קופת גמל להשקעה או השקעה עצמאית?

אנשים המצליחים לייצר עודף בין הכנסות והוצאות שוטפות(כל הכבוד) מתלבטים פעמים רבות בין שתי חלופות השקעה בשוק ההון: השקעה עצמאית וקופת גמל להשקעה. במאמר זה אנסה לתת נימוקים כמותיים ואיכותיים לכל חלופה עם המלצה מתי כל אחת מהן מתאימה. לא אסתפק באמירות כלליות כמו יתרון חיסכון המס מתגמד לעומת דמי הניהול או מחקרים מראים ש… אלא אשתדל ואני מקווה להצליח להציג את הדברים בצורה ברורה ובמינימום נפנופי ידיים.

את ההשקעות הראשונות בבורסה עושים בדרך כלל עבורנו עם מינימום התערבות שלנו. זה יכול להיות הסבים או ההורים שפתחו לנו חיסכון כזה או אחר, המדינה שפתחה לנו חיסכון לכל ילד(על פי הנחיות הורינו), מקום העבודה שפתח לנו קרן פנסיה ו/או קרן השתלמות. עם ההתבגרות והתבססות שלנו אנו אמורים להיות במצב שגם לנו מתחילים להיאסף. כשזה קורה עולה השאלה איך לבצע השקעה זו? אסקור תחילה את שלושת המוצרים דרכם אפשר להשקיע כספים בבורסה. אם אתם עצמאים אתם יכולים להשקיע גם דרך קרן השתלמות שהשקעה בה עד התקרה היא העדיפה. אם אתם כמוני שכירים(בחברה בבעלותי) וגם עצמאים, תקרת ההפקדה שלכם לקרן השתלמות פחות או יותר כפולה.

קופת גמל להשקעה

קופת גמל להשקעה היא מכשיר פיננסי המאפשר לכל אחד להשקיע כספים בשוק ההון לטווח קצר או ארוך. בקופת גמל להשקעה יש יתרון של אפשרות להימנע מתשלום מס רווחי הון אם לא נמשוך את הכסף שהושקע בקופה עד גיל 60 ואז נמשוך אותו כקצבה חודשית(בניגוד לסכום חד פעמי). את הכספים שאנו מפקידים לקופה משקיע מנהל הקופה עבורנו על פי שיקול דעתו בהתאם למדיניות השקעה שאנו בוחרים: הכל במניות/הכל באיגרות חוב/כל חלוקה אחרת ביניהם ואפשרויות נוספות. בתמורה לניהול ההשקעות עבורנו גובה קופת הגמל דמי ניהול. דמי הניהול בקופה מנייתית הם סביב 0.6% וכמובן שנתונים למשא ומתן. דוגמאות לדמי ניהול בכמה קרנות:

0.6% נשמע לנו מעט מאד. אנו רגילים לחשוב על מספרים כמו שהם ולא לפי התוצאה הסופית של מה שהם מסמלים. בפועל אם יש לנו בקופה 100,000 שקלים אז מדובר על 600 שקלים. לא נראה כסכום גדול אבל צריך לזכור ש- 600 שקלים אלו אינו נזק חד פעמי אלא גם כל הריבית דריבית שהיו יכולים להניב 600 שקלים אלו(וסכום גדול יותר בכל שנה שעוברת) יורדים לטמיון. בהמשך חישוב מלא ולדעתי שומט לסתות.

פוליסת חיסכון

דומה בחלק גדול מהדברים לקופת גמל להשקעה אך עם כמה הבדלים שהופכים מוצר זה לגרוע יותר. דמי הניהול גבוהים יותר ואין אף פעם פטור ממס רווחי הון. בשונה מקופת גמל להשקעה אין תקרת הפקדה שנתית למוצר זה לכן למי שבוחרת בשקעה דרך מוצר השקעה מובנה, עדיף למצות את התקרה להפקדה בקופת גמל ורק אחר כך להפקיד כספים לפוליסת חיסכון. בשנת 2026 תקרת ההפקדה לקופת גמל להשקעה היא כ- 170,000 שקלים לזוג או מחצית מכך ליחיד.

השקעה עצמית במדד מניות/אג"ח מפוזרים באמצעות בית השקעות

השקעה עצמית היא למעשה פתיחת חשבון מסחר בבית השקעות. אפשר גם דרך הבנק אבל זה יקר יותר ולא מומלץ. באמצעות החשבון שתפתחו תוכל להשקיע סכום חד פעמי או סכום חודשי קבוע. האחריות לניהול ההשקעה עליכם אבל העניין לא מורכב. אפשר לראות הדגמה בסרטון שהכנתי פעם על הנושא.

באיזה מוצר כדאי לבחור?

לא לכולם מתאים אותו מוצר. לאנשים שונים מתאימים מוצרים שונים. יש אנשים שאוהבים למשל את הנוחות של קופת גמל להשקעה. את העובדה שיש סוכן ביטוח(מכירות) שנותן להם שירות. העניין הוא שאנשים אלו פעמים רבות לא ערים למחיר הכלכלי של בחירה זו. נניח שאני מתלבט בין שטיפת רכב בעצמי באמצעות דלי וסמרטוט לעומת הליכה למכון שטיפה. ההחלטה פשוטה. שעה שלי לעומת נניח 100 שקלים למכון שטיפה יחד עם הקפה. אחד יחליט ככה, אחרת תחליט באופן שונה. הכל טוב. עכשיו נדמיין מכון שטיפה שלא מפרסם מחירון שטיפה אלא אומר לנו אני גובה 0.3% משווי הרכב שלך ואני גובה את זה בעוד שנה מתוך הפנסיה שלך כך שכלל לא תשים לב שזה ירד. האם יותר אנשים יבחרו במקרה כזה להימנע משטיפה עצמית לעומת שטיפה במכון? ניחוש שלי שכן. דמי הניהול נראים כדבר כמעט בלתי מוחשי ולכן אנשים פעמים רבות מתעלמים ממנו. במיוחד כשמצד אחד יש שני דמי ניהול ומצד שני הבטחה לפטור כזה או אחר ממס ומי אוהב לשלם מסים?(מי שאוהב להרוויח).

קופת גמל להשקעה ופוליסות חיסכון הינם מוצרים נוחים יותר. יש איש מכירות(סוכן ביטוח) הפותח עבורכם את החשבון ומנחה אתכם איך לבצע את ההפקדות ואיזה מסלול כדאי לדעתו לבחור. בעבר היה יתרון גדול בפוליסות החיסכון וקופות הגמל בכך שהן איפשרו אוטמציה של הפקדה חודשית. כיום גם בחשבון עצמאי ניתן להפקיד סכום חודשי קבוע באופן אוטומטי לחלוטין ולכן יתרון זה נמחק.

השוואה כלכלית בין קופת גמל להשקעה לבין חשבון מסחר עצמאי

מצד אחד דמי ניהול גבוהים והטבת מס מצד שני דמי ניהול נמוכים וללא הטבת מס. מה עדיף?

אמל"ק: השקעה עצמאית. אפשר להפסיק לקרוא אלא אם רוצים את החישוב המלא.

ראשית, מהטבת המס לא נהנה כמעט אף אחד כי מעטים מאד מחזיקים את קופת הגמל עד לפרישה ואז מושכים ממנה קצבה פטורה ממס. על פי נתונים שפרסמה רשות שוק ההון 4 אנשים מתוך 10,000 בלבד ייהנו מהטבת המס של קופות הגמל. נעזוב נתון זה כי זה שמישהו אחר לא מנצל את הטבת המס לא אומר שאת לא תנצלי הטבה זו.

לצורך פישוט הבדיקה השוויתי הפקדה חד פעמית של 100,000 שקלים בתיק השקעות מנוהל לשלושים שנה עם דמי ניהול של 15 שקלים לחודש ודמי ניהול של הקרן מחקה מדד בסך 0.07% כפי שגובה הקרן עליה המלצתי למעלה(קרן אירית מחקה מדד SP500).

בקופת הגמל לקחתי דמי ניהול 0.6%. התעלמתי מעלויות נוספות שהחברות גובות לעתים כדי לא לסבך יותר מידי.

האינפלציה החזויה היא 2% והבדיקה נעשתה על פני 30 שנה.

בקופת גמל צברנו על בסיס הנחות אלו כ- 600,000 שקלים(לאחר דמי ניהול):

בהשקעה עצמית צברנו לאחר דמי ניהול כמעט 100,000 שקלים יותר:

אוקיי, צברנו יותר כסף בהשקעה עצמית אבל עכשיו כשנרצה להשתמש בו נשלם מס. טעות נפוצה היא להסתכל על סך הרווח בהשקעה עצמית: 580,000 שקלים. להוריד ממנו 25% מס: 145,000 מס ואז לומר שמה שיש לנו בפועל זה 681,000 פחות 145,000 = 536,000 ואז לומר שהחלופה הפטורה ממס עדיפה. בחישוב זה יש שתי שגיאות:

1. הוא מחושב לפי רווח נומינלי ולא רווח ריאלי(כלומר רווח בניכוי ההצמדה לאינפלציה). אם נניח אינפלציה של 2% בשנה אז ההשקעה הריאלית כעבור 30 שנה היא ‎100,000 × 1.02³⁰ = 181,136 לפיכך הרווח החייב במס הוא ‎681,604 − 181,136 = 500,468 שקל והמס כרבע מהרווח הוא כעת 125,117 בלבד כלומר הצבירה לאחר מס היא 556,487 שקלים. מספר זה עדיין נמוך מעט מאשר הצבירה בקופת הגמל מה שמביא אותנו לשגיאה השניה.
2. כדי להנות מהפטור ממס רווחי הון בקופת הגמל עלינו למשוך את הכסף כקצבה-סכום חודשי קבוע. אם זה אופן המשיכה שאנו רוצים להשוות אז גם בהשקעה העצמית אין כל היגיון למכור את כל התיק ביום הפרישה ולשלם בבת אחת את כל המס על סך הרווח שלנו אלא לחילופין למכור בכל חודש חלק קטן מהתיק ולשלם מס רק על החלק הקטן בשעה ששאר התיק ממשיך לצבור תשואה מבלי לשלם מס.

מה יותר הרבה קצבה פטורה מ- 597,000 או קצבה חייבת מ- 681,000(עיגלתי שני הסכומים)

זה הזמן להכיר מושג חשוב חדש המקדם. כשרוצים לדעת מהי הקצבה שתוענק לנו עקב צבירה של X שקלים משתמשים במונח "המקדם" שזה למעשה במילים בוטות מספר החודשים שחברת הביטוח מעריכה על סמך הכרותה איתנו או מדוייק לומר עם אנשים דומים לנו שנחיה מעבר לגיל הפרישה. הקצבה החודשית תורכב מהסכום שצברנו חלקי המקדם. למשל הניסיון מלמד שנשים חיות יותר שנים מגברים ולכן המקדם שלהן גבוה יותר והקצבה נמוכה יותר עבור סכום צבירה זהה. בכדי לא להעמיס יותר מידי ניקח מקדם של 200 כלומר הקצבה החודשית שיניבו ה- 597,000 שצברנו היא סכום זה חלקי 200 כלומר קצבה של 2987 שקלים.

נבדוק עתה כמה צריך למשוך מהצבירה האישית שלנו כדי להגיע ל- 2987 שקלים נטו(לאחר מס רווחי הון) ולכמה חודשים תספיק הצבירה שלנו אם נמשוך את הסכום הדרוש.

היחס בין ההפקדה במונחים ריאליים(ה- 100,000 בתוספת האינפלציה כפי שחושבה קודם לכן) לבין הצבירה הכוללת הוא 74%. כלומר מכל סכום שנמשוך בחודש, 74% יהיה רווח חייב במס ו- 26% יהיה רכיב ההפקדה הראשונית שאינו חייב במס.

בשביל להגיע להכנסה נטו של 2987 שקלים עלינו למשוך מהצבירה שלנו 3,665 שקלים ולשלם על כל משיכה מס רווחי הון שהוא מספר יפה(במקרה) של 678 שקלים או ליתר דיוק מספר יפה לא פחות – 677.7 שקלים. בשנה המשיכה תהיה 3665*12 = 43,980.

באותו זמן אנו ממשיכים גם לצבור תשואה של 7% על ההשקעה שלנו דהיינו 48,708 שקלים. אנו רואים שהתשואה הנצברת גדולה מהמשיכות שלנו כולל מס ולכן בניגוד לקופת הגמל שתפסיק לשלם לאחר שנלך לעולמינו. אם בחרנו בחלופת ההשקעה העצמית לא רק שנוכל למשוך את אותה קצבה נטו אלא שאת המשיכה נוכל לבצע לנצח ובאותו זמן לא רק שההון שלנו לא ייקטן אלא הוא גם ימשיך לצמוח. דוגמה משש השנים הראשונות:

כלומר אם בחרנו בחלופת קופת הגמל תהיה לנו קצבה עד סוף חיינו של כ- 3,000 שקלים על הסכום שנצבר. אם בחרנו בחלופת ההשקעה העצמית אז לאחר תשלום מס רווחי הון אנו יכולים לקבל קצבה דומה לנצח(כולל היורשים) ובמקביל ההון שלנו יילך ויגדל עוד ועוד. אם נחליט שאיננו רוצים להגדיל את ההון שלנו במקביל, נוכל לקחת כל חודש סכום גדול יותר כלומר על אף תשלום המסים נוכל להנות מרמת חיים גבוהה יותר על השקעה ראשונית זהה.

סיכום

כלכלית ללא ספק עדיף לפתוח חשבון השקעה עצמי ולהפקיד לתוכו סכום חד פעמי מבלי לנגוע או סכום חודשי קבוע(או שילוב כמובן). שתי הפעולות אפשר לעשות גם עם קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון אך כפי שראינו מעלה יהיה לזה מחיר כלכלי כבד.

מתי כדן כדאי לבחור במוצר מנוהל? כשאנו מרגישים שלא נישן טוב בלילה אם האחריות עלינו ואנו מוכנים לשלם במצטבר כמה עשרות או מאות אלפי שקלים במצטבר כדי לשפר את רווחתינו הנפשית. זו לדעתי הסיבה היחידה לבחור במוצרים אלו.

זהו זמן טוב להזכיר גם את בעיית הנציג(Principal-Agent Problem) – כשאתם מבקשים עצה ממישהו שהכנסתו תלויה רק או בעיקר בכך שתקבלו החלטה X ולא החלטה Y, יש סיכוי גדול שימליץ לכם על החלטה X. כך אם תשאלו מתווך דירות האם להשקיע בנדל"ן או בשוק ההון קרוב לודאי שתשמעו שנדל"ן עדיף. אם תשאלו סוכן ביטוח אם עדיף דירה להשקעה או פוליסת חיסכון, תשמעו כנראה שעדיפה פוליסת חיסכון. כנ"ל אם תשאלו האם עדיף חשבון מסחר עצמאי או קופת גמל להשקעה. זה לא בהכרח שהיועץ/איש המכירות איתו אתם מדברים אינו ישר. אדם שאינו ישר היה חושב שחלופה א' עדיפה ובכל זאת ממליץ על חלופה ב' בגלל תועלתו האישית. זה לדעתי לא המצב עם סוכני ביטוח ברוב המקרים(יוצאים מגדר הרגיל אלו שממליצים לרכוש פוליסת תאונות אישיות). העניין הוא שמקור המידע העיקרי אם לא היחיד של סוכן הביטוח הוא בסופו של דבר כנסים מקצועיים וחומר שהוא מקבל ושכולם מאורגנים על ידי חברות הביטוח ומהן, החברות שמרוויחות ממכירת פוליסות חיסכון וקופות גמל הוא לומד את היתרונות של כל מוצר. הדרך להתמודד עם בעיית הסוכן היא להיוועץ עם מישהו שאתם משלמים לו הרבה כסף והוא לא מקבל תשלום ממקומות אחרים או שהוא אומר לכם בשקיפות כמה הוא מקבל. דבר נוסף הוא לדרוש שלא יסתפקו באמירות כלליות כמו "פטור ממס על קצבה" אלא ממש יראו לכם את החישוב המוכיח את הדברים. אם הסוכן אינו יודע לחשב, את החישוב עליו מבוססת המלצתו, אתם יכולים להתעלם ממנה. דוגמה בולטת לעניין זה אפשר לראות כעת כשחברת הביטוח איילון החליטה להכנס לשוק קופות הגמל. בדרך כלל כשמתחרה חדש נכנס הוא מדבר על איכות טובה יותר של מוצריו, מחיר נמוך יותר, שירות עדיף או שילוב. בקיצור מפרסם סיבות למה כדאי לרכוש מוצריו ולא מוצרים אחרים. אילון בחרה באסטרטגיה שונה וכלל לא פנתה ללקוחות בניסיון להסביר למה מוצריה עדיפים. במקום זה היא על פי גלובס מתכוונת לקחת דמי ניהול גבוהים יותר, לתת איכות לא ידועה עדיין אבל הודיעה לסוכני הביטוח שתשלם להם יותר כסף מהקרנות האחרות.

אחרי הסיכום – ביקורות

לפני הכל – החישובים עצמם. למעלה יש צילומי מסך. מי שרוצה להתעמק בחישובים ואף לשנות את המספרים לכל דוגמה שיבחר(למשל 15 שנים במקום 30 או 200,000 במקום 100,000 או תשואה חזויה אחרת, מוזמן לשנותם כרצונו. לכניסה אל גיליון החישוב – קליק כאן אפשר לשנות את התאים עם הרקע הירוק תוך התבוננות בשינויים גם בגיליון פערי צבירה וגם בגיליון משיכות ומסים. הרגישו חופשי לשחק עם הגיליון כרצונכם.

המאמר הזה הוא תוצאה של כמה דיונים שניהלתי ברשתות לאורך הזמן. ובפרק זה אתמודד עם כמה טענות קבועות שהושמעו.

צודק שאול אמסטרדמסקי, אם בזכות העובדה שלקופת הגמל יש אשת מכירות מוכשרת שוכנע אדם שלא התכוון להשקיע כלל לבצע את ההשקעה, זה עדיף על אי השקעה. אני יוצא מתוך הנחה שכתיבת מאות המילים לעיל הייתה עבור מי שעבר את שלב האי השקעה כלל אל שלב חיפוש ההשקעה המתאימה ביותר. גם כאן כמובן ייתכן שקופת גמל תזכה אבל לפחות שאותו אדם יידע את המחיר הכלכלי של בחירה זו.

למעלה יש קישור לגיליון החישובים בו אפשר לבצע השוואה לכל טווח זמן. כיוון שקופת הגמל מספקת הטבתה רק בפרישה וחלק גדול מקוראיי בשנות השלושים שלהם אז ברור שצריך להשוות לשלושים שנה. אם קופת הגמל מנוצלת עוד לפני הפרישה אז גם שילמנו מס וגם נקנסנו בדמי ניהול גבוהים. זו ודאי בחירה גרועה יותר. גרדה דומה לתגובה זו היא "האקסל סובל הכל בחיים האמיתיים". זו לדעתי תגובה מעט עצלנית של מי שאינו רוצה להתמודד עם חישובים. בדרך כלל אנשים ב"חיים האמיתיים" מקבלים החלטות מבלי לדעת את ההשלכות של החלטות אלו. לו הם כן היו מחשבים או מסתכלים על חישוב ורואים שלהחלטה X יש יתרון על החלטה ב' של 150,000 שקלים, ייתכן והם היו מחליטים אחרת.

יש כאן שני נושאים שונים וקשורים. אכן, בקופת גמל אפשר לשנות מסלולים לאורך השנים בלי לשלם על כך מס ובהשקעה עצמית כל שינוי מסלול כרוך בתשלום מס ולמעשה לא כדאי לשנותו. מי שחשוב לו לשנות מסלולים ייתכן וקופת גמל באמת עדיפה עבורו. אבל, חשוב לזכור את המחיר. למשקיע ארוך טווח בסל השקעה מפוזר בדרך כלל כדאי לעשות כמה שפחות שינויים. או במילים אחרות בהחלט נצפה יחס הפוך בין כמות השינויים לבין הצבירה הכוללת. גם מי שאינו מאמין לסטטיסטיקה זו ורוצה להיות מסוגל לשנות מסלולים(בדרך כלל לקנות ביוקר ולמכור בזול), כדאי לדעת את המשמעות של רצונו ולשאול עצמו האם בתשואה זהה יסכים לוותר על נניח 200,000 בשביל הזכות לשנות מסלולים בלי מס?(זאת עוד לפני שכאמור ייתכן וגם התאוה עצמה תרד).

נקודת הפחתת הסיכון לפני הפרישה רלוונטית רק לקופת גמל כי שם ביום הפרישה בודקים את את הצבירה ולפיה תחושב הקצבה למשך נניח 30 שנה. בהשקעה עצמית כפי שראינו הקרן יכולה להמשיך לגדול גם לאחר הפרישה ולכן אין שום סיבה להקטין סיכון-לשנות את ההשקעה לפני הפרישה.