משכנתה או משכנתא? עד שסיימתי לכתוב את הספר שלי, התשובה הייתה ברורה לי. יש לכתוב משכנתא ובצורת הרבים משכנתאות. ספוילר: טעיתי.

עורכת הלשון של הספר קבעה ממשכנתה ולא משכנתא על פי האקדמיה ללשון (למה לאקדמיה ללשון אין שם עברי?), מילים בלשון נקבה שהגיעו מארמית או יוונית כגון קופסה או טבלה יש לסיים עם ה' ולא א'.

אין צורך בסדנה, קחו לכם אתנחתה ולפני ביצוע העסקה בדקו האם זו עובדה  או רק גרסה שמשכנתה כותבים ב- ה'.

אז למה כותבים משכנתה ב-א'?

אז אם צריך לכתוב משכנתה עם ה' ולא א' מדוע הבנקים ושאר הציבור כותבים עם א'? המשפיעים הגדולים על השפה שלנו אינם האקדמיה ללשון. המשפיעים הגדולים הינם ככל שזה מוזר תאגידים ששפת אימם כלל אינה עברית: מיקרוסופט, גוגל ופייסבוק.

כל עוד עוד מיקרוסופט בוחרת לסמן באדום של שגיאה את המילה משכנתה  עם ה', אנשים חושבים שזה שגוי. מיקרוסופט התקדמו וב- Word אפשר לכתוב משכנתה בלי שזה יסומן כשגיאה (בניגוד לכרום איתו אני כותב פוסט זה) אבל משכנתה עם אות נוספת כמו למשל שבמשכנתה יסומן כתקין לעומת שבמשכנתא  שיהיה תקין.

ואיך קשורות לכך גוגל ופייסבוק? אלו מנועי הפרסום הגדולים בעולם. כל בעל עסק המפרסם בגופים אלו כותב אלו תחומי עניין ומילות חיפוש מתאימות לפרסומת שלו. ככל שאנשים מחפשים משכנתא אז בעלי האתרים עושים מודעות למילה הזו מצד אחד וכותבים את המאמרים שלהם עם משכנתא  מצד שני כדי שיתאימו לטעם הציבור. וכך השגיאה מזינה את עצמה שוב ושוב. אפשר היה לדרוש מהבנקים לפחות לכתוב בעברית תקנית אבל מצד שני יש דברים חשובים יותר שאפשר לדרוש מהבנקים כמו למשל להציג חישוב אמתי של המשכנתה הכולל התייחסות למדד או הפסקת ההפחדות של קנס פירעון מוקדם והם לא עושים זאת.

בארמית מתוך לשון חז"ל: "והרי משכנתא בלא נכייתא, דבדיניהם מוציאין מלוה למלוה, ובדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה!"

תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף סב, עמוד א־ב.

"נפסח על הלבטים שבמכירת דירה וסיגוּל דירה חדשה: הריצות ממוסד אל מוסד וחימום ספסלים במסדרונות; החתימות על ניירות אין־קץ, כתובים בסיגנון־חרטוּמים של עורכי־דין; ההתחייבות עלמשכנתאות בריבית, המטילות חורים גדולים בתשלומי־המשכורת – לחודשים ולשנים; ועצם־האנדרלמוסיה, שבהעתקה מבית־דירה לבית־דירה"

מתוך הספר גינת־חיה מאת אברהם רגלסון

אברהם רגלסון נולד ברוסיה ב-1896, בהלוסק שבמינסק, והיגר לארה"ב בהיותו ילד.  למד  ב"איסט סייד" של ניו-יורק בחדר, בישיבה, ובבתי ספר עירוניים של ניו-יורק.  שימש כספרן וכמורה בבתי ספר עבריים בניו-יורק ובקליבלנד, אוהיו.  הוא עלה לארץ ב-1933, אך לאחר שלוש שנים חזר לניו-יורק.  רב-אמן בעברית, אנגלית ויידיש, הוא כתב שירה ופרוזה בשלוש השפות, שיצאו לאור בשתי הארצות.  ב-1949 השתקע בארץ לצמיתות.  מפרי עטו כמה כרכים של שירה, מסות, ספרי ילדים, מאמרים רבים, ותרגומים לעברית  משירה וספרות יפה של האנגלית הקלאסית.  חתן פרסי ברנר (1964) וביאליק (1972) לספרות, הוא אף זכה לפרס ניומן מטעם המחלקה העברית של אוניברסיטת ניו-יורק (NYU) ב-1976, על תרומתו לספרות העברית.  הוא הלך לעולמו בשנת 1981.

אם כבר קראתם עד כאן, מגיע לכם פרק במתנה מתוך ספרי, משכנתה יעילה:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *