יש הרבה דברים טובים בבית ספר. הוא מאפשר מפגש ומגע עם תחומי ידע רבים מהם יוכל הבוגר לבחור בסופו של יום מה מעניין אותו. ברם, כישורים הדרושים להצלחה, הגשמה עצמית והגעה לפוטנציאל הכלכלי של כל אחד חסרים בבית הספר והאוניברסיטה. זו האחריות שלכם, ההורים ובמאמר זה אתן שלושה כלים לעשות זאת.

בסוף המאמר יש גם סרטון וידאו אשר לפחות את הסוף שלו אני ממליץ לראות. אותי הוא ריגש (שוב).

שני ילדים אמורים לראות את רופא המשפחה. אחד ממשפחה אמידה והשני ממשפחה עניה. האמידים נוסעים במכונית לרופא. הבן מודאג ושואל את אמו משהו והאם אומרת לו "שאלה מעולה, כשנגיע לרופא תשאל אותו את זה". גם לבן העני יש שאלה ואימו אומרת לו "ששש… אל תעשה בושות".

הבן של האמידים מבין שהוא ראוי לדבר ושעוד כמה דקות יוכל להתייעץ עם מומחה (הרופא) כדי ללמוד משהו חדש וכמובן שבבוא היום יוכל אולי להחליף את הרופא. העני מבין שעדיף לו לסתום את הפה כי מה שהוא אומר עלול לגרום לבושות.

שתי האימהות רוצות רק טוב עבור הילדים שלהן אך האם העניה גורמת לכך שהבן שלה יישמר את מצבה גם עבור עצמו.

לדעתי הנושאים המשמעותיים ביותר להצלחה בחיים אינם נלמדים בבית ספר. במאמר זה אציג את הדברים שכדאי לכם לעשות כדי לסייע לילדים שלכם להצליח.

יכולת עמידה מול קהל והבעת רעיון

לדעתי אחת היכולות החשובות, אם לא החשובה ביותר, היא היכולת לדבר מול קהל. בזמנו סיינפלד ציטט מחקר שקבע כי הפחד הגדול ביותר של אדם הוא הפחד לדבר מול קהל. סיינפלד צחק על זה ואמר שבלויה אנשים פוחדים יותר להספיד מאשר להיות מוספדים.

כהורים אני חושב שעלינו לפעול כל הזמן כדי לפתח את יכולת הדיבור מול קהל של הילדים שלנו. אנו יכולים לעשות זאת, כמו כמעט כל דבר אחר על ידי אימון.

עוד לפני שהילד יודע לקרוא אפשר לתת לו לעשות קטע של קריאה מודרכת בסדר פסח או בהתכנסויות משפחתיות אחרות. מאוחר יותר כשהילד יכול לקרוא אנו יכולים לייצר לו מעמדים בהם הוא ידבר מול קהל. חוויה של דיבור מול קהל אוהד כמו בני המשפחה היא זו שתייצר את הביטחון בכך שזה בסדר. ביטחון מביא לביצועים טובים יותר אשר מייצרים ביטחון רב יותר וחוזר חלילה.

אם לילד יש תחביב כלשהו המאפשר עמידה על במה כגון נגינה, ריקוד וכו', אנו נייצר באופן מלאכותי הופעה מול משפחה וחברים אף אם אין הופעה רשמית. בסרטון הוידאו שלמטה תוכלו לראות דוגמאות לדברים שעשינו עם הבנות שלנו בהקשרים אלו. בחודשים האחרונים הבנות הביעו רצון להשתתף בהפגנות על נושאים אקולוגיים שונים. הנטיה הראשונית היא כמובן לשלול זאת. מה אני צריך לנסוע יחד איתן להפגנה בכנסת או בתל אביב? מצד שני אלו בדיוק הדברים המעצימים, המאפשרים דיבור לפעמים אפילו במגאפון וכשדבר מוביל לדבר פתאום הבת (בת 13) מדברת בערוץ 12 והשמיים לא נופלים אלא להפך.

אני זוכר שכשעבדתי כמפתח בהייטק היינו אומרים מידי פעם ללקוחות – אנו בהנדסה. דברים כאלו יש לסגור עם המכירות. בלב חשבנו שאנו לא עוסקים בזוטות כמו מכירות אלא בדברים החשובים – בפיתוח המוצרים. הנוכלים מהמכירות כבר ישתיקו את הלקוח. זוהי כמובן שטות גמורה. מהנדס שאינו יודע להביע רעיון ולשכנע – למכור אותו לחבריו לצוות לא יתקדם. הוא יישאר במעמד זוטר תוך מרירות על זה שחברו שכותב אולי קוד פחות טוב, קודם מהר יותר להיות ראש צוות.

בהקשר זה אני שמח להזכיר לקוחת עבר שלי, מיטל נתיב. מיטל, כלכלנית מוכשרת נפגשה אתי לשיחה על התקדמות כלכלית והתפתחות. לאחר מכן החלה מיטל בפעולות של השקעה למען קידום האיתנות הפיננסית של משפחתה והפצת הידע למען ההתקדמות של משפחות אחרות. מבחינתי זו בדיוק הגשמת החזון – מעבר לאיקס אנשים שאני מסוגל לפגוש או לכתוב להם, לגרום לכך שעוד אנשים ייחשפו למידע כלכלי מועיל באמצעעות "שליחים" שיעבירו את הדברים הלאה.

בסרטוני הוידאו הראשונים של מיטל אפשר לקבל מידע מועיל ביותר אך בלי לראותה. אמרתי לה, תפסי אומץ ועמדי בעצמך מול המצלמה. אני בטוח שכל מי שיסתכל כעת על הסרטונים ייראה את ההשפעה העצומה של סרטונים בהם רואים מי מדברת לעומת כאלו שרק יודעים מדברת. אני ממליץ בחום להכנס לערוץ היוטיוב של מיטל ולצרוך את התכנים שיש שם.

לקיחת סיכונים

כאשר אנו רואים את הילדים שלנו עושים מעשה שיכול לגרום לפגיעה גופנית או סתם למבוכה כמו מזיגת תירוש לכוסית זכוכית כשהם צעירים או טיפוס על עץ הנטיה הטבעית שלנו הינה לגונן עליהם ולמנוע פעולה זו. זוהי לדעתי שגיאה קשה. אם לא נאפשר לבת שלנו למזוג תירוש או מיץ כי "את עלולה לשפוך, תני לעזור לך" אנו פוגעים בביטחון העצמי שלה. אם אנו מונעים טיפוס על עץ כי "זה מסוכן" אנו משדרים שלקיחת סיכונים זה דבר ממנו יש להימנע.

הימנעות מוגזמת וחששות בלתי מבוססים הינם הדבר המזיק ביותר מבחינה כלכלית. מכירים את אלו שאומרים "איני משקיע בבורסה כי אבא שלי הפסיד שם המון כסף" (בשנת 1984), הם יצליחו פחות מבחינה כלכלית מאלו שישקיעו בבורסה לעתים יפסידו אבל רוב הזמן ירוויחו. המצב חמור יותר אצל אלו שנכנסים למקום כמו בנק, משרד עורכי דין וכו' בגיל 30. בגיל 40 הם כבר מיצו אבל בגלל חששות שונים הם נשארים במקום שלא טוב להם בה וכל תקוותם היא שיד נעלמה תעשה להם fast forward אל הזיקנה – הפנסיה.

שיח פתוח על כסף וכלכלה

משום מה יש לנו סוג של טאבו בשיח על כסף. אני זוכר כמה הובכתי כשהבת שלי שאלה אותי "אבא אנו עשירים"? בעצם אין שום סיבה להיות מובך.

קודם כל שאלה כמו זו מאפשרת לדון מהי בכלל משמעות ההגדרה "עשיר"? אחר כך אפשר לדון על מצבנו ולגבש עמדה בשאלה האם אנו עשירים ביחד. אף פעם לא התחמקתי משאלות כגון "כמה אתה מרויח" ששאלו הבנות או כשהעלו נושא לדיון כמו "לדעתי רופא שיניים לא אמור לגבות כסף כי הוא מרפא אנשים" ושאלות דומות.

כל ניסיון להראות שכסף זה דבר שלא מדברים עליו או להגדיר כסף באמצעות ריח שיש לו או שאין לו, רק ירחיק את הכסף מהילדים שלכם. אמירות כמו מרבה נכסים מרבה דאגות הינן גם מטופשות -למיליונר יש עולי יותר דברים להקדיש להם תשומת לב אבל ממש אין לו יותר דאגות משומר בחניון שאין לו כסף לטיפול שורש ושבחניון ליד כבר יש חיוב אוטומטי, ללא שומר.

גם משפט כמו נותנים לך תיקח, רוצים ממך תברח שאולי שמעת בטירונות הוא בדיוק ההיפך ממה שצריך כדי להצליח. מכירים עוד משפטים הרסניים? מוזמנים בחום לכתוב בתגובות.

ומה עם בית הספר?

אז בבית ספר לומדים שיש להיות בשקט. אם כבר העזת לדבר ואמרת דבר שטות אתה צפוי ללהג מחבריך לכתה ולעתים גם מהמורה. אם לקחת סיכון וענית תשובה שאינה התשובה הנכונה אתה תקבל איקס אדום ושיח על יזמות וכסף אני בטוח שתוכל לקבל מהמורים שלך. בעצם כשאני חושב על זה, למדתי 12 שנים, הייתי 3 שנים בצבא, למדתי עוד 5 שנים. אחרי 20 שנות עיצוב במערכות החינוך והביטחון הגעתי לחברת הייטק ושלחו אותי לסדנת חשיבה מחוץ לקופסה. אבוד לכם (ולי).

אז אין ברירה, כמו בהרבה דברים אחרים, אף אחד לא יעשה זאת במקומכם. קחו אחריות. זו ההזדמנות שלכם לגרום לכך שהילדים שלכם לא יגידו עוד 30 שנים, אם היו מלמדים אותי ….

מעבר לעניין הכלכלי, אני ממליץ מאד להקשיב לפרקי הפודקאסט מיינדסט של שלומי הסטר. בהקשר של הורות וניהול משפחה מצאתי עניין רב מאד בראיון עם דר' אייל דורון.

עוד על חינוך פיננסי לילדים אפשר לקרוא במאמר קודם שלי בנושא חינוך פיננסי לילדים

ומה עוד להנחיל לילדים שלנו כדי שיצליחו בחיים?

