פנסיה (כמו גם משכנתה) היא מילה מאיימת שכאשר שומעים אותה, הנטיה הראשונית הינה

"להעביר תחנה" ולדבר על משהו אחר. אנו מספרים לעצמינו סיפורים כמו "כשנגיע לגשר נעבור אותו", "זורמים", "שורדים" וכו'. זה לא יעבוד. משפט הרבה יותר מתאים הוא מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. ערב שבת במקרה זה מתמשך על פני עשרות שנים וגם השבת הינה ארוכה. לא משנה בני כמה אתם, כדאי לכם להרבות דעת ומעשה בנושא הפנסיה.

מאמר זה נכתב על ידי איל פיק אשר משמש כיועץ משכנתאות בכיר במשכנתה יעילה וכן כיועץ להתנהלות וצמיחה כלכלית לקראת הפרישה ובכלל. 

כל גיל מתאים להתכונן לפרישה (כמובן אם עדין עוד לא פרשתם). ולא רק מתאים, אלא שאתם ממש חייבים להיערך כלכלית לתקופת הפרישה. כמה תקבלו מכל מקורות ההכנסה שלכם יחד? האם זה מספיק בכדי שתוכלו לחיות בכבוד? ואולי גם קצת לטייל בעולם, לקנות מתנות לנכדים, לעזור לילדים… ומה אם תהיו חולים – צריך לקנות גם תרופות. וחס וחלילה סיעודיים.

חשוב לתכנן מראש מה הסכום החודשי שצפוי לכם בגיל פרישה. ככל שתקדימו לבדוק אותו, תוכלו להיערך בהתאם ולעשות פעולות כך שלא תהיו במצוקה כלכלית לאחר שתפרשו לגמלאות.

במאמר זה אסקור בקצרה את שלושת מקורות ההכנסה לגיל פרישה. הם נקראים גם שלושה רבדים (של הגנה כלכלית):

  1. ביטוח לאומי
  2. קצבה מחסכון פנסיוני – קרן הפנסיה ו/או ביטוח המנהלים
  3. הכנסות פסיביות שיצרתם לעצמכם

על הקצבה תקבלו מביטוח לאומי אין לכם שליטה. יש הסבורים שביטוח לאומי יקרוס עד שרובכם תגיעו לגיל פרישה. אכן ביטוח לאומי נמצא בגירעונות עצומים, אבל באופן אישי קשה לי להאמין שהמדינה תיתן לו לקרוס ולא ישולמו הקצבאות. יש לזכור שבכל מקרה מדובר בקצבה לא גבוהה, שסביר מאוד להניח שלא תספיק למחיה סבירה.

לגבי הכנסות פסיביות – הן יכולות להיות למשל שכר דירה על דירה להשקעה שיש לכם, או פוליסת חיסכון שמשלם קצבה וכו'. חסכון כספי נזיל שיש לכם ניתן להפוך לקצבה, במידת הצורך. קיים גם מנגנון של משכנתה הפוכה על דירת המגורים שלכם. פתרונות אלו יכולים להוות סכום משלים לרובד הפנסיוני העיקרי של רובכם.

הרובד העיקרי אצל רוב האוכלוסיה הוא סעיף מספר 2 – חסכון פנסיוני.

חיסכון פנסיוני

אז ממה מורכב החיסכון הפנסיוני שלכם?

  1. קרן פנסיה
  2. ביטוח מנהלים
  3. קופת גמל

אם אנחנו שכירים, כל חודש יורד לנו סכום נכבד (תגמולים ופיצויים) לטובת אחד או יותר ממוצרים אילו.

נרחיב בקצרה על כל אחד מהם:

קרן פנסיה

לקרן הפנסיה יש תקנון מחייב, אשר עשוי להשתנות עם הזמן. הכספים נצברים בקרן וצוברים תשואה, כאשר חלק מהסכום צובר תשואה המובטחת ע"י המדינה (היום עומדת התשואה המובטחת בשיעור של 4.85% על כ- 30% מההפרשות, שזה המון!) – זהו יתרון ייחודי שקיים רק בקרן הפנסיה המקיפה. יתרון זה בא לידי ביטוי במיוחד בסביבת ריבית נמוכה כמו זו הקיימת בעשר השנים האחרונות.

