יגעת ומצאת תאמין. מצאתם דירה המתאימה לכם והחל משא ומתן עם הקבלן. אחד הדברים הראשונים שיעלה על השולחן הוא עיתוי התשלומים על הדירה. הקבלן יציע לכם בדרך כלל שלוש אפשרויות:

א. שלמו היום המון כסף ותקבלו את הדירה בעוד שנתיים (כדוגמה)
ב. שלמו היום מקדמה קטנה ועם התקדמות הבניה שלמו סכומים נוספים במועדים קבועים מראש.
ג. שלמו היום מקדמה ואת עיקר הסכום שלמו עם קבלת המפתח.

הצעת הקבלן לשלם את עיקר הכסף בהתחלה כוללת נימוק הגיוני לכאורה – אם תשלמו היום, לא תחשפו לעלייה במחיר הדירה עקב עליה במדד תשומות הבניה. כאשר משלמים מעל מיליון שקלים על מוצר כלשהו, ובמיוחד אם אין לנו את הכסף ואנו לוקחים הלוואה לשנים רבות, עליית מחיר נוספת זה דבר מפחיד. האם יש סיבה לפחד זה? האם ישנם גורמים אחרים אשר עלולים לגרום לעליית מחיר גבוהה אפילו יותר ממדד תשומות הבניה? מאמר זה ינסה לפזר את הערפל מעל המושג מדד תשומות הבניה ולהראות שעל אף החשש הטבעי אותו ינסה איש המכירות של הקבלן ואיש המכירות של המשכנתא בבנק להעצים, כל אחד מסיבותיו, אין השד נורא כל כך.

מה זה מדד תשומות הבניה ומדד המחירים לצרכן?

תשומה הינה משאב כלכלי המשמש ליצירה של משהו כלכלי אחר. למשל: התשומות הנדרשות להכנת גביע מילקי הינן: מים להשקיית החציר שאוכלת הפרה, דלק להנעת הטרקטור שקוצר את החציר, ארנונה על הרפת, שכר עבודה לחולבים, חשמל להפעלת מכון החליבה ולאחר מכן תשומות נוספות לעצם הייצור (סוכר, חומרי טעם וריח, עוד חשמל), הייצור, ההובלה והמכירה.

באותו אופן התשומות לבניית דירה הינן בלוקים, ברזל, מלט, שכר עבודה, דלק, חשמל וכו'. מדד המחירים לצרכן מחושב על פי ממוצע המחירים של המוצרים אותם צורכים משקי הבית (מילקי כאמור, חסה, עגבניה, DVD ועוד על פי הלשכה המרכזית לססטיסטיקה). מדד תשומות הבניה הוא ממוצע המחירים של המוצרים (התשומות) הדרושות לבניית דירה.

כלומר ההיגיון של הקבלן הוא: אם תיתן לי היום את מלוא עלות הדירה שלך, אני אוכל לקנות כבר היום את כל הברזל והבלוקים הדרושים ולאחר מכן לא יעניין אותי אם המחיר שלהם יעלה. מנגד, אם לא תשלם לי מראש את עלות הדירה, אני אאלץ לדחות את רכישת הדלתות למשל רק לשלב הסיום של הדירה ואז אם מחיר דלת ישתנה, אני, משה הקבלן, אהיה בבעיה. לכן, במידה ואתה רוצה לדחות תשלומים, תבטיח לי שבמידה ומחירי הדלתות והחלונות יעלו, אתה תפצה אותי על עליית מחיר זו.

להקדים תשלום בגלל עליית מדד יכול להיות יקר ולא משתלם

איני נכנס כעת לכל שיקולי הבעד ונגד של הקדמת תשלומים לקבלן. על שיקולים נוספים בעד ונגד הקדמת תשלומים תוכלו לקרוא כאן. אבל מבחינה כלכלית כדאי לדעת שהנזק מעליית מדד תשומות הבניה הינו לעתים קרובות נמוך מהנזק של תשלום מוקדם

נחשוב על זוג הקונה דירה בעלות של מיליון וחצי שקלים ויש לו שתי אפשרויות:

א. 20% ממחיר הדירה היום ו- 80% ממחיר הדירה בעוד שנתיים עם קבלת המפתח.
ב. 80% ממחיר הדירה היום, 20% בעוד שנתיים בעת קבלת המפתח.

אותו זוג אינו מאלו שמאמינים לכל איש מכירות ולכן הם עושים בדיקה עצמאית באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיה ובוחנים את שני הגראפים שלמטה המשווים בין עליית מדד תשומות הבניה לבין המדד הכללי (מדד המחירים לצרכן) :

מדד המחירים לצרכן ומדד תשומות הבנייה ב-2021

חודשמדד המחירים לצרכןמדד תשומות הבניה
6/20210.1%0.6%
5/20210.4%0.7%
4/20210.3%0.8%
3/20210.6%0.5%
2/20210.3%0.2%
1/20210.1%-0.6%
סך הכל 20211.6%3.4%

שימו לב בבקשה לעובדה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא הקלו עלינו את ההשוואה בין הגראפים, המשבצות בגרף העליון מציינות  0.5% בעוד שבגרף התחתון הן מציינות 1%. נעבור להשוואת השנים האחרונות (כל האחוזים כתובים בקירוב על פי הגראפים שלמעלה):

2013: מדד המחירים – קרוב ל- 2%, מדד התשומות 1.5% – מי שפחד ממדד התשומות הפסיד.
2012: מדד המחירים כ- 1.6%, מדד התשומות כ- 3.4% – מי שפחד ממדד התשומות הרוויח.
2011: מדד המחירים כ- 2.1%, מדד התשומות כ- 3.8% – מי שפחד ממדד התשומות הרוויח.
2010: מדד המחירים, כ- 2.8% מדד התשומות כ- 4% – מי שפחד ממדד התשומות הרוויח.
2009: מדד המחירים כ- 4%, מדד התשומות כ- 0% (!) – מי שפחד ממדד התשומות הפסיד.
2008: מדד המחירים כ- 3.9%, מדד התשומות 3.4% – מי שפחד ממדד התשומות הפסיד.

בעצם, מדוע אני ממליץ לא לחשוש ממדד התשומות אם ברוב השנים האחרונות, מי שחשש ממנו "הרוויח"?

ההשוואה בין שני המדדים יוצאת מתוך שתי הנחות מקלות אשר בפועל אינן באמת מתקיימות:

א. על החסכונות שלי בבנק אני לא מקבל כלום פרט להצמדה למדד המחירים לצרכן. זה נכון לגבי פקדונות קצרים אבל ממש לא נכון לגבי חסכונות של מאות אלפים כמו שמחזיק מי שמתכונן לרכישת דירה. אם למשל לצורך התשלום המוקדם לקבלן אני פורע קרן השתלמות אשר עושה תשואה צנועה של 5% בשנה, אפשר לראות לפי אחוזי המדד לעיל שזה אף פעם לא כדאי.

ב. על האשראי שלי אני לא משלם ריבית. בפועל אם על מדד המחירים לצרכן אני מוסיף גם 1.5% ריבית לשנה, כפי שמבוצע בהלוואות אמיתיות, ההפרשים בין המדדים, גם בשנים בהם כביכול יש עדיפות למדד התשומות (2012-2010) הופכים לזניחים או שהמגמה מתהפכת לגמרי.

דוגמה מספרית:

ניקח את שנת 2012 בה הייתה עדיפות למהמרים על מדד תשומות הבניה. זוג אשר יכונה תשומי קנה דירה בעלות של 1,500,000 שקלים עם משכנתא של 1,000,000 שקלים. הזוג בחר לשלם 80% בעת החתימה על חוזה הרכישה ועוד 20% בעת הכניסה לדירה שנה לאחר מכן.

סך הוצאות הזוג בשנה זו:

— הפסד הצמדה למדד על 200,000 שקלים (300,000 = 20% הוא היה משלם לקבלן ממילא בחלופה השניה) למשך שנה – 2900 ש"ח.

— נניח שיכולת ההחזר של הזוג הינה 6000 שקלים ולכן הם לקחו משכנתא של קל"צ (קבועה לא צמודה) ל-  18 שנים בריבית 3%. במשך השנה שולמו לבנק 29,400 ש"ח עבור ריבית. בסך הכל ישלמו בני הזוג תשומי לבנק 1,295,400 שקלים עבור המשכנתא שלהם.

מנגד הזוג המכונה מדדי החליט לשלם לקבלן 20% בעת החתימה על החוזה ועוד 80% בעת הכניסה לדירה

העסקה של מדדי נראית כך:

— תשלום של 300,000 והמשך החזקת 200,000 בפיקדון צמוד מדד אשר הניב להם 2,900 שקלים.

— חיסכון חודשי של 6,000 שקלים (הם עדיין לא חייבים בתשלומי משכנתא ולכן יכולים לחסוך כל חודש את סכום ההחזרים.

— בעת הכניסה לדירה לוקח הזוג מדדי משכנתא כדי לשלם את ה- 80% הנותרים ממחיר הדירה. 80% אלו היו צמודים למדד תשומות הבניה אך מצד שני הזוג חסך כל חודש 6000 שקלים. כדי לפשט החישוב הנחתי שהחיסכון החודשי לא נשא כל תשואה. המשכנתא שנדרש הזוג מדד לקחת הינה 965,900 שקלים (כאמור, החוב לקבלן היה צמוד אך מצד שני לזוג נוצר הון עצמי נוסף במהלך השנה). בהנחה שהמשכנתא של הזוג מדדי תהיה בתנאים זהים לזו של הזוג תשומי, סך התשלומים שלהם לבנק יהיה 1,237,054 שקלים.

אז להקדים תשלומים לקבלן או לא?

 ובכן, ראינו כי גם בשנה בה הייתה כביכול עדיפות ברורה להקדמת התשלום לקבלן, עדיין מי ששילם עם הכניסה לדירה וספג את מירב ההצמדה למדד תשומות הבניה, שילם בסופו של דבר פחות כסף מזה שבחר "לא להסתכן" עם מדד תשומות הבניה.

לזוגות רבים אין את היכולת לשלם משכנתא במקביל לשכר דירה ואז אם הם בוחרים להקדים תשלומים לקבלן הם "נהנים" מנזק גבוה יותר – הם נאלצים לקחת הלוואת בלון עד הכניסה לדירה (פינוי הדירה הנוכחית שלהם). הלוואת בלון זו צוברת ריבית דריבית וכך בסופו של דבר גם ביום הכניסה לדירה ולא רק בסיום המשכנתא הם עשויים לגלות ששילמו יותר מאלו שבחרו לשלם מאוחר יותר למרות מדד תשומות הבניה.

הדוגמה לעיל השוותה בין שני מצבים כאשר ההבדל בין המשלמים מוקדם למשלמים מאוחר הוא שנה אחת בלבד. ברוב המקרים מדובר על הבדל של לפחות שנתיים, כאשר קונים דירה על הנייר. כמובן שככל שמשך הזמן מתארך, ההפרש לטובת אלו שבחרו לשלם מאוחר גדל. יתרונם של המשלמים מאוחר יגדל אף יותר אם למשל החיסכון שלהם בשנתיים אלו יגרום לכך שהם יירדו מתחת לאחד מקווי פרשת המים של מחירי המשכנתא. למשל יעברו מאחוז מימון של 65% לאחוז מימון של 59% מערך הדירה.

על כל האמור לעיל יש להוסיף גם את הסיכון הקיים בכל עסקה בה אתה משלם לספק כסף רב מראש. אבל על כך כאמור, כבר דובר באתר זה במקום אחר.

מדוע בעצם כל כך הרבה אנשים מקדימים תשלומים לקבלן, משלמים יותר ומסתכנים בכך שאם תהיה לקבלן בעיה כלשהי, הם יצטרכו להסתדר ללא הכסף ששולם במשך שנים?

לצערי הרב אנשים רבים לא הפנימו את העובדה הפשוטה: אין ייעוץ חינם! כאשר אתה מתייעץ עם פקיד משכנתאות בבנק או עם איש מכירות של הקבלן זהו לא ייעוץ בחינם. אמנם לא שילמתם ישירות אבל תשלמו הרבה יותר בכך שקיבלתם ייעוץ מוטה: איש המכירות של הקבלן כמובן שואף לכך שהקבלן יפגש עם הכסף מהר ככל האפשר (מדוע שהוא ישלם ריבית לבנק אם הלקוח מוכן לשלם ריבית לבנק במקומו ולתת לו הלוואה של מיליון ללא ריבית כלל). פקיד המשכנתאות כמובן רוצה שתיקחו משכנתא היום ולא בעוד שנתיים (עד אז אתם עוד עלולים לשים לב שיש עוד בנקים ולהשוות תנאים או גרוע מכך ללמוד באיזה מסלולי משכנתא להתרחק ובכך להפוך ללקוחות רווחייים פחות, רחמנא ליצלן).

לסיכום

 למרות דעתם של "מומחים" שונים מטעם הקבלן או הבנק, המספרים מראים שאין בסיס מוצק לחשש מפני ההצמדה למדד תשומות הבניה. הקדמת התשלומים לא באמת חסכה לנו כסף אך מעמדיה את הכסף ששילמנו מראש בסכנה. לדעתי מוטב לשלם לקבלן כל תשלום מאוחר ככל שניתן.

22 תגובות על “מדד תשומות הבניה / מדד המחירים לצרכן

  1. וואו, רימון, פוסט מעולה.
    בתור אחד שעשה בדיוק מה שכתבת, כלומר אני דחיתי את רוב התשלום למועד כניסה לדירה, הכתבה הזאת מאוד עודדה אותי, מכיוון שישנו חשש תמידי מעליית מחירי תשומות הבנייה!!!

    אין לי ספק שאתה האיש איתו ארצה להתייעץ ברגע שארצה לקחת משכנתא!

    תודה רבה על הפוסט המעולה (אגב כל הפוסטים שלך מעולים)
    פליקס

    1. פליקס,
      רובת תודות. שמח שפעלת בצורה דומה.
      האינטואיציה של רוב האנשים הינה לשלם מאוחר.
      הבעיה היא שכשהאינטואיציה פוגשת אנשי מכירות בדרך כלל אנשי המכירות "מנצחים".
      יש להם ניסיון רב יותר במכירות והם נתפסים כ"אנשי מקצוע".
      המשך להצליח, רימון.

  2. התעלמת מסיכון שינוי הריבית
    בחלופה הראשונה חלק משמעותי מהמשכנתא נילקח בהתחלה לצורך התשלום הראשון והריבית קובעה
    בחלופה השנייה לוקחים את המשנתכא שנה אחרי, או שכפי שכתבת בדר"כ מדובר על יותר זמן, ואז היא תהיה בריבית אחרת
    במצב היום שהריבית נמוכה מאד אומנם אף אחד לא יודע אם היא תמשיך לרדת, תישאר ברמה הזו או תעלה, אבל זה בדיוק הסיכון במקרה שאין מאיפה לכסות את העליה

    1. שלום ותודה על הערתך,
      כמה דברים,
      א. ההמלצה "לקבע את הריבית כי היא נמוכה מאד" קיימת כבר למעלה משנה. מה קרה בשנה האחרונה אתה יודע. תחזית בנק ישראל לחמשת השנים הקרובות הינה המשך ריביות נמוכות.
      ב. נניח שהריבית תעלה מעט אבל ההלוואה תהיה קטנה יותר (בשנים אלו המשכנו לחסוך במשום לשלם משכנתא), קרוב לודאי שנצא ברווח גם אם הריבית תהיה גבוהה יותר. כמובן שיש לבצע חישוב לכל מקרה על פי נתוניו.
      ג קיבוע הריבית מבוצע רק להלוואות בריבית קבועה. מרבית הלווים לוקחים כ- 30% מהלוואתם או יותר בריבית משתנה (פריים ואחרות). במקרה כזה, כמובן שאין משמעות ל"קיבוע הריבית".

      הערה כללית בנושא הריבית, תמיד יש לחשב את השינוי בריבית או את הפרש הריביות בין חלופות שונות על פי ההשפעה בשקלים ולא באחוזים.
      בהצלחה.

      1. לידע כללי כבר הריביות של הבנקים עלו בחצי אחוז מדצמבר 2014 ועכשיו עלה בעוד חצי אחוז על מסלול הריבית הקבועה הלא צמודה (לא בדקתי אץ שאר המסלולים אך זה אמור לשקף גם אותם פרט לפריים), בתור זוג שעשו את החישוב בין סיכון עם המדד לבין סיכון עם הריביות של הבנקים, בחרנו לשלם הכל בהתחלה פרט לחלק של הפריים שישולם בקבלת המפתח, קיבענו את הריביות באחוז פחות ממה שמציעים הבנקים היום, אין מתכון מנצח, צריך רק לשלב בין שני דרכי תשלום במטרה להגיע למינימום הפסד שגם זה לא בטוח. אני לקחתי עליה של 3.5 אחוז לשנה וחצי של מדד תשומות הבניה, ובדקתי עליה של אחוז על המשכנתא וראיתי חיסכון של 150000 בעשרים שנה, אפילו לא קרוב לחיסכון אם היינו משלמים בסוף שהוא-30000 בערך… מסקנה היא שההתעלמות מעלית הריביות היא לא נכונה למרות שהכתבה שלך תרמה רבות…

        1. שלום לך ותודה עת תגובתך.
          לצערי את לא מדייקת. ניקח לדוגמה קבועה לא צמודה ל- 15-20 שנים – דצמבר 2014 ממוצע הריביות היה 3.59%. החודש הממוצע הוא 3.08%. את טבלת הממוצעים הרב שנתית תוכלי לראות באתר בנק ישראל – http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/Data/Pages/MorgageRate.aspx

          לעצם העניין, כבר אמרו לפני (מועמד לנשיאות בצרפת) שחיזוי הוא פעולה קשה ובמיוחד לגבי העתיד.
          ברור שעשויים להיות כאלו שירוויחו מהקדמת תשלומים במקרים מסוימים. הרוב כפי שהראיתי בחישוב למעלה לא ירוויחו מכך. ובכל מקרה התחושה שנותנים הקבלנים ומוכרי המשכנתאות של הבנק כאילו הקדמת התשלומים בוודאות חוסכת כסף היא חסרת אחיזה במציאות שלא לומר הטעיה.
          דרך אגב, אם את בטוחה שהריבית תעלה אז לקחת 30% פריים אמורה להיות טעות גדולה מבחינתך. במסלול זה את ממילא מהמרת נגד עליית ריבית. אם הייתי חושב כמוך שכדאי להקדים כדי לקבע ריבית, הייתי ממליץ על 100% קל"צ.
          בהצלחה וברכות על הבית החדש.

          1. לדעתי במקרה שלי אני ממש לא טועה, ניגשתי שלוש פעמים לבנק וקיבלתי שלוש הצעות שונות כאשר הריביות עלו במשך חצי שנה, בפעם הראשנה הציעו 2.93 אחוז קבועה לא צמודה, בפעם השנייה 3.35 קבועה לא צמודה, ועכשיו עלה בעוד חצי אחוז, וזה נתון מהבנק עצמו. שנית אתה אמור לדעת כבר שהפריים אכן תלוי בריבית בנק ישראל לעומת הריביות של שאר המסלולים שיכולים להשתנות אפילו אם הריבית במשק נשארת קבועה ואף יורדת. לקחת שליש פריים אין זה אומר שאני נגד קיבוע ריביות, הפריים יעלה כי לבסוף הריבית במשק תעלה, אבל סכום ההחזר בפריים הוא הרבה יותר נוח וכמובן שחשוב לפצל מסלולים כך רמת הסיכון יורדת, נחזור עכשיו לריביות של מסלולים אחרים, ערבבת כאן כמה נושאים – הריביות יכולות לעלות ללא קשר לריבית של בנק ישראל.. אני טוענת שהריבית של המסלול קבועה לא צמודה עלה מדצמבר 2014 עד עכשיו בכמעט אחוז וזה בדוק!! אני עשיתי את הדבר הכי נכון לעשות במינימום סיכון, ואני בחרתי לשלם מראש פרט לפריים. ואכן אחרי עליית הריביות של המסלולים (לא הפריים) הראתה לי שזה היה הצעד הנכון. החיסכון שלי הוא לא בהקדמת התשלומים אלא בקיבוע הריבית!!

          2. לדעתי במקרה שלי אני ממש לא טועה, ניגשתי שלוש פעמים לבנק וקיבלתי שלוש הצעות שונות כאשר הריביות עלו במשך חצי שנה, בפעם הראשנה הציעו 2.93 אחוז קבועה לא צמודה, בפעם השנייה 3.35 קבועה לא צמודה, ועכשיו עלה בעוד חצי אחוז, וזה נתון מהבנק עצמו. שנית אתה אמור לדעת כבר שהפריים אכן תלוי בריבית בנק ישראל לעומת הריביות של שאר המסלולים שיכולים להשתנות אפילו אם הריבית במשק נשארת קבועה ואף יורדת. לקחת שליש פריים אין זה אומר שאני נגד קיבוע ריביות, הפריים יעלה כי לבסוף הריבית במשק תעלה, אבל סכום ההחזר בפריים הוא הרבה יותר נוח וכמובן שחשוב לפצל מסלולים כך רמת הסיכון יורדת, נחזור עכשיו לריביות של מסלולים אחרים, ערבבת כאן כמה נושאים – הריביות יכולות לעלות ללא קשר לריבית של בנק ישראל.. אני טוענת שהריבית של המסלול קבועה לא צמודה עלה מדצמבר 2014 עד עכשיו בכמעט אחוז וזה בדוק!! אני עשיתי את הדבר הכי נכון לעשות במינימום סיכון, ואני בחרתי לשלם מראש פרט לפריים. ואכן אחרי עליית הריביות של המסלולים (לא הפריים) הראתה לי שזה היה הצעד הנכון. החיסכון שלי הוא לא בהקדמת התשלומים אלא בקיבוע הריבית!!

          3. עוד משהו קטן, ראה כתבה מצורפת מאתר גלובס
            http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000727861

            שם הכתבה "רכישת דירה "על הנייר": כדאי לשלם רוב הסכום מראש?", כדאי לקרוא, הם הגיעו למסקנות הפוכות ממך- כלומר כדאי לשלם מראש, אבל באופן כללי, הכל תלוי בריביות ובמדדים, ואת זה אף אחד מאיתנו לא יודע לנבא…

            תודה על הדיון המעניין!

          4. תודה על ההפניה למאמר בגלובס.
            כותב המאמר התעלם ממשהו קטנטן – 240,000 שיהיו מושקעים בתבונה במשך שלוש שנים יניבו תשואה. תשואה של 3% אינה חריגה וכבר הגיעו לכיסינו עוד 20,000 שקלים.
            אני מצטער אך חוסר דיוק זה יחד עם האמירה הלגמרי שגויה כאילו ליווי בנקאי מבטיח את כספי, העביר לי את החשק לקרוא בעיון את שאר הכתבה. בהצלחות.

          5. מ' היקרה,
            אם המקרה הפרטי שלך הינו לדעתך בעל מהימנות סטטיסטית גבוהה משל
            הממוצע של כל ההלוואות שניתנו בתקופה זה, כפי שמציין בנק ישראל בקישור שלמעלה,
            אז לדעתי איבדנו את היכולת לנהל דיון מפרה.
            אני שמח שאת שבעת רצון מהבחירה שלך ומאחל דבר דומה לכל שאר הקוראים.
            בהצלחות רבות.
            אם מעניין אותך לקרוא עוד על הגורמים לשינויי ריבית את מוזמנת לקרוא כאן:
            http://www.effectivemortgage.co.il/1468
            בברכה ובכבוד, רימון

  3. הי,
    יש לי שאלה מקווה שלא ברורה מאליו ואצא פיתה…
    אם אני קונה דירה מקבלן, עדיף מדד תשומות שעולה או שיורד?

    1. שלום מירי,
      פיתה יוצא רק מי שמתבייש לשאול.
      מחיר הדירה, או יותר נכון החלק במחיר הדירה שעדיין לא שילמת
      צמוד למדד. זה אומר שאם המדד עולה אז החוב שלך לקבלן עולה.
      אם המדד יורד אז תלוי בחוזה, יש קבלנים שמצמידים את המדד חד כיוונית
      ויש כאלו שכאשר המדד יורד, החוב יורד.
      בהצלחה.

  4. רימון שלום ,
    האם קיימות הסתייגויות עבור מחיר למשתכן? שכן פרוייקטים שמתחילים עכשיו מועד איכלוסם יתבצע כבעוד שנתיים שלוש , בהקשר למדד תשומות הבנייה ובכלל מה אתה מציע לעשות עקרונית? הריי מצד אחד ישנה אפשרות לדחות את מועד לקיחת המשכנתא על ידי תשלום ראשון לקבלן 7-11% על פי המבוקש ובכך לדחות את לקיחת המשכנתא ומנגד על פי תנאי הלוואה לתנאי משכנתא קיים פער, על כן זהו שיקול פיננסי שיש לבצע.

    בברכה,

    אבירן
    לכולם ידיעה – הספר "משכנתא יעילה" מאוד פותח את הראש , אני מחכים מעמוד לעמוד!!!

    1. שלום אבירן,
      ראשית כל תודה רבה על המילים החמות.
      שנית, בפרוייקט מחיר למשתכן החוזה בין הקבלן לקונה נכתב למעשה על ידי המדינה.
      התשלום הוא תמיד לפי קצב ההתקדמות ואין לקונה חופש בחירה לגבי מועד התשלום.
      שוב תודה,
      רימון

      1. ההצמדה מחושבת עבור כל תשלום או על כל הקרן? נניח שהדירה עולה 100 אש"ח ותשלום ראשון הוא 10 אש"ח מדד עלה ב 0.1 מאז תחילת החוזה. איך תחושב ההצמדה. על ה 100 או על התשלום של ה 10?
        בתשלום הבא על מה היא תחושב?
        היה איזה מקום שבו היה כתוב שעל ההצמדה משלמים מע"מ זה נכון?

  5. למשל דירה שעולה 1מ ש"ח ואני משלם עליה במעמד החוזה 25 אחוז. האיכלוס בעוד 7 חודשים…
    איך עובד המדד על ה750 אלף שקלים הנותרים?
    איך אני אמור לחשב את זה אם זה לא שנתי?
    כל חודש בנפרד?

    תודה.

    1. שלום מקס ותודה על הקריאה,
      בכל חודש אתה מכפיל את סכום החוב הנוכחי ב- (1+אחוז מדד שעלה).
      נניח שהחוב הוא 100 שקלים והמדד עלה בחצי אחוז כל חודש.
      בחודש הראשון אתה מכפיל 1000 ב- 1.005 ומקבל 1005.
      בחודש השני אתה מכפיל 1005 ב- 1.005 והחוב הנוכחי שלך
      הופך להיות 1010.025 וכן הלאה.
      בהצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *