הסוכה כמחוללת צל במדבר,  התחברה אצלי לויכוח שהיה לפני כמה שבועות ומאז כבר עבר הלאה וכנראה שלקראת הבחירות המונציפליות יחזור שוב עד שישכח. זוכרים את הויכוח על גשר יהודית בתל‏־אביב? גשר הולכי רגל אשר אמור לחצות את ארבעת נתיבי איילון ופסי הרכבת כדי להגיע אל הצד השני של העיר. מרחוב יהודית אל השכונות המזרחיות של העיר.  הנחת הגשר בשבת או עצירת כל התנועה בגוש דן הוא ויכוח די שטותי אפילו מבחינה דתית. אלו שהשבת (של אחרים) חשובה להם, אמורים להיות שמחים על סגירת נתיבי איילון לשלוש שבתות. כך, על ידי נניח 50 עובדים אפשר לחסוך אלפי מכוניות שנוסעות. מתמטית ניצחון לשבת. כמובן שבתקופת בחירות ויכוח או מאבק מסוג זה משרת גם חילונים וגם דתיים ולכן הוא מתקיים. אבל אני רוצה לבדוק נקודה חשובה הרבה יותר לגבי הגשר.

לאחר שיותקן האם ניתן יהיה להשתמש בו? נראית שאלה מוזרה נכון? אני לא מהנדס וחזקה על מהנדסים שאם אישרו את השימוש אז אפשר להשתמש. אבל זו לא שאלה הנדסית. הגשר עובר מעל נתיב סואן. מכוניות פולטות (המון) חום. תל־אביב לוהטת ולחה לפחות 10 חודשים בשנה. יהיה קל לחצות את הגשר? עוד נחזור לכך.

אין כל ספק שאם עירייה הייתה מצליחה לשכנע את תושביה ללכת יותר במקום לנוע ממקום למקום במכונית כולם היו מרוויחים. מצד אחד, היה פחות זיהום אוויר, פחות שטחים היו מוקדשים לחניונים וכבישים, פחות זמן היה מבוזבז על פקקי תנועה ואנשי העיר היו בריאים יותר.  ניקח כדוגמה את האדם הסביר אשר גר בפתח תקווה ועובד באזור הקריה בתל־אביב. מעשה הגיוני מבחינתו יהיה להגיע ברכבת (נסיעה של 15 דקות בעלות של 14 שקלים ליום ללא הגבלת נסיעות) ואז ללכת מעזריאלי לכיוון לאונרדו דה-וינצ'י, איבן גבירול במשך עוד כ- 10 דקות. גם אם נניח שהגעה לתחנת הרכבת לוקחת 20 דקות נסיעה בתוך העיר, סך הזמנים הוא 45 דקות בעלות כוללת של 14 שקלים, שווה ערך לשעה אחת בחניון(זול) לעומת משך של 30 דקות עד שעה ושלושים דקות ברכב פרטי. ראו הערכה של גוגל(ללא זמן חיפוש חניה ביעד:

זמן נסיעה מפתח תקווה לתל אביב בבוקר

במאמר מוסגר אציין את פרופ' דן אריאלי אשר הראה כי מצב בו אותה נסיעה לוקחת ביום מסוים 30 דקות וביום אחר שעה ושלושים דקית הינו מצב מעצבן ומתסכל הרבה יותר מאשר נסיעה בזמן קבוע של 45 דקות למרות שבממוצע זה אותו דבר. 

הבעיה היא שלא ממש אפשר ללכת בעיר ברוב חודשי השנה. פשוט נורא חם. בחזרה לגשר, אני מציע שבמקום לבדוק אם הוא מונח בשבת, יבדקו אם יהיה אפשר להשתמש בו כלומר האם הגשר נותן צל להולכים עליו בחום התל־אביבי ומעל עורק תנועה לוהט. 

בשלב השני אפשר להצל גם רחובות רגילים בהם הולכים אנשים רבים או לפחות לדאוג שרחובות חדשים יהיו מוצלים. הדבר כלל אינו מסובך וייתן הקלה עצומה להולכים בשמש כל השנה או להולכים בגשם כחודש בשנה.  בחודשים האחרונים עברתי ברחובותיהן של עפולה וירושלים. בירושלים אפשר לראות את השינוי שעשה הצל על שוק מחנה יהודה אשר גם ביום חם נעים להסתובב בו ובעפולה שהעירייה ממש הצלה באופן מלאכותי רחוב ושגם רחובות אחרים תוכננו כך שיהיו מוצלים. 

רחוב בעפולה אשר תוכנן במקור להיות מוצל. ההולכים ברחוב זה מוגנים משמש, גשם וטפטוף מי מזגנים. 

הצללת רחוב עפולה

רחוב בעפולה אשר לא תוכנן עם הצללה כשנבנה אך העירייה הוסיפה הצללה מאוחרת. אפשר להתווכח על העיצוב ועל האפשרות לעשות את ההצללה בצורה מעט נאה יותר אולי, אבל אין ספק שהיא ממלאת את תפקידה היטב

רחוב בעפולה אשר לא תוכנן עם הצללה כשנבנה אך העירייה הוסיפה הצללה מאוחרת. אפשר להתווכח על העיצוב ועל האפשרות לעשות את ההצללה בצורה מעט נאה יותר אולי, אבל אין ספק שהיא ממלאת את תפקידה היטב

שוק מחנה יהודה בירושלים אשר גם הוא כרחוב שהעירייה הוסיפה לו הצללה לאחר שנבנה ללא תכנון עם צל. 

אין ספק כי החנויות ברחובות בהם נעים ללכת עושות עסקים טובים יותר

מנגד בתל־אביב המגמה הפוכה

לא נתקלתי בתל‏־אביב (ואם זה רק אני אז אשמח לתקן) במקומות בהם עשו מאמצים כדי לייצר צל. קחו למשל ציר הליכה משמעותי. מרכבת השלום לכיוון איבן גבירול על כל משרדי הקריה ובתי המשרדים מסביב, כולל בתי המשפט וכו'. ציר זה קל מאד להצל כיוון שהמדרכה בחלק גדול שלו נמצאת על חומת הקריה. 

עליה מהרכבת לרחוב איבן גבירות בשמש הקופחת

עליה מתחנת רכבת השלום לכיוון המשרדים של אזור בית המשפט, הקריה וכו'. שמש קופחת. גם העצים שכבר ניטעו בשדרה הינם עצים הינם דקלים כמעט ללא צל. 

כמה מכוניות ופקקים אפשר היה לחסוך אילו מדרכות כמו מדרכה זו הייתה ידידותית יותר למשתמש?

ברכתי את ירושלים אבל לא הכל וורוד בעיר של זהב. דוקא תחנות הרכבת הקלה אשר הינן החדשות והמודרניות ביותר הן דוגמה מעצבנת לתחנות תחבורה ציבורית רבות. שימו לב. טיפת צל אי אפשר למצוא בתחנה. כדי להחמיר את המצב, אמנם לא רואים בתמונה היטב אבל דופן התחנה עשוי זכוכית שקופה. שמש עוברת, רוח לא. כבר עדיף לדעתי את תחנות הבטון מפעם. 

וכאמור בתל אביב המצב גרוע אף יותר. שטחים רבים הופכים לחניונים תת קרקעיים. כלומר למקומות בהם נעקרים עצים והקרקע נשארת חשופה וחמה. ראו למשל שתי דוגמאות. את רחוב הארבעה ואת רחבת הבימה. רחבת הבימה הינה מקום מרהיב שילדים אמורים לשחק בו. היא בנויה כרחבה לבנה וחשופה (מתחתיה חניון) ולכן לוהטת. 

רחבת הבימה. אפס צל עבור הילדים

רחבת הבימה. אפס צל בגינה או במקום כלשהו ברחבה. 

רחבת הבימה. אפס צל בגינה או במקום כלשהו ברחבה. 

רחוב הארבעה, בתי קפה ומקום ללכת בשפע. אפס צל כדי להפוך זאת לאפשרי

רחוב הארבעה בתל אביב. רחבה יפה עם בית קפה וכו'. אילו לא הייתה לבנה וחשופה אולי אפשר היה אפילו לשהות עליה לפני רדת החשיכה. 

סיכום

אני מאמין גדול בתחבורה ציבורית. אני חושב שעל אף שיש ביקורת רבה על התחבורה הציבורית בישראל היא הולכת ומשתפרת. היכולת למשל לדעת בדיוק מתי יגיע כל אוטובוס באמצעות אפליקציה (לא מתי הוא אמור להגיע אלא מתי יגיע בפועל. שקע USB לטעינה בכל מושב, WIFI בכל אוטובוס, הופכים את הנסיעה לנוחה יותר ויותר. במיוחד אני אוהב את הרכבת. תחבורה ציבורית בישראל הינה עניין זול מאד ביחס לנסיעה ברכב פרטי. ופעמים רבים גם מהירה הרבה יותר. כדי להפוך אותה לטובה הרבה יותר, צריך שבסוף הנתיב אפשר יהיה ללכת בלי להגיע סחוט תרתי משמע אל היעד. זה כבר תפקיד של העירייה אשר אם תשכיל לייצר דבר פשוט כמו צל, יהיו כל המעורבים בדבר: נוסעי תחבורה ציבורית הולכי רגל, נהגים אשר יהיו להם פחות פקקים ובעלי חנויות מאד מרוצים. 

10 תגובות על “הצל והעיר שלכם – מאמר חגיגי לסוכות

  1. שלום ומועדים לשמחה

    הבעיה של צל ידועה כמובן מקדמת דנא (סוכות במדבר, יונה הנביא ) בארץ שטופת שמש. ולומדים בישראל ארכיטקטורת גנים אבל המח הישראלי הוא להייטק והתייבש וקמל בשמש במה שנוגע להצללת רחובות. כל אדם בעל COMMON SENSE* יכול לשלוף כמה עצות להצללה ובודאי שמהנדסים מתכנני ערים וגננים יכולים למצוא פתרונות בקלות. במקום לשתול דקלים רק בגלל שהם גדלים ליד מים בנווי מדבר ומהווים כביכול סמל לאוריינט, יש מספיק עצים רחבי צמרת שניתן לשתול אותם ברחובות ובצד המתאים של המדרכות כדי שבשעות החום יתנו מכסימום צל על המדרכות ולא על המדרכה בסמוך לכביש כך שחלק גדול מהצל הוא על הכביש (במכוניות יש מיזוג) עולם הצומח יכול לספק הרבה עצים שפחות מלכלכים מהפיקוסים שברחוב דיזינגוף.
    בנוסף לדוגמאות של כיכרות ללא צל אפשר להוסיף עוד רבות אחרות כמו מתחם הקמרי למשל.
    לגבי הצללה בבניה כדוגמה לקולונדות שהבאת מעפולה גם ברחוב אבן גבירול יש הרבה בתים שהקומה הראשונה למסחר נסוגה והקומה השניה מקרה ונותנת צל ומגן ממשקעים בחורף.
    * בימי המנדט נפוצה בשפופרת משחת פתיון-רעל לקטילת תיקנים בשם COMMON SENSE והתלוצצו שבישראל לקטול ג'וקים זה הפרוש היחיד למושג הזה. כיום כבר לא משווקים את התכשיר ואולי בגלל זה חסר היגיון בריא לפעמים.

    1. נחום תודה רבה על התגובה המושקעת. כדי לא להכביד יותר מידי על המאמר הראשי לא כתבתי על הדקלים עוד פרט מעניין. עצים נחלקים לכאלו הממזגים את סביבתם (מלבד הצל עצמו) וכאלו שמחממים סביבתם. עצי הדקל בגלל המבנה שלהם – הרבה גזע ומעט עלווה, מתחממים בשעות השמש ופולטים חום לאחר השקיעה. כלומר מחממים את הרחוב בו הם נטועים. איך לומר, בחירה מצוינת של עץ לטורנטו למשל. בחירה גרועה ביותר לתל-אביב או כל עיר ים תיכונית.
      אני חושב שיש בעיה במקומות רבים בו המהנדסים או המתכננים של פתרון כלשהו לא משתמשים בו בפועל. אילו המתכנן של תחנת אוטובוס שקופה היה מנסה לשבת בתוכה ביום שמש, אני בטוח שהוא היה חושב על יותר מרעיון אחד איך לעשותה נעימה יותר. למשל – מאוורר תקרה אשר מופעל על ידי פאנל סולארי, גג עם שוליים רחבים כדי שייתן צל בכל שעות היממה ועוד.

  2. בנתיים אפשר פשוט כל אחד ללכת עם מטריה/שמשיה. אבל זה לא יקרה כי זה פשוט לא מקובל בתפיסה שלנו כישראלים. או במילים אחרות הבעיה אצלנו שאין דרישה לצל כי מובן מאליו שבישראל הולכים בשמש ובחום.

    1. דרור, אפשר להחליט (לדעתי זו שטות אבל אפשר) שהמדיניות הציבורית הינה לשכנע / לחנך את הציבור ללכת עם מטריה.
      לשם כך יש לעשות קמפיין מתאים.
      קשר לי לראות מישהו מגיע למשרד עם מטריה בחמסין.

  3. שלום רימון אני קורא קבוע את המאמרים שאתה שולח וכולם מחכימים.
    הפעם הערת הערה שאני באופן אישי לא אהבתי.
    בנוגע לבניית גשר יהודית בשבת. קודם כל טענתך אינה נכונה מי שנוסע בשבת, גם אם יסגרו את נתיבי איילין יסע מכביש אחר כך שסגירת הכביש לבניית הגשר לא תחסוך חילול שבת אלא רק תרבה אותה בבניית הגשר.
    מלבד זאת יש כאן עניינים עקרוניים, כגון, הפעם זה בניית גשר על ציר מרכזי ומחר זה שדרוג פסי רכבת במקום די נידח. בלי לפרט שמות מקומות. ועוד עניינים עקרוניים. והקטע העיקרי שלא אהבתי שמן הסתם תודה שאיינך בתפקיד מייצג של שומרי השבת, גם אם אתה שומר שבת, עדיין אינך בתפקיד מייצג ודובר של אוכלוסייה גדולה במדינת ישראל שמפריע להם חילול השבת בפרהסיא. ולכן לדעתי מאמריך שהם כל כך נפלאים בתוכן האיכותי והאובייקטיבי שלהם, הפעם נראה לי חרגת מעט, וחבל שיהיו אנשים שמרגישים לא בנוח עם מה שכתבת כשזה בכלל נושא צדדי של המאמר.

    1. אוריאל שלום,
      תודה על ההודעה ועל קריאת מאמריי.
      ראשית כל בוא נעשה סדר. אני אכן לא דובר של שומרי השבת. באותו אופן גם חבר המועצה מש"ס או מכל מפלגה אחרת
      אינו דובר של "שומרי השבת". כל אחד מביע דעתו וכך גם אני. אין לנו נביאים מוסכמים שידברו בשם כל "שומרי השבת".

      לומר שטענתי אינה נכונה זו שגיאה. אם אני גר באשדוד וצריך להגיע לתל אביב והנסיעה תיקח במקום 25 דקות
      45 דקות אז זה שקול להעלאה במחיר המוצר. חלק מהאנשים ירכשו גם במחיר החדש וחלק יוותרו על הרכישה.
      אם הסגירה היא זמנית בלבד וזה ידוע מראש אז כמות המוותרים תגדל כי זה לא וויתור אלא רק דחיה. זוהי חשיבה כלכלית
      שאני מציע לסגל לתחומי חיים רבים כי יש בכלים אלו דברים שעוזרים לנו לקבל החלטות במגוון תחומים.

      עם העניין העקרוני איני רוצה להתווכח. תיאולוגיה אינה בתחומי התמחותי. זו הייתה הערה חצי הומוריסטית וכך יש לקחתה.
      אם מי מקוראיי נפגע, אני מצטער על כך. חבר אמר לי פעם בנושא אמנות כי אם אתה מסתכל על יצירת אמנות והיא
      מעצבנת אותך או גורמת לך לגועל או הנאה ושמחה זה היינו אך מבחינת איכות אמנותית. אמנות מעוררת רגש. אמנות
      גרועה משאירה אותך אדיש.

      1. אני מסכימה עם אוריאל, בתור קוראת קבועה שלך, גם אני נפגעתי מהזלזול שבדברים שחשובים לשומרי תורה ומצוות בארץ ישראל.
        אני שומרת שבת, ואשמור שבת עם עבודות בשבת או בלי.
        הייתי שמחה שכולם ישמרו שבת, אבל בלי קשר במרחב הציבורי, שרשות ציבורית עושה עבודות בשבת במדינת ישראל, זה יד קלה על ההדק שבטווח הלא ארוך במיוחד תתיר עוד רשימה של אינספור חילולים, עד שלא תישאר שום רמז לקדושת השבת במרחב הציבורי של מדינת וארץ ישראל.
        אנחנו לא מדינה ככל הגויים, אנחנו במדינת ישראל שבארץ ישראל.
        החשבון כמה יחללו ככה או ככה, זה לא רלוונטי, כי האלה שנשארו בבית יכולים לראות טלוויזיה ולחלל שבת, ולא בהכרח ידליקו נרות ויאכלו סעודת שבת. קטונו מלחשבן כמה ישמרו או לא. ולכן לא על זה הדיון.
        באותה מידה אפשר להיות בעד תחבורה ציבורית בשבת, כי ככה יש פחות מכוניות, ועוד ועוד עיקומים פתלתלים.

        1. שלום שירה, תודה רבה.
          אני חושב שאנו סוטים מנושא הבלוג ולכן מעדיף לא להתנצח בנושא זה.
          רק הערה קטנה. כיוון שאנו על גבי בלוג שמנסה להנחיל דיונים והחלטות על בסיס נתונים כמותיים.
          ברכבת ישראל נוסעים כ- 232,000 אנשים ביום. בנתיבי איילון עוברות 550,000 מכוניות ביום.
          סגירה של עורק רכבת מרכזי תשבית למעשה חלק גדול מאד מהרכבות. במדינה.
          (232,000 + 550,000) ביום * 6 ימי סגירה = 4,700,000 (ארבעה מיליון ושבע מאות אלף) ימי
          עבודה שישתבשו בצורה חמורה אם ייסגרו נתיבי איילון ושלושת פסי הרכבת שעוברים בהם.
          עכשיו כל אחד ייתן תשובה לעצמו על בסיס אמונתו וערכיו אם 4.7 מיליון זו יד קלה כדברייך או
          מחיר שיש בעיה קשה לשלמו.
          נ.ב.
          האם תשובתך תשתנה אם תדעי שמתוך 232,000 שיעברו מרכבת למכונית משך שישה ימים
          הסטיסטיקה מלמדת שיהיה הרוג אחד ושבעים פצועים? (סטטיסטיקה שהמצאתי עכשיו לצורך הדוגמה בלבד).

  4. מאד נחמד ויפה אבל אתה יועץ משכנתאות וכלכלן בכיר למה לך להכניס ראשך בדברים גדולים וחשובים כמו השבת שהיא הבייבי של הקב"ה ומי שמשחק איתה כמשחק באש?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *