7 שעורים מקריסת הבנקים האמריקאים

לאחר שבנק עמק הסיליקון ובנק נוסף קרסו ובנק שלישי עם פוטנציאל קריסה אפשר כבר ללמוד כמה דברים על כלכלה, בנקאות והחיים, שזה כמובן הלקח החשוב ביותר. כתבתי במאמר זה שבעה שעורים שלדעתי אפשר ללמוד מהקריסה.

13/3/2023

לפני המשך הקריאה. ביום רביעי 15/3/2023 בשעה 20:00 אערוך כנס זום על מדיניות כלכלית. אדבר על עקרונות כלכליים, מהלכים ממשלתיים, תחזיות ודברים שכדאי לכם לעשות ולא לעשות. יהיה מעניין מאד. לפרקים ושמירת מקום בעלות של 75 שקלים בלבד הקליקו על הכפתור

איך בנק קורס?

נניח שלי יש מיליון שקלים במזומן ולאיל, חברי חסרים מיליון שקלים כדי לרכוש דירה. אילו הייתי מלווה את כספי לאיל הוא היה מוכן לשלם לי ריבית גבוהה ממה שהבנק היה נותן לי על פיקדון ועדיין זו הייתה ריבית נמוכה ממה שישלם על ההלוואה שהיה לוקח מהבנק במקום ממני.

מדוע אם ככה אני מעדיף לשים את כספי בבנק במקום לתת אותו ישירות לאייל? שתי סיבות:

1. אני לא סומך על איל שישלם את חובו. חבר חבר אבל… אין לי מחלקה משפטית שיכולה להתמודד משך שנים בבית משפט עאד שבסוף אוכל לקחת מאיל את דירתו.
2. אני לא בטוח שלא אצטרך את הכסף מתישהו לפני תום 30 שנות ההלוואה שאייל צריך בשביל רכישת הדירה שלו.

כדי לכסות על שני חסרונות אלו נקטו חברות אנושיות שונות בפתרונות שונים. מי שמטייל בעולם השלישי רואה למשל בתים בהם גרות משפחות למרות שהם נראים בנויים למחצה. כל פעם שיש מעט כסף קונים עוד כמה בלוקים ומקדמים את הבניה. כך לא נדרשת הלוואה מצד אחד ולא נאגר כסף החשוף לשוד מצד שני. בחברה היהודית אתיופית נהגה רעיון אחר. הכירו את מנהג הקובה(Cuve) בו חלק מבני העדה משתמשים גם כאן כהון ראשוני לרכישת דירה. איך חוסכים במקום בו אין מוסד בנקאי לשמירת ההון הנצבר ומצד שני אי אפשר להסתירו מתחת למזרון בכפר מפחד שודדים? איך צוברים הון לרכישת פרה?

נניח שבקהילה יש 100 משפחות. אחת לשבוע אוכלים ארוחה גדולה אצל אחת המשפחות. עלות הארוחה היא נניח 10 שקלים למשתתף וכל משתתף משאיר 50 שקלים מתנה למארחים. כלומר המארחים נשארים בסוף הערב עם 50*100 פחות 10*100 = 4,000 שקלים. אלו לא 4,000 שקלים המגיעים מהשמיים. המארחים עצמם הולכים כל שבוע לארוחה ומשאירים 50 שקלים. כלומר משך 99 שבועות משאירים המארחים 50 שקלים בשבוע כל פעם אצל משפחה אחרת וכשמגיע תורם הם גורפים 4,000 שקלים. נראה בלתי כלכלי לשלם 99*50 = 4,950 ולקבל 4000 כעבור שנתיים? החלופה היא כאמור שלעולם לא ייצברו בביטחון 4000 שקלים. בדיוק כמו שאנו מוכנים לשלם עמלות וריביות בעולם שלנו עבור שירותי בנקאות כי החלופה היא שלא נוכל לרכוש דירה.

העובדה שהבנק דורש עלות נמוכה בהרבה מאותם כפריים שיצרו שירותי בנקאות עצמאיים היא הסיבה שאנו יכולים לשלם פחות.

מה בעצם עושה בנק? הוא לוקח את מיליון השקלים ששמתי בחיסכון, חלק קטן מהם משאיר בקופתו ואת כל השאר מלווה לאיל שצריך הלואה. לי הבנק ייתן על החיסכון נניח 4% ריבית(תשואה שלי) ומאיל יגבה הבנק נניח 4.5% ריבית(התשואה של הבנק) והפער של חצי האחוז כפול כמות גדולה של כסף יאפשר את כיסוי הוצאות הבנק בתוספת רווח לבעליו. הרעיון בו אם הפקדתי כסף בבנק, הכסף לא באמת נמצא שם אלא הועבר למישהו אחר הוא רעיון שלאנשים לעתים קשה להתרגל אליו. זה לא אינטואיטיבי שמישהו אמור לשמור על כספי אך השאילו הלאה. אנו מתירים לבנק לעשות זאת משני טעמים:

1. אנו סומכים על הבנק שתמיד כשנרצה את הכסף נקבלו. זה לא באמת משנה לנו אם נקבל את אותו שטר של 100 שקלים שהפקדנו או שטר אחר באותו ערך. במיוחד שכבר כמעט אף פעם לא נפקיד ולא נקבל שטר אלא רק שורות במחשב שלנו.
2. אילו היינו רוצים להשאיר כסף בבנק בלא שיושאל הלאה, זה היה עולה לנו המון כסף. נראה לנו טבעי שהבנק שומר על כספינו ואף משלם לנו לעתים ריבית צנועה. זה מתקיים בגלל שיטת ההשאלה הלאה. החלופה היא כמובן לשכור כספת בבנק ולמלאה בכסף או שווה כסף דוגמת זהב. במצב כזה לא רק שלא נקבל שום תשואה אלא אף נשלם סכום לא מבוטל על שכירת הכספת.

מה קורה אם האמון שלנו נשבר ולו לרגע בכך שהבנק יוכל לספק לנו כסף כשאנו רוצים? מייד נבקש למשוך את הכסף מהבנק. אם גם הרבה אחרים ירגישו אותו דבר וירצו למשוך את הכסף, הבנק לא יוכל לספק בבת אחת את כל הכסף ויפשוט רגל. אחד מתפקידי הבנק המרכזי הוא לדאוג שבנק לא יקרוס רק בגלל דרישה נקודתית לכסף שאין לו בצורה נזילה. בשל כך מאפשר בנק ישראל לבנקים ללוות ממנו כסף בריבית נמוכה בכל עת אבל על כך בפעם אחרת אולי.

איך קרס בנק סיליקון ואלי

בנק זה שהינו אחד מעשרים הבנקים הגדולים בארה"ב התמחה בכל העולם במגזר ההייטק בכלל וחברות הזנק בפרט. הבנק התברג כבנק של חברות ההזנק בגלל דרישות מקלות לגיוס אשראי, קשרים טובים ולעתים במקום ריבית הסכים לקבל מניות בחרות להן הלווה כסף. בכך הפך הבנק למעשה למשקיע הון סיכון. את הכסף שנצבר בקופתו השקיע הבנק באיגרות חוב של ממשלת ארה"ב כסוג של נכס חסר סיכון.

הכל עבד היטב והבנק צמח כל עוד מגזר ההייטק צמח. כל פעם שחברה גייסה הון, פעמים רבות בסיוע הבנקאים המנוסים ורבי הקשרים, היא שמה את הכסף הצבור בבנק שבתורו עשה הלווה אותו הלאה או רכש איגרות חוב ברזרבה שלא הולוותה.

הגיעה שנת 2022 על מלחמותיה ואינפלצתה. הריבית עלתה. גיוסי ההון נפסקו מצד אחד וקווי האשראי (מינוס/אוברדראפט) נכנסו אצל יותר ויותר לקוחות לשימוש מצד שני. לא מדובר על אנשים פרטיים אלא על חברות עם קווי אשראי של עשרות מיליונים. מהצד השני ההון של הבנק שהושקע כאמור באיגרות חוב של ממשלת ארה"ב הוצג בדוחו"ת הכספיים על פי ערך הפדיון של איגרות החוב. ברגע שלקוחות ביקשו למשוך כסף ומצד שני לקוחות אחרים לא הכניסו כסף, הבנק היה צריך להשתמש בהון הצבור, כלומר למכור איגרות חוב. מחיר האיגרות כאמור נפל וברגע שהבנק מכר במחיר הזול יותר, זה דרש התאמה של כל נכסי הבנק למחיר החדש והנמוך משמעותית מה שהקטין עוד יותר את הון הבנק ומשך עוד חברות לדרוש כספן.

חישבו על זה ככה. נניח שהחברה שבבעלותי קנתה שתי דירות בחדרה במיליון שקלים לכל דירה. על פי חוקי החשבונאות יכולה החברה להתייחס לשווי שתי הדירות לפי מחיר רכישתן ולהצהיר על הון של שני מיליון שקלים. אם החברה תיקלע למחסור מזומנים ותמכור את אחת הדירות בחצי מיליון במקום מיליון כי המחירים בשכונה ירדו, מייד תצטרך החברה לשערך מחדש גם את מחיר הדירה שעוד בבעלותה ובמקום להצהיר על הון של מיליון (שני מיליון פחות מיליון) היא תצטרך להצהיר על הון של חצי מיליון. כלומר, נמכרה אחת משתי דירות אבל ההון פחת לא בחצי אלא לרבע מההון המקורי.

כשהשווי של בנק יורד בבת אחת, אנשים נבהלים. הם נותנים פקודת משיכת כסף. זה מבהיל עוד אנשים. כל אחד חושב לעצמו שאם ימשוך אולי יפסיד ריבית אבל אם ישאיר בשעה שאחרים מושכים את כספם אולי יפסיד הרבה יותר מרק את הריבית. משיכה במהירות גדולה יותר ממה שהבנק מצליח למכור נכסים כדי לכסות את המשיכות מביאה בסופו של דבר לקריסתו.

שיעור ראשון – והעיקר לא לפחד כלל

ישראלים רבים מסתובבים בעולם עם תחושה שמדינתם אינה אחת המדינות המובילות בעולם כמעט בכל תחום. כתבתי על זה בעבר יותר מפעם אחת. לישראלים הגרים במדינה המאויימת במגוון איומים יש סיבות טובות לחיות בחשש. באופן כללי פחדים זה דבר שקל להפעיל דרכו אנשים. כך קמפיין שהחל כהוצאת כספים כתוצאה מחשש הפך לקמפיין הוצאת כספים כדי להמחיש נקודה פוליטית. ראשית איני נגד הוצאת כספים מהמדינה. המלצתי לא פעם להשקיע בקרנות מחקות מדד SP500 (חמש מאות החברות הרווחיות והגדולות בארה"ב). המשמעות היא "הוצאת כספים". אבל… ההבדל בין ביצוע פעולה כלכלית שלדעתך תגדיל את הרווחה של פשפחתך לפעולה שאתה מבצע מתוך פחד הוא שפחד גורם פעמים רבות לראייה בינארית של המציאות. טובים מולר רעים. אור מול חושך. קריסה מול צמיחה. שוחחתי עם מישהו שדיבר על רצונו להוציא את כספו לחשבון בחו"ל כי הממשלה פה עלולה לדעתו לקחת את כל כספו. שאלתי אותו כמה הוא קרא ולמד על מדינת היעד בה הוא רוצה לשים את כספו? מהיכן הביטחון שיש לו שתהליכים חברתיים מסויימים הינם ייחודיים לישראל ולא יקרו במקום אחר? מקום בו הוא יהיה זר ולכן חשוף הרבה יותר? נניח שהייתי שואל באיזו מדינה עדיף להשקיע?

1. מדינה שמשך שנים מקטינה בהתמדה את החוב הלאומי שלה. האי שיוויון הולך ויורד, העוני הולך ויורד, תוחלת החיים הולכת ועולה, מאז שנות השמונים לא קרס בה בנק משמעותי.
2. מדינה שהחוב הלאומי הולך ועולה וכל כמה שנים מגיע לקו האדום המסכן אותה בפשיטת רגל עד שמזיזים שוב ושוב את הקו האדום, תוחלת החיים נמוכה בחמש שנים ובמגמת ירידה, האי שיוויון בה עולה, מאז 2008 ראינו מספר קריסות בנקים משמעותיות.

לרבים קשה לקבל את זה שמדינה 1 היא ישראל ומדינה 2 היא ארה"ב.

בהקשר זה כדאי לציין את אחד מאנשי המחאה שהחזיק כמאה מיליון שקלים של חברתו בבנק הקורס. בשונה מאחרים שמשכו את הכסף כשעוד ניתן היה, אותו מנכ"ל חשב שזה יהווה סוג של הודעה בכישלון והשאיר את הכסף שאולי יחזור ואולי לא. לדברי מקורבים זהו מחיר "ששווה לשלם" תמורת סולידריות(עם מי?). משקיעים בחברה מתכוונים לתבוע את המנכ"ל כי על פי החוק מנהל אמור לדאוג לטובת החברה ולא בטוח שבית משפט יראה בשימוש בכספי החברה בצורה כזו כפעולה לטובת החברה. השיעור הנוסף כאן הוא לא לתת לאגו לנהל אותך.

שיעור שני – חשיבות הרשת

פורסם שהישראלים נפגעו מקריסת הבנק הרבה פחות מאחרים. רשתות הווטצאפ אל הישראלים החלו להעביר את החדשות על הקשיים של הבנק ועל הצורך למשוך כספים הרבה לפני האחרים. הישראלים גם פעלו במהירות רבה הרבה יותר. כך פורסם שרוב החברות הישראליות משכו את הכסף ונפגעו יחסית מעט בשעה שהבריטים כלל לא היו מודעים לבעיות בבנק בשעה שמשיכת הכספים נחסמה. אישית למרות שאני לא חושב שמישהו היה מגדיר אותי כחברותי במיוחד, אני משקיע לא מעט כדי להישאר מרושת ומחובר לעמיתים אחרים למקצוע. אין גבול לתועלת ההדדית שאפשר לקבל. לא משנה באיזה תחום את עוסקת אני ממליץ על חברות בארגונים מקצועיים, כנסים מקצועיים וקריאת ספרים בתחום. תמיד יש מה ללמוד.

שיעור שלישי – לא לעולם חוסן

"לעולם ישליש אדם את מעותיו שליש בקרקע(השקעה) ושליש בפרקמטיא(עסק) ושליש תחת ידו(קרן חירום)" / תלמוד בבלי  בבא מציעא · מב א.

מסתבר שחברות הזנק רבות לא פתחו כלל חשבון בנק בישראל או חשבון בבנק אחר פרט לסיליקון ואלי. בשעה שהיו צריכים למשוך את הכסף בנוהל חירום כפי שנכתב מעלה, לא היה להם לאן להעביר הכסף. אני חושב שניהול אחראי מחייב לחשוב גם על אירועי חירום. זה לא חייב להיות קריסה של הבנק זו יכולה להיות סתם תקלת מחשב או דברים אחרים. עסק שבגלל תקלה מסוג כלשהו בבנק לא יכול לשלם משכורות או תשלומים לספקים נמצא בבעיה. חשבון בנק נוסף אינו דבר יקר ויתירות המערכת הכלכלית של חברה מחייבת זאת מגודל מסוים של אותה חברה ומעלה.

שיעור רביעי – שימו לב ממי אתם מקבלים עצות

הרשתות למינהן כולל אמצעי התקשורת המסורתיים מכוונים ליצירת פחד. פחד מדביק אותנו למסך. לכן ידיעות מפחידות תמיד יובלטו יותר. לכך אפשר להוסיף פעמים רבות גם גורמים בעלי עניין כזה או אחר שאולי אינו העניין שלכם. כך למשל במחאת ההייטקיסטים להוצאת כספים מישראל עקב החשש ש… היה פעיל מאד אחד המנהלים בסניף הישראלי של הבנק הקורס. אין לי עניין בשיימינג ולכן איני כותב שמות. איני בוחן כליות ולב ואיני יודע על מה חשב אותו מנהל. ברור שהבנק שהוא ניהל הרויח מכך שאנשים וחברות רצו להוציא כסף מישראל. ברור שכשפעולה מסויימת גורמת לך לרווח אז גם אם אתה הישר שבאנשים, התת מודע עלול לשחק בך ולגרום לך לעודד אחרים לעשות מעשים שאינם בהכרח לטובתם. האחריות של כל אחד היא לבחון את הפחדים שמנסים לנטוע בו. למשל אם אתה רואה פוסט שאומר שהממשלה עלולה לאסור הוצאת כספים שאל עצמך שתי שאלות:
1. מה הלו"ז? הרי לחוקק חוק לוקח שבועות ושלוש קריאות בכנסת וכו'. להוציא כסף אפשר מעכשיו לעכשיו פחות או יותר. מהי העלות של הוצאת הכסף אם לא יקרה מה שאת חוששת שיקרה?

2. מה המוטיבציה? חזרה לשנות השבעים בהן באמת היה אסור להוציא כסף מהמדינה תביא לקריסת הכלכלה. איזה אינטרס יכול להיות לממשלה כלשהי לעשות מהלך כזה?

שיעור חמישי – להיות טובים בשגרה (כמעט) כמו בחירום

עם פרסום הקשיים של הבנק האמריקאי פתחו הבנקים הישראלים כולל שלוחותיהם בארה"ב במבצע חירום בו הם פתחו חשבונות לחברות ההייטק בהליך מזורז כדי שיוכלו להעביר כספים מהבנק הכושל.

השאלה הברורה היא מדוע בשגרה הבנקים נראים כמאד מאד בלתי יעילים. לו ניתן היה לפתוח חשבון חברה ביום אחד אולי מלכתחילה חלק מחברות אלו היו פותחות חשבון גם בבנק ישראלי ולא מסתפקות בחשבון בבנק זר. כשהחלטתי להפוך מעוסק מורשה לחברה בע"מ פניתי באופן טבעי לבנק שלי כדי לפתוח חשבון חברה. הבנק שמח מאד על הרחבת העסק ועל חשבון נוסף ממנו ייגבו עמלות. השמחה לא ממש תורגמה למעשים בפועל. פתיחת חשבון חברה לקחה לי כחודשיים(!) בסיוע רואה חשבון ועו"ד. אני מבין את המורכבות הגדולה יותר של חשבון חברה אז איני מצפה שזה יקרה תוך יום כמו בחירום אבל הפער בן יום אחד לבין חודשיים של לך תבוא עם מסמך כזה ומסמך אחר הינו פער בלתי סביר.

אתמול הייתי בחתימות משכנתה עם לקוחות בסניף של אחד הבנקים הגדולים בפרדס־חנה. אני אוהב להקדים לפגישות ובזמן שחיכיתי שמעתי את השיחה המוזרה הבאה:

אשה מבוגרת, יעל שם מומצא: שלום, אתמול נבלע לי הכרטיס אשראי בסניף אחר שלכם ואמרו לי לבוא לכאן לקבל את הכרטיס.

בנקאית: אין בעיה. מלאי בבקשה את הטופס הזה ותוך 21 ימי עבודה תוכלי לבוא לקבל את הכרטיס.

יעל: 21 ימים? מה אעשה בנתיים? איך אקנה אוכל?

בנקאית: אני מצטערת ככה זה לוקח. אם תרצי אזמין במקום זה כרטיס חדש שיהיה כאן תוך 4 ימי עבודה.

יעל: אבל עוד רגע ערב חג. אפשר להוציא מזומנים כדי שאוכל להתארגן בנתיים?

בנקאית: אין לנו בסניף קופות. אם את רוצה מזומן תצטרכי לנסוע לחדרה ולהוציא משם.

יעל: בדמעות. אני כבר חמישים שנים לקוחה שלכם. איך אסע לחדרה באוטובוס בלי כסף?

זה המשיך ככה עוד קצת כשגם הבנקאית וגם הלקוחה במצוקה הולכת ועולה. לבסוף נמצא פתרון וניתן ללקוחה כרטיס נטען של הבנק (כמו גיפט־כארד) ואליו נטענו 6000 שקלים.

מאוחר יותר נזכרתי ולצערי לא בזמן אמת כי אז הייתי יכול להתערב שלאותו בנק יש אפשרות להוציא כסף מהכספומט ללא כרטיס מגנטי(אישור משיכה על ידי קוד המגיע בסמס). איכשהו זה היה נראה כאילו המערכת אינה בצד של הלקוחה או הבנקאית.

המערכת הבנקאית צריכה שדרוג משמעותי. בתחום המשכנתאות כבר נפתח פער בין בנק המחתים על 4 דפים עבור משכנתא לבין בנק שעוד מחתים על 50 וכו'. הבנק שמצליח להחתים על פחות דפים בפחות זמן לא רק נותן שירות טוב יותר אלא גם מקטין ההוצאות שלו ומתייעל ולכן לא רק יכניס יותר אלא גם יוציא פחות – ירוויח יותר.

שיעור שישי – הנוצץ לא תמיד זהב ומושחר לא תמיד שחור

יש לי הרבה ביקורת על בנקים ובנקאים. בעבר דימיתי את שיטת שיווק האשראי לסחר בסמים. כשהייתי בהנהלת התאחדות יועצי המשכנתאות התמודדתי מול נציגי הבנקים בועדות הכנסת וראיתי שלעתים אינם מדייקים בעובדות אם להיות עדין, עושים מניפולציות ומשתמשים בהפחדות כדי להשיג מטרות עסקיות.

אחרי שכל זה נאמר אפשר לומר שגם קמפיינים הפוכים, קמפיינים של השחרה, השמצה ומחשבה שיש מול הציבור בנקאים שהינם מכוחות רשע כאלו היא מחשבה שגויה ומזיקה. בעולם הרחב קל יותר לראות את המקורות של דעות כאלו כשיש קו ברור בין הבנקאים-הרוטשילדים-או פשוט היהודים. בישראל באופן טבעי הממד האנטישמי בהתייחסות לבנקאים אינו קיים אבל עדיין מייחסים להם לעתים קרובות כוונות רעות למעלה מהצורך. עשר שנים הייתי בנקאי. לא פגשתי בשנים אלו אפילו אחד או אחת שלא רצו בסופו של דבר את טובת הלקוחות שלהם. לא ניתן כמעט להקים עסק, לקנות דירה או המון פעולות אחרות ללא בנקים. אותם אלו שמתלוננים על ריבית גבוהה בהלוואה מתלוננים אפילו יותר כשלא מסכימים לאשר להם הלוואה. אותם אלו שמתלוננים שאין ריבית זכות בעו"ש לא טורחים לבצע פעולה של דקותיים כדי להעביר את הכסף לפיקדון ולא טרחו לעבור לבנק שכן נתן ריבית על כסף בעו"ש. לא בכדי אותו בנק, איגוד, סגר בסוף את שעריו.

הצעות של פוליטיקאים כמו מניעת עליית ריבית על משכנתאות הינן הצעות מזיקות הרבה הרבה יותר מעצם עליית הריבית. יכול להיות שבוחרים שהריבית שהתשלום החודשי עלה להם בנניח 1000 שקלים לחודש ישמחו בהתחלה מחוק כזה. מהר מאד הם יבינו ששמחתם הייתה לא במקומה. אם יהיו יותר מגבלות על מכירת משכנתאות לדירה ראשונה אז הבנקים יעדיפו מכירת משכנאות לשדרוג דיור במקום לדירה ראשונה. אם תהיה מגבלה על העלאה עתידית של ריבית אז הבנקים ימכרו את המשכנתאות מלכתחילה במחיר גבוה יותר. והכי חשוב, בסופו של דבר אם על ההתחייבויות(פקדונות ואיגרות חוב שהנפיק) הבנק נדרש לשלם יותר בשעה שעל האשראי הוא לא יכול לגבות יותר, הבנק עלול לקרוס. מצב כזה רע לכולם כולל למשלמי המסים שכלל לא היו לקוחות הבנק אבל הכסף שאמור לשלם את שכרם או הפנסיה שלהם התפוגגו. בכל פעם שאתם שומעים מישהו מדבר על דרך של השחרת גוף או אדם אחר, שימו לב שככל הנראה טיעוניו לא מחזיקים מים. אחד המאמרים הנקראים ביותר שלי היה בנושא זה – הנבל ככלי לשליטה תודעתית. הרבה מהמגבלות של בנקים ישראלים כמו שמרנות והליכה על בטוח הם אלו שדחפו הייטקיסטים לבנקים בחו"ל והם אלו שבגללם חלק מאותם בנקים מתוחכמים כעת נסגרים.

שיעור שביעי – ייכתב בהמשך…

בגדול, משך שנים מספרים שהפתרון לכל חוליי המערכת הבנקאית הוא ביטקוין. בפועל, כשהכל היה בסדר במערכת הבנקאית הביטקוין היה בשער גבוה וגם קיבל המון כתבות ויחסי ציבור באופן כללי. דוקא עכשיו בשעה שבנקים קורסים אנשים וחברות יאבדו או שלא יאבדו כספם היה מצופה שנראה המון כתבות והמלצות לברוח אל ביטקוין. זה לא קורה וגם שער הקניה של ביטקוין לא משקף כלל את הטלטלה במערכת הכלכלית. על המשמעות אכתוב בעתיד.