בגיל הפרישה (היום 67 לגברים ו- 62 לנשים) קובעים את "המקדם". לוקחים את הסכום שצברתם ומחלקים אותו במקדם – וזה סכום הקצבה החודשית שתקבלו עד סוף החיים. למשל, אם צברתם מיליון שקלים, והמקדם הינו 200 אז תקבלו כל חודש 5,000 שקלים (1 מיליון חלקי 200). המקדם נקבע על פי תחזית מספר החודשים שתחיו לאחר היציאה לפנסיה. לדוגמה אם פלוני פרש בגיל 67 עם מקדם 200, המשמעות היא שקרן הפנסיה מעריכה שתצטרך לשלם לו משך 200/12 כ- 17 שנים, על פי תוחלת החיים הממוצעת ביום הפרישה.

בקרן הפנסיה יש ערבות הדדית בין החברים בה. המשמעות היא שאם הקרן שילמה "יותר מידי" כספים לעמיתים שלה, היא עשויה לקחת מהם כסף בכדי להישאר מאוזנת. זה מה שנקרא איזון אקטוארי. לעתים קרן הפנסיה משלמת פחות ממה שהעריכה ואז היא מחזירה כסף למבוטחיה במסגרת אותו איזון אקטוארי. משרד האוצר פועל במרץ בשנים האחרונות להקטנה משמעותית של הצורך במנגנון איזון אקטוארי (למשל ע"י שינוי אחוז האג"ח עם תשואה מובטחת, הקטנת עלות הביטוחים וכו'), כך שיתכן מאוד שבשנים הבאות נתון זה כלל לא יהיה רלוונטי.

בקרן הפנסיה יש גם ביטוח. מעבר לתשלום קצבה לאחר הפרישה, קרן הפנסיה כוללת גם ביטוח שארים (השארים – בן/בת זוג וילדים עד גיל 21 – יקבלו קצבה חודשית במקרה של מוות שלכם לפני גיל הפרישה) וביטוח נכות (שזה למעשה ביטוח אובדן כושר עבודה).

בקרן הפנסיה ישנם שבעה מסלולים, אשר נבדלים בניהם בגובה התשלום לשארים ובגובה ביטוח הנכות. חשוב מאוד לבחור את המסלול שמתאים לכם בכל שלב בחיים. למשל, אם אין לכם בן/בת זוג ואין לכם ילדים מתחת לגיל 21 (במילים אחרות אין לכם שארים) אז אין צורך לשלם על ביטוח לשארים. בטלו אותו מיד! אל תשכחו לחזור ולבטל ביטוח זה כל שנתיים אם עדיין אין לכם שארים. למה כל שנתיים? ככה. כי אחרי שנתיים הביטול מתבטל באופן אוטומטי ומתחילים לגבות ממכם שוב תשלום עבור ביטוח השארים. ההיגיון הוא שעדיף הרבה אנשים שמשלמים ביטוח לחינם מאשר ילד אחד שבמות אביו יסתבר שאינו מבוטח ולכן יגדל ללא קצבת שארים. ברם, אתם ממש לא צריכים להיות אלו שמשלמים ביטוח על רכב שכלל לא קניתם.

חשוב לבדוק את דמי הניהול שהקרן גובה ממכם ואת התשואה שהיא משיגה לאורך זמן . האתר פנסיה-נט הוא בדיוק המקום בו תוכלו לראות את התשואה שהשיגה כל קרן ואת דמי הניהול הממוצעים בה.

דמי הניהול המקסימליים שקרן הפנסיה יכולה לגבות ממכם הם 6% מההפקדות (כלומר מכל תשלום חודשי שאתם או המעסיק מעביר אליה) ו- 0.5% מהצבירה (כלומר מהסכום שצברתם בקרן). אבל זה ממש לא צריך להיות דמי הניהול שאתם משלמים בפועל. למשל בקרן ברירת המחדל של הלמן-אלדובי משלמים 1.49% על ההפקדות ו- 0.05% מהצבירה. אילו דמי ניהול ראויים שאתם בהחלט יכולים להגיע אליהם.

ביטוח מנהלים

בביטוח המנהלים יש למבוטח חוזה אישי ומחייב (שלא ניתן לשינוי) מול חברת הביטוח. אין איזון אקטוארי, אבל גם אין תשואה מובטחת. פעם היה גם מקדם מובטח (בפוליסות ישנות מלפני 2013).

ביטוח המנהלים בדרך כלל יקר יותר מקרן הפנסיה, והוא מאוד ריווחי לחברת הביטוח ולסוכן הביטוח.לכן עיקר מאמצי השיווק של חברות הביטוח והסוכן שלכם יופנו לביטוח המנהלים. זה כמובן הפוך מהאינטרס שלכם במקרים רבים.

דמי הניהול המקסימליים שביטוח המנהלים יכול לגבות ממכם הם 4% מההפקדות ו- 1.05% מהצבירה. שזה הרבה יותר ממה שתוכלו להשיג בקרנות הפנסיה. ומה המשמעות של דמי הניהול? זה אומר שתקבלו פחות קצבה חודשית בפנסיה. כמה פחות? יכול להגיע למאות ואף אלפי שקלים בחודש!

ביטוח המנהלים עשוי לכלול גם מרכיב של ביטוח חיים וגם מרכיב של אובדן כושר עבודה. כמובן שהרכיבים הביטוחיים הם לא בחינם – אתם משלמים על זה והרבה יותר מאשר בקרן הפנסיה.

בעקרון לביטוח אובדן כושר עבודה של ביטוח המנהלים יש יתרון על פני הביטוח המקביל בקרן הפנסיה, מכיוון שהוא מקצועי ולא כללי (כלומר, אם לא תוכלו לעבוד במקצוע שלכם, אבל תוכלו לעבוד במשהו אחר, תקבלו קצבה מביטוח המנהלים אבל לא תקבלו קצבה מקרן הפנסיה).

גם פה, כמו שהסברתי על קרן הפנסיה, קובעים את המקדם לקראת הפרישה שלכם (אלא אם כן יש לכם מקדם מובטח בפוליסות הישנות, ואז אשרכם).

קופת גמל

אין רכיב ביטוחי, אין איזון אקטוארי, אין תשואה מובטחת. פשוט מפקידים וצוברים תשואה.

מוצר זה יכול לשמש אותכם להפקדות פנסיוניות מעבר לתקרה (תקרת הפקדה לקרן פנסיה מקיפה עם תשואה מובטחת היא 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק. שזה 4,061 ₪ בשנת 2018. כלומר, שכר של כ- 20,000 ₪ בחודש). אתם מרוויחים יותר מ- 20,000 ₪ בחודש (ברוטו כמובן) – בדקו לאן מופרשים התשלומים מעבר לתקרה. לקרן פנסיה משלימה? לביטוח מנהלים? לקופת גמל? קצרה היריעה במסגרת מאמר זה בכדי להמליץ מה לעשות, אבל לדעת רבים עשוי להיות יתרון בהפרשות לקופת גמל של סכומים מעבר לתקרה. כמובן שהמלצה זו משתנה מאדם לאדם על פי נתוניו האישיים.

חשוב מאוד לעקוב אחר התשואות ואחר גובה דמי הניהול, וכאמור להשוות למוצרים דומים באמצעות אתר גמל-נט. אם זה לא הטוב ביותר, אז פשוט תניידו.

המלצה לסיום: תעשו לעצמכם טובה אישית – לא למשוך אף פעם את הפיצויים (גם אם הם פטורים ממס, אלא אם כן אתם רעבים ללחם!). אתם אפילו לא מדמיינים עד כמה זה עלול לפגוע בכם בפרישה ובמס שתשלמו על זה בבוא היום.

עד כאן על קצה המזלג על החסכון הפנסיוני שלכם. חשוב להדגיש שזה הסבר כללי בלבד שאינו מקיף את כל סוגי הפוליסות והקרנות הקיימות, אבל זה נותן מושג די טוב עליהן.

איך לחסוך 1,000 ש"ח בחודש בשיחת טלפון

היחס שאנו נותנים לכל אחד מהנושאים האלו הוא בדרך כלל יחס הפוך להשפעה שלהם על חיינו. לדוגמה בקרן הפנסיה דמי הניהול יקחו לנו מהקצבה החודשית מעל אלף שקלים כל חודש.

נניח למשל מישהו שצבר מיליון שקלים בקרן הפנסיה והוא משלם על הצבירה את דמי הניהול המרביים
בגובה 0.5% מהצבירה. מדובר על מיליון * 0.5% = 5,000 שקלים לשנה או 417 שקלים לחודש.
בנוסף אותו אדם גם ממשיך להפקיד 2500 בכל חודש ועליו ישלם תשלום מירבי של 6% * 2500 = 150 שקלים
וביחד 567 שקלים לחודש (והסכום הולך ועולה).

500 השקלים האלו שהלכו לדמי ניהול במקום להיצבר לפנסיה יקטינו את הקצבה שלכם באלפי שקלים לחודש
בכל אחד מהחודשים מגיל 67 ועד מותכם ומות בן/בת הזוג שלכם (עד 120).
הבעיה כמובן חמורה במיוחד אצל העובדים החלשים אשר המודעות שלהם למיקוח על דמי הניהול או בכלל ההבנה שלהם מהם דמי הניהול קשה הרבה יותר.

המפקחת היוצאת עלהביטוח ושוק ההון, גב' דורית סלינגר יצרה מנגנון שחוסך את המיקוח על דמי הניהול
עם קרנות הפנסיה. במקום כך יצרה המדינה מכרז בין קרנות הפנסיה. שתי החברות שנתנו את דמי הניהול הנמוכים ביותר.

זכו במכרז וכל עובד רשאי להצטרף אליהן ולהנות מתנאים שהיו עד עתה שמורים לחברת חשמל, תעשיה אווירית או גופים חזקים אחרים שיכלו לנהל משא ומתן מול קרנות הפנסיה בשם העובדים שלהם.

עד כמה נמוכים דמי הניהול שאפשר לקבל?

• בהלמן אלדובי ואלטשולר שחם תשלמו – 0.1% מהצבירה ו- 1.49% מההפקדות. (לאחר סגירת המכרז הודיעה הלמן אלדובי כי תחתוך את העמלות מהצבירה בחצי ל- 0.05%).
• מיטב דש – 0.05% מהצבירה ו- 2.49% מההפקדה
• פסגות – 0.0905% מהצבירה ו- 1.68% מההפקדה.
מדובר תוספת להכנסה של כ- 1000 שקלים לפנסיונר שהייתה לו הכנסה ממוצעת. כמובן שככל שההכנסה גבוהה יותר, כך הגידול בפנסיה יהיה גדול יותר.

אני ממליץ בחום לבדוק מעבר לאחת הקרנות שלמעלה.

אפשר להתפלפל על תשואה וכו' אבל העובדה העצובה היא שגם לאחר שמיטב דש החלו לגבות ממי שהצטרף לקרן ברירת המחדל שלהם את דמי הניהול המופחתים. אנשים רבים נשארו אצלם בקרן הרגילה עם דמי הניהול הגבוהים למרות שזה אותו מנהל השקעות עם אותה תשואה.

8 תגובות על “מי שתכנן 40 שנים יחיה בכבוד בגיל 70 – על הפנסיה

  1. שלום רימון,
    לגבי הפסקה לפני האחרונה, הבנתי איך זה יכול לפגוע בפרישה. אבל איך זה יכול לפגוע בצורה של מס עתידי?

    1. ששון שלום,
      כאשר תגיע לגיל פרישה יחושב המס שאתה צריך לשלם בהתאם לפטור שיהיה לך. לפטור יש תיקרה בהתאם למספר שנות העבודה. אם משכת פיצויים לפני גיל הפרישה ההטבות במס שלך ייקטנו, בגלל שתקרה תיקטן, ויתכן שתחוייב במס גם על כספים שכבר משכת בעבר.
      איל פיק

      1. אתה יכול לתת דוגמה מספרית?
        אני משכתי את הפיצויים ושמתי בגמל להשקעה על סיכון גבוה. זה לא טוב יותר מלהשאיר את הכסף בפנסיה?
        ככה הוא גם עושה תשואה גבוהה וגם תמיד נזיל
        ואם אחכה איתו לפנסיה אז יהיה פטור

        1. המאמר הינו כללי ומטרתו להעלות למודעות נושאים חשובים בעלי השפעה מהותית על החיים בגיל פרישה. גובה הפטור על פיצויים הפיטורין מושפע מהשכר, הוותק וגובה התקרה (שמשתנה כל שנה). משיכת כספי הפיצויים עשויה להשפיע גם על גובה הפטור ממס על הקצבה המשולמת בגיל פרישה. העקרון מאחורי הנוסחה לחישוב הפטור, אותה קבע מס הכנסה, אומר שסכום הפטור, שעומד לזכותך בפרישה, יקטן כתוצאה ממשיכת פיצויי פיטורין בעבר.
          איל פיק

  2. אייל שלום,
    קודם כל תודה על המאמר המחכים.
    במידה ואני רוצה רק קרן פנסיה או קופת גמל שיש לה הכשר הלכתי,
    אז בקרן פנסיה, אין הרבה אפשרויות, יש לכל חברה, קרן אחת כשרה [אם בכלל], שהיא משקיעה בצורה סולידית מאד. [כ30%-35% מניות]
    ובקופת גמל יש גם מסלולים כשרים של חברת מור שמשקיעה את כל הכסף במניות.
    למשל קופת גמל שעוקבת אחר S&P 500.
    מה עדיף במקרה כזה?
    האם קרן פנסיה סולידית, בפחות דמי ניהול ובביטוח מובנה וזול?
    או קופת גמל מנייתית [לחוסך צעיר עם בת זוג וילדים] בדמי ניהול גבוהים יותר ובביטוח חיצוני יותר יקר?

    1. חנן, תודה על הברכות.
      לאורך זמן מסלולים מנייתיים מניבים תשואה גבוהה יותר. בשנת 2019 המסלולים המניתיים של קופות הגמל הרוויחו בערך פי 2.5 מהמסלולים הכלליים. זו לא אומר שתמיד יהיו כאילו פערים, ושנת 2019 היתה חריגה מבחינת התשואות. כמובן שדמי הניהול ידועים מראש, אבל התשואות לא.
      כשאתה אומר "ביטוח חיצוני" יש לבדוק את העלויות הספציפיות לך. העלויות משתנות בין אנשים שונים, בהתאם למצב האישי של כל אחד (למשל מעשן/לא מעשן) ובהתאם להעדפות האישיות שלך (מה גובה הכיסויים הביטוחיים שאתה רוצה לרכוש). כך שלא ניתן לתת תשובה כללית שמתאימה לכולם. כמו כן, שים לב שעלויות הביטוח עשויות לעלות עם הגיל.
      מה שאני מציע לך זה להחליט אילו ביטוחים אתה צריך ומה הגובה שלהם, לבקש הצעות מחיר (אפשר גם להשוות מחירים באתר של משרד האוצר), כולל התפתחות הפרמיות עם הגיל, לתת כמה תרחישים של תשואות אפשריות, לשים הכל באקסל לבדוק את המשמעויות הכלכליות.
      מקווה שהצלחתי לעזור, איל פיק

      1. השאלה היא בכמה לחשב את התשואה במסלול המנייתי, וכמה במסלול הסולידי? כשמדברים על ממוצע של עשרות שנים.

        1. לפי נתוני רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון באתר פנסיה נט המסלול הכללי עשה בממוצע בחמש השנים האחרונות 4.55% והמסלול המנייתי עשה 6.38%. גם כאשר מסתכלים על הקרנות הוותיקות על נתוני עשר שנים אילו פחות או יותר המספרים – פער של 1-2% בין המסלול הכללי למסלול המנייתי.
          לצורך החישובים שלך אני מציע לקחת אחוז תשואה קצת יותר שמרני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *