איך לא להסתבך

לפני כמה שבועות פרסם מתן חודרוב כתבה על יועץ משכנתאות שגבה עבור שירותו סכום שלדעת מתן גבוה מידי. באותה כתבה נטען גם שהיועץ גרם למעשה נזק ללקוח. כיוון שלא ראיתי את הנתונים התומכים בטענה זו, אין לי מושג אם היא נכונה. מטרת מאמר זה אינה להגן על עמית למקצוע שכל מי שעבד מולי יודע שפועל בצורה שונה ב- 180 מעלות ממני(ועל הדרך גובה כמעט פי חמש). מטרת מאמר זה היא לתת לכם כלים כדי להימנע מכניסה לעסקאות שלא מתאימות לכם. וגם לנהל דיון על רגולציה, תפקיד המחוקק והתקשורת כפי שאני רואה אותם וכפי שהם בפועל.

ראשית כל, הכתבה המלאה כאן – https://13tv.co.il/item/news/economics/finance-903968999/

אפשר לדבר עם האחראי?

טלויזיה צריכה שני דברים כדי להתקיים. אנשים שיצפו בה וחברות שיפרסמו בה. הרבה יותר קל לדבר על שיטות השיווק של איזה נובה משכנתאות קטן שתקציב הפרסום שלו מעולם לא הגיע לערוץ 13 מאשר לדבר על האופן בו הבנקים או חברות הביטוח משווקים הלוואות וביטוחים.

התכנית גם אינה רוצה להרגיז את הצופים שעלולים לעבור לראות ריאלטי בערוץ השני. בשל כך, כתבות מסוג זה לא יכילו בדרך כלל המלצות וכלים כדי להימנע מנפילה לעסקה לא מתאימה. המלצות כאלו מעבירות את האחריות ללקוח וזה משהו שהערוץ לא רוצה לעשות כדי לא להרגיז צופיו. לכן, ליתר ביטחון, כדי שלא יהיה ספק שללקוח אין כל אחריות, מסופק לנו מידע לא ממש קשור על שירותו בעזה ועל זה שאולי הוא לא היה במיטבו בעת הפגישה. זה בהחלט ייתכן אבל גם להגיע לפגישה כשאינך במיטבך זו החלטה שלך.

פעם שאלתי את חברי, עו"ד, האם אפשר לחמוק מחוזה חתום אם מתחרטים מאוחר יותר? תשובתו: החותם מעל גיל 18? החותם נושא באמתחתו פתק מרופא המראה שאינו כשיר משפטית? אם מדובר על בגיר תקין נפשית שחתם על חוזה, יש לקיים חוזה זה.

אין ארוחות חינם

במאה התשע עשרה נהגו ברים בארצות הברית לספק ארוחה חינם למי שירכוש משקה אלכוהולי. הארוחות היו מלאות במלח ובעיקרון גרמו לצימאון שבתורו הגביר את צריכת האלכוהול של מקבלי ארוחות ה"חינם". באותה תקופה נוצר הביטוי אין ארוחות חינם שזכה לתפוצה רבה לאחר שאחד הכלכלנים הידועים, זוכה הנובל מילטון פרידמן השתמש בו.

אני שונא פגישות ללא תשלום. לא כמזמין ולא כמוזמן. במקרה זה נתרכז ב"מוזמן". כשמוצעת פגישת "ייעוץ" חינם, לא יהיה ייעוץ בפגישה. בתיבת הדואר שלי מונח מפעם לפעם פלייר של מתווך כזה או אחר המציע להגיע לבייתי ל"ייעוץ" חינם. מבלי לנסות אני מוכן להבטיח וגם להתערב עם מי שירצה שלא יהיה מצב בו מתווך דירות יגיע לבייתי לייעוץ, ישמע את נתוניי הכללכיים, ישמע על הבית ובסוף ימסור מסקנתו – לא כדאי לך למכור. הבית מתאים לך בול! כל מטרת ה"ייעוץ" המדובר הוא לשכנע אותי למכור את הבית מסיבה כזו או אחרת ולרכוש בית אחר. עבור המתווך מכירת הבית שלי וקניית בית אחר שווה במצטבר מעל 100,000 שקלים. בשביל סכום זה שאולי יגיע אחרי חמישים פגישות בחינם הוא מוכן לקיימן לכתחילה.

אותו דבר עם כל איש מקצוע המוכן להגיע לביתך לייעוץ חינם או כל אחד אליו הלכת לייעוץ חינם. למעשה אותו ייעוץ חינם הוא פעמים רבות סוג של משיכת חבל: הלקוחות רוצים לקבל כמה שיותר מידע מבלי לשלם ובעלת המקצוע רוצה לתת כמה שפחות מידע ללא תשלום תוך כדי דחיקת הלקוח לסגור עסקה ולשלם. בעיני, אירוע שלא מכבד אף אחד מהצדדים.

כשאתם הולכים לדוג מידע כזה או אחר, להתרשם, להכיר או כל שם אחר שניתן לפגישת החינם, אתם סומכים על עצמיכם בדרך כלל שלא תתפתו לעסקה שלא מתאימה לכם. טעות. מולכם תפגשו מישהו שהמקצוע שלו הוא לגרום לכם להכנס לעסקה שלאו דוקא מתאימה לכם. הוא מתאמן בכך שנים, הוא נמדד לפי העסקאות שהוא מבצע והוא טוב במה שהוא עושה אחרת לא היה עושה זאת. היו רציניים, יש אנשים שמסוגלים לגרום לכם לחשוב על חיה מסויימת(ואז זה נראה אחר כך כאילו הוא קרא את מחשבותכם כשידע על איזו חיה חשבתם). אל תלכו לפגישה עבור שירות שאינכם יודעים את מחירו מראש. חבל על זמנכם ועל ארנקכם. שמעתם תשובה מסוג, אחרי שתגיעו, אומר לכם הכל…. אל תגיעו בכלל. זמנכם יקר. עוד בכתבה נטען כי הבעל היה חלש כיוון שיומיים קודם לכן יצא מעזה. שוב, אינכם בשיא שלכם מכל סיבה שהיא, אל תקבלו החלטות גדולות.

כל מי שהיה במשרד שלי יעיד שאינו מפואר וזה אנדרסטייטמנט רציני. אני בטוח לגמרי שהמשרד של נובה משכנתאות לעיל מפואר ומרשים מאד. בדרך כלל כשאתם מוזמנים לפגישות חינם שנועדו לשכנע אתכם להתחבר, תתארחו במשרד מפואר שמשדר כביכול הצלחה. ענבל אור(משפטה מתנהל), ברמלי(נשפט ל- 14 שנים בכלא) ורבים אחרים שעיסוקם כלל שכנוע של אנשים להכנס לעסקה לא מוצלחת היו במשרדים מפוארים במיוחד. זה כמובן לא אומר שכל משרד מפואר מכיל בתוכו רמאי ומבחינתי גם חברת נובה מהכתבה אינה רמאים אבל כאמור היו זהירים.

זה לא "רק היום"

הלכתם לפגישה ואומרים לכם תחתמו עכשיו או שההצעה מוסרת מהשולחן. עשו את הפעולות הבאות ורק אותן:

1. קומו מהכסא.
2. אימרו יפה תודה על הקפה אם קיבלתם או תודה על הזמן אם לא קיבלתם קפה.
3. הסתובבו
4. עיזבו את החדר.

לא ייצא לכם שום דבר טוב מעסקה עם בעל מקצוע שלוחץ עליכם לחתום עכשיו או לעולם לא. אין דבר כזה. תמיד כדאי לכם לחשוב. גם אם זו ההמלצה היחידה שתקבלו כאן, היא עשויה להיות שווה לכם הרבה.

איפה הרגולטור?

ישראל מדינה יקרה. יש לכך סיבות טובות – במדינה עשירה בדרך כלל המחירים גבוהים. ויש לכך סיבות לא טובות כמו חוסר יעילות וחוסר תחרות שבתורה מאפשרת את חוסר היעילות.

לפני שנמשיך, אנשים לעתים מגחכים כשאני אומר שישראל עשירה. תנו דעתכם למקום בו נמצאת ישראל מבחינת תוצר לנפש:

מבחינת יוקר מחיה אפשר לשפר המון ברמה הממשלתית וברמה האישית. אני אוהב לדבר על מה אנו, האזרחים יכולים לעשות. האופן בו נתנהג והאופן בו נתגמל פוליטיקאים הוא זה שישפיע גם על אופן פעולתם. בישראל יש אחוז מאד גבוה של מיקצועות ברישיון לעומת מדינות מפותחות אחרות. גם יוזמות להתרת הרסן על חלק מהמקצועות כמו למשל הסעת אנשים ברכב פרטי בתשלום ללא רישיון(אובר) נעצרות בישראל. באופן כללי בכל פעם שאזרחי ישראל חושבים שנעשה עוול מסוים, אחת הדרישות הראשונות תהיה מה עם הרגולציה? או למה אין רגולציה? וכו'. תחום ייעוץ המשכנתאות כתחום צעיר לא פועל תחת רגולציית חובה כמעט. וגם כאן הודגש שהתחום אינו מפוקח. השאלה היא האם במידה והתחום היה מפוקח, עם רגולטור ייחודי וכו', מצב הלקוחות היה טוב יותר? זה נכון שהיום "כל אחד יכול להכריז על עצמו שהוא יועץ". אבל זה לא אומר שהלקוחות חייבים לבחור מישהו ששהכריז על עצמו שהוא יועץ. למשל יש יועצים ואני בתוכם שהחילו על עצמם רגולציה וולונטרית – חברות בהתאחדות יועצי המשכנתאות. החברות מחייבת עמידה במבחן מקצועי ועמידה באמות מידה אתיות. תמיד אפשר לבדוק האם יועץ מסוים חבר בהתאחדות. יתירה מכך, האם רגולטור היה מגביל מחיר שמישהו גובה? אני די בטוח שלא. הגבלת מחיר שקולה לתיאום מחיר וזה לא חוקי. אם נסתכל על שווקים דומים בהם יש רגולטור, התוצאה היא התקבעות נורמת מחיר כמו 2% ממחיר דירה לתיווך, 0.5% ממחיר דירה לעריכת דין לרכישת דירה. אלו מחירים גבוהים בהרבה המעידים על תחרות חלשה משמעותית. בתחום ייעוץ ההשקעות אנו רואים מאז שהוא הוכנס לרגולציה דבר מוזר אף יותר. ראשית כל בבנקים בהם בעבר היה אפשר לקבל ייעוץ השקעות באופן חופשי כמעט. היום לאחר שהוחלט שיועץ השקעות חייב רישוי, עלות היועץ עלתה והבנקים כבר לא מאפשרים לכל אחד ייעוץ אלא רק למי שיש מינימום של השקעות – מינימום עמלות המשולמות לבנק. זה עוד לא נורא. ישנם עיוותים גדולים אף יותר. נניח שאני רוצה לומר לאנשים שלא כדאי להם לקנות מניית טסלה או אנבידיה אלא במקום זה כדאי להם לקנות סל מניות מפוזר. זה עלול להיחשב כייעוץ אסור למרות שאני כלכלן ושמבחינת השכלה יש לי ידע רב בהרבה מהידע הדרוש כדי לקבל רישיון יועץ השקעות. ברם, אין סיכוי שאעשה חצי שנת התמחות בבנק או במקום דומה ולכן לא יהיה לי רישיון יועץ. אוקיי, העולם יסתדר בלי העצות שלי נניח אבל את מי לא מעניין הרישיון? את "מומחי" טיקטוק. מומחים כאלו שלעתים כלל לא יושבים בישראל, אין להם מה להפסיד והם חופשיים לומר ככל העולה על רוחם. כך יוצא שהציבור מקבל יותר מסרים ובאיכות פחות טובה ממי שאין לו מה להפסיד. כך יוצא שהרישוי שנועד להגן על הציבור רק גורע מהשיח את מי שחשוב לו לקיים את החוק ומשאיר את מי שהחוק לא מעניין אותו. המעניין הוא שבתחום הרפואה לכולם מותר לייעץ. אסור לרשום תרופות אבל אין בעיה חוקית לייעץ.

רגולטור הוא דבר יקר. ככל שיש רגולציה כבדה יותר על מוצר או שירות מסויימים כך מחירו יעלה. לא נעים לשמוע על מישהו שהיה לא אחראי ובגלל זה נפגע. אבל השאלה היא תמיד האם עדיף מישהו שנפגע במאה אלף שקלים או מיליון אנשים שנפגעו רק בעשרה שקלים כל אחד.