לכו רגע אחורה בזמן לשנת 2022. הקורונה הסתיימה. יש לכם קצת כסף ואתם מתלבטים בין שתי חברות טכנולוגיה להשקעה.

חברה א':

בעבר הייתה החברה הכי גדולה בעולם. כולם הכירו אותה. המוצרים שלה היו בכל בית. היא הייתה חדשנית ומוצלחת. אבל… כמו הרבה חברות טכנולוגיה המניה שלה ירדה בחדות במשבר ההייטק של תחילת המילניום. ב- 2016 המניה עדיין לא חזרה אל מחירה ב- 2000. כלומר 16 שנים אנשים מחזיקים מניה זו והתשואה היא עדיין אפס(!). גם העתיד לאו דוקא ורוד. החברה מפספסת את מהפיכת האינטרנט, מפספסת את מהפיכת הטלפון הנייד ואחר כך את מהפיכת הטלפון החכם. ולמעשה נשארת עם עוד מאותו דבר שנראה מבחוץ חסר ייחוד.

חברה ב':

מזמן מזמן הייתה על סף פשיטת רגל. אבל נראה שכעת היא על הגל. משנת 2000 עד 2016 בעלי המניות שלה עשו מעל 2,500% על השקעתם. כלומר הכפילו את ההון פי 25. בשנת 2022 יש לה מכירות אדירות. יש לה מידי פעם מוצרים חדשים המגדירים שוק שלפני זה אף אחד לא חשב כלל שהוא שוק. כולם מחכים שתפתח עוד טכנולוגיה שלא חשבנו שאנו צריכים.

ייתכן וחלק זיהו כבר שהחברה הראשונה היא מיקרוסופט והחברה השניה היא אפל. במי הייתם משקיעים בשנת 2022?

מאוגוסט 2022 עד פברואר 2023 הניבה אפל תשואה של 14%. באותה תקופה מיקרוסופט הניבה תשואה של כמעט פי 3, 41%.

ביצועי מניית מיקרוסופט
ביצועי מניית אפל

לפני שנמשיך הלאה אני רוצה להכיר לכם תופעה אנושית המכונה פראידוליה – זיהוי תבניות גם בדברים אקראיים. המוח שלנו שואף כל הזמן לחפש חוקיות. אני בטוח למשל שאחת התגובות עליהן חשבתם לנוכח הנתונים שלמעלה היא "מי בודק תשואה שנה אחת, יש לבדוק על פני כמה שנים", בפועל, אם נסתכל במקום על שנה אחת, נניח על חמש או עשר שנים לא יהיה סיכוי טוב יותר לדעת מה יקרה בשנה הבאה עם חברות אלו.

הזינוק של מיקרוסופט שבעיני משקיעים רבים הייתה כבר סתם חברה נבע מהשקעה בחברת בינה מלאכותית, AI, שבדיעבד אנו יודעים שפרצה דרך למקום בו אף אחד לא היה לפני כן(לפחות מחוץ למעבדות של גוגל). באותה מידה פחות או יותר אפל, אמזון או קרן השקעות מסעודיה היו יכולים להיות המשקיעים ב- OpenAI ומיקרוסופט הייתה ממשיכה להשתרך מאחורי הגדולות. לא רק זאת, גם אם מיקרוסופט השקיעה ב- OpenAI, זה לא אומר ששבוע אחר כך, לא הייתה יוצאת גוגל או טסלה או חברה ישראלית כלשהי עם מוצר טוב בהרבה וכולם היו מדברים על מיקרוסופט כפריירית ששוב החטיאה מול שער ריק כמו בעת קניית נוקיה. אגב שער ריק, בתקופת הקורונה, רבים הסבירו שכדאי מאד להשקיע בטסלה כי "זו לא חברת מכוניות אלא חברת…"(כל אחד עם ההסבר שלו). ובכן, מי שהשקיע בטסלה באוגוסט 2023 הפסיד עד עתה כשליש מכספו. גם מי שהשקיע בטסלה בזמן הקורונה, ינואר 2021 רואה כעת לאחר יותר משנתיים הפסד לא מבוטל.

השקעה בחברה מסוימת או בתחום מסוים כי הוא יהיה "הדבר הבא" היא בסבירות גבוהה מתכון לכך שתרויחו פחות מסתם לקנות את הממוצע או אפילו מלבחור מניות בהטלת מטבע(ובלבד שתבחרו כמות גדולה של מניות). אני יודע, יש חבר של חבר שהרויח הרבה כי הוא למד ויודע איך לבחור. זיכרו שכל שבוע יש מיליונר חדש בלוטו. השאלה אינה אם מישהו הרוויח באמצעות בחירת מניות? שתי השאלות שיש לשאול הינן:

  1. איזה אחוז מהאנשים שינסו לבחור מניות יצליחו להשיג רווחים שהינם מעל הממוצע אותו אפשר לקבל עם השקעה של פחות מעשר דקות בלימוד, בדיקה ורכישה.
  2. האם אלו שהצליחו, עשו זאת עקב לימוד או באמצעות מזל, כמו רוכשי כרטיס לוטו. בהנחה שאתם מסכימים איתי שלא באמת ניתן ליצור מומחיות ברכישת כרטיסי לוטו, למרות שיש גם טענות הפוכות.

המאמר נכתב לאחר שמיקרוסופט הפכה לחברה עם שווי השוק הגדול ביותר, 3 טריליון(1000 מיליארד, מיליונים מיליונים) דולר. אחריה אפל ובמקום השלישי חברת הנפט של ממשלת סעודיה.

אם חברה מסויימת עלתה בחדות "היא לא על הגל" במשמעות שכדאי לקנותה כי אולי תעלה עוד ועוד. הדוגמה למעלה. גם אם תחום מסוים כמו בינה עסקית בעבר או בינה מלאכותית בהווה זה לא אומר שהוא ימשיך לעלות וכדאי עכשיו לקנות מניות הקשורות לתחום זה כי "אני מאמין בו". יש מעט קשר בין המשקל שתחום מסוים יתפוס בחיים העתידיים שלנו לבין הסיכוי לרווח מהשקעה בחברה שפועלת באותו תחום:

  • ראינו איך השקעה בטסלה הביאה בשנים האחרונות להפסדים ניכרים למרות שתחום המכוניות החשמליות בתנופה גדולה מאד.
  • אם בשנת 2005 הייתם מנחשים שרשתות חברתיות ישלטו בעולם, סביר שהייתם משקיעים בחברה המובילה של התחום – מיי-ספייס ומפסידים את כל כספיכם.
  • חשבתם שטלפונים סלולאריים זה העתיד? השקעה בנוקיה יכלה להיות פתרון טוב אילולא החברה הייתה גורמת לכם להפסיד 60% מההון שלכם משנת 2000 עד היום.

אל תאשימו את עצמכם, גם בעלי מקצוע בתחום מסויים לא תמיד יודעים לזהות מה יצליח ומה לא. הביטלס נדחו שוב ושוב על ידי חברות תקליטים. ג'יי קיי רולינס(מחברת הארי פוטר) נדחתה שוב ושוב על ידי הוצאות ספרים כולל ההוצאה שבסוף הדפיסה ספריה בגלל בתו בת ה- 9 של הבעלים ולא בגלל הבעלים עצמו. מטבע הדברים יש עוד אלפי סיפורי הצלחה פוטנציאליים שאיננו יודעים עליהם כי בסופו של דבר הם לא ראו אור.

מה כדאי לעשות?

במקום לנסות להבין מה הולך להיות בעתיד, עשו עם עצמכם חסד וביחרו להיות ממוצעים. זה קשה לנו כבני אדם לאבד שליטה ולקנות פשוט את ממוצע השוק. אבל ההיסטוריה מלמדת שמלבד במקרים של מזל, זו האסטרטגיה הטובה ביותר. איך לעשות זאת בפועל הראיתי בעבר. הקליקו כאן. רוצים תיקים מעט יותר "משוכללים"? תוכלו לראות כאן דוגמאות נוספות. שימו לב שלא מאד משנה מה תבחרו התשואות, תקופות השפל והתנודות די דומים. הדבר הכי חשוב בעיני הוא להתחיל כמה שיותר מהר ואת ההתלבטות לעשות לאחר שכבר השקענו. אל תיתקעו בשלב הלימוד! זה קורה להמון אנשים שמחוסר ביטחון בסוף לא עושים כלום. עדיף להשקיע ולקבל 10% פחות מאשר לא להשקיע כלום ולקבל 100% פחות.

ומה הקשר לסטייק ולתופעת זיהוי תבניות במקום בו אינן קשורות? ראו למטה דוגמה יפה מהסדרה קופה ראשית.

כתמיד מוזמנים לכתוב הערות למטה., לכתוב ישירות אלי rimon@effm.co.il או להתקשר 054-5232-799.

קישורים

פרטים על ייעוץ משכנתה וייעוץ כלכלי בכלל – https://effectivemortgage.co.il/consulting/
פרקים נבחרים בחינם מהספר משכנתה יעילה –https://rimon.news/freechapter
תובנות כלכליות משנות חיים – https://rimon.news/things
ההסכת (פודקאסט)הון ומיקרופון – http://bit.ly/HonAndMic
הצטרפות לחברים בערוץ היוטיוב כדי לצפות בתכנים ייחודיים או סתם לומר תודה – https://rimon.news/join
קהילת צומחים כלכלית ביחד – https://bit.ly/zomhimcal
קורס נדל"ן חוקי המשחק – https://nadlanrules.co.il/

אפשר להקשיב במקום לקרוא

ביולי 2021 החל בנק הפועלים לגבות ריבית שלילית על יתרות יורו בחשבונות לקוחותיו. בכך מצטרף פועלים לבנק לאומי שהחל בכך עוד ב- 2018.

