ראשי » בלוג » איך לגרום לאנשים לרצות לשלם מסים

איך לגרום לאנשים לרצות לשלם מסים

יצא שלפני יום העצמאות קראתי את ספרה המצוין של דר' טלי שרוט – מה זה משנה. ממליץ מאדמה זה משנה - ספרה של דר' טלי שרוט

 גם לכם לקרוא אותו. בספרה מתארת דר' שרוט כיצד אנשים שונאים כאשר השליטה אינה בידיים שלהם. כך למשל אחד הפחדים הנפוצים ביותר הוא הפחד מטיסה על אף שטיסה הינה פעילות בטוחה בהרבה מאשר נסיעה על הכביש. במטוס יש לנו חוסר וודאות מוחלט לגבי מיומנות הטייס והצוות, כשירות המטוס וכו'. אנו צריכים לשים מבטחינו באופן מוחלט בחברת התעופה אשר אמורה לספק טייס ומטוס כשירים לטיסה. מאוחר יותר אנו חשים למשל רעידות בטיסה ואין לנו כל דרך לדעת האם הרעידה היא תוצאה של תקלה במנוע או משהו שגרתי הרבה יותר ככיס אוויר. באותו אופן רוב האנשים מעדיפים לנהוג ברכב מאשר לשבת לצד הנהג.

דר' דרוט מתארת כיצד בניסוי אנשים הסכימו לתרום יותר כסף לעמותות חברתיות אם נתנו להם יכולת לשלוט באופן השימוש בכסף זה. בארץ, אחת העמותות שעושה זאת היטב היא עמותת לתת אשר מקצה לכל פרוייקט חשבון תרומה נפרד לגמרי ונפרד גם מחשבון התפעול(משכורות וכו') של העמותה. כך כשאתה תורם אתה יודע בדיוק האם התרומה מיועדת לאוכל לפסח או לילקוטי בית ספר וכו'.

לכבוד יום העצמאות ולאחר שנים שאני מסתכל על חשבונות של משפחות שונות, בחרתי להסתכל על חשבון ההוצאות של מדינת ישראל. בשנים האחרונות משחרר משרד האוצר את כל סעיפי התקציב של המדינה לעיון חופשי. עשיתי עיבוד קטן של קובץ האוצר והתוצאה כאן: http://bit.ly/2qJxfMm

כמה דברים שנראים לי מעניינים:

  • ההוצאה הכוללת של המדינה הינה כ- 500 מיליארד שקלים
  • משרד החינוך צורך 62 מיליארד
  • משרד הבריאות צורך 63 מיליארד
  • משרד הביטחון צורך 55 מיליארד
  • על תחבורה מוציאה המדינה 20 מיליארד
  • המדינה מעבירה לביטוח לאומי 47 מיליארד שקלים. כלומר מי שבונה על קצבת זקנה כמקור הכנסה בפנסיה, כדאי שיחשוב שוב.
  • על החזרי חובות עבר משלמת המדינה 134 (!) מיליארד שקלים כל שנה (ריבית+קרן).

כלומר בפועל על האוברדראפט משלמת המדינה יותר מאשר על שני המשרדים הגדולים שלה (חינוך+בריאות) ביחד. זו כמובן תוצאה של התנהלות בלתי אחראית הכוללת חשיבה לטווח קצר בלבד ואשר מפילה עלינו את חובות ההורים שלנו ועל ילדינו את החובות שלנו. ללא חובות אלו יכולנו להגדיל פי שניים גם את משרד החינוך וגם את משרד הבריאות.

סעיף שמטבע הדברים אינו נכלל בתקציב המדינה הינו ההון השחור – כספי מיסים אשר אנשים נמנעים מלשלמם תוך מעבר על החוק (בניגוד לתכנוני מס לגיטימיים). מטבע הדברים אין מספרים ברורים לגבי היקף התופעה אך היא מוערכת בכ- 40 מיליארד שקלים. כלומר פעמיים השקעת המדינה בתחבורה למשל.

השיטה בה פועלות על המדינות הדמוקרטיות הינה אחת. יש בחירות בכל פרק זמן מסוים. בבחירות בוחרים את ממלאי התפקידים בממשלה באופן עקיף (על ידי מפלגות בשיטה שלנו או על ידי בחירת נשיא הממנה שרים בשיטה הנשיאותית).

במאמר זה אני רוצה להציע שיטה שונה. הזכרו בהשפעה של יכולת להשפיע על הקצאת הכספים על תשלום הכספים.  עם ההתקדמות הטכנולוגית יכולה המדינה לבצע מהלך נוסף על בחירות רגילות. תארו לכם מצב בו אדם לא רק יבחר במפלגה בו הוא חפץ אלא גם יבחר איך לחלק חלק מתקציב המדינה. נניח שניקח מתוך התקציב 40 מיליארד (אותו סכום שהיום נמצא בתשלומים "ללא חשבונית") וניתן לכל אזרח טבלה כמו זו שיצרתי עם נתוני האמת אך ריקה. כל אזרח יוכל למלא את הסכומים כרצונו.את הסכום המוקצה על ידי הציבור אפשר להגדיל בהדרגה תוך שמירה על כך ששירותי חירום ישמרו על מינימום תקצוב באופן קבוע.

לדעתי נרוויח פעמיים:

  • יותר אנשים ישלמו מסים.
  • פעילות הממשלה תתאים יותר לרצון הציבור והמירמור הציבורי (אשר בתורו גורם לחלק מהעלמת המסים) יקטן משמעותית. לא נשמע יותר את הציבור מתלונן "המתנחלים/חרדים/קיבוצניקים מקבלים את כל הכסף". הקצאת הכספים תהיה על בסיס רצון הציבור.

אני מזמין אתכם לכתוב בתגובות איך הייתם משנים את תקציבי המשרדים כפי שהם מופיעים כאן – http://bit.ly/2qJxfMm

אני בטוח שאני חי במדינה המרתקת ביותר בעולם. מדינה שעמדה באתגרים שאף מדינה לא עמדה בהם ולבסוף יצאה לא רק מנצחת בשדה הקרב אלא גם בשדה הכלכלה. כאשר אני קורא כותרת גרועה בעיתון כגון ישראל נמצאת במקום גרוע ב- OECD בנושא X אני תמיד משתומם איך מדינה באמצע מדבר, ללא משאבי טבע, עם חבורת מהגרים שהיו צריכים להתמודד עם אויבים, חרמות, מלחמות ומרעין בישין מכל הסוגים בכלל עומדת להשוואה מול מדינות כמו ארה"ב, קנדה, צרפת, בריטניה ובהרבה תחומים אף עוברת אותן. בשנים האחרונות גם ראינו כי המזל באמת בא אל אלו שעובדים קשה וגילוי הגז יקפיץ אותנו עוד למעלה.
יום עצמאות שמח !

 

 

 

תגובות על: “איך לגרום לאנשים לרצות לשלם מסים

  1. הניתוח מענין.
    אבל כמה הערות – לגבי התשלומים של החוב – הסתכלתי בחוב בישראל מול חוב של מדינות אחרות ביחס לתוצר. לא נראה משהו חריג.
    לגבי השקעה של מיסים ויעודם לסעיף כלשהו, אני חושב שכל עוד לא יהיה אפשר ממש להרגיש את השינוי כתוצאה מסעיפים שאני משקיע בהם – כמו תיק עם שמי בלתת, התהליך לא יצור את המעורבות שאתה מכוון אליה.

    1. שלום אייל,
      תודה רבה על התגובה המושקעת. לטעמי "לא נראה חריג" זו שאיפה עצה כלכלית גרועה.
      זה מזכיר לי את אלו שאומרים לי "מה אתה מתרגש ממינוס, כולם במינוס".
      התשובה שלי לאמירה זו היא "האם כולם מאושרים"? אם לא, אז לא כדאי ללמוד מ"כולם".
      אז נכון החוב הלאומי של ישראל אינו גדול משל מדינות מערביות אחרות. מצד שני האתגרים של מדינת
      ישראל גדולים משמעותית משל צרפת למשל. מתישהו ככל הנראה נחווה את העובדה שאנו יושבים
      על השבר הסורי־אפריקאי ותהיה רעית אדמה. לא סוף העולם בכל מקום אחר אך בישראל זה יכול להיות
      מלווה בניסיון לניצול הזדמנות מצד אחד השכנים שלנו. כבר יותר מאתגר…
      ובאופן כללי, אפשר לומר לא נורא לשלם
      חוב הוא מחשבה שעדיף להוציא היום על חשבון העתיד. עבור פוליטיקאים ברור זהו המצב
      ולכן יש חוב. עבור הציבור המצב הפוך לחלוטין. חשוב מה היה קורה אם במקום לשלם ריבית
      על החוב בסך 40 מיליארד שקלים (כמו תקציב החינוך בערך) היינו מקבלים על החיסכון שלנו כסף?
      לא רק שיכולנו להגדיל את ההשקעה בחינוך פי שתיים (נניח) אלא שיכולנו, בדומה למדינות שונות
      דוגמת נורווגיה ולהבדיל, סעודיה, להשתמש בקרן זו להשגת עוצמה פוליטית והשפעה עולמית גדולה יותר.

  2. הי.
    החוב של ישראל הוא מתחת לממוצע בoecd ונמצא בירידה לאורך זמן.
    בנוסף רוב רובו (יותר מ75% ממנו) הוא חוב לתושבי ישראל כלומר משמש לניצול החסכון של תושבי ישראל לשם נתינת יותר שרותים.
    בנוסף, החוב הוא בעיקרו בשקלים כלומר במטבע היחיד שאין בו מחסור בישראל (הדפסה, הר השקלים וכו׳)
    נשאלת השאלה, אם בכל שנה יכולה מדינת ישראל לקבל הלוואה בגודל הדרוש בתנאים טובים יותר משנה שעברה (שהרי החוב יורד בסהכ) ולתת שירותים לאזרחים, מדוע לקצץ בכך?

    1. איל,
      אם החוב אינו מפריע אז לא למה חשוב שיירד משך השנים?
      איני מציע משהו דדרסטי והחלמה הדרגתית (ירידת חוב לאורך השנים) היא דבר מבורך.
      אבל כן כדאי לשים זרקור ולציין שאם הדורות הקודמים לא היו מחייבים אותנו לשלם את חובותיהם
      אזי יכולנו כמעט להכפיל את מערכת החינוך וגם את מערכת הבריאות. יש להיזהר לא לעשות לילדינו את מה שעשו לנו.
      ממוצא אינו דבר שמרגש אותי להשוות אליו. אין לנו ברירה אלא להיות מצויינים ולא ממוצעים.
      זה שהחוב הוא ברובו לתושבי ישראל (לא בדקתי, סומך עליך) זה רק אומר שהחוב הוא מנגנון דרכו
      משלמות השכבות החלשות (שבמקום לקבל שירותים נוספים משלמות ריבית) לשכבות החזקות הנהנות מהריבית.
      יש קצת סתירה במה שכתבת. המשפט הראשון הוא סוג של נחמה – החוב יורד. המשפט האחרון הוא "למה לקצץ".
      זה מבלבל אותי.
      מזכיר כי החוב אינו נושא המאמר אלא דרכים להרחבת המעורבות של אזרחים בסדר העדיפויות של המדינה
      (כפי שאנו עושים עכשיו בשמחה רבה מצידי) ועל ידי כך גם להרחיב משמעותית את תקציב המדינה.

      ברמת המקרו של המדינה כמו ברמת המיקרו של הפרט, חוב אינו הופך לדבר חיובי כי מחירו זול
      בדיוק כפי שסיגריה אינה הופכת לחיובית אם מצאנו קיוסק שמוכר אותה בחצי מחיר.

      נ.ב.
      המדינה אמנם יכולה להדפיס כסף אך היא תשלם על כך
      בעליית מחירים ואיבוד ערך הכסף. אין קסמים בכלכלה.

  3. רימון היקר
    משנה לשנה קיימים עודפים מגביית המיסים שהמדינה מנתבת אותם להוזלות לציבור נטו למישפחה וכדומה.
    מדוע העודפים אינם הולכים לתשלום מואץ יותר של החוב הלאומי?

    1. שלום בנצי,
      ראשית לא בכל שנה יש עודפים. בשנה שעברה היו עודפים כתוצאה
      מעסקת מובילאיי בעיקר כלומר הכנסה חד פעמית.

      העודפים אינם הולכים במלואם לכיסוי החוב מאותה סיבה שהחוב נוצר מלכחילה =
      הפוליטיקאי שרוצה להבחר שוב מעדיף תכניות סרק כמו הוזלת מוצצים מאשר
      הקטנת החוב עליה לא יוכל לגזור כל קופון תדמיתי

  4. לגבי תכנון מס לעומת הון שחור – תמיד יהיה משהו שרירותי בחוקי המס, כמו בכל חוק, ואני מניח שיש גם אינטרסים שמתחבאים להם. לכן הקביעה אם אי תשלום מס נמצא מצידו האחד של החוק או מצידו השני קצת חסרת משמעות. אם לגיטימי שאנשים לא ירצו לשלם מס, הלגיטימיות (מבחינה מוסרית) חלה גם על לפחות חלק מההון השחור. כמובן שאם מישהו נתפס הוא נושא בתוצאות אבל מהבחינה המוסרית, מבחינת יחסיו עם החברה, מעלים מס ששילם בשחור לשיפוצניק הוא לעתים רבות במקום רע פחות ממי שגייס את מיטב רואי החשבון כדי "לתכנן מס", או מחברה שגייסה את כנסת ישראל שתחוקק עבורה חוקים לפטור ממס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


תגובות מפייסבוק: