משכנתה לזוגות מאותו מיןרבים חושבים על משכנתה כחלק מהכרזתנו כמשפחה: חברות, חתונה, משכנתה, ילדים וכן הלאה… במאמר זה אשתדל להרחיב מעט את היריעה לכמה כיוונים.ראשית כל, לא חייבים משכנתה. אפשר בהחלט להתחתן ולא לרכוש דירה או לרכוש דירה להצמדה של הון למחירי הדיור ונסיון להשאת תשואה בשעה שממשיכים לגור בשכירות. על שיקולי בעד ונגד צעד זה אכתוב בהזדמנות אחרת. ישנם גם המגיעים אלי עם הון עצמי גדול ואני ממליץ להם לא לקחת משכנתה אלא מסייע להם להשיג מקורות מימון חליפיים להשלמת ההון הדרוש לרכישת הדירה. משכנתה אינה בהכרח הפתרון הטוב ביותר. הקדמה שאינה קשורה למשכנתה – אפשר לדלגמאמר זה נכתב לכבוד מצעד הגאווה 2017 בתל אביב. התחלתי לחשוב על נושא המשפחות האחרות לאחר הערה שכתבה לי מישהי בפייסבוק בעניין כריכת הספר שלי. היא כתבה שאני "מנציח סטריאוטיפ" לפיו רק גבר ואישה לוקחים משכנתה. עניתי לה שאמנם על הכריכה מצוירים גבר ואישה וזה אכן המבנה המשפחתי של רוב לוקחי המשכנתאות. מטרת הכריכה היא בסופו של דבר לשכנע לקרוא את הספר אך אם תשים לב תוכל לראות שהגבר מרכיב משקפיים וברור שלא רק מרכיבי משקפיים לוקחים משכנתה. האישה בכלל עם שיער ירוק. אני חושב שהעיקרון ברור. בכל מקרה, הזרע ניטע והחלטתי כבר אז שיום אחד אבדוק את הדברים לעומק.עד היום סייעתי למשפחות חד מיניות רבות לקחת משכנתה. למדתי בין השאר שלמרות התדמית השמרנית של ישראל בכלל ומשרד הפנים בפרט, ישראל היא אחת המדינות היחידות במערב שרושמת נשואים לזוגות מאותו מין. מאז 2006 נרשמים כנשואים זוגות מאותו מין המתחתנים בחו"ל. לכך יש כמובן משמעות כלכלית גדולה. למשל אם אחד מהם ימות טרם זמנו חס וחלילה, יקבל בן זוגו קצבת שארים מביטוח לאומי ומקרן הפנסיה. קצבת השארים אינה מותנה בעצם הרישום של זוג מסוים כיוון שמרגע שהרישום אפשרי אז גם המעמד “ידועים בציבור" אפשרי.מצעד הגאווה – במה הם גאים כל כך?אני מקווה שבעתיד מצעד הגאווה יהיה מיותר כמו שהתנועה הפמיניסטית תהיה מיותרת. ביום בו לא יביישו או יפלו אדם בגלל מינו, לא יהיה צורך בתנועה הפמיניסטית. אבל כל עוד אשה וגבר מקבלים שכר שונה לעבודה זהה או יחס שונה בחדר מיון, יש חשיבות לתנועה זו. מהתנועה הפמיניסטית מרוויחים לא רק הנשים אלא גם הגברים שאיתם אשר יכלו להנות מהכנסה גבוהה יותר של בת זוגם אילו לא הייתה אפליית שכר דבר כה נפוץ. באותה מידה, כל עוד המשיכה של אישה או גבר אל בן מינם היא מקור לעג וביוש, חשוב שיהיה מועד בו אנשים יכולים לומר אנו לא מתביישים במי שאנו. בסופו של דבר שנאה פוגעת בכולם ולא רק בקבוצה אליה מופנית השנאה. אותו ישי שליסל שרצח את שירה בנקי ז"ל, ילדה, בגלל שצעדה המצעד בירושלים, יכול היה למצוא סיבה לפגוע בכל אחד מאיתנו בגלל משהו שאינו לרוחו.בחזרה למשכנתאותזוגות ממין אחד נרתעים פעמים רבות מהליך רכישת הדירה בגלל הצורך להגיע לבנק כדי לקחת משכנתה. חלקם נבוכים מהמפגש עם הבנקאי ואחרים חושבים כי משכנתה בכלל והלוואת זכאות בפרט תלויים באופן כלשהו ברישום נשואים. דבר זה אינו נכון. ראשית כדאי לדעת שבנקאים, כמו רופאים, כבר ראו הכל מבחינת משפחות מכל סוג ומין. אין כל בעיה לשני גברים או שתי נשים להגיע לבנק לצורך בירור על משכנתה ועל פי נסיוני הם יתקבלו בכבוד הראוי לכל אחד אחר שהולך לשלם לבנק ריביות של עשרות או מאות אלפי שקלים. התנאים של הלוואת זכאות, הניתנת על ידי משרד השיכון, אינם כוללים תנאי של חתונה. ידועים בציבור יכולים בהחלט לקבל הלוואת זכאות ללא קשר למינם של בני או בנות הזוג. החל משנת 2006, גם הסכם ממון בין זוגות חד מיניים אפשרי והוא יאושר בבית המשפט לדיני משפחה. בתכנית מחיר למשתכן של משרד השיכון, אין אזכור לסוגיית זוגות מאותו מין. לדעתי הדבר אינו נובע ממניעה כלשהי להשתתף בתכנית אלא מכך, שהנושא הפך לשקוף וברור. ברגע שהוגדר כי ידועים בציבור יכולים להשתתף, אזי זוג ממין אחד אשר הינו ידוע בציבור יכול בהחלט לגשת להגרלה. אנקדוטה לשוניתכאשר באים אלי לייעוץ אני מכניס את הנתונים לתוך מערכת ממוחשבת שאני פיתחתי כדי לייצר את המשכנתה המיטבית. משלב מאד מוקדם החלטתי שכדי שכולם ירגישו נוח בפגישה, במקום "שכר בעל", "שכר אישה" וכו'… אצלי יהיו שמות הלקוחות: בדוגמה שלמטה "שכר גל" , "שכר טל". אבל מה עושים בהתחלה? לפני שיש את השם? לשמחתי אני עושה בתחום המשכנתאות והמילה לווה (בניגוד למילה לקוח למשל) הנה א-מינית אם אין ניקוד. כל עוד אין לי שמות אני משתמש בלווה (זכר או נקבה). מה קורה כאשר חברים או שותפים שאינם בני זוג רוצים לרכוש דירה?המקרה המעניין יותר הוא כאשר שני שותפים/חברים רוצים לרכוש דירה ולאחד מהם או שניהם יש קשר זוגי שאינו קשור לעסקת הרכישה. אם נחזור לדוגמה שלי:קניתי דירה בהיותי רווק. השותף שלי לרכישה היה נשוי. כאן יש סיבוך נוסף שהבנק צריך להתמודד אתו. בניגוד לדעה הרווחת, בעלות על דירה אינה נקבעת רק לפי הרשום בטאבו. לשוגים בהנחה זו אני תמיד מזכיר שהרכב המשפחתי שלנו רשום על שמי אך ברור שהוא שייך גם לאשתי. לעומתו המיטה הזוגית שלנו, אינה רשומה על שם אף אחד מאיתנו וגם היא בבעלות שנינו. ברירת המחדל לבעלות על רכוש שנרכש במהלך חיי נשואים הוא בעלות משותפת של בני הזוג, ללא קשר לאופן הרישום של הרכוש. לבנק שמלווה כסף זה יותר בעיה:חברי ואני רכשנו דירה ולקחנו משכנתה. נניח והמשכנתה לא שולמה והבנק רוצה למכור הדירה. תבוא אשת החבר ותאמר לבנק. לא חתמתי אתכם מעולם על חוזה הלוואה, איני חייבת לכם כלום ולמרות זאת אתם מנסים למכור רכוש השייך גם לי. אם הדבר מתרחש במהלך משפט גירושים, הכל כמובן מסובך יותר.כדי למנוע דבר זה, אם הבנק מזהה שבני זוג חיים יחד אך רק אחד משניהם רוכש דירה באמצעות הלוואה שהוא לוקח, הבנק יחייב את בן הזוג השני לעשות אחד משלושה דברים (מהקל לקשה):לחתום על טופס וויתור זכויות בנכס. כלומר להסכים מראש שבן הזוג שאינו חלק מההלוואה, לא יתנגד לעיקול הדירה. מסמך זה מגדיר את היחס של בן הזוג אל הבנק ולא קובע כלום לגבי בעלות בן הזוג בדיון משפחתי עתידי.להיות ערב להלוואה.להיות לווה יחד עם בן הזוג הרשום בבעלות הדירה.יש להבין כי חתימה על טופס "וויתור זכויות" אינה מבטלת את הזכות של בן או בת הזוג בהקשר של חלוקת רכוש בניהם, במקרה של פרידה. המשמעות של חתימה זו הינה רק ביחסים מול הבנק. בן הזוג שאינו הלווה, לא יוכל להתנגד לעיקול הדירה על ידי הבנק. לסיכוםחתונה אינה חלק מהתנאים לקבלת משכנתהזוגות מאותו מין יכולים לקבל משכנתה ואף להנות מכל ההטבות שנותנת המדינה, אם הם זכאים לכך ללא קשר למינם: הלוואת זכאות, מענקי מקום ומחיר למשתכן.כרגיל, כדאי להיעזר ביועץ כלכלי / יועץ משכנתה כדי לתכנן את המשכנתה בצורה נכונה, ללא קשר למינם של הלווים.יום גאה ושמח לכל בני האדם