כדאי לתת לכלכלן לתכנן שירותים

לפני כמה שבועות חזרתי מכנס בחו"ל. גם בכנס זה חזרה על עצמה התופעה שכולם מכירים. בעת הפסקה יש תור של דקות ארוכות מול שירותי הנשים ולעתים משך ההפסקה לא מספיק כדי שהן יוכלו להכנס לשירותים לפני תום ההפסקה ובמקביל שירותי הגברים היו פנויים לגמרי. הצילומים למטה בוצעו בפער של 30 שניות אחד מהשני.

לאחר שבירת מחסום הפחד מצילום בתוך ובסביבת שירותים, למיטב ידיעתי לא הוזמנה משטרה, המשכתי למקומות נוספים. בית הקפה בו צולמו התמונות שלמטה ושאת שמו שכחתי לצערי הוא מקום מרשים אולם גדול מאד אשר לאחר שאתה מגיע לקצהו אתה מגלה מדרגות ומעלית המגלות לך שלמעשה זהו אולם אוכל אחד מתוך שלושה הפרוסים על שלוש קומות עם עיצוב מרהיב. בכל קומה מן הסתם יש שירותים. לאחר שגמרתי להנות מהאופן שבו ביטאה המלצרית האירית את המילה שקשוקה (באמת) הלכתי לשירותים. שמתי נפשי בכפי, ספרתי עד 3 ונכנסתי למקום בו רגלי לא דרכה מעולם, תוככי שירותי הנשים:

גם בכל מקום ציבורי בישראל ובמקומות שונים בעולם בהם הייתי באירועים גדולים התופעה חזרה על עצמה. לכאורה זה ברור מאליו. נשים נזקקות ליותר זמן שימוש בשירותים מצד אחד ומצד שני בגלל השוני במבנה חלל השירותים כולו יש לנשים פחות "עמדות שירות". דהיינו נשים משתמשות בתאים סגורים בלבד בניגוד לגברים אשר על אותו שטח יכולים לייצר להם פי שניים עמדות שירות בגלל המשתנות הפתוחות. ראו בצילום למעלה מבית הקפה.

לא רק שנשים זקוקות ליותר זמן שימוש בכל כניסה לשירותים אלא שיש להן גם יותר כניסות לשירותים. 10 שניות של אנטומיה: השופכה היא הצינור המוביל שתן מהשלפוחית החוצה. אורך השופכה של גברים הוא כ- 20 ס"מ ואצל נשים כ- 3-4 ס"מ. לנשים קשה יותר "להתאפק". בנוסף, בכל ציבור של נניח 1000 נשים יהיו חלק בהריון וחלק במחזור, שני אירועים הדורשים ביקורים רבים יותר וזמן שימוש גדול עוד יותר מהרגיל.

אנו בתקופה בה נושא ההפליה בכותרות. חישבו על מצב בו מישהו היה עושה חוק על פיו בעלי עיניים חומות ימתינו לקבלת קפה בארומה 15 דקות בעוד בעלי עיניים ירוקות יקבלו את הקפה מייד. זה בדיוק מה שקורה בשירותים עם גברים ונשים. ההבדל היחיד הוא שכביכול לא התקבלה החלטה להעמיד את הנשים בתור זמן רב הרבה יותר אלא פשוט תוכננה מערכת מתוך ידיעה שזו תהיה התוצאה הבלתי נמנעת שלה. האמירה ששמעתי מגורמים שונים הינה "אין מה לעשות" – נשים משתמשות יותר בשירותים ולכן עומדות יותר בתור. זוהי חשיבה של אדריכל או של מהנדס, אדם המתכנן עם סרגל או מחשב. כלכלן מסתכל על הדברים באופן שונה לחלוטין. קודם כל יאמר הכלכלן יש כאן נזק כלכלי משמעותי, דבר שלפחות בעיני כלכלן ומנהל עסקים חשוב יותר מהעניין האתי (קבוצה אחת מופלית לרעה בזמן עמידה). כאשר הלכתי לאחרונה עם הבת שלי להצגה של הקאמרי בבית החייל בתל אביב. היא ביקשה ללכת לשירותים. הלכתי גם אני, נכנסתי, יצאתי וחיכיתי 20 דקות לבת שלי. בפעם הבאה שאציע לבת שלי לבוא אתי להצגה היא תזכור את החויה הלא נעימה וגם אני אזכור אותה. ברור שנלך לפחות הצגות. יתרה מכך, בזמן שהבת שלי עמדה בתור לשירותים, שלא הניב כלום לבעל העסק, היא לא עמדה בתור לעמדת הקפה-מאפה וממתק במחיר גבוה שהיה מניב רווח נאה לבעל העסק. היא גם נמנעה מרכישת בקבוק מים כדי לא ללכת לשירותים מאוחר יותר. זהו כבר נזק כלכלי משמעותי.

ואם כלכלן היה מתכנן את המקום?

כאשר כלכלן מסתכל על בעיה כזו הוא אומר לעצמו שיש לתכנן את המערכת(שירותים במקרה זה) באופן שנוכל למכור את מקסימום המוצרים. מוצרים? כן, דקות שימוש בשירותים על אף שהן ניתנות בחינם(בדרך כלל) הן דבר שיש לספק בצורה היעילה ביותר שניתן כדי שהציבור הנזקק להם יוכל לעסוק בדברים החשובים יותר כמו לרכוש קפה כאמור או פשוט להיות מרוצה יותר מהחויה שבשבילה הוא שילם, כדי שירצה לחזור עליה שוב. מצב בו תאי השירותים של הגברים לא מוכרים כלל דקות שימוש ומנגד תאי השירותים של הנשים קורסים תחת העומס ולמרות שיש קונות פוטנציאליות רבות לדקות שימוש אשר לא רוכשות אותן בפועל כי הן בתור הוא מצב אשר יש לצידו מלבד עניינים אתיים גם בזבוז כלכלי משמעותי.

שוחחתי עם לקוחה שלי שהינה אדריכלית. היא אמרה לי שהיום כבר מודעים לבעיה ובאמת יותר שטח מוקדש לשירותי הנשים מלשרותי הגברים. אבל, אמרה האדריכלית, אנו יודעות(אדכילות הופך לדעתי למקצוע נשי) שעדיין נשים יעמדו בתור יותר מגברים. זוהי בדיוק הבעיה מודדים שטח במקום זמן שימוש. ניקח לדוגמה את בניין הקאמרי. מסיבות משפחתיות אני רואה הרבה הצגות של הקאמרי, בהזדמנות זו, לכו לראות את ההצגה הנהדרת "לא לריב" פריט עטו של בן דודי המוכשר גור קורן שתצחיק ותעורר מחשבה גם אצל מי שהדמויות אינן ממשפחתו המורחבת. בבניין שלוש קומות ובכל קומה שירותי נשים וגברים. בזמן שאשתי עומדת בתור לשירותי נשים אני יכול לעלות קומה להכנס לשירותים, לצאת ולחזור. לפיכך, האם יש בכלל הגיון שבכל קומה יהיו שירותים לשני המינים או שאולי מספיק רק שירותי נשים ונכים בשתיים משלוש הקומות?

אדריכל או אדריכלית שיהיו מודעים היטב לפערים בין גברים לנשים, עדיין לא יוכלו לדעתי לייצר אולם כנסים בו יש נניח 90% שטח לשירותי נשים ורק 10% לגברים. מזמין העבודה, בעל האולם יתקשה לקבל מצב כזה אלא אם יבין את הנזק הכלכלי הגדול שהוא עצמו יספוג כתוצאה מהתור הלא שיוויוני.

ובכלל אני חושב שאם אנו מסכימים שהמצב בו נשים עומדות זמן רב בתור בעוד גברים נכנסים, יוצאים והשירותים בפנים פנויים לחלוטין, ראו תמונות למעלה. אז אפשר לשבור מסגרות ישנות. למשל:

מה דעתכם על מסדרון צר בו יהיו רק עמדות לגברים בעמידה בעוד שתאי השירותים הסגורים יהיו משותפים לשני המינים (ובפועל ישמשו בעיקר נשים)? בנות הבית שלי (בגילאים 13,49) להן הוצג פתרון זה אמרו שהן לא אוהבות שירותים מעורבים. אבל מה אם בבניין גדול חלק מהשירותים יהיו כאלו ואחרים לא? זה הרי יתן גם פתרון דרוש להורים לילדים קטנים.

אני בטוח שאם נסכים שהמצב הקיים אינו סביר מבחינה אתית וגורם נזק כלכלי אז נמצא לו גם פתרון קל כדי לשמר חיוכים כאלו: