרן הפנסיה המתחרה או שלא. כנ"ל למארי מניס שבצרפת או לינסן מאמסטרדם שבהולנד. חברות הדירוג לא קובעות מי טרוריסט או מי צודק, הן בסף הכל כלי שעוזר למשקיעים לדעת איפה כדאי להשקיע. כששר אוצר משחרר תגובה המראה שהוא לא ממש בסיפור הוא מוסיף שמן למדורה ומעודד הורדת דירוג נוספת.

איך שינוי הדירוג ישפיע עלינו?

ראשית כאמור, בלי פאניקה. זה לא נעים לקבל הורדת דירוג. התחלנו מהתחתית ולכן עד היום לאורך כל ההיסטוריה שלנו רק עלינו בהתמדה בדירוג. ככל שעלינו בדירוג כך הסיכוי גם לספול ירידה גדול יותר. צרפת שהייתה מדרגה אחת מעלינו הגיע לשם לאחר שסבלה עד היום שתי הורדות דירוג בשנים האחרונות לאחר ששנים התגאו שם בדירוג המושלם AAA.

הורדת הדירוג תגרום לכך שגופים שונים ירצו תשואה מעט גבוהה יותר על ההלוואות שלוקחת ממשלת ישראל והוצאות הריבית שכיום הינן 44 מיליארד שקלים(חשם השוואה, תקציב משרד הביטחון כ- 64 מיליארד שקלים) בשנה יעלו גם כי החוב יעלה וגם כי אחוז הריבית שתשלם המדינה יעלה. זו לא דרמה ענקית אבל אם מופנים עוד כספםי לתשלום ריבית אז יש צורך לקצץ מקום אחר, להעלות מסים או להגדיל את החוב.

מדינת ישראל נכנסה למלחמה עם חוב בגובה 60% מהתוצר שזהו אחוז נמוך יחסית. לישראל יתרות מטבע חוץ של כ- 200 מיליארד דולר. אלו יתרות מאד גבוהות לא רק ביחס לאוכלוסיה אלא גם בערכים מוחלטים.

לפיכך, לצד זה שאין צורך בפאניקה ובצעדים מיוחדים, עלינו לדאוג לפני הבחירות הבאות שהפוליטיקאים ידעו שאנו לא רואים בעין יפה שני משרדי שיוויון שכל אחד מהם היה אמור להיות לא יותר ממחלקה במשרד הכלכלה או הפנים. שני משרדים ליחסי חוץ ששניהם היו יכולים להיות במשרד החוץ ועוד ועוד.

לאחר הורדת הדירוג חזרנו מבחינת הדירוג ל- 2018. לא נעים אבל בהחלט לא נורא ובמאמץ נחזור לצמוח כבראשונה.