ריבית שלילית זה דבר שנראה מוזר. אני "משאיל" לבנק את הכסף שלי והוא "קונס" אותי על כך? אם ככה, לא רוצים לא צריך. אשמור את הכסף בעצמי. ברגע שחושבים על זה ככה, זה אולי זה לא כל כך פשוט. איפה אשמור בביטחון שטרות של 100,000 יורו, קרוב ל- 400,000 שקלים?  מתחת למיטה? בכספת בבית?  מסובך ומסוכן. אפשר להתחכם ולשכור כספת בבנק אבל גם זה בעייתי. במקרה של פריצה הכסף אינו מבוטח וחוץ מזה חוקים שונים נגד שימוש במזומנים יקשו עלי להשתמש בכסף זה.

העסקה שלנו עם הבנק שונה בדרך כלל. הבנק נותן לנו לשים את כספינו בקופותיו בחינם, שומר על כסף זה ומבטיח לנו שנוכל לקבלו בכל עת. אנו בתמורה מאפשרים לבנק להשאיל את הכסף לאחרים כל עוד איננו זקוקים לו.

חישבו על מגרש חניה בתל אביב. החניה עולה לנו נניח 40 שקלים לשעה. אילו היינו מאפשרים לבעל מגרש החניה להשכיר את המכונית שלנו בעת שאנו בעבודה ולא זקוקים לה, ייתכן והוא היה מאפשר לנו לחנות בחינם או אפילו משלם לנו תמורת הזכות לחנות אצלו בחניון (ולהשתמש ברכב שלנו בעת שאנו לא זקוקים לו). כדי שזה יפעל בעל החניון היה צריך מאיתנו אחת משתי ההסכמות:

  1. שנאמר לו מתי אנו חוזרים כך שיידע שהוא יכול להשכיר את המכונית שלנו נניח לארבע שעות בלבד.
  2. שנאמר לו שזה לא באמת מאד משנה לנו אם כשנגיע אנו ניקח את המכונית שלנו או מכונית אחרת מהמגרש.

אני מניח שאף אחד לא יסכים לתנאים אלו ולכן נגזר עלינו להמשיך לשלם על חניה. כאשר אנו מפקידים 1,000 שקלים בבנק, אנו מצפים לקבל 1,000 שקלים אך לא אכפת לנו אם זה יהיה באמצעות אותם שטרות שהפקדנו או שלא ולכן הבנק יכול למסור את כספינו לאחרים בשעה שאנו לא זקוקים לו. אם נגיע ונבקש את 1,000 השקלים שלנו, ימסור לנו הבנק 1,000 שקלים, זהים מבחינת ערך, אך בשטרות שונים מאלו שהפקדנו כי את השטרות "שלנו" כבר מזמן מסר הבנק לאחרים. אם נודיע לבנק מראש כמה זמן אנו מבטיחים לא לבקש את הכסף שלנו בחזרה אז לא רק שנוכל לשמור עליו בקופות הבנק אלא הבנק אפילו ישלם לנו תמורת הזכות להשאיל את הכסף שלנו לאחרים בתמורה לריבית. כיום על פקדון מקבלים כ- 0.01% ריבית לזמן קצר ומעט יותר אם הפקדון / תכנית חיסכון היא לטווח ארוך יותר.

אז אם הבנק יכול להשתמש בכסף ששמנו אצלו, מה פתאום הוא קונס אותנו על זה שהשאלנו לו את כספינו ואפילו אפשרנו לו לעשות בו כרצונו? אז זהו, שבמקרה של יורו, אמנם השאלנו את הכסף לבנק ונתנו לו זכות להשתמש בו כרצונו אבל בעיני הציבור זוהי סחורה פגומה. כלכלת ישראל חזקה מאי פעם. אנו מייצאים הרבה יותר ממה שאנו מייבאים. קוראים לזה עודף במאזן תשלומים. למעשה העודף במאזן התשלומים של ישראל הוא הגבוה בעולם למדינות שכלכלתן אינה מבוססת סחורות (נפט, יהלומים, פחם, קפה וכו'). במצב זה הבנקים יכולים לממן את כל צרכי רכישת יורו המבוצעים על ידי אנשים שרוצים לתייר באירופה או למשל יבואני רכב שרוצים לרכוש רכבים באירופה. יורו מיותר נערם במרתפי הבנקים מבלי שאף אחד דורש אותו. כל הדימויים נכונים כמובן לכלכלת שנות השמונים ורחוק יותר. היום אין כמעט שטרות ש"נערמים" אלא פשוט מספרים הולכים וגדלים על מחשבים כאלו ואחרים.

בשלב מסוים מרגישים הבנקים "פריירים". הם מחזיקים מערכות יקרות כדי לשמור על מטבע שאין לו שימוש ובשל כך החלו לדרוש שמי שמבקש לשמור על מטבעות אלו אצלם, ישלם דמי משמרת.

כמי שמלווה את כלכלת ישראל ואת הפוליטיקה הישראלית, ברמת מודעות הולכת ועולה משנות השמונים אני נפעם. אני עוד זוכר את התקופה בה דובר על כך שלמדינה לא יישאר מטבע חוץ ולכן לא תוכל לממן את רכישת הפחם לחשמל וכו'. ראו את המאמר בעיתון מעריב מאוגוסט 1984:

יתרות מטבע חוץ של ישראל הולכות להגמר. מאמר במעריב 1984
מעריב 10/8/1984

2.6 מיליארד של 1984 שווים ל- 9.3 מיליארד היום. יתרות המט"ח של ישראל נכון ליוני 2021 הן מעל 200 מיליארד דולר וגדלות בקצב של כ- 2 מיליארד כל חודש.

מדוע אם ככה הבנק קונס את מי שמפקיד בקופתו יורו? פשוט, זו סחורה שאף אחד לא רוצה לרכוש מהבנק. אם הפקדתי 1000 יורו בבנק הפועלים והוא לא יכול להשאיל כסף זה כהלוואה לאף אחד אזי הוא נותן לי שירות ללא תמורה וזה גורם לו להפסד. לפיכך מהיום מבקש הבנק מלקוחותיו לשלם על שירות שמירת היורו שהוא מספק להם.

מי שזוכר את המאמר שלי מתחילת הקורונה על מחיר הנפט יכול לשים להקבלה. באותו מאמר כתבתי על זבל של פרות. לכל הדעות מדובר על פסולת מסריחה ומזהמת וברור שבעלי הרפתות ישלמו הרבה למישהו שיפטור אותם מעונשה של זו. אבל, כאשר למשל מוקמת תחנת כח שיודעת להפוך זבל לחשמל (תחנה כזו אפשר לראות בקיבוץ תל יוסף בו גדלתי) פתאום לא רק שהרפתנים לא נדרשים לשלם על הזבל המפונה מהרפתות שלהם אלא שיש אפילו מישהו המוכן לשלם להם תמורת הזבל ועוד להובילו על חשבונו.

המונח לכסף אין ריח נוצר בתוך הביוב הלא קיים של רומא. הרומאים היו אוספים את השתן ומשתמשים בו לדישון השדות. הקיסר אספסיאנוס אביו של טיטוס חיפש מקור כספי והחליט להטיל מס על השתן. הבן טיטוס ראה בכך מעשה שלא יעשה ונענה על ידי אביו שלכסף שנאסף לא אכפת מאין הגיע – לכסף אין ריח – Pecunia non olet. אותו אספסיאנוס החל את המצור על ירושלים, בנו טיטוס המשיך והחריב את ירושלים ושניהם זכורים ברומא בעיקר בגלל מס ההשתנה. צדק היסטורי מסוים.

https://www.spreaker.com/user/14309065/170-5VqHQv

זהו בדיוק התהליך שהוביל את הבנקים להטיל ריבית שלילית על אחסון מטבע שאף אחד לא רוצה לקחת מהם. הותיקים זוכרים ודאי את הימים בשנות השמונים בהם דוקא הלירה ואחריה השקל היו מטבעות שאף אחד לא רוצה ומחירי מוצרים רבים היו נקובים בדולר. ריבית שלילית על מטבע משמעותי כמו יורו בישראל היא עדות גדולה מאד לעוצמתה של הכלכלה הישראלית אשר אזרחיה מעדיפים באופן ניכר את השקל לעומת המטבע של היבשת האירופית.

אם כבר נגענו בריבית שלילית וריבית בכלל. שמעתי רבים הטוענים שאם הריבית הנמוכה גרמה למחירי הדירות לעלות אזי כל מה שצריך כדי להוריד את מחירי הדירות זה להעלות את הריבית. בקצרה כיוון שזה לא נושא המאמר. טענה זו אינה נכונה:

א. כלל לא נכון להסתכל על מחיר הדירה במנותק ממחיר האשראי הממן את הרכישה. יכול להיות שדירה שעולה היום 1.5 מיליון תעלה בסביבת ריבית גבוהה יותר רק מיליון שקלים. אבל כמה תעלה ההלוואה המממנת רכישה זו אם במקום ריבית פריים של 1.6% נראה ריבית פריים של 7% כמו בעבר?

ב. מדינה קטנה אשר כל פרנסתה כמעט על הייצוא וכל מוצריה תלויי ייבוא (כולל העגבניות שכביכול מגדלים כאן אך את הטרקטור והדלק לטרקטור מייבאים) אינה יכולה להפעיל מדיניות ריבית שונה מהמדינות הסוחרות איתה. לא במקרה כל העולם המערבי עם סביבת ריבית שואפת לאפס.

כהערת אגב וכמי שמסתכל על הכלכלה כבר שנים אוכל לומר שאולי היום ריבית נמוכה נראית כדבר רע למי שחושב שבגללה מחירי הדירות עלו (אני חולק על זה) אבל על ריבית גבוהה נאמר בעבר שהיא משמשת כמו רובין הוד הפוך. לוקח מהעניים המשלמים הרבה על האשראי שלהם ומוסר את הכסף לעשירים אשר מקבלים הרבה על הפקדונות שלהם.

לפני סיום

הקריאה בעיתון מלפני שנים הייתה חוויה. בכלל, אנשים שחושבים שהמצב נורא וכו'. קריאה בעיתונים מלפני לא הרבה זמן נותנת פרופורציה טובה. את גיליון העיתון עליו כתבתי תוכלו לקרוא בקישור שלמטה. לקריאה של עיתונים אחרים אני ממליץ בחום רב על האתר של הספריה הלאומית.

בין השאר ראיתי בעיתון זה מודעה מטעם מישהו המגנה את המפד"ל על כוונתה להכנס לממשלת אחדות עם מפלגת העבודה. אני חושב שכל מי שיראה מודעה זו יחייך. ראיתי גם מודעת הזמנה לאזכרה של רב־סרן תובל גבירצמן ז"ל אשר נהרג בדיוק שנתיים קודם לכן במלחמת לבנון הראשונה. תובל פיקד על פלוגת שריון בחטיבה 188 ולאחר מותו ניתן לו צל"ש על מאמציו לחלץ פצועים במחיר חייו. את המאמר המשכתי לכתוב תוך תוך כדי זמזום השיר לזכרו של תובל – טוליק.

העיניים של טוליק שני כוכבים
ואוכל הוא בנחת אשכול ענבים.

הצטרפו לקהילת צומחים כלכלית ביחד – https://bit.ly/3a0E4P4​ ותוכלו להשפיע על תכנים עתידיים, לראות
דברים לפני כולם ולהיות חלק משיח כלכלי מקדם.
פרקים בחינם מהספר משכנתה יעילה
תשע תובנות כלכליות משנות חיים להורדה בחינם
קורס דיגיטלי – השקעות נדל"ן – https://bit.ly/3jQJhxg​
וההסכת (פודקאסט) – הון ומיקרופון בכל אפליקציה שיש לכם
וכמובן אפשר לפנות אלי ישירות – 054-5232-799, rimon@effm.co.il

פעמים רבות שמעתי מאנשים איתם דיברתי על התנהלות כלכלית את המשפט "לא מתאימה לי הסגפנות הזו" או "אני לא מוכן להתכלב". ובכן, אם לא מתאימה לך "סגפנות" אתה תצטרך להיות הרבה יותר סגפן. למעשה אני ממש לא בעד סגפנות.

אבל אם תשים בצד כשאתה צעיר נניח 2000 שקלים (או כל סכום אחר) בהשקעה נושאת תשואה (למאמר קודם בנושא השקעה בשוק ההון) אז בבגרות יהיו לך כמה מיליונים יותר.

את מידת ההנאה מהכסף יש למדוד לא כרגע – אלא על פני כל החיים. ומי שישקיע היום יהיו לו בעתיד מיליונים (בלי הגזמה בעתיד).

אפשר לראות את זה פה בדוגמה:

יש כאן שני מסלולים. מישהי ש"ח הפיקדה 500 ש"ח כל חודש, ל-20 שנה. בשנייה מישהי (אחרת) הפקידה 2,000 ל-30 שנה.

בהתחלה אפשר לראות שמי שהתחילה מוקדם – יש לה הרבה פחות כסף. 231,020 ש"ח. זה לעומת 2,009,030 ש"ח שיש למאחרת.

אבל המקדימה עוד צעירה. יש לה עוד זמן. אז היא נותנת לכסף שלה להמשיך לשכב ולצבור תשואה.

לצפיה בגליון המלא הקליקו כאן

אנו רואים כי המאחרים להתחיל להשקיע השקיעו בסופו של דבר 300,000 שקלים יותר וקיבלו כ- 3.5 מיליון שקלים פחות.

ברור שלא כל אחד יכול לשים בצד 2000 שקלים בחודש. אבל גם אם נשים בצד רק 500 שקלים יהיו לנו בעתיד הרבה יותר אם נתחיל מוקדם:

אלו שיתחילו מוקדם יפקידו בסך הכל 60,000 שקלים פחות ויהיו להם קרוב ל- 900,000 שקלים יותר:

כמה יהיה בפנסיה למי שיתחיל להשקיע מוקדם

כמה טענות ששמעתי בחיים נגד השקעה קבועה:

עכשיו אני צעיר וההכנסה נמוכה

כשארוויח יותר אשקיע – מקווה שהראיתי מדוע לחכות זה רעיון גרוע. אני רוצה להוסיף ולומר שאמנם צעירים פעמים רבות מרוויחים פחות אך גם אין להם הוצאות גידול ילדים ולכן דוקא השקעה כצעירים לעתים קלה יותר.

איחרתי את המועד

האח הגדול והמזיק של הסעיף הראשון. "הבנתי שלהשקיע כצעיר זה מיטבי. אני כבר לא צעיר אז איחרתי". שגיאה גדולה וכפולה. ראשית אם אתה בן 60 אתה צעיר. רבע מהגברים שהגיעו לגיל 60 יגיעו לגיל 90. לא כדאי לעזות זאת בצורה נעימה יותר? קל וחומר אם אתה בן 30-40-50 וכו'.

לא לימדו אותי להשקיע

מעבר לגיל 18, אין לאף אחד פרט לך אחריות לדברים שאתה יודע. מוזר בעיני לפגוש אנשים בני 50 שאומרים לי שבגיל 16 בית הספר לא לימד אותם. לא לימדו? לימדי או למד לבד. שם שוב קישור להדרכה שלי איך להשקיע באופן בו אני משקיע.

סיכום

פשוט התחילו לשים בצד סכום כלשהו בצורה קבועה. אל תתעסקו עם השאלה כמה עמלות, כמה תשואה וכו'. לכל זה יהיה זמן לאחר שיתפתח הרגל ההשקעה הקבועה. כל עוד אינכם מסוגלים לרוץ 2 ק"מ אין טעם להתלבט באיזה מסלול מרתון יש את הנוף היפה ביותר.

מידי פעם יש "השקעה חמה אחרת" דרכה אפשר לעשות "מכה". פעם זו השקעה בקרית גת, קרקע חקלאית, ביטקואין, נדל"ן אינטרנטי, חנות באיביי/אמזון ועוד או בתקופת הקורונה – הנפט. במאמר זה אתאר מדוע חיפוש "הדבר הבא" הוא הדרך הטובה ביותר לריקון כספכם.

רוצים לשמוע אותי מקריא את המאמר במקום לקרוא? לחצו על הנגן שלמטה.

ראשית מהיכן יודעים אנשים כל פעם על "הזדמנויות" שונות? בדרך כלל זה נובע מכך שבעל עסק כזה או אחר מזהה אירוע כלכלי ככזה שאפשר למצוא מוצר בר שיווק לציבור עם קשר כלשהו לאירוע. זה יכול להיות שיווק בוטה כמו פרסומות או שיווק "רך" באמצעות כתבות בעיתונים כלכליים אשר מאחוריהן חברת יחסי ציבור. למשל כאשר קבלנים קנו קרקעות בקרית גת וחשבו איך לשווקן הם הגו רעיון מבריק. ראשית במקום קרית גת קראו למקום כרמי גת. לאחר שהיה שם חדש שיווקו זאת כאילו מדובר בעיר חדשה ואמרו לציבור במשתמע או במפורש: זוכרים את אלו שקנו בזול במודיעין ועכשיו הדירות שלהם שוות הרבה יותר? אז כביכול בכל מקום חדש זה יהיה אותו דבר. ואכן הרבה משקיעים (או יותר נכון ספקולנטים או מהמרים) שמו שם את כספם. באופן דומה שווקו משך כמה שנים קרקעות חקלאיות: "חבר של סבא קנה פרדס ליד רחובות ועכשיו הוא מיליונר אז אני ארכוש קרקע והנכדים יהיו מיליונרים" (כנראה שלא).

בחזרה לנפט

לכאורה אם מחיר הנפט ירד מ- 120$ לחבית לשישית מכך (ופחות) היום בגלל הירידה בביקוש אז אין ספק שבתום הקורונה המחיר יעלה ומי שקנה היום נפט ירוויח ולכן אשקיע "בנפט".

איני חובב ספורט. אני עושה בשביל הבריאות אבל ממש לא בעניין של צפיה באחרים עושים ספורט או משחקים במשחקי כדור. לפני שנים כשגרתי בתל אביב מכבי תל אביב הגיעה לגמר אליפות אירופה. טוב, זה כבר אירוע משמעותי. אולי אראה את המשחק? חשבתי על רעיון "גאוני". בשעת המשחק אלך לחדר הכושר. אראה את המשחק תוך ריצה על ההליכון וככה לא רק אצפה בספורט אלא גם אעשה ספורט. לא הייתי היחיד. חצי ראשון של המשחק עמדתי בתור ליד אלו שרצו. חצי שני של המשחק הייתי בבית קפה. כאשר אין לכם מומחיות בתחום מסוים, סביר שתגיעו לבצעו מאוחר מידי. כאשר מדובר על השקעות זה יגרום לכם להפסד.

איך בכלל משקיעים בנפט?

אז הציבור הרחב רואה מחיר נמוך של נניח 10$ לחבית לעומת 100$ בינואר ומבין שיש כאן הזדמנות שלא תחזור (אולי) ומחליט להשקיע "בנפט" כי בטוח "הוא יעלה". במסגרת ההסבר שאנשים נותנים לעצמם אפשר בדרך כלל לשמוע משפטים כמו "לטווח ארוך" ו"אני מבין את הסיכון". כלומר הקונה חושב שסביר להניח שאם מ- 1945 מחיר הנפט לא היה נמוך כמו היום אז סביר שהוא יעלה בעתיד ואותו משקיע/ספקולנט בטוח ירוויח. אפשר להשקיע בנפט בשלושה אופנים עיקריים:

  • רכישת נפט – הדרך שעל פניו הינה הפשוטה ביותר לרכישת נפט היא לקנות חבית ולמלא אותה בנפט. נוכל לכאורה לקנות חבית במחיר 10$ ובשהמחיר יעלה למכור אותה ב- 100$ ולהרוויח 90$. מצד אחד תשואה נאה של 1000% ומצד שני נשארנו ביד עם 90$ (לפני מס) ועכשיו אפשר ללכת למסעדה. אז אפשר אולי לרכוש 10 חביות? בודאי. ואז יש לנו רווח של 900$. גם רווח זה ייעלם בסבירות גבוהה על עלות השינוע של 10 החביות. מה בדבר 100 חביות? 1000 חביות? אם יש מקום איחסון זה יכול להיות רעיון טוב. בנקים אמריקאים שונים שכרו מתקני אחסון בתוכם מילאו נפט כסוג של השקעה ספקולטיבית. לרוב האנשים אין אפשרות כזו.
  • רכישה של מניות חברות נפט – הנחת העבודה היא שאם מחיר הנפט זול היום, החברות מרוויחות מעט או אפילו מפסידות ואז כשהמחיר יעלה הרווחיות שלהן תעלה ומחיר המניה יעלה. לאסטרטגיה זו יש שני חסרונות עיקריים:
  1. כלל לא בטוח שהחברה שאת המניה שלה קניתם תשרוד את התקופה הקשה. במידה ואותה חברה תפסיק לפעול תפסידו את כל כספכם.
  2. אתם לא כל כך מיוחדים ולא היחידים שחשבתם על רעיון זה. הזכרו ברעיון הריצה תוך כדי צפיה במכבי תל אביב כפי שתואר מעלה. מחיר המניות של חברות הפקת הנפט כבר מייצג את התחושה של משקיעים רבים כי בעתיד הרווחיות תעלה ולכן לא בטוח שמחיר המניה יעלה עוד עם עליית מחיר הנפט.
  • קרנות סל של חוזים עתידיים על מחיר הנפט – זו הדרך בה פועלים רוב המשקיעים. זו דרך פשוטה. כל מה שצריך כדי להשקיע באופן זה בנפט זה מחשב המחובר לאינטרנט ואפשרות לקנות ניירות ערך בבורסה.

מי הם או מהם חוזים עתידיים?

כאשר החליטה אשתי שהיא מוכנה להתחתן אתי, התחלנו את המסע המתיש של חוזים עם גן אירועים, קייטרינג צמחוני וכו'. באותה העת לפני כשש עשרה שנים המחירים אמנם השתנו בשיעור מתון של כ- 2% בשנה בסך הכל אך זיכרון בעלי עסקים על שנים קודמות עם אינפלציה (שינוי מחירים במהלך השנה) גבוהה יותר גרמה לכך שמחירים בחוזים שאתה חותם היום אך את המוצרים כמו למשל מנת רבע עוף (זו הייתה חתונה צמחונית, איני זוכר מה אכלו שם) ועמדת בר אקטיבי תצטרך לספק עוד חצי שנה-שנה. במקרה זה איש הקייטרינג חושש ממצב בו במחיר שהוא מסכם היום הוא לא יוכל להרוויח בעתיד ולכן היה נוהג של קביעת מחיר בדולרים. אם נניח נקבע בחוזה שמחיר מנה הוא 60 דולר במקום 200 שקלים אז במידה והמוצרים יתייקרו, גם הדולר יתייקר ובעל הקייטרינג יקבל מאיתנו יותר כסף. הכל טוב ויפה אבל אם יש לי 500 אורחים אז סך הכל עלות החתונה בשער של 3.5 שקלים לדולר תהיה 60$ * 3.5 ש"ח לדולר * 500 = 105,000 שקלים. אבל… אם בעוד שנה שער הדולר יהיה 4.5 שקלים לדולר אז החתונה תתייקר ותהיה ותעלה – 60$ * 4.5 ש"ח לדולר * 500 = 135,000 שקלים. כלומר התייקרות של 30,000 שקלים. מה יקרה אם לא אוכל לשלם סכום זה?

בדיוק בשביל למנוע מצב זה יש אפשרות לרכוש חוזה עתידי (אופציה) על שער הדולר במקרה זה. אני קונה ממישהו את ההבטחה שהוא ימכור לי דולר אחד במחיר 3.5 שקלים בעוד חצי שנה. יש לי סוג של ביטוח על שער הדולר. לביטוח יש עלות. נניח לשם הדוגמה 2000 שקלים. כלומר אני יודע שתמורת עלות נוספת של 2000 שקלים רכשתי ביטוח לקיום החתונה שלי.

נחזור לנפט. עסקים שצריכים לרכוש נפט במיליוני שקלים כמו למשל חברת אל-על ורוצים לנטרל את התנודתיות במחיר ולרכוש חוזה עתידי אשר יבטיח להם רכישה של נפט במחיר של 40$ לחבית. המחיר היום הוא נניח 10$ לחבית ולכן מחיר החוזה העתידי תלוי בתחזית השוק לסיכוי שבעוד תקופה מסוימת – נניח שלושה חודשים המחיר יחזור להיות מעל 40$. כלומר אם החוזה נרכש באפריל 2020 לרכישה של חבית במחיר 40$ ביוני 2020. בודקים ביוני 2020 מהו מחיר החבית. אם המחיר 50$ אזי אלעל תוכל לקנות חבית ב- 40$ ובפועל הרוויחה על כל חבית 10$ בניכוי עלות האופציה מלכתחילה. זיכרו נקודה זו. אם מחיר החבית 30$ ביוני, אז למרות שיש לאל-על אפשרות לרכוש חבית ב- 40$ היא תעדיף לא להשתמש באופציה ולרכוש במקום זה את חבית הנפט שלה בשוק החופשי וכך עלות החוזה העתידי היא למעשה הפסד. כמו שאם עשיתם ביטוח לרכב שלכם ולא קרה לו שום נזק אז הביטוח הוא למעשה הפסד כספי שקנה סוג של שקט נפשי.

אז ברור לנו שמי שחייב לרכוש נפט לצורך התפקוד שלו כמו חברת תעופה, ייצא נשכר אם ירכוש סוג של וודאות למחיר. הרי לפי מחיר זה אותה חברת תעופה מוכרת היום כרטיס לטיסה שתצא עוד כמה חודשים לפי מחיר נפט שונה לגמרי מהמחיר היום.

היופי בנושא רכישת הביטוח למחיר הנפט – או בשמה חוזה עתידי לרכישת נפט הוא שגם מי שלא צריך בכלל נפט יכול לרכוש ביטוח זה ואז ירוויח או יפסיד לפי השינוים במחיר החבית. דמו בנפשכם מצב בו בנוסף לביטוח על הרכב שלי אותו קניתי כדי שיהיה לי שקט נפשי, ארכוש ביטוח נוסף עבור הרכב של חבר שלי יובל, והשכן במעלה הרחוב שאת שמו איני מכיר כלל. אם הרכב שלהם יפגע ארוויח. חברות הביטוח לא מוכנות למכור ביטוחים כאלו מטעמים ברורים (קל לי לגרום לפגיעה ברכב של אחר) אבל על מחיר סחורה כמו נפט או מטבע דולר אין בעיה לרכוש ביטוח בצורה של חוזה עתידי. כך יכול כל אחד לרכוש אפשרות לקנות (או למכור) חבית נפט במחיר כלשהו בעתיד. נניח שאני קונה חוזה לרכישת נפט בעוד חודש ב- 30$ ומחיר החבית עולה ל- 40$, לא יביאו לי את החבית במחיר הזול יותר אלא פשוט יעבירו אלי 10$ לחשבון הבנק כאילו קניתי ב- 30$ ומכרתי מייד ב- 40$. כלומר יש כאן למעשה עסקה פיננסית מנותקת מהסחורה עצמה אשר הינה פשוט בסיס לספקולציה.

האם במידה וקניתי חוזה עתידי לרכישת חבית נפט ב- 30$ ומחיר החבית עלה ל- 40$ הרווחתי? לא ניתן לדעת. על מחיר החבית אמנם הרווחתי 10$ אבל ייתכן ורכישת החוזה עצמו עלתה לי 20$ ואז בפועל יש לי הפסד של 10$.

זוהי בדיוק הנקודה בה נופלים לדעתי רוב האנשים שרוצים להשקיע בנפט. אי ההבנה שעליית מחיר הנפט בעתיד לא בהכרח אומרת שהם ירוויחו.

השקעה בקרנות סל על מחיר הנפט

אם כל מה שכתבתי עד עתה על חוזים עתידיים נשמע לכם כמו סינית. אל תרגישו לא נעים. זה המצב עם חלק גדול מהאנשים אתם פשוט מספיק אמיצים כדי להודות בכך. אז כדי שתוכלו להעביר את כספכם למקומות אחרים יצרו את קרנות ההשקעה בנפט (או בסחורות אחרות). הקרן רוכשת בכל חודש את החוזה העתידי לחודש הבא (או מספר חודשים קדימה לפי מדיניות הקרן) ואז בכל סיום חוזה הקרן מפסידה או מרוויחה עבורכם כסף. התהליך כולו אוטומטי על ידי מחשבי הקרן.

אם אני נכנס היום אל קרן כזאת עם 50,000 שקלים כאשר מחיר חבית נפט הוא 10$, כמה ארוויח אם מחיר החבית יהיה בחזרה 100$ בעוד חמש שנים (אני משקיע לטווח ארוך)? התשובה שאמורה להיות ברורה כעת היא לא רק שלא ברור כמה תרוויח גם כשמחיר חבית הנפט יעלה פי 10 אלא אפילו לא בטוח כלל שתרוויח.

במשך 5 השנים בהן המחיר עלה הקרן קנתה 60 חוזים עתידיים (5 שנים * 12 חודשים). נניח שסך עלויות הרכישה בכל התקופה הזו היו 120$ אז בפועל לא רק שלא הרווחת כסף אלא אפילו הפסד ולא מעט.

כיום כשכולם חושבים שהמחיר יעלה, מחיר החוזים הינם בהתאם. בהנחה שאני או אתה לא יותר חכמים לגבי העתיד משאר הקונים בבורסה, הסיכוי לדעת מה יהיה מחיר הנפט עוד חמש שנים והאם לאחר רכישת כל החוזים העתידיים בחמש שנים אלו אכן יווצר רווח הוא הימור נטו וללא כל גרם של וודאות על אף ההנחה שהמחיר באמת יעלה לאחר הקורונה.

האם מחיר הנפט יכול להיות מתחת לאפס?

קודם כל, כאשר מחיר חבית נפט הגיע אל מתחת ל-20$ כדאי לשאול האם הוא יכול לרדת עוד יותר. התשובה כמובן חיובית. האם מחיר נפט יכול להיות מתחת לאפס? כלומר יצרני הנפט ישלמו למי שייקח מהם נפט? גם כאן התשובה חיובית ולמעשה זה פחות או יותר המצב כעת. בואו נעזוב רגע את הנפט ונחשוב על מוצר אחר למשל צואת פרות. בקיבוץ בו גדלתי יש רפת. ברפת יש פרות שיוצרות זבל בשווי מינוס 100,000 שקלים בשנה. מדוע מינוס? כי בעלי הרפת מוכנים לשלם למישהו סכום זה כדי שיפנה את זבל הפרות. לפני כמה חודשים הקימה חברה כלשהי תחנת ייצור חשמל לייד הקיבוץ. תחנת הכח הופכת את זבל הפרות לגז ואז מייצרת מהגז חשמל. פתאום יש לזבל שימוש ואותה תחנת כח מוכנה לא רק לפנות את הזבל בחינם אלא אפילו לשלם כסף תמורת ההסכמה של הרפת לתת לבעלי תחנת הכח לפנות את המוצר.

תחנת כח לייצור חשמל מזבל פרות
כאן הופכים זבל לחשמל

אותו דבר בדיוק יכול לקרות עם הנפט. כיוון שמצד אחד מאד יקר לסגור באר נפט ומאוחר יותר לפתוח אותה מחדש ומצד שני מכוניות ומטוסים הפסיקו לשרוף נפט בגלל הקורונה, אין מה לעשות עם הנפט שמייצרים. אי אפשר לשפוך אותו לים או לנחל הסמוך. בהתחלה מכניסים אותו למיכלים (בארה"ב יש חוות מיכלים עם יכולת איחסון של מעל מאה מיליון חביות – פחות או יותר הצריכה העולמית היומית לפני הקורונה). לסינים יש מאגרים גדולים והם גם ממלאים צינורות ישנים שאינם בשימוש. למעשה כל מי שחושב שהמחיר היום נמוך ובעתיד יעלה ויש לו יכולת איחסון, ממלא את מיכליו. לאחר שכל המיכלים יתמלאו, תהיה ליצרנים בעיה.

האם מחיר הנפט באמת יעלה?

לאחר שכתבתי על זה שכלל לא בטוח שאם מחיר הנפט יעלה נרוויח אפילו באחת משלושת החלופות שלמעלה, אני חייב לציין גם ספקות לגבי עליית המחירים לשיעורים דומים לאלו שהיו. ראשית כל גם לאחר סיום משבר הקורונה תהיה תקופה לא קצרה בה יתחילו להתרוקן המאגרים שמולאו כעת ואחזקתם יקרה. שנית, ירידת מחירי נפט מתרחשת כבר שנים ללא קשר לקורונה. אם בעבר דיברו על מחיר חבית שיגיע ל- 200$ אזי לפני הקורונה המחיר היה מחצית מכך. לאט לאט העולם מבין את הנזקים של שריפת נפט. יותר ויותר חלופות לשריפת נפט נכנסות גם לייצור חשמל וגם לתחבורה. מגמה זו תמשיך ביתר שאת בשנים הקרובות לדעתי. לצד הביקוש היורד אנו רואים עליה משמעותית בהיצע. מחיר הנפט היה גבוה בצורה חריגה בגלל שהפקתו הייתה בעיקר על ידי קרטל אופ"ק אשר איחד מדינות עולם שלישי כמו סעודיה, אירן, ונצואלה, אנגולה, לוב, קונגו במטרה לקבע מחיר נפט גבוה שישולם על ידי המערב וכן לקדם מטרות פוליטיות כאלו ואחרות, איבד למעשה את יכולתו לתפקד. בקרטל חברות מדינות שכבר התפרקו כמו לוב, עירק וקונגו ואינן מתפקדות. חברות בקרטל גם מדינות שהינן במצב של מלחמה פחות או יותר כמו אירן וסעודיה אשר אין להן כל עניין כל אחת ברווחתה של השניה. אבל השינוי הכי גדול הוא הפיכתה של ארה"ב למפיקת הנפט הגדולה בעולם לאחר אישור הנשיא טראמפ להפיק נפט מפצלי שמן. טכנולוגיה זו הולכת ומשתפרת וכיוון שבמקומות רבים בעולם (כולל בישראל) ישנו נפט רב שעם שיפור הטכנולוגיה אפשר יההי להפיקו הרי צפוי המחיר לרדת.

הקורונה תביא לדעתי לירידה קבועה ולא זמנית לביקוש לנפט. אמנם הירידה לא תהיה משמעותית כמו היום. מכוניות ומטוסים ימשיכו לנוע לאחר ההפסקה הנוכחית אבל לאחר שאנשים עבדו גם בארגונים שמרניים כמו בנקים מהבית זה ייראה להרבה עובדים ומנהלים בחברות די טפשי לדרוש מהעובדים שלהם נסיעה של שעה מראש העין לתל אביב בכל יום כשאפשר לעבוד מהבית. יותר מכך, לאחר שעובדים היו בבית תקופה ארוכה וראו שאפשר גם לנהל כך ישיבות אני מניח שייראה פחות הגיוני למישהו מניו-יורק לטוס לפגישה בשיקגו. בנוסף די ברור לדעתי שיותר ויותר מכוניות יפעלו על חשמל ולא על נפט.

הייתי בשנים האחרונות כמה פעמים באירופה וראיתי עוד ועוד עמדות טעינה ציבוריות למכוניות חשמליות ברחובות הערים. נוסיף את זה לגידול המתמיד בייצור אנרגיה מהשמש.

ב- 17/3/2018 היה שיא בייצור חשמל על ידי שמש בישראל – 13.4%. ב- 5/4/2020 נשבר השיא כאשר 27% מהחשמל בישראל יוצר על ידי השמש. אז נכון מדובר על אחוזים מהסך הכל בעונה בה לא מפעילים מזגנים וגם קווי הייצור במפעלים שובתים בגלל הקורונה אך לדעתי כבר די ברור שהמשוואה של עליית ברמת חיים ובכמות האנשים מובילה אוטומטית לעליה בצריכת הנפט היא נחלת העבר. גם הרעיון שמפיקות הנפט יתאחדו ויענישו את המערב על תמיכתו בישראל כפי שהיה לאחר מלחמת יום הכיפורים הוא בלתי אפשרי לאחר שארה"ב עברה את סעודיה בייצור נפט והמפיקות עצמן הינן אויבות אחת של השניה.

סיכום

רוצים "לקנות נפט" או לקנות כל השקעה אחרת כדי "לנצל הזדמנות"? קודם כל, יישר כח על המודעות והרצון לקחת אחריות ולבצע מעשים כדי לדאוג לרווחת המשפחה שלכם. עכשיו קחו נשימה גדולה. סיפרו עד עשר. לכו לספריה וקיראו ספר אחד על מושא ההשקעה שלכם. עדיין רוצים להשקיע בזה? נפלא, קיראו עוד ספר. בשלב זה יש סיכוי רב שאתם יודעים הרבה יותר מאשר האנשים שאת ההמלצות שלהם קראתם בפייסבוק. הגעתם לחמישה ספרים? אתם בסבירות רבה יודעים יותר מאשר חלק מהמנטורים של תחום השקעה זה. צאו לדרך.

תודה רבה לבארי גורטלר הר-טוב אשר הצעת העריכה שלו למאמר זה הפכה אותו לקריא הרבה יותר.

מוזמנים לכתוב למטה הערות. רוצים לדבר אתי על משכנתאות כלכלה ובכלל? אני כאן – 054-5232-799 rimon@effm.co.il

בימים אלו עורך דין גיא מנדלסון ואני מתחילים בשיווק קורס הנדל"ן שלנו. בקורס אפשר ללמוד על ההבטים הכלכליים, המשפטיים והאישיים של השקעה בנדל"ן ולמעשה של השקעות בכלל. אם זה מעניין אותכם תוכלו להקליק כאן – www.nadlanrules.co.il בשלב ההרצה ניתנת הנחה של 25% לקוראי האתר. כדי לקבל את ההנחה השתמשו בשובר ההנחה vip258. בהצלחה בכל, רימון

איך להשקיע את ההשקעה הראשונה שלכם בשוק ההון? איך להשקע בבורסה ומהו נייר הערך היחיד שאתם צריכים לדעתי.

כהנמן קיבל על זה נובל. דן אריאלי עשה מזה קריירה – ההבנה שאנשים לא חושבים בצורה רציונלית על סיכונים.

מצד אחד כשיש עסקה גרועה בכל מובן כמו קניית כרטיס לוטו או לקיחת הלוואה כי חברת כרטיסי האשראי מציעה, מיליוני אנשים מבצעים אותה.
מצד שני כשיש עסקה שכל כלכלן יאמר שהיא מצויינת כמו השתתפות במשחק הטלת מטבע בו במידה ומנחשים נכון מקבלים 30 שקלים ובמידה ולא מצליחים מפסידים 20 שקלים, אנשים מסרבים להשתתף.

שנאת סיכון עולה לכם כסף בבורסה

איבוד של 5000 שכבר בארנק שלי כואבים לרוב האנשים יותר מאשר לקוח פוטנציאלי שהיה אמור לשלם להם 6000 שקלים אך החליט לא לפתוח איתם עסקה (אצלי אף פעם לא סוגרים עסקה, תמיד פותחים אחת).

מבחינה אבולוציונית אנו רגילים לתת יותר תשומת לב לאירוע שלילי מאשר לאירוע חיובי. עדיף לחשוב שהרעש בשיחים הוא נמר ולברוח לחינם מאשר להניח שהוא רוח ולהיות ארוחת צהריים.

כלומר אם אבא שלנו הפסיד כסף בשנת 1985 בבורסה זה ישאיר לנו דרך סיפוריו רישום ורושם הרבה יותר משמעותי מאשר חמש השנים לפני 1985 בהם אבא שלנו הרוויח כסף בבורסה. 

נוסיף על כך קושי טכני, מבוכה לשאול וללמוד וכמובן עידוד של גופים שונים כמו הבנק וחברות הביטוח לא להשקיע בבורסה בעצמנו אלא לתת להם לנהל לנו את הכסף. 

התוצאה היא שרוב הציבור לא נמצא בבורסה למרות שכל הכלכלנים מסכימים שזו הדרך הכי טובה לצמוח כלכלית עם סכום הפקדה צנוע בכל חודש. 

האבסורד ממריא עוד שלב למעלה כאשר כלכלני האוצר הצהירו כי השקעה בבורסה היא הטובה ביותר ולכן נכון להפנות כספים של "חיסכון לכל ילד" של הורים שלא הביע ורצון לקבוע לאן יופנו הכספים, עדיף להשקיעם בבורסה. 

אבל אותם כלכנים לא הרימו גבה כאשר בסופו של דבר ביטוח לאומי כינה את ההשקעה בבורסה תכנית "בסיכון מוגבר" ואת הפקדון בבנק "סיכון נמוך". 

זאת כאמור למרות שסביר מאד שאלו שב"סיכון נמוך" יהיו עם הרבה פחות כסף מאלו ש"בסיכון מוגבר". 

איך אני ממליץ להשקיע בבורסה

לרכוש את ממוצע השוק

לאחר ההקדמה הארוכה, הגענו אל האופן בו אני ממליץ לבצע השקעה בבורסה. 

אני לא ממליץ לקרוא עיתונות כלכלית כדי להשקיע. אני לא ממליץ לשמוע טיפים ממומחי השקעות, נהגי מוניות או "חבר שעשה את זה". גם ללמוד קריאת דוחו"ת כספיים וקריאה של דוחו"ת של עשרות חברות לא נראה לי מעשי.

במקום כל אלו אני ממליץ לרכוש את ממוצע השוק. 

ישנם ניירות ערך בבורסה אשר הינם למעשה אוסף של הרבה מניות שונות אשר מחשב קובע את הרכבן על פי ההגיון שעל פיו נוצר אותו נייר ערך.

לדוגמה נייר ערך בשם תל־אביב 125 מחזיק את בתוכו מניות של 125 החברות הגדולות בבורסה של תל־אביב על פי קביעת מחשב באופן אוטומטי. כלומר אם אני קונה נייר ערך כזה הנקרא אינדקס תל־אביב 125, יש לי למעשה חלק בבעלות על 125 החברות הגדולות בבורסה של תל אביב.

כלומר בפעל רכשתי את ממוצע השוק ולא מניה בודדת. ישנם סוגים שונים של אינדקסים. לדוגמה אם במקום 125 המניות הגדולות אני רוצה את 25 חברות ההיטק הגדולות ארכוש אינדסק על מדד תל־אביב 25.

בוידאו שלמטה אני מדגים בפועל כניסה לחשבון הבנק שלי ורכישה של נייר ערך המקנה בעלות על 500 המניות הגדולות בארה"ב – מדד S&P 500.

כך למעשה במקום לרכוש מניה של חברה בודדת, יש לי חלק ב- 500 המניות הגדולות בארצות הברית. זוהי מדיניות ההשקעה בה אני נוקט.

סכום קבוע בכל חודש

את ההשקעה אני ממליץ לבצע בסכום קבוע ובכל חודש. לדוגמה קבלו החלטה על השקעה קבועה של 5,000 שקלים לחודש. ללא קשר לשאלה אם הבורסה עלתה או ירדה באותו חודש.

תשואה שנתית7%7%
תשואה לחודש0.58% 0.58%
מספר שנים510
מספר חודשים60120
הפקדה חודשית5,0005,000
סכום בסוף תקופה357,965 שקלים865,424 שקלים

אם אתם רוצים להגיע בסרטון ישר לתוך חשבון הבנק שלי :-), תוכלו לדלג לדקה 9:00.

מקווה לראות אצל כולכם לפחות נייר ערך אחד כבר בימים הקרובים.

זיכרו כי המפתח הכי חשוב להתקדמות כלכלית זה היכולת לשים כסף בצד ולא להגדיל הוצאות כשגדול הההכנסות. מפתח שני להצלחה הוא היכולת לקבל את העובדה שהעולם מסוכן אבל אפשר להצליח בכל זאת וכדאי להשקיע במקום בו סיכויי ההצלחה עולים על סיכוני הכישלון.

נ.ב.

אם יש לכם 100$ ואתם חייבים להכפיל את כספכם כדי לחזור הביתה ומולכם יש קזינו מה תעשו? האסטרטגיה הטובה ביותר במקרה כזה היא ללכת לרולטה ולשים את כל הכסף בבת אחת על שחור או אדום (ברולטה אפשר להמר על מספר מסוים ולקבל פי 35 ממה ששמנו או להמר על צבע מסוים ואז לקבל "רק" פי שניים ממה ששמנו כלומר הכפלת הכסף.

ההיגיון הוא שבמשחק בו הסיכויים נגדי כדאי לי לשחק כמה שפחות פעמים. כלומר עדיף פעם אחת של הכל או כלום מהרבה פעמים קטנות עם סיכויים נגדי.

יש לכם שאלות? הערות? מוזמנים לכתוב למטה בהערות או למייל שלי rimon@effm.co.il או לשוחח אתי 054-5232-799.

רימון

פנסיה (כמו גם משכנתה) היא מילה מאיימת שכאשר שומעים אותה, הנטיה הראשונית הינה

"להעביר תחנה" ולדבר על משהו אחר. אנו מספרים לעצמינו סיפורים כמו "כשנגיע לגשר נעבור אותו", "זורמים", "שורדים" וכו'. זה לא יעבוד. משפט הרבה יותר מתאים הוא מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. ערב שבת במקרה זה מתמשך על פני עשרות שנים וגם השבת הינה ארוכה. לא משנה בני כמה אתם, כדאי לכם להרבות דעת ומעשה בנושא הפנסיה.

מאמר זה נכתב על ידי איל פיק אשר משמש כיועץ משכנתאות בכיר במשכנתה יעילה וכן כיועץ להתנהלות וצמיחה כלכלית לקראת הפרישה ובכלל. 

כל גיל מתאים להתכונן לפרישה (כמובן אם עדין עוד לא פרשתם). ולא רק מתאים, אלא שאתם ממש חייבים להיערך כלכלית לתקופת הפרישה. כמה תקבלו מכל מקורות ההכנסה שלכם יחד? האם זה מספיק בכדי שתוכלו לחיות בכבוד? ואולי גם קצת לטייל בעולם, לקנות מתנות לנכדים, לעזור לילדים… ומה אם תהיו חולים – צריך לקנות גם תרופות. וחס וחלילה סיעודיים.

חשוב לתכנן מראש מה הסכום החודשי שצפוי לכם בגיל פרישה. ככל שתקדימו לבדוק אותו, תוכלו להיערך בהתאם ולעשות פעולות כך שלא תהיו במצוקה כלכלית לאחר שתפרשו לגמלאות.

במאמר זה אסקור בקצרה את שלושת מקורות ההכנסה לגיל פרישה. הם נקראים גם שלושה רבדים (של הגנה כלכלית):

  1. ביטוח לאומי
  2. קצבה מחסכון פנסיוני – קרן הפנסיה ו/או ביטוח המנהלים
  3. הכנסות פסיביות שיצרתם לעצמכם

על הקצבה תקבלו מביטוח לאומי אין לכם שליטה. יש הסבורים שביטוח לאומי יקרוס עד שרובכם תגיעו לגיל פרישה. אכן ביטוח לאומי נמצא בגירעונות עצומים, אבל באופן אישי קשה לי להאמין שהמדינה תיתן לו לקרוס ולא ישולמו הקצבאות. יש לזכור שבכל מקרה מדובר בקצבה לא גבוהה, שסביר מאוד להניח שלא תספיק למחיה סבירה.

לגבי הכנסות פסיביות – הן יכולות להיות למשל שכר דירה על דירה להשקעה שיש לכם, או פוליסת חיסכון שמשלם קצבה וכו'. חסכון כספי נזיל שיש לכם ניתן להפוך לקצבה, במידת הצורך. קיים גם מנגנון של משכנתה הפוכה על דירת המגורים שלכם. פתרונות אלו יכולים להוות סכום משלים לרובד הפנסיוני העיקרי של רובכם.

הרובד העיקרי אצל רוב האוכלוסיה הוא סעיף מספר 2 – חסכון פנסיוני.

חיסכון פנסיוני

אז ממה מורכב החיסכון הפנסיוני שלכם?

  1. קרן פנסיה
  2. ביטוח מנהלים
  3. קופת גמל

אם אנחנו שכירים, כל חודש יורד לנו סכום נכבד (תגמולים ופיצויים) לטובת אחד או יותר ממוצרים אילו.

נרחיב בקצרה על כל אחד מהם:

קרן פנסיה

לקרן הפנסיה יש תקנון מחייב, אשר עשוי להשתנות עם הזמן. הכספים נצברים בקרן וצוברים תשואה, כאשר חלק מהסכום צובר תשואה המובטחת ע"י המדינה (היום עומדת התשואה המובטחת בשיעור של 4.85% על כ- 30% מההפרשות, שזה המון!) – זהו יתרון ייחודי שקיים רק בקרן הפנסיה המקיפה. יתרון זה בא לידי ביטוי במיוחד בסביבת ריבית נמוכה כמו זו הקיימת בעשר השנים האחרונות.

בגיל הפרישה (היום 67 לגברים ו- 62 לנשים) קובעים את "המקדם". לוקחים את הסכום שצברתם ומחלקים אותו במקדם – וזה סכום הקצבה החודשית שתקבלו עד סוף החיים. למשל, אם צברתם מיליון שקלים, והמקדם הינו 200 אז תקבלו כל חודש 5,000 שקלים (1 מיליון חלקי 200). המקדם נקבע על פי תחזית מספר החודשים שתחיו לאחר היציאה לפנסיה. לדוגמה אם פלוני פרש בגיל 67 עם מקדם 200, המשמעות היא שקרן הפנסיה מעריכה שתצטרך לשלם לו משך 200/12 כ- 17 שנים, על פי תוחלת החיים הממוצעת ביום הפרישה.

בקרן הפנסיה יש ערבות הדדית בין החברים בה. המשמעות היא שאם הקרן שילמה "יותר מידי" כספים לעמיתים שלה, היא עשויה לקחת מהם כסף בכדי להישאר מאוזנת. זה מה שנקרא איזון אקטוארי. לעתים קרן הפנסיה משלמת פחות ממה שהעריכה ואז היא מחזירה כסף למבוטחיה במסגרת אותו איזון אקטוארי. משרד האוצר פועל במרץ בשנים האחרונות להקטנה משמעותית של הצורך במנגנון איזון אקטוארי (למשל ע"י שינוי אחוז האג"ח עם תשואה מובטחת, הקטנת עלות הביטוחים וכו'), כך שיתכן מאוד שבשנים הבאות נתון זה כלל לא יהיה רלוונטי.

בקרן הפנסיה יש גם ביטוח. מעבר לתשלום קצבה לאחר הפרישה, קרן הפנסיה כוללת גם ביטוח שארים (השארים – בן/בת זוג וילדים עד גיל 21 – יקבלו קצבה חודשית במקרה של מוות שלכם לפני גיל הפרישה) וביטוח נכות (שזה למעשה ביטוח אובדן כושר עבודה).

בקרן הפנסיה ישנם שבעה מסלולים, אשר נבדלים בניהם בגובה התשלום לשארים ובגובה ביטוח הנכות. חשוב מאוד לבחור את המסלול שמתאים לכם בכל שלב בחיים. למשל, אם אין לכם בן/בת זוג ואין לכם ילדים מתחת לגיל 21 (במילים אחרות אין לכם שארים) אז אין צורך לשלם על ביטוח לשארים. בטלו אותו מיד! אל תשכחו לחזור ולבטל ביטוח זה כל שנתיים אם עדיין אין לכם שארים. למה כל שנתיים? ככה. כי אחרי שנתיים הביטול מתבטל באופן אוטומטי ומתחילים לגבות ממכם שוב תשלום עבור ביטוח השארים. ההיגיון הוא שעדיף הרבה אנשים שמשלמים ביטוח לחינם מאשר ילד אחד שבמות אביו יסתבר שאינו מבוטח ולכן יגדל ללא קצבת שארים. ברם, אתם ממש לא צריכים להיות אלו שמשלמים ביטוח על רכב שכלל לא קניתם.

חשוב לבדוק את דמי הניהול שהקרן גובה ממכם ואת התשואה שהיא משיגה לאורך זמן . האתר פנסיה-נט הוא בדיוק המקום בו תוכלו לראות את התשואה שהשיגה כל קרן ואת דמי הניהול הממוצעים בה.

דמי הניהול המקסימליים שקרן הפנסיה יכולה לגבות ממכם הם 6% מההפקדות (כלומר מכל תשלום חודשי שאתם או המעסיק מעביר אליה) ו- 0.5% מהצבירה (כלומר מהסכום שצברתם בקרן). אבל זה ממש לא צריך להיות דמי הניהול שאתם משלמים בפועל. למשל בקרן ברירת המחדל של הלמן-אלדובי משלמים 1.49% על ההפקדות ו- 0.05% מהצבירה. אילו דמי ניהול ראויים שאתם בהחלט יכולים להגיע אליהם.

ביטוח מנהלים

בביטוח המנהלים יש למבוטח חוזה אישי ומחייב (שלא ניתן לשינוי) מול חברת הביטוח. אין איזון אקטוארי, אבל גם אין תשואה מובטחת. פעם היה גם מקדם מובטח (בפוליסות ישנות מלפני 2013).

ביטוח המנהלים בדרך כלל יקר יותר מקרן הפנסיה, והוא מאוד ריווחי לחברת הביטוח ולסוכן הביטוח.לכן עיקר מאמצי השיווק של חברות הביטוח והסוכן שלכם יופנו לביטוח המנהלים. זה כמובן הפוך מהאינטרס שלכם במקרים רבים.

דמי הניהול המקסימליים שביטוח המנהלים יכול לגבות ממכם הם 4% מההפקדות ו- 1.05% מהצבירה. שזה הרבה יותר ממה שתוכלו להשיג בקרנות הפנסיה. ומה המשמעות של דמי הניהול? זה אומר שתקבלו פחות קצבה חודשית בפנסיה. כמה פחות? יכול להגיע למאות ואף אלפי שקלים בחודש!

ביטוח המנהלים עשוי לכלול גם מרכיב של ביטוח חיים וגם מרכיב של אובדן כושר עבודה. כמובן שהרכיבים הביטוחיים הם לא בחינם – אתם משלמים על זה והרבה יותר מאשר בקרן הפנסיה.

בעקרון לביטוח אובדן כושר עבודה של ביטוח המנהלים יש יתרון על פני הביטוח המקביל בקרן הפנסיה, מכיוון שהוא מקצועי ולא כללי (כלומר, אם לא תוכלו לעבוד במקצוע שלכם, אבל תוכלו לעבוד במשהו אחר, תקבלו קצבה מביטוח המנהלים אבל לא תקבלו קצבה מקרן הפנסיה).

גם פה, כמו שהסברתי על קרן הפנסיה, קובעים את המקדם לקראת הפרישה שלכם (אלא אם כן יש לכם מקדם מובטח בפוליסות הישנות, ואז אשרכם).

קופת גמל

אין רכיב ביטוחי, אין איזון אקטוארי, אין תשואה מובטחת. פשוט מפקידים וצוברים תשואה.

מוצר זה יכול לשמש אותכם להפקדות פנסיוניות מעבר לתקרה (תקרת הפקדה לקרן פנסיה מקיפה עם תשואה מובטחת היא 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק. שזה 4,061 ₪ בשנת 2018. כלומר, שכר של כ- 20,000 ₪ בחודש). אתם מרוויחים יותר מ- 20,000 ₪ בחודש (ברוטו כמובן) – בדקו לאן מופרשים התשלומים מעבר לתקרה. לקרן פנסיה משלימה? לביטוח מנהלים? לקופת גמל? קצרה היריעה במסגרת מאמר זה בכדי להמליץ מה לעשות, אבל לדעת רבים עשוי להיות יתרון בהפרשות לקופת גמל של סכומים מעבר לתקרה. כמובן שהמלצה זו משתנה מאדם לאדם על פי נתוניו האישיים.

חשוב מאוד לעקוב אחר התשואות ואחר גובה דמי הניהול, וכאמור להשוות למוצרים דומים באמצעות אתר גמל-נט. אם זה לא הטוב ביותר, אז פשוט תניידו.

המלצה לסיום: תעשו לעצמכם טובה אישית – לא למשוך אף פעם את הפיצויים (גם אם הם פטורים ממס, אלא אם כן אתם רעבים ללחם!). אתם אפילו לא מדמיינים עד כמה זה עלול לפגוע בכם בפרישה ובמס שתשלמו על זה בבוא היום.

עד כאן על קצה המזלג על החסכון הפנסיוני שלכם. חשוב להדגיש שזה הסבר כללי בלבד שאינו מקיף את כל סוגי הפוליסות והקרנות הקיימות, אבל זה נותן מושג די טוב עליהן.

איך לחסוך 1,000 ש"ח בחודש בשיחת טלפון

היחס שאנו נותנים לכל אחד מהנושאים האלו הוא בדרך כלל יחס הפוך להשפעה שלהם על חיינו. לדוגמה בקרן הפנסיה דמי הניהול יקחו לנו מהקצבה החודשית מעל אלף שקלים כל חודש.

נניח למשל מישהו שצבר מיליון שקלים בקרן הפנסיה והוא משלם על הצבירה את דמי הניהול המרביים
בגובה 0.5% מהצבירה. מדובר על מיליון * 0.5% = 5,000 שקלים לשנה או 417 שקלים לחודש.
בנוסף אותו אדם גם ממשיך להפקיד 2500 בכל חודש ועליו ישלם תשלום מירבי של 6% * 2500 = 150 שקלים
וביחד 567 שקלים לחודש (והסכום הולך ועולה).

500 השקלים האלו שהלכו לדמי ניהול במקום להיצבר לפנסיה יקטינו את הקצבה שלכם באלפי שקלים לחודש
בכל אחד מהחודשים מגיל 67 ועד מותכם ומות בן/בת הזוג שלכם (עד 120).
הבעיה כמובן חמורה במיוחד אצל העובדים החלשים אשר המודעות שלהם למיקוח על דמי הניהול או בכלל ההבנה שלהם מהם דמי הניהול קשה הרבה יותר.

המפקחת היוצאת עלהביטוח ושוק ההון, גב' דורית סלינגר יצרה מנגנון שחוסך את המיקוח על דמי הניהול
עם קרנות הפנסיה. במקום כך יצרה המדינה מכרז בין קרנות הפנסיה. שתי החברות שנתנו את דמי הניהול הנמוכים ביותר.

זכו במכרז וכל עובד רשאי להצטרף אליהן ולהנות מתנאים שהיו עד עתה שמורים לחברת חשמל, תעשיה אווירית או גופים חזקים אחרים שיכלו לנהל משא ומתן מול קרנות הפנסיה בשם העובדים שלהם.

עד כמה נמוכים דמי הניהול שאפשר לקבל?

• בהלמן אלדובי ואלטשולר שחם תשלמו – 0.1% מהצבירה ו- 1.49% מההפקדות. (לאחר סגירת המכרז הודיעה הלמן אלדובי כי תחתוך את העמלות מהצבירה בחצי ל- 0.05%).
• מיטב דש – 0.05% מהצבירה ו- 2.49% מההפקדה
• פסגות – 0.0905% מהצבירה ו- 1.68% מההפקדה.
מדובר תוספת להכנסה של כ- 1000 שקלים לפנסיונר שהייתה לו הכנסה ממוצעת. כמובן שככל שההכנסה גבוהה יותר, כך הגידול בפנסיה יהיה גדול יותר.

אני ממליץ בחום לבדוק מעבר לאחת הקרנות שלמעלה.

אפשר להתפלפל על תשואה וכו' אבל העובדה העצובה היא שגם לאחר שמיטב דש החלו לגבות ממי שהצטרף לקרן ברירת המחדל שלהם את דמי הניהול המופחתים. אנשים רבים נשארו אצלם בקרן הרגילה עם דמי הניהול הגבוהים למרות שזה אותו מנהל השקעות עם אותה תשואה.

מה בעצם גורם לריבית המשכנתא שלנו לעלות ולרדת?

אם לקחנו הלוואה בריבית משתנה, אז אנו צפויים לשינויים בריבית כל X חודשים, כפי שרשום בחוזה המשכנתא שלנו. שינויים בריבית מחושבים על פי נוסחאות שונות אשר המשותף לכולן הוא שימוש ב- עוגן. עוגן הוא איזשהו פרמטר חיצוני באמצעותו הבנק מחשב את הריבית. לדוגמה הפריים הוא עוגן לחישוב ריבית קצרת מועד. הפריים מחושב מחדש בכל חודש כריבית בנק ישראל + 1.5%. מהעוגן מוריד או מעלה הבנק אחוז מסוים (כפי שנקבע בחוזה המשכנתא כאמור) וכך מחשב מחדש את ריבית ההלוואה.

יש הרחבה על הנושא בסרטון הזה שלי:

אחד מעוגני חישוב המשכנתא הוא תשואת אג"ח ממוצעת או עלות גיוס ההון. שמות שונים משמשים לדברים דומים בבנקים שונים.

כדי להבין איך משפיעה תשואת האג"ח על ריבית המשכנתא שלכם, יש לקחת צעד אחד אחורה ולבדוק מהיכן מגיע הכסף שאותו מלווה לכם הבנק. הבנק "מגייס" את הכסף שהוא מלווה מהציבור. כאשר אנו פותחים תכנית חיסכון או שמים כסף בפיקדון, הבנק יכול לקחת כסף זה ולהלוותו למישהו אחר.

איגרת חוב הולנדית משנת 1623 (חברת הודו המערבית).

במקביל, גם המדינה לוקחת על בסיס קבוע הלוואות מהציבור. אנו כציבור מלווים כסף למדינה על ידי רכישה של איגרות חוב (אג"חים). איגרות חוב הן למעשה חוזה הלוואה רגיל הקובע שכל מי שירכוש את איגרת החוב בסכום X, יקבל בכל מספר חודשים (כפי שכתוב באיגרת החוב) סכום Y הכולל תשלום ריבית וקרן (אחוז מסוים מהכסף ששילם מלכתחילה כדי לרכוש את איגרת החוב), בדיוק כמו בכל הלוואה אחרת.

הלוואה

א. כל התנאים ידועים מראש וקבועים. אני צריך 1000 שקלים אז אני הולך לבנק ומקבל ממנו הסכם שיאפשר לי לקבל 1000 שקלים עבור תשלום חודשי של נניח 85 לחודש משך 12 חודשים או במילים אחרות, החזר של הקרן + ריבית של 3% (85*12=1020). כל המספרים מעוגלים.

ב. שני הצדדים לעסקה נשארים קבועים לאורך חיי ההלוואה – לקחתי הלוואה מהבנק או מחבר, אני יודע מי הוא הצד שהלוואה ומי הצד שיקבל את הכסף כל חודש.

אגרת חוב

א. תנאי התשלום של הלווה ידועים אך כמות הכסף שהוא יקבל אינה ידועה. נניח שמדינת ישראל צריכה כסף והיא רוצה ללוותו מהציבור באמצעות אגרת חוב. המדינה אינה מפרסמת כמה כסף היא צריכה (זה לא ממש מעניין בשלב זה) אלא מהם התנאים של אגרת החוב שלה. לדוגמה המדינה מפרסמת שהיא מוכנה לשלם לכל מחזיק אגרת חוב שלה 85 שקלים לחודש למשך שנה. בשלב זה אגרת החוב עוברת לבורסה וכל אחד יכול להציע מחיר עבור אגרת החוב. מי שיציע את המחיר הגבוה ביותר, ירכוש את אגרת החוב ויזכה בזרם התשלומים של 85 שקלים * 12. אלו הצעות יציעו אנשים או גופים?

אם נסתכל על הדוגמה שלמעלה אזי אפשר להניח שבמידה ואפשר לקבל בשוק פחות מ- 3% לשנה על הכסף, ההצעות למחיר אגרת החוב יהיו מעל 1000 שקלים (זיכרו את הדוגמה הקודמת) וכך בפועל תשואת אגרת החוב תהיה פחות מ- 3% והמדינה תקבל יותר מ- 1000 שקלים. מחיר איגרת החוב נקבע בפועל על ידי הריבית החלופית שניתן לקבל או אם תרצו תשואה חליפית וכן הביטחון של מחזיק איגרת החוב בכך שהלווה באמת ישלם את מה שהבטיח. לדוגמה אילו אני הייתי מנהל קרן פנסיה ותשובה היה מבטיח על איגרת החוב שלו 3% לשנה, הייתי מוכן לקנות אותה במחיר נמוך כך שהתשואה בפועל תהיה 5% לשנה. מדוע? כי בעבר תשובה הפר את הבטחתו ולא שילם את המובטח או בשפת העם, עשה תספורת.

ב. הצדדים לעסקת ההלוואה אינם קבועים לכל משך ההלוואה – נניח איגרת חוב המבטאת הלוואה של 10 שנים למדינה. איגרת החוב כאמור נרכשת עם יצירתה על ידי מספר אנשים דרך הבורסה. כל אחד ממחזיקי איגרת החוב יכול למוכרה בכל עת בבורסה וכך למעשה להעביר את זרם התשלומים של איגרת החוב למישהו אחר – מלווה אחר.

איך הכל מתחבר?

כל הכבוד למי שהגיע עד לכאן. זה היה מסע ארוך.

איגרת חוב עיריית גבעתיים 1955
איגרת חוב עיריית גבעתיים 1955

הבנק רוצה להלוות למישהו 500,000 שקלים. הוא צריך שמישהו אחר ייתן (ילווה) לו 500,000 שקלים. המלווים מהצד השני צריכים לבחור בין הלוואה לבנק לבין הלוואה למדינה. אם איגרות החוב של המדינה נותנות תשואה של 2% אזי הבנק צריך להציע למלווים שלו לפחות 2%. אם הבנק משלם 2% למלווים שלו אזי מהלווים שלו הוא יגבה לדוגמה 3% ויחיה בנחת מהמרווח של 1% בין מה שהוא משלם למלווים למה שהוא גובה מהלווים.

עכשיו נניח שתשואות אגרות החוב של המדינה עלו ל- 2.5%. מייד עלות גיוס ההון של הבנק תעלה ל- 2.5% (הוא ממשיך להתחרות במדינה) ובהתאם הסכום שהוא ירצה על ההלוואות שלו יעלה ל- 3.5%.

במשכנתאות עם ריבית משתנה עם עוגן תשואת אג"ח מופיע הכיתוב בחוזה ההלוואה:

משכנתא עם ריבית משתנה לפי עוגן תשואת אגח
משכנתא עם ריבית משתנה לפי עוגן תשואת אגח

במשכנתא זו הבנק יבדוק בכל פעם שיש צורך לשנות את ריבית ההלוואה (בדרך כלל אחת לחמש שנים) מהי תשואת האג"ח הממוצעת ולפיה יחשב מחדש את ריבית ההלוואה.

בהלוואה עם ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ), הבנק ינסה לחזות את תשואת האג"ח בעתיד ולפיה יקבע את ריבית ההלוואה. לכן, כאשר תשואת האג"ח עולה, ריבית ההלוואה עולה.