שטר משכנתה הוא מסמך אותו מהקבלים מהבנק ממנו לקחנו את המשכנתה. באמצעות שטר זו תוכלו לגשת לטאבו (לשכת רישום המקרקעין) ולרשום את המשכנתה לטובת הבנק. כלומר לרשום הערת אזהרה המונעת מכם למכור את הדירה לפני סגירת המשכנתה.

את שטרות המשכנתה אתם מקבלים לאחר שכבר לקחתם את הכסף מהבנק ולכאורה בשלב זה כבר אין לכם סיבה להתאמץ כדי לרשום את הבנק על הדירה שלכם. בפועל, אין זה המצב:

  1. החוזה עליו חתמתם עם הבנק מחייב אתכם לרשום את המשכנתה. אם לא תעשו זאת בעצמכם, נתתם (זוכרים את הביקור אצל הנוטריון?), יפוי כח לפעול בשמכם כדי לרשום את המשכנתה. הבנק כמובן אינו עובד בשמכם בחינם ודי לחכימא.
  2. אם תרצו בעתיד לבצע מיחזור משכנתה והיא לא רשומה כשורה, לא תוכלו לבצע שום שינוי. לרשום את המשכנתה כמה שנים אחרי שנלקחה יכול להיות סיפור מורכב הרבה יותר וראיתי לקוחות שהסתבכו בכך קשות.

עם שטרות המשכנתה שנתן לכם הבנק בדרך כלל ירשום את המשכנתה עורך הדין שלכם. אפשר לעשות זאת בצורה מקוונת מכאן – https://www.gov.il/he/service/mortgage_registration

לאחר סיום המשכנתה – שטר משכנתה לביטול

כאשר נסיים את המשכנתה במהרה בימינו, יש לחזור על אותו תהליך אך הפוך. לקחת מהבנק שטר ביטול משכנתה ולוודא שהסרנו את המישכן בטאבו (וברשם המשכונות). שלב זה הלקוחות שוכחים לעתים. כבר אין עורכת דין שאחראית על התהליך ולבנק באמת לא אכפת אם תבטלו את הערת האזהרה לטובתו או לא. הקפידו לבצע זאת כדי למנוע מכם צרות בשלבים מאוחרים יותר.

משהו נוסף למתקדמים שלא רק משכנתה מעניינת אותם

המילה שטר (מסמך שלטוני כתוב: שטר משכנתה, שטר מטען, שטר כסף) מגיעה מהפועל האכדי שטר – לכתוב. המילה שוטר מגיעה מאותו שורש. אין זה מקרה. בימי קדם היה זה השוטר שהיה מגיע עם שטר ביידו ותפקידו היה קודם כל להקריא אותו בעולם שרוב בני האדם לא ידעו קרוא וכתוב. לאחר שהקריא השוטר את תוכן השטר הוא היה אחראי על אכיפתו.

"ודויד זקן .. ויאסף את כל שרי שרי ישראל והכהנים והלוים ויספרו הלוים מבן שלשים שנה ומעלה .. שלשים ושמונה אלף .. מאלה .. ושטרים ושפטים ששת אלפים"

– דברי הימים א', כ"ג 1.

"כיון שנתחייב אדם בבית דין לחבירו… מוסרו ביד שוטר והשוטר מוציא ממנו" –

מדרש תנחומא, בית שני.

הרמב"ם ציין שתפקיד השוטר הוא גם לבדוק שסוחרים לא מרמים במשקלות- "שוטרים… המסבבין בשווקים וברחובות ועל החנויות לתקן השערים והמידות ולהכות כל מעוות". כאמור, אוכפים נהלים וחוקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.