מה לעשות עכשיו? מספר שתיים

לפני כמה ימים קיבלתי מייל שריגש אותי. ממישהו שלפני ששאל שאלה הזכיר לי את השידור שעשיתי בתחילת המלחמה ולדבריו עזר לו בנקודה קשה בחייו בה לא רק שסבל כמוני מאירוע הטבח עצמו, הסרטונים, הדאגות וכו' אלא גם עזב משפחתו הצעירה ומילולית קפא מקור באיזה מקום בצפון שם החל מילואים.

את השידור וידאו מה לעשות עכשיו עשיתי ימים ספורים לאחר טבח שמחת תורה כדרך לשקם את נפשי ואולי גם לעזור לאחרים. אישית, חלק ממני עוד בשביעי לאוקטובר. והמחשבה מה לעשות עכשיו ממשיכה להדהד בראשי ולהשפיע על התנהלותי ביומיום. את אותו סרטון אפשר לראות בהקלקה כאןhttps://youtu.be/XFVhSGP8BQg?si=35RJSLXAnO2_wP2p. למאמר זה קראתי מה לעשות עכשיו 2 כהמשך של אותו שידור.

לפני כמה שבועות הייתה לי זכות גדולה לבלות שלושה ימים בקיבוץ כפר־עזה במסגרת פרוייקט "החיטה צומחת שוב" אותו ייסד ניצן סלע מקיבוץ בית השיטה. במסגרת מיזם זה מגיעים קבוצות של אנשים, עד כעשרים בכל קבוצה למשך שבוע או חצי שבוע לכפר עזה. במהלך הבוקר עובדים בטיפוח הגינות הפרטיות והציבוריות בקיבוץ ואחר הצהריים-ערב ישנן פעילויות תרבות, סיורים בעוטף, הרצאות ופעילויות תרבות.

הרעיון המרכזי של המיזם הוא למנוע מצב בו הנזק לקיבוץ גדל מעבר לנזק שגרמו רשעים. למונע מצב בו צמחיית פרא תשתלט על הבתים והשטחים הציבוריים. להבנתי 80% מהקיבוץ לא נפגע בצורה קשה אבל כאמור, חבל שגם החלק שלא סבל פגיעה יזומה קשה יתייבש מצד אחד, ויתמלא קוצים וצמחיית פרא מצד שני. השאיפה היא לשמר את הקיבוץ כקיבוץ מזמין למגורים כך שייקל על אלו שמתלבטים אם לחזור, לקבל החלטה חיובית.

בכל שבוע קבוצה של כחמישה עשר אנשים שמצוותים מראש נמצאים בקיבוץ. לנים בחדרים(ממוזגים) באחד מבתי הילדים, עובדים בגינון בשעות הבוקר המוקדמות(5 בבוקר עד 11 בצהריים) ולאחר מכן נחים מעט במזגן. אחר הצהריים ובערב יש בכל יום פעילות חברתית כלשהי הקשורה לעוטף. סיורים באוזר, מפגש עם אנשים מעניינים, שירה בציבור או סתם מפגשים עם אחרים.

הלינה היא 2-3 אנשים בחדר. יחד אתי השתתף באירוע אבא שלי וישנו באותו חדר.

נראה לי שחלק גדול מהציבור צריך עדיין, בדומה אלי, ריפוי נפשי ברמה כזו או אחרת. זה אולי נשמע מוזר כי לשמחתי אף אחד ממשפחתי או קרוביי לא נפגע באופן ישיר אבל מצד שני אני בהחלט מרגיש שהמון אחים שלי נפגעו בצורה מאד מאד קשה ועדיין נפגעים בשבי, בשדה הקרב, במלונות המפונים ועוד ועוד. המחשבה על מה שעבר למשל על יובל , בת של חבר שאותה אני זוכר מלידה ועד בגרות כולל הידיעה שזו בקלות הייתה יכולה להיות הבת שלי שהייתה יכולה להיות בנובה עם 5 חברים מתוכם חוזרות רק שתיים ושזה עוד מוגדר כסיפור של נס היא מחשבה מדירת שינה.

בכפר עזה ובפעילויות דומות אפשר למצוא כמה מפתחות מוכחים לריפוי הגוף והנפש:

1. שהייה בטבע היא בעלת יכולת מוכחת לשפר את מצב הרוח גם לטווח קצר וגם לטווח ארוך. סביבה ירוקה משפיעה עלינו כל כך טוב שישנן המלצות להסתכל על משהו ירוק גם אם אין אפשרות לצאת ממש לטבע. כלומר להסתכל במשרד על משטח ירוק הביא גם הוא לשיפור במצב רוח. כמובן שלהיות ממש בטבע, לשמוע ציפורים, לנשום אויר נקי, להיחשף במתינות לשמש זה דבר מעולה.
2. חברת אנשים טובים חשובה מאד להרגשה האישית שלנו. במקום כזה כשישנים, אוכלים ועובדים יחד עם אנשים שכולם אנשים טובים, מרגישים טובים יותר. מתפתחות שיחות מעניינות עם אנשים מעולמות שונים. בקבוצה שלנו היו אנשים מחלקים שונים של החברה הישראלית וגם מחו"ל: פולין, ניו זילנד וארצות הברית. מפולין פגשתי למשל את אליסיה. לאליסיה אין כל קשר ליהדות אבל יש לה עברית מעולה ונטולת מבטא. בשלב כלשהו בחייה היא החליטה שהדרך שלה להצליח בהייטק זה ללמוד את שפת ההייטק – עברית. היא עובת בייצוג חברות הייטק ישראליות בפולין ובשאר אירופה. לאחר הטבח היא הרגישה שלעבוד בפולין בשביל ישראלים זה דבר אחד אבל להגיע ולתמוך בישראל מתוך ישראל זה דבר חשוב בהרבה. שום סיכוי שהייתי שומע על צעירים באירופה שלומדים עברית כמו שאנו לומדים אנגלית – בשביל להתפרנס טוב יותר.
3. עבודה פיסית מתונה(או עיסוק בספורט) גם היא בעלת יכולת ריפוי ושיפור מצב נפשי באופן מיידי ומצב גופני לטווח הארוך שגם הוא בתורו משפר מצב נפשי.
4. תחושת משמעות – אנו חיים בתקופה מבלבלת. אנו לובשים את אותם בגדים שלובשים האנשים העשירים והחזקים ביותר בעולם. לשם השוואה, לפני 150 שנים, רק עשירים יכלו להרשות לעצמם כפתורים בבגדים. גם אם המכונית שלנו לא עולה אותו דבר כמו המכונית של ביל גייטס או מארק צוקרברג, ההבדל באופן עמידתן בפקק די קטן. אנו מכבסים את הבגדים שלנו באותה תדירות שאנשים עשירים מאד מכבסים את בגדיהם. אנו חיים באחת המדינות העשירות בעולם. מדינה בה הפסקת מים, הפסקת חשמל או חוסר יכולת להזמין רופא הביתה בתוך שעות ספורות הוא דבר נדיר. למרות כל זאת אפשר לראות כי קיים פעמים רבות יחס הפוך בין רמת החיים של מדינה לבין תחושת האושר של אזרחיה. ישראל אגב, חריגה בכך שביחס למדינות אחרות במערב רמת האושר שאזרחיה מדווחים גבוהה. לדעת חוקרים רבים מה שחסר לאנשים פעמים רבות הוא תחושה של משמעות בעשייה שלהם. בחלק גדול מהעולם ובכל העולם העתיק הדברים היו פשוטים. אם הצלחת להביא אוכל לשולחן הילדים שלך, עשית את שלך. במדינות השפע, אוכל הוא דבר מובן מאליו יחד עם שאר הצרכים הבסיסיים ואז נשאלת השאלה מה חשיבות העשיה שלי?האם חשוב שכמהנדס תוכנה אני מקבל המון כסף אבל יוצר משחק מחשב או דרך טובה יותר לשווק משחק מחשב או איזו סחורה אחרת? אני זוכר שעבדתי בחברה לייעוץ עסקי טכנולוגי. בסיום אחד הפרוייקטים החמיא לי המנהל מטעם הלקוח ואמר לי שעשיתי עבודה מעולה. עזרתי לייעל תהליך עבודה כלשהו ובזכותי הם יכלו "לשחרר" שני עובדים. זמן לא רב לאחר מכן עזבתי מקום עבודה זה. לא בגלל שאני חושב שהתייעלות אינה חשובה. התייעלות היא בדיוק מה שמוריד יוקר מחיה ומביא רווחה לכולם. פשוט חשבתי שאני לא האיש המתאים לשמוע משפטים מסוג זה. כשעוזרים לאחרים שנמצאים במצב קשה משלך, נוצרת תחושת משמעות אדירה אפילו אם כל מה שעשית זה לגרף עלים מחצר של מישהו. תחושת משמעות היא כח עצום.
5. כשקמים בארבע בבוקר, עובדים, נמצאים עם אנשים מעניינים, יש דבר אחד שלא עושים. לא רואים חדשות ולא נמצאים ברשתות החברתיות. בשביל להרגיש טוב יותר חשוב לא רק מה עושים אלא גם מה לא עושים. כתבתי בעבר ודיברתי על זה גם בהרצאה שקישור שלה למעלה על השאלה מדוע רשתות ואמצעי תקשורת מעבירים אלינו בעיקר מסרים מבאסים ומדכאים. זה לא בגלל שהם שמאל, זה לא בגלל שהם ימין. זה בגלל שהפרנסה שלהם תלויה בכך. אבל… כמו שאם אנו רוצים לחיות בלי סכרת אנו נימנע מקוקה־קולה ושאר מזיקים ואם אנו רוצים להימנע מסרטן ריאות וצרות אחרות אנו נימנע מעישון כולל עישון פאסיבי, כם אם אנו רוצים נפש בריאה עלינו להקטין משמעותית חשיפה לתקשורת ורשתות (לא)חברתיות.

רוצים להשתתף? לעשות משהו עם בת הזוג והנוער?

ראו פרטים למטה. אפשר לדעתי להגיע עם ילדים מגיל 16 ומעלה. עלולה להיות חשיפה גם למראות לא נעימים ובכל מקרה האוריינטציה היא גם של עבודה.

לצפיה בגלריית תמונות מלאה כולל הסבר על התמונות מהקיבוץ ומהסביבה – קליק כאן

לצפיה באלבום התמונות המרגש שצילמתי בעוטף בזמן הפעילות – קליק כאן