Tag: Financial education

A few days ago, I became curious about what was behind a particular Facebook ad. It wasn't that I actually thought Gil Schwed had switched careers from information security to stock recommendations, but I was genuinely curious about what was really happening. From that moment on, I fell down a rabbit hole of scams, or more accurately, scam attempts that the algorithm, in its benevolence, threw at me one after another after identifying me as a potential victim. Online scams and scams in general are a fascinating topic to me. A combination of technology and psychology. As far back as I can remember, I've been interested in the manipulations that are done to us to make us do something that isn't necessarily in our best interest.

We are only at the beginning of the AI revolution, which, like anything good, also brings with it bad things. In this article, I want to talk about some ways they will try to take your money and how you can protect yourself from it. There will be no stories about Nigerian princes here. Unfortunately, we are far beyond that stage. Take a peek at the video I made from various attempts and see how Haim Peres, Guy Rolnik, Yossi Vardi, Gil Shwed, Amir Yaron, the Governor of the Bank of Israel, and many other good people tried to get me into a group where they would recommend stocks. I emphasize that the people in whose names the things were published have no connection to them and, along with those who fell for these ads, are their victims. Note that the text in the ads differs slightly in each ad and is tailored to the person in whose name it was supposedly published.

Types of thermos

Despite the goal of every scam being to transfer our money to someone else, I think it would be fair to divide scams into those based on intellectual theft versus actual theft.

Plagiarism

"Geniuvat da'at" (roughly translated as "intellectual theft" or "brainwashing") is, for example, offering me to be "represented" by a team of statisticians who will fill out the lottery for me and increase my chances of winning. Of course, it's impossible to increase the chances of winning the lottery beyond increasing the number of tickets purchased. There are no "strong" numbers. Nevertheless, companies that offer precisely this exist. Want a few minutes of escapism? This video can provide it:

The "Arale is calling" commercial is also a form of cognitive theft that uses a mental bias. It causes us to think that if an event that occurred is easy to remember (a stranger won the lottery), it means our chances of such an event happening to us are higher. This bias is used on the positive side (if there is a positive side to gambling) when talking about "hundreds of winners a year," or on the negative side when an insurance agent tells how just last week someone discovered they were ill and how lucky they were to have insurance. I do not recommend giving up on insurance that suits you, but whether someone else had an insurance event has zero bearing on whether You are Need Insurance This.

A common type of plagiarism is a course Technical analysis for predicting whether stocks will rise or fall. According to this method, developed in Japan in the 18th century (1700-1800), it is possible to identify the future price of rice by identifying that the price changes over a period resemble the shape of a Japanese candle. It is not that the method does not allow Sometimes Stock price prediction. Any method, including reading coffee grounds, astrology, and any other method, will be permitted Sometimes Predicting future stock price increases or decreases. A method is not measured by its occasional success in making correct predictions. When there are two options: up or down, even flipping a coin will often enable a prediction or, more accurately, a guess of the trend. Technical analysis has not shown preference over astrology in any study as a way to determine the future price of any asset. It is also easy to explain why this method or similar methods cannot To make such a useful prediction for an investor like you and like me. Suppose someone discovered a method to identify trends well. If they keep this information to themselves, they might strike gold and their fortune will grow significantly. Well done. But if one relies on a method whose details are known to everyone, and when we know that most stock trading is done automatically by computers, it is clear that if a computer identifies a trend, it will perform the action within a hundredth of a second, long before we finish typing a username and password to log in and make the purchase. We will receive the price after the change that our "candle" showed.

As humans, we want to believe that there is order to things and that if we just learn enough and gather enough information, we will recognize this order and be able to use it for our benefit. In the past, religion filled this role. Although we understood almost nothing, we were told what to do to make things right. Of course, in those cases it didn't work (life expectancy was around 40 years), but we always thought that if we tried a little harder, it would eventually work. Today, we know much more about the world, but it is still difficult for people to accept that there are many things, like the economy, that have so many variables that it's impossible, no matter how much data, computing power, or intellectual effort we invest, to know what will happen to stock X in 3 days.

I know that when I write, you can't tell it's a disappointing message. I apologize for that. It's not by chance that messages like this are much less common in communication compared to messages like "What's the forecast for this market that predicted the crash in year X." I too can repeat every week that in 2026 and then 2027 and then 2028 there will be a stock market crash, a war, a pandemic, or anything else. As long as it's not something completely far-fetched, there's a chance that one day I'll be right and be the one who "predicted the...". Don't be those who listen to such nonsense. Look for people who often say "I don't know"; they are usually the ones to trust. "Train your tongue to say "I don't know".", Babylonian Talmud, Berakhot. And in addition to my own, don't listen to those who never say "I don't know.".

Another type of intellectual theft I've encountered many times is phone calls or online ads that start with the sentence "Following the Treasury's reform" or "Hurry before the Treasury's reform." These advertisements and sales attempts are mainly in the insurance field, and if you try to inquire about which reform is being discussed or when it actually occurred, you will discover that even the representative does not know. This is usually a generic phrase to justify the call or give a false sense of urgency to the advertisement.

"Soft" thefts"

The series of Facebook ads I posted above is a form of fraud—one I’d call a mild case. They lure us into joining some WhatsApp group where they supposedly recommend stocks, but in reality, there’s likely to be some kind of malicious link or a demand that we’ll receive a recommendation in a moment—but first, install an app that costs only 10$, etc. In my opinion, this is a mild form of theft because it’s easy to avoid using the awareness I’m trying to raise in this article. Sometimes the scam begins with a seemingly innocent approach via Messenger or WhatsApp, and a conversation ensues that gradually makes it harder and harder to tell that it’s being conducted by a bot. For now, broken Hebrew can help us spot a bot. That will change. But our ability to recognize an implausible offer remains. A bot once suggested I install its investment app and that it would arrange a meal for me with its friend Elon Musk. When I jokingly expressed skepticism, it asked for my phone number and told me to wait for Musk to contact me. 'Musk" did indeed contact me. In Hebrew 🙂

Blatant theft

Imagine the following scenario. The whole family is sitting shiva for their father who has passed away. A friendly woman calls the elderly, grieving mother and says she’s from Yedioth Ahronoth and, unfortunately, there was a mistake in the credit card charge for the obituary—the VAT wasn’t included. "Could you give me your card details so I can charge the missing 47 shekels?' The caller knows all the details (she has the obituary in front of her, so she knows the children’s names, the home address, etc.). 99% I assume most people would give out their card number, and of course that’s the thieves’ goal, not the small charge. A dear friend’s mother, to whom this happened, did the unthinkable and asked them to call her son.

Always when someone Calling you Do yourself a favor and ask for his phone number so you can call him back. You can also search for his phone number on Google before calling.

Another story. A man used to wait in his family doctor's waiting room. When he saw elderly people walking home, he would follow them. From then on, knowing where elderly people lived, he would check their mailboxes. For you, perhaps, the bank sends messages by email, but many elderly people continue to receive messages by regular mail. When the man saw a letter from the bank, he took it. Now he had the bank account number, recent transactions, and often even the name of the bank teller who handled the account. All that was left for him to do was to call the person and say something along the lines of: "Hello, this is [name/department] from Bank X. Anat, who usually handles your account, is unable to speak with you right now, but she asked me to verify a few details with you." In this way, he would obtain more details from the person, which would later allow him to withdraw money from their account.

Summary

The best way to avoid getting into a fight or falling victim to some scam or another is to count to ten (or to a hundred) before making a decision. Except in cases where you've called me for a quote on consulting services, an excellent response to any offer is "I'll consult with my husband/wife." When you tell someone else about an offer, you often realize its limitations on your own. Even if you don't, that other person hears the offer's details without the mind-bending tricks and can therefore help you make a decision.

Request to speak by phone or receive an email from whomever initiates a call to you. Do not go to "free" meetings, and do not allow anyone to come to your home for a "free meeting." Your time is worth a lot. Someone who insists on not speaking by phone/Zoom but wants to meet usually wants to influence you in non-substantive ways. The grandeur of someone's offices says nothing about the quality of the offer they are making to you.

את חירותי
הורית לי לוותר
על תפנוקים ונועם
את חירותי
לימדת את ליבי
גם בבדידות לשמוח.

את שלימדת אותי לחייך
למראה הרפתקה שחלפה לה
ללקק את פצעי במיסתור ולקום
וללכת לי הלאה

בשיר על חירותי של ג'ורג' מוסטקי(מילים ולחן). תרגום יורם טהרלב, ישנו בית המתאר את החירות שבין השאר נוכל להשיג באמצעות ויתור על "תפנוקים ונועם". זה נראה מוזר. אנו כבני תרבות השפע תופסים דוקא את התפנוקים והנועם כביטוי של "חירות" או חופש כלכלי. היכולת לצרוך היא החופש. פעמים רבות אני שומע מאנשים את השאלה מה צריך לעשות כדי לא לדאוג כל פעם לפני שצריך לרכוש משהו? השאלה אינה של אנשים עם הכנסה נמוכה. רוב המגיעים אלי עם הכנסה מעל הממוצע. התשובה היא כמובן באופן כללי להרגיש פחות פעמים ש"צריך" לרכוש משהו. ככל שתרגישו פחות פעמים שאתם "Need" משהו ויותר פעמים שאתם רוצים משהו, כך בסופו של דבר תהיו הרבה יותר חופשיים. מול הבנה אינטואיטיבית זו ישנם כוחות רבי עוצמה ומשאבים כדי לשכנע אותנו בדיוק בהיפך הגמור ובכך לשעבדינו גם בלי שוטים ונוגסי עבדים. כתב גלובס עידן ארץ(המלצת מעקב) הפנה את תשומת ליבי לפרסומת של בנק דיסקונט שכדאי להתעכב עליה:

זו פרסומת שכדאי לנתח את כל מרכיביה. ככל שאנו מודעים למניפולציות רגשיות ואחרות שעושים עלינו פרסומאים כדי שנקבל החלטות רכישה שלא יקדמו אותנו אלא את מי שמשלם למפרסם כך נתחזק, נקבל החלטות טובות יותר ונהיה ברמת חורין/חופש גבוהה יותר.

המניפולציה הראשונה היא כמובן שימוש במלחמה ובכך שרבים עם תחושת הזדהות רבה כל כך עם חיילים בסדיר ובמילואים. מי שראה סרטוני טיק טוק של חיילים "משוגעים" מבין על מה אני מדבר. אם לא, זה גם לא נורא, אנו פה בשביל כלכלה.

לפרסומת שלושה חלקים ובכל חלק מישהו אחר מקבל החלטה "משוגעת". בחלק הראשון בעל עסק לוקח הלוואה כדי לפתוח עסק. את זה בהחלט ניתן להצדיק. לא ראיתי את התכנית העסקית. אין לי מה לומר לחיוב או לשלילה על חלק זה שתופס גם את הנתח הקטן ביותר בפרסומת. למעשה המצב היחיד(למעט נניח אירוע רפואי) בו כדאי לקחת הלוואה זה כדי להשקיע את הכסף במשהו שבסבירות גבוהה יניב יותר מעלות ההלוואה.

מייד אחר כך אנו רואים שתי משפחות שממש מחרבות את חייהן הכלכליים. כדי לא להאריך יותר מידי בדברים נניח שגם המתחתנים וגם אנשי הבת מצווה מתכוונים להוציא 60,000 שקלים שאין להם ובגלל זה נזקקים להלוואה. נניח שההלוואה ניתנת להם בריבית לא גבוהה של פריים + 2% כלומר נכון לאפריל 2024, 8% לשנה. משפחות אלו לוקחות הלוואה ארוכה כי הן יכולות לשלם מעט בכל חודש. אחרת מטבע הדברים היו יכולות לחסוך כדי לצאת לטיולים או לערוך חתונה יקרה. דיסקונט בטובו מאפשר לקחת הלוואה זו ל- 18 שנים. התשלום החודשי יהיה כ- 525 שקלים. התשלום הכולל יהיה כ- 113,000 שקלים. כמעט כפול מההלוואה שנלקחה. תאמרו אולי, חיים פעם אחת. אנו יכולים לתת לילדה חוויה. אנו יכולים לתת לזוג הצעיר חתונה רבת רושם וכו'. בואו נתקדם עם בחינת החלופות. אותם הורים שבחרו לשלם על ההלוואה 525 שקלים לחודש משך 18 שנים. אני עוד לא מדבר על השאלה מה הם יעשו עם הילדה הבאה? אבל עבור הילדה הזו שאת חופשת בת המצווה שלה יסיימו לשלם ההורים כשהיא תהיה בת 30. מה לדעתכם היא תעדיף בגיל 30, רבע מיליון כדי לקנות יחד עם בן זוגה דירה או להסתכל באלבום בתמונות מיורודיסני? האמת אין לי מושג מה היא תעדיף. העניין שהוא שרוב האנשים כלל לא יודעים את המשמעות המלאה. נניח שההורים היו אומרים לעצמם, עד היום לא חסכנו מספיק בשביל הטיול. אנו לא "משוגעים" ולכן לא ניקח הלוואה יקרה אלא נעשה טיול צנוע. עתה, כשאנו עכשיו מבינים את המשמעות של מה שכמעט עשינו, אנו נתחיל היום לחסוך את אותם 525 שקלים שהתכוונו לשלם על ההלוואה. לא רק שנחסוך אלא שניקח 20 דקות כדי לקרוא את המאמר של רימון ולצפות בוידאו על Your first investment in the stock market כדי לצבור גם Return על החיסכון. עם תשואה צנועה של נניח 7%, השקעה כזו תניב ב- 18 שנים 226,000 שקלים. קרוב לרבע מיליון. רוצים לראות איך חישבתי את כל המספרם לעיל? Click here (או האמינו לי) אם משהו לא ברור בקובץ האקסל, בחישוב וכו', אין מה להתכב על זה. מה שחשוב הוא העיקרון.

בשלב הזה פעמים רבות אנשים אומרים לי, אבל אתה מדבר על צבירת כסף עתידית בעוד שאת החוויות של טיול בת המצווה לא נוכל להעניק בעתיד. יש לי עבורכם כמה תשובות לעניין זה:

1. עיזבו את המשפחה הדמיונית שבראתי עבורכם. בין הקוראות יש רבות שאין להן כלל ילדים או אפילו בן זוג עדיין. העקרונות עומדים בעינם.
2. אותה משפחה שיצאה לטיול צנוע לבת המצווה והחלה להשקיע, תוכל להעניק טיול לפני גיוס. בכל מקה משפחה זו תהיה לאורך כל חייה במצב טוב בהרבה. כעבור שנתיים היא כבר צברה 13,500 שקלים. זה אומר שאם יילך לה הממיר הקטליטי במכונית היא לא תתרגש. זה אומר שאם יצטרכו ליישר שיניים לבן, זה לא סוף העולם. ב- 6 שנים ייצברו כמעט 50,000 שקלים. כעת עוד הרבה דברים לא יגרמו למשפחה לזעזוע כלכלי נוראי.

ב- 2017 פורסם Research אמריקאי בו הראו ששליש מהאמריקאים טענו שלא יוכלו לגייס 2,000$ בתוך חודש. בישראל עשו בדיקה דומה ב- 2023 עם 8,000 שקלים והגיעו לתוצאות דומות.

כשאתם נענים להצעה לקחת הלוואה לטובת משהו שאינו מביא חזרה תשואה אתם מקטינים את האיתנות הפיננסית שלכם. גם אם עשיתם חישוב שתוכלו להחזיר כל חודש את עלות ההלוואה ואפילו אם לקחתם בחשבון את הסיכון להתייקרות התשלום החודשי להלוואה אתם עדיין חושפים את עצמכם לסיכון גדול יותר שבמקרה של הפתעה כלשהי, תתקשו להתמודד. מכיוון שהפתעות מגיעות מידי פעם בצורה של קלקול במכונית, קלקול בבית, צורך בטיפול כלשהו לילדים, פיטורין או המון דברים לא נעימים אחרים, מי שבנה מערכת משפחתית בה יתקשה להתמודד עם תקלות בלתי צפויות אלו גוזר על עצמו פחד קבוע מהפתעות. פחד קבוע הוא שיעבוד עצום. במחקר אחר הראו ב- 2013 שחששות ולחץ כלכלי מורידים נקודות IQ. בלי מחקר אוכל לקבוע שגם הבריאות נפגעת במצב כזה ובסבירות גבוהה גם היחסים במשפחה.

עבד מקבל מאדונו אוכל, בגדים ומקום לישון. עבד לא מקבל את האפשרות להתקדם מבחינה כלכלית. לכם, אם השכר הוא מעל סף די נמוך, יש אפשרות להתקדם מבחינה כלכלית, ראו שאתם מנצלים פריווילגיה זו ומגדילים את החירות הכלכלית שלכם עוד ועוד בכל חודש או שנה שעוברים.

חירות כלכלית

חירות כלכלית או חופש כלכלי או שמות שונים אחרים הינם דבר שכל אחד מגדיר באופן שונה. נושא זה ראוי למאמר נפרד אבל בנתיים נגדיר לצורך העניין חירות כלכלית כמצב בו ההוצאות החודשית שלנו ממומנות על ידי נכסים מניבים כך שאנו לא חייבים ללכת לעבודה. רבים מסתכלים על עניין זה כמצב של אחד או אפס. או שהגעתי או שלא הגעתי. זו טעות לדעתי. במקום זאת עדיף להסתכל על ספקטרום. על טווח. לפני שנים עבדתי במקום שחיפש המון זמן עובד כי היה לו יכולת לשלם רק על שלושה ימי עבודה בשבוע. לרוב האנשים הסידור לא מתאים. עבורי זה היה נפלא. עבדתי כמה שנים 3 ימים בשבוע, אח"כ 4 ימים בשבוע ולבסוף עזבתי כשרצו רחמנא ליצלן שאתחיל לעבוד 5 ימים בשבוע. כשעזבתי את הבנק עלתה מאד תחושת החופש שלי כשהתחלתי ללבוש לעבודה טי שירט וסנדלים במקום חולצה מכופתרת ונעליים גם בקיץ. אני עובד קשה היום אבל העובדה שאלף אני אוהב מה שאני עושה(לכתוב מאמר כמו זה נקרא עבודה?), בית איני צריך לעמוד בפקקים בשביל להגיע לעבודה(יחידת דיור בבית) יוצרת לי תחושת חופש גדולה. נסו לראות איך אתם יכולים לשפר את החירות שלכם גם אם מדובר נניח בירידת שכר. זה עשוי להשתלם מאד.

שיעבוד מדומה

בעתיד אכתוב על כך אולי מאמר שלם אבל בנתיים הערה על שיעבוד מלא. שאלה שחוזרת על עצמה פעמים רבות היא למה "להשתעבד" לבנק עם משכנתה במקום נניח לשים את הכסף בפיקדון, לקבל 4% ועם הכסף הזה לשכור דירה. כך כביכול "לא משתעבדים" לבנק. ראיתי היום מישהו שהגדיר רכישה למגורים כהחלטה רגשית לעומת מגורים בשכירות והשקעת הכסף כהחלטה "כלכלית". לא יהיה כאן דיון על איזו חלופה עדיפה כי אני חושב שדיון זה הוא דיון עקר לחלוטין. אין פתרון עדיף לכולם. לכל אחת ולכל משפחה יש רצונות העדפות ומטרות שונות וההחלטה צריכה להיות כזו שמתאימה הכי טוב למשפחה. לא במקרה פגישות ייעוץ על נושאים כאלו לוקחות לעתים יותר משעתיים עד שלפחות אני מחליט מה עדיף למשפחה כלשהי ולא במקרה בפגישות שונות התשובה שונה.

אני רוצה להתעכב על "להשתעבד לבנק" כמשהו רגשי לעומת כלכלי כמשהו רציונלי. כשמישהו אומר "להשתעבד" אני כבר מבין מה הוא חושב שנכון. המילה להשתעבד היא מילה מאד מאד רגשית. קודם כל אנו לא באמת "משתעבדים" לשלושים שנים או 20 שנים או עשר שנים. בכל יום נתון, אפשר להחליט שמוכרים את הדירה וסוגרים את המשכנתה. זה שלקחנו משכנתה לא אומר שאנו חייבים להחזיק בה. שנית, אלא אם מגורים בקרטון בכיכר המייסדים בפתח תקווה הם חלופה סבירה עבורכם אז יש לי חדשות, כך או כך אתם "משועבדים" להוצאות דיור כאלו ואחרות. מבחינה כלכלית זה לא מאד משנה אם ל"שיעבוד" הזה קוראים משכנתה(שכירות על כסף) או שכר דירה(שכירות על דירה). כלומר, אם אתם באמת רוצים לנהל דיון על איזו חלופה הכי טובה למשפחה שלכם, נהלו את הדיון באמת עם מינימום משקל רגשי שמילים כמו "להשתעבד" בהכרח מעמיסות עליו. אם אתם משווים בין שכר דירה לבין מה שתקבלו מפיקדון אז עשו לעצמכם טובה והשוו לא לפיקדון רגיל שאינו צמוד למדד אלא בדומה לשכר דירה שצמוד למדד, השוו לפיקדון שצמוד למדד ומניב נכון לאפריל 2024 בבנק הפועלים 1.15%(בתוספת הצמדה למדד).

אני מקווה שבזמן שבין סיום חג החירות לחג עצמאות נראה את כולם וכולן בביתם.

I've already written several times about the need for parents to instill For their children Financial education. It is not right to rely on school. Even more importantly, if you are 30 or 50 and still complain about what you weren't taught in school, you are doing a great injustice not only to yourselves and your bank accounts, but also to your children, who are not receiving a good example. In this article, I will describe a family scene from which I believe you can benefit, and not just financially.

---

---

My daughter, 16, said she's starting to work and needs a bank account to receive her salary. Initially, I replied somewhat automatically, praising her, congratulating her, and telling her there was no problem and we'd go together to Poalim or Mizrahi, where I have an account, and open an account for her there too.

To my delight, my daughter put me back on the right track when she answered: "Exactly those? I want to check all of them, how they invest their money, and choose who..." The most ecological.

Advertisement:

Test A – Respecting a different opinion even if it comes from a 16-year-old

The natural inclination to say something like "I want a bank that adheres to a certain value" instead of, for instance, "a bank with low fees" might be met with a response like "they're all the same." This is a big mistake, one I'm glad I didn't make (this time). The mistake here is threefold:

1. I don't really know. Why confidently state something I haven't verified, even if I believe it to be true? I often write about the need Critically and with doubt Regarding things said with great confidence, should I slide into this pit of spreading ignorance with confidence?
2. A large part of financial education is Comparison Prices. It's not for nothing that I emphasized the word "comparison." Someone who gets used to comparing values will later compare prices as well. Someone who thinks "everyone is the same" will not compare values, service, or price, and in the end will find himself losing hundreds of thousands of shekels because he didn't check the management fees on his pension or the management fees on his stock portfolio at the bank. It's similar to how I would want my daughter to be more physically active, I get annoyed when she skips gym class at school, and then when she says she wants to walk to the library, I would insist on driving her.
3. Misunderstanding of my role as a parent. I suppose all parents want their children to be independent, know how to make decisions, and do well in life. On the other hand, parents are used to solving problems for their children. It starts in childhood when a girl is essentially a being with fairly limited functionality: crying, peeing, pooping—and we really do have to make all the decisions for her, including whether to dress her warmly or lightly. The point is to notice that, little by little, the "software versions" in the child are updated, and her capabilities rise to the level of "Dad, you’re being annoying"—and even beyond that. The trick is to know when to step back. I remember when the girls were in elementary school and we went on vacation with a few other families. The other parents were very surprised when they realized that our girls had chosen their own clothes and packed their own bags. So yes, there is sometimes a price to pay. Maybe you don’t look like the perfect Instagram family (which hadn’t been invented yet) at Friday dinner at the hotel if the girls chose what to bring on their own, but in my opinion, there are also very important things to it. We had a rule that we’d allow anything that wouldn’t cause irreversible harm. On the other hand, I once read a survey conducted in the UK that found that over 80% of children had never climbed a tree. I get where the British parents are coming from. From experience, a kid with a cast is a pain. But it’s a pain that lasts, say, two months. A child—and later an adult—who isn’t willing to take risks, doesn’t challenge themselves with new things, and fears the world is something that could negatively impact their life for 80 years. Bottom line: if, while the girl—without me noticing—has grown into a young woman capable of exploring things and making decisions, she still leans on me because she’s used to it, or as in our example because I’m used to it, that’s not a good recipe. She might make a mistake and choose a bank that charges her, say, too many fees. Is it better for her to do that today with a salary of 600 shekels, or at age 40 when she’s used to relying on me but I’ll be less capable than I am today? I remember once attending a conference hosted by a contractor for people interested in buying an apartment from him. I gave a talk there and had a booth selling my book and offering consultations. A hostess worked with me, walking around the crowd and inviting people to my booth. Years have passed since then, and I still remember the reaction of one of the couples who were invited to the booth; I happened to hear the woman’s reply: "I don’t need a book or advice on a mortgage—"my dad knows everything."" That saddened me. Not because I might have lost a client. But because someone is walking around with such a mistaken perception. I have a degree in economics and have been involved in various aspects of mortgages for 20 years—as a client (returning time and again), as a lecturer, as a consultant, and as a student. I am far from "knowing everything.” I don’t know her father, but I think it’s a safe bet to assume he doesn’t know everything. Even if he does know everything, I think it’s bad to go through life relying so heavily on someone else and not taking responsibility for your own life. What if, years from now, it turns out that Dad “knows everything” but based on data, assumptions, and perceptions that were current when he took out a mortgage 30 years ago? In my opinion, I should gradually transition from being the decision-maker I was when she was a baby to the role of advisor during adolescence, and later to an advisor only if asked for advice once she’s an adult. For the times I forget, I have my wife to remind me.

Test B – Ego Restraint

"When I was 14, my father was so ignorant I couldn't stand being around him. When I was 21, I couldn't believe how much he had learned in seven years." - Mark Twain.

We continued talking, and I asked my daughter to do all the checks, but to also consider the prices and the fact that if she ultimately chose Mizrahi or Poalim, I could help her with the branch's administrative tasks. Her response was, "Dad, just because you understand mortgages doesn't mean you understand everything related to banks." The natural reaction to this statement is, of course, to point out that I don't just "understand mortgages" but I'm also an economist, I was a banker for a decade, and a bunch of other things that cause others to pay a lot of money for my opinions, while she can get my opinion for free. This is foolish. She knows all of this. All she probably wanted was to set a boundary. I want to be independent. Excellent. I want her to be independent too. Instead, I told her the truth. I didn't mean anything other than courier services if she needed someone to bring a magnetic card, checkbook, etc. There is parking next to the two branches we work with, and I would be happy to help.

If ego had taken over, I would have simply lost out on future opportunities for my daughter to share things with me. At her age, she could already open an account without me.

Ultimately, I believe one of the important challenges is fulfilling the verse ”Educate a child according to their way; even when they are old, they will not depart from it“ (Proverbs 22:6). That is, educate the child according to their way, and the education will last forever. Try to act like a system, such as the education system, which, due to its structure, tries to educate everyone together according to a fixed template, and the education will last for a short time – until the next test or shortly after. Therefore, even though I think it's important to teach economics and statistics in school, I don't think the change will be substantial if it happens. Substantial change comes from education through personal example, and such education can only be received at home. Be an example. Don't be afraid to take risks from which you can recover. Don't limit your children from experiments, trials, and errors as long as they are things from which no irreversible damage will be created. Long-term and invisible damage can be more severe.

---

---

I wrote the article above to the sounds of the children of Jaffa. I highly recommend it:

---

Selected chapters for free from the book Effective Mortgage – https://bit.ly/3o0WtEc
The podcast Capital and Microphone – http://bit.ly/HonAndMic
Community growing together economically – https://bit.ly/zomhimcal
Real Estate Course: The Rules of the Game – https://nadlanrules.co.il/

As always, I welcome any comments. You can write everything below in the comments or directly to me – rimon@effm.co.il Or by phone at 054-5232-799.