תובנות להצלחה עסקית: מרק אסטה

ניס הינה בירת מה שקרוי הריביירה הצרפתית. השם Nice הוא שם נחמד אך לא זה מקורו. העיר נוסדה על ידי היוונים ונקראת על שם אלת הניצחון ניקה. במאמר מוסגר, זו אחת האלות האהובות ביותר על הבת שלי. עד 1860 העיר הייתה בשליטה איטלקית וגם היום תושביה מחזיקים בשילוב של תרבות צרפתית ואיטלקית. העיר מלאה עצי זית זכר ליוונים ועושה רושם שתושביה מעדיפים פסטה ופיצה על פני כל דבר אחר.

בחזרה לכנס…

הכנס נמשך יומיים וחצי והועבר ברובו על ידי מרק אסטה (Marc Accetta). אסטה העביר את הכנס באופן שלא ראיתי אף מרצה אחר מעביר. כל קטע במהלך היומיים וחצי הועבר כאשר הוא מגלם דמות אחרת באופן תיאטרלי מלא (תפאורה, תלבושות, סגנון דיבור ומבטא וכו'). לדבריו תוכן המלווה ברגש עובר טוב יותר. ולכן כאשר הוא מדבר על הדברים שכדאי לעשות לפני המוות הוא עושה זאת כשכל הבמה מעוצבת כחדר בית חולים והוא מדבר מתוך מיטת חולה. כאשר הוא מדבר על אומץ הוא עושה זאת פעם אחת ככבאי מול בניין בוער (אפשר היה להרגיש את החום של האש האמתית מהבמה) ופעם שניה כלוחם בכוחות המיוחדים. וכך הלאה.

אם אתם מתעניינים בתובנות מהמנטורים הגדולים, יש לי מאמר תובנות גם מכנס של טוני רובינס, וגם חוברת של תשע תובנות כלכליות משנות חיים:

שלושת מפתחות ההצלחה הראשונים לעצמאי ולשכיר שרוצה להתקדם:

שים לב

Pay attention – היה עירני. שים לב מה קורה סביבך.

התרגש

Get excited – התרגש. זה לא בלתי חוקי להיות מרוצה, להתרגש ולשמוח. זה אפילו יקדם אותך. אנשים אולי ילגלגו עליך אבל בסוף הם מתמגנטים יותר לאנשים שטוב להם. כדאי לשים לב שהתרגשות ופחד אלו שני רגשות אשר פעמים רבות מתחלפים אצלינו. אנו מתרגשים לקראת עבודה חדשה אך חוששים מראיון העבודה. יש לנו שיחת מכירה עם לקוח גדול וזה מעורר בנו פחד לצד ההתרגשות. הכנה נכונה לפני פעולות משמעותיות או לקראת פעולות משמעותיות תאפשר לנו להיות יותר במצב של התרגשות המעודד צמיחה ופחות במצב של פחד המדכא צמיחה.

כדאי לשים לב להתמקדות שלנו בשלילי. חישבו כמה פעמים הקדשתם זמן לכתוב מכתב תלונה לעומת הזמן שהקדשתם למכתבי תודה. שחרור הפחד והפיכתו לתקווה והתרגשות יגרמו לכך שבסבירות גבוהה יותר יתממשו הדברים הטובים.

אל תפסיק

Never quit וכמובן אל תפסיק לנסות. זה נראה כלל מוזר. מה זאת אומרת אל תפסיק? העניין הוא שאנשים רבים מחליטים שזה לא מתאים להם מוקדם מידי.  חישבו על מישהו שעושה תואר ראשון של שלוש שנים או אפילו תואר ברפואה משך 7 שנים (כדי להיות רופא ברמה הבסיסית ביותר). לעומתם בעלי עסק רבים נשברים אחרי שנה-שנתיים שבהן לא הקדישו אפילו יום אחד כדי  ללמוד איך לנהל עסק.

אני פוגש הרבה בעלי מקצועות חופשיים: מהנדסים, רואי חשבון, עורכי דין רופאים ואחרים אשר עברו בדיוק את התהליך הזה של מחשבה:  בעל החברה בה אני עובד גובה עלי שירותי יותר מפי שניים ממה שהוא משלם לי. אפתח משרד לבד, אגבה מחיר נמוך יותר ועדיין אקבל הרבה יותר. אותם עורכי דין (כדוגמה) שמים לב אחרי שנה שלהיות עורך דין ולנהל משרד עורכי דין זה מקצוע שונה לגמרי ואף אחד באקדמיה משך שלושת השנים שהם למדו על חוקי מדינת ישראל לא לימד אותם את חוקי החיים. אז אם רק אחד מהקוראים ישתכנע מ Never quit גם את למד איך לנהל עסק לפני או לכל הפחות במקביל לניהול העסק, הנסיעה שלי וכתיבת מאמר זה היו שווים.

שכיר רגיל לעבוד משך חודש ובסופו לקבל שכר. לאחר מכן לעבוד עוד חודש ועוד זכר וחוזר חלילה. לבעל עסק יש מודל הכנסות שונה לגמרי. הוא עובד לעתים משך תקופה ארוכה ללא הכנסות כלל ולעתים אפילו מוציא מכיסו כסף וכל זאת כדי שבהמשך יוכל להרוויח יותר. זה בולט כמובן אצל חקלאי שעובד שנה שלמה בשביל יבול של כמה חודשים אשר אמור להחזיק אותו שנה שלמה בה הוא מעבד את האדמה בשביל העונה הבאה.

הדימוי החזיר אותי לימיי בקיבוץ אשר מתפרנס מחקלאות. אבל זה יכול להיות נכון גם לכל עסק אחר אשר יש לו נניח הכנסה X והוא צריך לשקול השקעה אשר בתקווה (ורק בתקווה) תביא לו הכנסה נוספת.

לאחרנה השקעתי למשל כמה אלפי שקלים ביצירה של קורס בנושא השקעה בנדל"ן. אף אחד לא מבטיח לי שהוצאות אלו יכוסו אך מצד שני יש באן גם פוטנציאל שהן יכוסו פי 10 או פי 100. כך למשל כשהייתי צריך להשקיע כ- 50,000 שקלים בהוצאת הספר שלי אמרו לי רבים שהשקעה זו לא תוחזר לעולם. "מספרים לא מרוויחים".

לדעתי האישית ההכנסות שנוצרו אצלי בזכות הספר הינן מעל פי עשר עלותו. בשנים בהם עבדתי בתור שכיר השתוממתי למראה חברים למקום העבודה שהפריע להם נורא שהמעסיק שלהם אינו רוכש חפיץ (גאדג'ט) כזה או אחר שיוכל לסייע להם אבל לא עלה בדעתם לרכוש בעצמם. דוגמה זכורה לי היא למשל קליקר – משהו שאתה מחזיק ביד ויכול להעביר שקפים של מצגת באופן אלחוטי. עלותו כ- 200 שקלים ואם יהיה לך אותו ייתכן והמצגות שלך יהיו טובות יותר, תמכור יותר, תרוויח יותר (כשכיר) ועדיין יש כאלו שלא יעשו זאת. מחיר הקליקר הוא כ- 200 שקלים.

בהקשר זה הוצגה שאלה:

מה עדיף, לקבל 1,000 שקלים במזומן או אגורה אחת אשר תוכפל בכל יום שעובר משך 30 ימים. התחלתי לחשב כבר במהלך ההרצאה:

אז כן, לומר לאשתך כי לא נוכל לצאת לנופש החודש כי סירבתי לקבל את ה- 1,000 שקלים במזומן זה מבאס. זו יכולה אפילו להיות סיבה בגלל אסכים לקבל את האלף שקלים במקום אגורה. אולי אפילו חבר או הורה יאמרו לך. מה אתה טמבל? לקבל אגורה במקום 1,000 שקלים?

ובכן אגורה המכפילה עצמה כל יום משך 30 ימים תניב לך….

עשרה מיליון שקלים (!) – או דולר, לא ממש משנה.

בחיים הדברים אינם כה מובהקים אבל מה שברור הוא שאם תקטין הוצאות שוטפות ותגדיל השקעה (בעסק שלך או בעסק של מישהו אחר דרך שוק המניות או בנכס נדל"ן וכו') בעתיד יהיה לך הרבה יותר. אם יש לכם עסק זיכרו זאת לפעם הבאה בה תחשבו שאין לכם מספיק כסף לקמפיין או לקורס שיקנה לכם מיומנות חדשה.

איני יכול להרשות זאת לעצמי

ברגע שהחלטת שאינך יכול להרשות לעצמך משהו נסגר הדיון. לאט לאט אתה מצמצם את הרצונות שלך. אם במקום לומר איני יכול להרשות לעצמי היית אומר לעצמך מה אני צריך לעשות כדי שזה יתאפשר אז יש כאן פתיחת דיון במקום סגירת דיון. ייתכן ובהחלט תוכל להגיע לתכנית אשר תאפשר לך את אותו דבר.  נניח שאני רוצה להחליף מכונית וזה עולה 60,000 שקלים ואני "לא יכול להרשות לעצמי יגרום לי להתבאס תקופה נוספת עם האוטו הישן ואז כנראה לקחת הלוואה כדי לממן את ההחלפה וכך לשלם הרבה יותר מאשר 60,000 שקלים אותם "לא יכולתי להרשות לעצמי". לעומת זאת אם אחשב כמה צריך לשים בצד כדי להגיע ל- 60,000 שקלים אגלה שמדובר על כ- 1,140   שקלים בחודש (בתשואה של 5%). עכשיו צריך לברר במשפחה מה צריך לעשות כדי לשים בצד 1,140 שקלים או לחילופין האם אנו באמת צריכים רכב ב- 60,000 שקלים. אותו דבר בדיוק בניהול עסק מלבד כמובן העניין שהשקעה מסוימת יכולה גם להגדיל הכנסות בניגוד כמובן לרכב.

דיסקרטיות

כאשר אתה בוגד באמון של מישהו אשר חלק איתך מידע ואתה מעביר אותו למישהו אחר. אתה פוגע בעצמך פעמיים. פעם ראשונה בגלל הסיכוי שמי שבאמונו בגדת יידע מזה בעתיד ופעם שניה בגלל שזה שאיתו דיברת גילה עליך באותו רגע שאתה אחד שאי אפשר לסמוך עליו.

כלומר לא רק שמעמדך לא השתפר בעיניו בגלל שהבאת לו מידע "עסיסי" כזה או אחר אלא שמאותו רגע הוא יידע לא לשתף אותך בעצמו בשום דבר ואוילי אפילו יתרחק ממך באופו כללי. אישית אני מקפיד לא לדבר על לקוחות שלי. גם כאשר אני חולק עם מישהו את העובדה שידוען כזה או אחר היה לקוח שלי זה רק לאחר קבלת אישור מפורש או לאחר שאני יודע שאותו ידוען בעצמו פרסם את עובדת היותו לקוח שלי כמו למשל כאן :

האם בסוף החיים תצטערו שאין לכם מכונית או בית גדולים יותר? שלא עבדתם מספיק שעות? ככל הנראה דברים אחרים יעסיקו אתכם כאשר תגיעו לסוף התוואי ותצטרכו לנעול בשקט את חייכם. אם כך, השקיעו במה שחשוב. לרוב האנשים זה למשל הילדים שלהם. אתם יכולים כבר היום להעביר להם חלק מהערכים שלמעלה או פשוט להיות איתם יותר כדי שאתם והם תהיו אנשים טובים יותר.

בהקשר זה משהו ששמעתי דוקא מחברי (היי גיא) בקהל – התנהג כאילו מה שאתה עושה עכשיו יהיה מחר כותרת ראשית בעיתון. האם עדיין היית עושה זאת?

הסמינר לעיל היה חלק מהשתתפותי בחברה להתקדמות אישית ועסקית בה אני חבר יחד עם אנשים טובים מהארץ וחו"ל. אם זה מעניין אותך, אפשר לכתוב אלי rimon@effm.co.il.