יקי טבקה הוא איש יקר שבדרך כלל אני פוגש אחת לשנה אבל לכמה ימים. יקי עושה דברים כמו רשת נוירונים ומכוניות שנוסעות לבד. איש מענין. בקורונה "ניפגשנו" וירטואלית. שוחחנו על הדברים שכדאי לנו לתת או להנחית לילדים שלנו כדי שיצליחו בעולם שמשתנה כל כך מהר. מוזמנים להקשיב כאן:

רוצים לשמוע באפליקציה אחרת וכו'? כל האפשרויות בקישור שכאן:

אני חושב שלמרות איכות ההקלטה הגרועה שווה להקשיב ליקי.

מתחילת המאה העשרים ועד לשנות השמונים היו חברות הטבק המשקיעות הגדולות ביותר במחקרים על מחלת הסרטן. מחקרים אלו הניבו ממצאים חשובים בנושא חומרים רעילים והתנהגויות הגורמות לסרטן. למען הסר ספק, אלו לא היו מחקרים מוטים או משובים אלא מחקרי אמת אשר זיהו חומרים רבים הגורמים לסרטן. אמצעי התקשורת פרסמו בהרחבה את תוצאות מחקרים אלו והזהירו את הציבור מפני חומרים כאלו ואחרים הגורמים לסרטן, חשיפה לשמש הגורמת לסרטן ועוד. רק לנושא אחד לא השקיעו בחברות הטבק תקציב למחקר – האם יש קשר בין סיגריות לסרטן. למעשה בוצע כאן דבר מחוכם. במקום לומר – חקרנו ואין קשר בין סיגריות לסרטן, אמירה שהייתה נתקלת בספקנות בגלל האינטרס הברור של חברות הטבק, חברות אלו הקימו ותיקצבו מכוני מחקר אשר זיהו המון גורמים אחרים לסרטן. כך הושגה מטרה כפולה. הציבור חשב ש"הכל מסרטן" ו-"כל שבוע יוצא מחקר חדש אז מה זה משנה" וכך התעלם מקולות שטענו שסיגריות מסרטנות. בזירה המשפטית אשר התפתחה מאוחר יותר יכלו חברות הטבק לטעון שיש חומרים רבים המסרטנים ו"לא ניתן לקבוע קשר דוקא בין סיגריות לסרטן". זהו טיעון שמנע הגבלות עישון משך שנים רבות.

חברות הטבק למעשה חינכו את הציבור שנים על גבי שנים להאמין שאין קשר ברור בין המוצר שלהן לשלל מחלות שונות ושיש אי וודאות גדולה לגבי הגורמים למשל לסרטן ראות או למחלות לב.

לפעולה  של לקיחת העובדות וסידורן באופן שיבלבל ולמעשה ימחק את הידע הקיים קרא פרופסור רוברט פרוקטור, היסטוריון מאוניברסיטת סטנפורד  אגנוטולוגיה (Agnotology). לוגיה ביוונית עתיקה הינה "לימוד נושא". כך למשל כשלומדים על הנפש (פסיכה ביוונית) זה נקרא פסיכו-לוגיה. אגנוסיס ביוונית משמעו "שאינו יודע". פרופ' פרוקטור זיהה את פעולות חברות הסיגריות כהפצת בורות – מחיקת ידע – לאנוטולוגיה. חיפשתי מילה עברית מתאימה לפועל של הפיכת "יודע" ל"שאינו יודע" ולא מצאתי. לא נותרה לי ברירה אלא להתחפש לאליעזר בן יהודה ולהמציא מילה כזו. חשבתי על שתי חלופות:

• הדטה – הפיכת אדם להדיוט בתחום מסוים (לא לבלבל עם הדתה שאינה קשורה כלל למאמר זה).
• הברה – הפיכת אדם לבור (חסר השכלה) בתחום מסוים.

המון כסף ומעט מידע

אנו מופצצים דרך אמצעי התקשורת בעצות כלכליות כאלו ואחרות. טכניות לשדרוג ושיפור כלכלי קיימות בטלויזיה, ברדיו ובעיתונות הכתובה. העצות בדרך כלל דומות:

• עשו רשימת קניות
• אל תגיעו רעבים לסופר
• שימו טיימר לדוד החשמל.
• מלאו את הקומקום החשמלי רק לפי הכמות שרוצים לשתות
• נהלו משא ומתן על מחיר הכבלים/סלולר.
• ועוד עצות דומות.

כל העצות האלו הינן עצות טובות וכולן עוסקות בכסף הקטן. משפחות שעברו ייעוץ משכנתה חוסכות לעתים קרובות מעל 300,000 שקלים ב- 20 שנים. נוסיף לזה התייעלות של חשבון העו"ש מבחינת עלויותיו ונגיע לעוד כמה עשרות אלפי שקלים. לשם דוגמה נניח חיסכון של 350,000 שקלים ב- 20 שנים כלומר כ- 1,400 שקלים לחודש (!)

מקוצר היריעה לא אעסוק במאמר זה גם בביטוחים ובפנסיה אך הסכום בהחלט יכול להכפיל את עצמו אם נכניס גם אותם לדיון.

מדוע אף אחד לא מדבר על הכסף הגדול?

1. התקשורת עוסקת במה שהציבור רוצה שהיא תעסוק. יותר "סקסי" או מעניין לראות משפחה שחוסכת 250 שקלים בחודש מזה שהקטינה את רכישת הפיצוחים לשבת לעומת משפחה שתחסוך מאות אלפי שקלים על פני 20 שנים בעקבות משא ומתן עם מנהל סניף בנק (שבאופן טבעי בכלל לא יצרה להשתתף בתכנית כזו) על גובה הריבית בחשבון העו"ש או על מיחזור משכנתה.
2. התקשורת חיה מפרסומות. הגופים הגדולים (בנקים, חברות ביטוח ואחרים) הם הממנים את התקשורת ובעקיפין קובעים את סדר היום שלה.

בנק ישראל הודיע כי זיהה בעיה בחינוך הכלכלי של אזרחי ישראל. גם על פי סקרים, ישראל מדשדשת בתחתית טבלת ה- OECD של ידע כלכלי המצוי אצל אזרחיה. בנק ישראל זיהה והחליט לעשות. השנה בנק ישראל ישתף פעולה עם משרד החינוך ומסגרת שיתוף פעולה זה ייכנסו בנקאים או אנשי חינוך שהוכשרו על ידי בנקאים לכיתות ט' בביתי הספר כדי ללמד על כלכלה.

לכאורה דבר נהדר. זמן רב, אני טוען שיש בעיית ידע של אזרחי ישראל וכעת משרד החינוך מטפל בבעיה. נפלא.

לצערי לא כל כך. לא אוהב לבאס אבל עדיף לא לדעת כלום ולדעת שאינך יודע מאשר לחשוב שאתה יודע. קיבלתי ממקור עלום את "תכנית הלימודים" שיעבירו הבנקאים לילדי כיתות ט'. ראשית יש לשאול מדוע למרות שמחקרים רבים דוגמת זה שתואר בספרה של בת' קובלינר אשר הייתה יועצת נשיא ארה"ב לאחר המשבר הכלכלי וקבעה בספרה Get financial life  כי המשבר נבע מחוסר ידע של מבוגרים וכי השכלה פיננסית יש להתחיל בגיל 3, יחלו תלמידי ישראל לקבל מושגים כלכליים רק בגיל 16?

בשביל לענות על שאלה זו צריך להיזכר באחד העקרונות הכלכליים של מילטון פרידמן, אחד הכלכלנים הנודעים בעולם אשר השתמש בביטוי אין ארוחות חינם ככותרת לספרו ב- 1975. אז, אם בנקאים "מתנדבים" לסייע לתלמידים בגיל 15, אפשר ללכת לאתר האינטרנט של איגוד הבנקים וללמוד ממנו מה קורה בגיל 14-15:

כלומר, לא מאהבת הילדים או השכלתם מגיעים הבנקאים דוקא בגיל זה, אלא כאשר הילדים מגיעים לגיל שאפשר להתחיל (כותרת דף זה באתר איגוד הבנקאים), קופצים הבנקאים לביקור ומסבירים על "כלכלה". מייד נראה מה הם מלמדים.

אז על מה ידברו עם הילדים שלנו?

"ההכשה הפיננסית" של הילדים תכלול שני מפגשים של שעה וחצי כל אחד. במפגש הראשון:

פירוט הקצאת זמן לנושאים השונים:

אז חלומות ויעדים זה חשוב. ניהול תקציב זה נפלא. ואז מגיעים לחלק בשבילו נסעו הבנקאים לכיתה. בדיוק מחצית מהמפגש מוקצית לנושאים שאין להם דבר וחצי דבר עם הצלחה כלכלית. כל המבוגרים שבאים אלי לייעוץ כלכלי יודעים לכתוב שיק, לגהץ כרטיס אשראי או להוריד אפליקציה. למרות זאת לאחר הייעוץ רבים מהם אומרים, חבל שלא לימדו אותי את זה כשהייתי ילד. חמור מכך, כשמשפחות במצוקה כלכלית מגיעות לייעוץ איך לצאת מהמצוקה, אחת ההמלצות המקובלות הינה להפסיק להשתמש בכרטיסי אשראי. מחקרים רבים הראו כי שימוש בכסף וירטואלי כמו כרטיס פלסטיק, Paypal  וכדומה גורמים לנו להוציא כסף רב יותר מאשר מזומן. יש לזה הסברים פסיכולוגיים שלא ניכנס אליהם כעת. אבל, האם נכון לקחת ילדים ולהציע להם לשלם דווקא באמצעי תשלום שהוכחו כגורמים לצריכה מוגברת כגון אפליקציה וכרטיסי חיוב? התשובה כמובן חיובית, אם אתה בנק שמתקיים בזכות ריבית המינוס של לקוחותיך.

הנושא השני שילמדו בני הנוער לאחר שלמדו כי כדאי לשלם בכרטיסי אשראי (אשר כמובן ניתנים רק למי שפותח חשבון בנק) הוא (הפתעה הפתעה), כיצד לפתוח חשבון בנק.

כאמור, זה מוזר, כל המבוגרים פתחו חשבון בנק ולמדו להשתמש בכרטיס אשראי ובכל זאת הם חושבים שאין להם השכלה פיננסית. מה לא בסדר עם מבוגרים אלו?

אחרי שלמדנו להשתמש באמצעי תשלום שגורמים להוציא יותר כסף אך מחייבים לפתוח חשבון בנק, זו הרי מטרת ההדרכה, נעבור למפגש השני.

עוד פעם אמצעי תשלום ושירותי הבנק? נו טוב, אתם זוכרים, אין ארוחות חינם. ואם את הדבר הזה ילמדו הילדים למרות שאינו בתכנית הלימודים, דיינו. נראה לי שחלוקת הזמנים במפגש זה לא תפתיע אף אחד כולל העובדה שמחצית המפגש מוקדשת לתכנים שכבר נדונו במפגש הקודם, נחשו אילו תכנים.

לדעתי מדובר באחד המקרים הבודדים שבו הוספת מידע רק גורעת ממצבו הכלכלי של הלומד. אני ממליץ לכם לתת פתק מחלה לילד ביום הלימודים שבו יציגו את ההדרכות האלו, במהלך נובמבר (כדי שההדרכות יספיקו לתת את התשואה הנדרשת לפני תום השנה, יש יעדים לעמוד בהם). במקום ההדרכות האלו תוכלו לתת לילדים לצפות בהרצאה זו יחד אתכם ולשוחח עליה. זה יהיה יעיל הרבה יותר:

במאמר מוסגר עלי לומר כי רבים חושבים שבנקאים הינם ברי סמכא בנושאים כלכליים. כדי לדעת באמת מה יודע בעל תפקיד מסוים אפשר לבדוק את מודעת הדרושים לאותו תפקיד. למשל מנהל סניף בבנק לאומי אינו נדרש לכל השכלה כלכלית רשמית:

אז האם היית נותן לאיש מכירות מצוין ללמד את הילד שלך איך לחסוך כסף?

ובנוסף לכל זה, את מי היית רוצה מול הילד שלך?

בנקאים בישראל עובדים בארגונים בלתי יעילים, חסרי חדשנות המשלמים שכר מופרך הנובע מחוסר תחרות עליה משלמים הלקוחות ביוקר. את כל זה לא אני אמרתי אלא המפקחת על הבנקים דר' חדווה בר.   את התחרות המועטה שהייתה בין הבנקים הם ביטלו באמצעות הסדרים בלתי חוקיים. בהנחה שמי שעומד מול הילדים אמור להיות מודל לחיקוי. את מי כדאי להביא ללמד איך להתקדם מבחינה כלכלית, את הבנקאים אשר עברו פעם אחת בחייהם ראיון עבודה והפכו לשכירים מוגני קביעות למשך כל חייהם או יזמים דוגמת פרופ' שעשוע (מפתח המערכת של מובילאיי), גיל שוויד (צ'קפוינט) ואחרים? אז נכון, קרוב לוודאי שגיל שוויד לא יעבור בין הכיתות של בתי הספר בזמן הקרוב. אבל אולי הוא יוכל לסייע לייצר תכנית לימודים מעט יותר מתאימה לשנות האלפיים מאשר כיצד כותבים שיק או מדוע כדאי (למי?) להשתמש בכרטיס אשראי. מי היית רוצה בתור מודל לילד שלך? 

במאמר הבא, מהי תכנית הלימודים המיטבית לדעתי?

אבא שלי לימד אותי לעולם לא לומר מה לדעתי לא כדאי לעשות מבלי לציין מה כן כדאי לעשות. במאמר הבא אעשה בדיוק את זה ואציין את תכנית הלימודים הפיננסית שלדעתי חשוב שכל ילד יעבור עוד הרבה לפני כיתה ט' בפעם הראשונה ולאחר מכן פעם פעמיים נוספות לפחות כדי שהמסר ייקלט היטב אצל הילד ודרכו גם אצל הוריו, כך אני מקווה.

3/12/2016

תכנית החיסכון לכל ילד של ביטוח לאומי והאוצר

חלק א' – דעתי על התכנית

מי שחלק זה אינו מעניין אותו, מוזמן לעבור ישר לחלק ב' המכיל המלצות לבחירת החיסכון לילד.

לאט לאט המדינה מחליטה שאנו, אזרחיה, איננו כשירים לקבל החלטות בתחומים שונים והיא צריכה להחליט בשבילנו. אז קודם כל רבים מאתנו כנראה איננו כשירים לקבל החלטות, כולל החלטות פשוטות. נסו רגע לדמיין איזה אחוז מהנהגים היו משתמשים בחגורות בטיחות אילו הדבר לא היה חובה על פי חוק. כדי לקבל מושג אני נזכר בשיחה שניהלתי פעם עם סמנכ"ל שיווק של אחד מיבואני הרכב. הוא סיפר שהם הביאו דגם חדש עם מבצע בו אפשר לקבל בחינם גלגלי מגנזיום או בקרת החלקה ממוחשבת. אפילו לקוח אחד לא בחר בבקרת החלקה. אמצעי בטיחות מציל חיים זה הוא היום חובה בכל רכב חדש.

אז נניח שבהחלטות של חיים ומוות שאינן עולות כסף למדינה (את אכיפת חגורות הבטיחות אפשר לממן על ידי אלו שלמרות החוק נוסעים בלי ומשלמים דוחו"ת), יש הגיון שהיא תחליט בשבילנו. כעת מרחיבה המדינה את מוטת כנפיה ומחליטה שחובה עלינו לחסוך עבור ילדינו. המדינה עושה זאת בצורה מחוכמת אשר אמורה לגרום לנו לחשוב לא שכפו עלינו לחסוך אלא שקיבלנו מתנה מהוד נדיבותו ביטוח לאומי אשר חוסך בשבילנו. זו כמובן שטות. אילו היו אומרים לאזרחים, מהיום אתם חייבים להפקיד בחיסכון 50 שקלים לחודש עבור כל ילד הייתה קמה זעקה. מי אתם שתחליטו שאנו חייבים לחסוך ואף תקבעו לנו איפה מותר לחסוך? אז ביטוח לאומי כזרוע של הממשלה עשה דבר מחוכם, קודם גובים כספים אלו ואז כביכול במנותק מהגביה מפקידים לילדים לחיסכון.

יש בתכנית החיסכון הזו התחכמות נוספת. קצבת ילדים היא דבר טעון פוליטית אשר גורם באופן היסטורי לזעם רב של הציבור החילוני ממעמד הביניים המאופיין בתשלומים גבוהים לביטוח לאומי ומעט ילדים לעבר הציבור החרדי המאופיין בתשלומים נמוכים לביטוח לאומי והרבה ילדים.

בעבר נתניהו כשר אוצר הקטין משמעותית את קצבאות הילדים. עתה, במקום להגדיל חזרה את הקצבאות, עשו מהלך של חיסכון לכל ילד אשר משמעותו בפועל שקולה להגדלה של הקצבאות.

חלק גדול מההורים לילדים משלמים משכנתא. בספרי משכנתא יעילה תיארתי הורים אשר רוצים לחסוך לילדיהם כסף לחתונה משך 20 שנים. לא אחזור על כל החישוב אך בגדול חלופת החיסכון במקביל למשכנתא הניבה כ- 100,000 שקלים פחות מאשר אילו היו מפקידים למשכנתא 500 שקלים יותר בכל חודש, מקצרים את שנותיה ואז מפקידים משך שנתיים בלבד את מלא תשלום המשכנתא לילדים.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש בישראל כשלושה מיליון ילדים. הפקדה של 50 שקלים לחודש לכל ילד תעלה בכל שנה 50 * 3,000,000 * 12 =  1.8 מיליארד שקלים בשנה לפני הוצאות ניהול כל המערכת הזו. אם המדינה חושבת שאזרחיה כל כך בורים כלכלית עד שהיא צריכה לקחת אחריות על החיסכון לילדים שלהם, טוב הייתה עושה אם הייתה לוקחת את 1.8 מיליארד השקלים האלו ומשפרת את יכולתם של ילדיה ומבוגריה להבין טוב יותר את העולם הכלכלי כך שלא יצטרכו "מתנות".

אם המדינה כבר נותנת מתנה לילדים היה הגיוני שאת השימוש בה תפנה לצרכים שהגשמתם הם אינטרס של המדינה. למשל מימון רכישת מקצוע. משונה בעיני שכאשר המדינה נותנת סכום דומה כאות תודה ללוחמיה (פקדון חייל משוחרר ללוחם שסיים שלוש שנים הוא 28,414 שקלים נכון ל- 2016) היא מאפשרת להם להשתמש בו לשש מטרות מוגדרות בלבד לדוגמה: לימודים, הכשרה מקצועית, דיור, והקמת עסק בעוד שאת הסכום שהיא נותנת לכולם ללא קשר לתרומתם היא אינה מגבילה מבחינת מטרות.

לאחר שאמרתי את כל מה שאני חושב על חלוקת המתנות לאזרחים על ידי שר האוצר שנכון לעכשיו הוא כישלון על פי המדד שהוא עצמו קבע – "אם מחירי הדירות לא יירדו, לא אתמודד שוב" הגיע שלב המעשים.

חלק ב' – מה נדרש מאיתנו ההורים

עכשיו מגיע החלק שבו אנו יכולים לקחת אחריות ולקבוע לאן להפנות את הכסף. יש לנו כהורים אפשרות להחליט ארבע החלטות הנוגעות לחיסכון זה:

א. האם לחסוך בבנק או בקופת גמל

ב. אם בחרנו בקופת גמל עלינו לבחור מסלול השקעה.

ג. אם בחרנו בקופת גמל עלינו לבחור קופה.

ד. האם להגדיל ב- 1.99 ? או יותר נכון ב- 50 שקלים?

קופת גמל או בנק

חד משמעית קופת גמל:

• בבנק הריבית שואפת לאפס.
• בקופת גמל אפשר להחליף מסלולי השקעה.
• אפשר להחליף קופת גמל במהלך השנים

מסלול השקעה

בקופות הגמל יש אפשרות לבחור בין ארבעה מסלולי השקעה:

• א. לפי ההלכה היהודית
• ב. לפי ההלכה המוסלמית
• ג. בסיכון גבוה
• ד. בסיכון נמוך

לשני המסלולים הראשונים לא אתייחס כי איני מבין בהם. שני המסלולים האחרונים (סיכון גבוה / סיכון נמוך) הינם מסלולים עם שם מטעה. באותה מידה שאומרים סיכון גבוה, אפשר לומר סיכוי גבוה לרווח.

המלצתי לגבי סיכון גבוה – רווח גבוה לעומת סיכון נמוך – רווח נמוך היא לבחור בסיכון הגבוה עם הסיכוי הגבוה לרווח שני השלישים הראשונים של ההפקדות. אם נניח לילד שנולד יש 18 שנות הפקדה אז ב- 12 השנים הראשונות כדאי בוודאות לבחור בסיכוי גבוה לרווח עם סיכון גבוה להפסד ובשש השנים האחרונות להקטין את רמת הסיכון והסיכוי. מאחורי בחירת מסלולים זו הקרויה גם המודל הצ'יליאני עומד ההיגיון שגם אם יהיה הפסד של 30% בשנים הראשונות, יהיה מספיק זמן על מנת לקזזו חזרה.

אישית, אני אבחר את המסלולי בסיכון הגבוה עם סיכוי גבוה לכל שנות ההפקדה לחיסכון זה. אבל זו כאמור החלטה אישית. לדוגמה: בשנת 2008 הפסידו קופות השתלמות רבות 50% (!) מערכן. האם אובדן של 50% מהחיסכון הוא משהו שתוכלו לישון אם יתרחש? אז נכון זהו תרחיש עם סיכוי נמוך להתממשות אך מי שבשום אופן לא יכול לספוג נזק מסוג זה, עדיף לו לבחור במסלול עם סיכון נמוך יותר.

מבחינתי אני מקווה שכפי שקורה לעתים במחוזותינו, הממשלה הבאה תבחר לבטל חיסכון זה ופשוט להקטין את גבית הביטוח לאומי מכל המשפחות בישראל.

בחירת החיסכון בקופת הגמל

בחרו את זו עם התשואה ההיסטורית הגבוהה ביותר ועקבו כדי לוודא את תשואתה בהמשך. לרשימת קופות הגמל המשתתפות והתשואה שלהן, הקליקו כאן – https://hly.gov.il/ProvidentFunds.html

אפשר לראות כי אלטשולר שחם השיגו בחמשת השנים האחרונות את התשואה המירבית ובהם אבחר.

האם להגדיל את החיסכון

כאן אנו כבר נדרשים להשקיע מכיסנו כדי להגדיל את החיסכון לילד. הדיון על כדאיות צעד זה הוא מעבר למאמר זה. למעשה אם אתם חושבים שצריך להפקיד לחיסכון עבור הילד, לא הייתם אמורים לחכות לביטוח לאומי ואתם כבר מפקידים. העובדה שכעת מציעים לנו "להגדיל" במקום פשוט לחסוך היא חסרת משמעות. חושבים שאתם רוצים לחסוך לילד? מדוע להעביר כספים אלו לתכנית ממשלתית על מגבולותיה במקום פשוט לפתוח לילד חיסכון כזה או אחר ולהפקיד לשם 50-5000 שקלים לחודש? מהצד השני, בתכנית הממשלתית אין דמי ניהול. יעשה כל הורה את חשבונו.

המלצתי הינה לא להגדיל את החיסכון.

לבחירת קופת גמל / בנק ואפשרות להגדלת החיסכון הקליקו כאן – http://bit.ly/IsraelKidsSave

עוד כמה שאלות

עד מתי עלי להחליט איזה מסלול השקעה?

עד ה- 1.3.2017. אם לא תחליטו עד אז, ישויכו הכספים על פי מנגנון ברירת המחדל:

לילד שגילו פחות מ- 15 שנים – קופת גמל. לילד שגילו מעל 15 שנים – בנק.

האם יש דמי ניהול?

דמי הניהול לכספים משולמים על ידי המדינה ולכן לעניין ההחלטה איזה גוף ינהל את הכספים, אנו אדישים לדמי הניהול ורק התשואה והסיכון חשובים. במאמר מוסגר יש לציין כי הגופים שינהלו כספים אלו וודאי יגבו דמי ניהול. האוצר לא פרסם מהם דמי הניהול שהוא או נכון יותר משלם המסים ישלם על תכנית זו בכללותה.

האם אפשר לעבור בין קופות גמל

אפשר לעבור בין קופות גמל ובין מסלולים בתוך הקופה. מי שיבחר בבנק, לא יוכל לעבור בנק או לעבור לקופת גמל אך בחלק מהמסלולים שבבנק ניתן לעבור למסלולים אחרים.

האם אפשר למשוך את הכספים לפני שהילד בן 18?

רק במקרה והילד במצב רפואי קשה אשר יאושר על ידי רופא הביטוח הלאומי

האם כדאי להשאיר את הכסף לאחר שהילד מגיע לגיל 18? 21?

למעשה אין כל חובה למשוך את הכסף. אפשר להשאירו כחיסכון בקופת הגמל. זהו אפיק השקעה סביר. בתשואה של 6% לשנה הכסף יכפיל את עצמו כל 12 שנים וכך 50,000 שקלים בגיל 21 יכולים להפוך ל- 100,000 שקלים בגיל 33 ו- 200,000 שקלים בגיל 45.

הליך הבחירה והדיווח בפועל

מבוצע כאמור מהקישור הזה – http://bit.ly/IsraelKidsSave . יש צורך בתעודת הזהות של האם לצורך הבחירה.

שלב 1 – הזדהות

שלב 2 – פרטי יצירת קשר

בשלב זה אפשר לבחור האם לעדכן לכל הילדים מדיניות השקעות אחידה או לכל אחד קרן אחרת, רמת סיכון שונה וכו'. אני בחרתי לכולן את אותה קרן ולכן השלב הבא מיותר עבורי.

שלב 4 – הבחירה

שלב 5 – סיכום

שלב 6 – אישור פעולה

בהצלחה.

מאמר לכבוד חג הפסח, חג השיחרור משיעבוד ואולי גם מהרגלים ותפיסות מגבילות.

תודה לאל היום אין מעלינו אף נוגש עבדים עם שוט. אבל, עדיין יש מי שרוצה לשמור עלינו למטה עם מנטליות של עבדים ועם יכולת פיתוח אישי נמוכה. כמובן שכאשר אחד נשאר למטה, אחר מרוויח יותר. אז כמובן שאפשר להאשים כרגיל, את הממשלה, החרדים, הבנקים הערבים המתנחלים, השמאלנים וכו'. אפשר להתפלל למשיח התורן בכנסת ואז להתאכזב עוד שנתיים כי הרי משיח יש רק אחד והוא עוד לא הגיע (יש אומרים שגם לא טילפן). ואפשר גם אחרת. כותב שורות אלו מבקש מכל אחת ואחד כבר מספר שנים להגדיל ידע, מודעות ואחריות אישית.

לדעתי זה המפתח היחיד ליכולת צמיחה, התפתחות והרמת ראש.

ומהם כוחות הנגד? מי שיפסיד ממודעות גדולה יותר של הציבור. אם הציבור יודע שהוא יכול להתמקח על דמי ניהול קרנות השתלמות / קרנות פנסיה – המפסידות הן חברות הביטוח. אם הציבור יודע שהוא יכול להרכיב באמצעות יעצים פרטיים משכנתא טובה יותר – המפסידים הם הבנקים.

לשמור על עירנות הציבור מורדמת

אלו אמצעים יש לתאגידים כדי לשמור את עירנות הציבור מורדמת? כמובן אנשי פרסום. קחו למשל את קמפיין בנק מזרחי (עוד נחזור אליו). קמפיין זה משתמש בשני אנשים שנראים לא מתוחכמים: ארקדי דוכין ודביר בונדק. מי לא יאמין להם כאשר הם מציעים לנו "בנק שמח" או "חיסכון ליצ'י / דובדבן / תות" וכו'.

מניפולציה זולה אך יעילה נוספת הינה שימוש בילדים. לא ילדים בפרסומות אלא הילדים שלנו. כל מי ששוחח אי פעם עם סוכן ביטוח, נחשף בודאי למשפט "אתה לא דואג לילדים שלך" בוריאציה כזו או אחרת. יחד עם משפט זה מגיע בדרך כלל גם סיפור על "לקוחה שהבן שלה חלה במחלה קשה והיא כל כך שמחה שהיה לה ביטוח שקרכלשהו".

והנה אנו מגיעים לוידוי שלי. בחודש מרץ מכריח הפיקוח על הבנקים והפיקוח על הביטוח את החברות לשלוח לנו דו"ח. רבים אינם קוריאם דוחו"ת אלו. המילים פנסיה, גמל, חיסכון, משכנתא יכולים להרדים כל אחד. למי יש כח לזה ועוד לפני החג. אבל בדוחו"ת אלו יש אוצרות.

הנה למשל אני פתחתי דו"ח כזה עם חיסכון נשכח שפתחה פעם חמותי עבור בתה היקרה. הקפתי במלבנים סגולים מספר נתונים שכדאי לדעתי להתמקד בהם.

ראשית, שם התכנית – "דירה לילד" – מי יהיה מסוגל עכשיו לשבור תכנית אשר שבירתה עלולה חלילה וחס למנוע דירה מהילד שלו. כאמור, מניפולציה זולה. נראה בהמשך שחיסכון זה ירחיק מאד את הדירה מהילד ואת הרווחה מהוריו.

תחילת החיסכון 2011 סיום החיסכון 2029. הריבית השנתית שהבנק נותן על החיסכון המעולה הזה הינה 0.02% לשנה. כדאי להתעכב על מספר זה. האשראי הזול ביותר שאפשר לקבל הוא משכנתא. זהו אשראי זול כי הבנק יודע שאת כספו הוא יקבל בחזרה בכל מקרה. במקרה הגרוע הוא ימכור את דירת החייב. לבנק יש אפס סיכון במשכנתא. הלוואה צמודה ניתנת בריבית של כ- 1.5% בשנה. כלומר הבנק למעשה קונה מאיתנו כסף (אנו מפקידים לחיסכון) ב- 0.02% ומוכר לנו או לאחרים את אותו כסף ב- 1.5% – 1.8%. רווח של 700%.

ומה נפסיד אם נרצה "דירה לילד" ונפקיד בידיו האמונות של הבנק 3450 שקלים (הסכום בצילום שלמעלה) למשך 18 שנים (שיהיה בריא הילד) ? את הרווח כבר חישב עבורינו הבנק: 111 שקלים. באותן שנים שילמנו על סכום זה במשכנתא בעלת ריבית של 1.5% ריבית בגובה 489 שקלים (פי יותר מארבעה). אם במקום משכנתא היינו לוקחים סכום זה מהאוברדראפט בעלות של כ- 9% לשנה, החיסכון "לילד" היה עולה לנו את הסכום המדהים של 3,528 שקלים בתשלומי ריבית על 3450 שקלים למשך 18 שנים.

כלומר אם יש לנו מינוס ומתוכו חסכנו בליצ'י / דובדבן או כל פרי אחר "בשביל הילדים", שיהיו בריאים אז למעשה קיבלנו 111 שקלים עבור תשלום של 3450 שקלים. עסקה מצויינת עבור הבנק.

בהזדמנות זו אני רוצה לברך את כולכם בחג פסח שמח ומעורר מחשבה.

המעביד והמשעבד הראשון במעלה הוא הראש שלנו. שחררו את המחשבות, פתחו את הראש והוציאו מכם את כל החמיצות.

חג שמח !

תמונה שצילמתי לפני שנה לייד שולחן הסדר של הורי. עם חמישה ילדים, גם כאשר מגיעים רק חצי על ילידהם, יש שולחן גדול עוד משהו קטן לכבוד החג.