ראשי » בלוג » הבנק יחנך לנו את הילדים

הבנק יחנך לנו את הילדים

מתחילת המאה העשרים ועד לשנות השמונים היו חברות הטבק המשקיעות הגדולות ביותר במחקרים על מחלת הסרטן. מחקרים אלו הניבו ממצאים חשובים בנושא חומרים רעילים והתנהגויות הגורמות לסרטן. למען הסר ספק, אלו לא היו מחקרים מוטים או משובים אלא מחקרי אמת אשר זיהו חומרים רבים הגורמים לסרטן. אמצעי התקשורת פרסמו בהרחבה את תוצאות מחקרים אלו והזהירו את הציבור מפני חומרים כאלו ואחרים הגורמים לסרטן, חשיפה לשמש הגורמת לסרטן ועוד. רק לנושא אחד לא השקיעו בחברות הטבק תקציב למחקר – האם יש קשר בין סיגריות לסרטן. למעשה בוצע כאן דבר מחוכם. במקום לומר – חקרנו ואין קשר בין סיגריות לסרטן, אמירה שהייתה נתקלת בספקנות בגלל האינטרס הברור של חברות הטבק, חברות אלו הקימו ותיקצבו מכוני מחקר אשר זיהו המון גורמים אחרים לסרטן. כך הושגה מטרה כפולה. הציבור חשב ש"הכל מסרטן" ו-"כל שבוע יוצא מחקר חדש אז מה זה משנה" וכך התעלם מקולות שטענו שסיגריות מסרטנות. בזירה המשפטית אשר התפתחה מאוחר יותר יכלו חברות הטבק לטעון שיש חומרים רבים המסרטנים ו"לא ניתן לקבוע קשר דוקא בין סיגריות לסרטן". זהו טיעון שמנע הגבלות עישון משך שנים רבות.

חברות הטבק למעשה חינכו את הציבור שנים על גבי שנים להאמין שאין קשר ברור בין המוצר שלהן לשלל מחלות שונות ושיש אי וודאות גדולה לגבי הגורמים למשל לסרטן ראות או למחלות לב.

לפעולה  של לקיחת העובדות וסידורן באופן שיבלבל ולמעשה ימחק את הידע הקיים קרא פרופסור רוברט פרוקטור, היסטוריון מאוניברסיטת סטנפורד  אגנוטולוגיה (Agnotology). לוגיה ביוונית עתיקה הינה "לימוד נושא". כך למשל כשלומדים על הנפש (פסיכה ביוונית) זה נקרא פסיכו-לוגיה. אגנוסיס ביוונית משמעו "שאינו יודע". פרופ' פרוקטור זיהה את פעולות חברות הסיגריות כהפצת בורות – מחיקת ידע – לאנוטולוגיה. חיפשתי מילה עברית מתאימה לפועל של הפיכת "יודע" ל"שאינו יודע" ולא מצאתי. לא נותרה לי ברירה אלא להתחפש לאליעזר בן יהודה ולהמציא מילה כזו. חשבתי על שתי חלופות:

  • הדטה – הפיכת אדם להדיוט בתחום מסוים (לא לבלבל עם הדתה שאינה קשורה כלל למאמר זה).
  • הברה – הפיכת אדם לבור (חסר השכלה) בתחום מסוים.

המון כסף ומעט מידע

אנו מופצצים דרך אמצעי התקשורת בעצות כלכליות כאלו ואחרות. טכניות לשדרוג ושיפור כלכלי קיימות בטלויזיה, ברדיו ובעיתונות הכתובה. העצות בדרך כלל דומות:

  • עשו רשימת קניות
  • אל תגיעו רעבים לסופר
  • שימו טיימר לדוד החשמל.
  • מלאו את הקומקום החשמלי רק לפי הכמות שרוצים לשתות
  • נהלו משא ומתן על מחיר הכבלים/סלולר.
  • ועוד עצות דומות.

כל העצות האלו הינן עצות טובות וכולן עוסקות בכסף הקטן. משפחות שעברו ייעוץ משכנתה חוסכות לעתים קרובות מעל 300,000 שקלים ב- 20 שנים. נוסיף לזה התייעלות של חשבון העו"ש מבחינת עלויותיו ונגיע לעוד כמה עשרות אלפי שקלים. לשם דוגמה נניח חיסכון של 350,000 שקלים ב- 20 שנים כלומר כ- 1,400 שקלים לחודש (!)

מקוצר היריעה לא אעסוק במאמר זה גם בביטוחים ובפנסיה אך הסכום בהחלט יכול להכפיל את עצמו אם נכניס גם אותם לדיון.

מדוע אף אחד לא מדבר על הכסף הגדול?

  1. התקשורת עוסקת במה שהציבור רוצה שהיא תעסוק. יותר "סקסי" או מעניין לראות משפחה שחוסכת 250 שקלים בחודש מזה שהקטינה את רכישת הפיצוחים לשבת לעומת משפחה שתחסוך מאות אלפי שקלים על פני 20 שנים בעקבות משא ומתן עם מנהל סניף בנק (שבאופן טבעי בכלל לא יצרה להשתתף בתכנית כזו) על גובה הריבית בחשבון העו"ש או על מיחזור משכנתה.
  2. התקשורת חיה מפרסומות. הגופים הגדולים (בנקים, חברות ביטוח ואחרים) הם הממנים את התקשורת ובעקיפין קובעים את סדר היום שלה.

בנק ישראל הודיע כי זיהה בעיה בחינוך הכלכלי של אזרחי ישראל. גם על פי סקרים, ישראל מדשדשת בתחתית טבלת ה- OECD של ידע כלכלי המצוי אצל אזרחיה. בנק ישראל זיהה והחליט לעשות. השנה בנק ישראל ישתף פעולה עם משרד החינוך ומסגרת שיתוף פעולה זה ייכנסו בנקאים או אנשי חינוך שהוכשרו על ידי בנקאים לכיתות ט' בביתי הספר כדי ללמד על כלכלה.

לכאורה דבר נהדר. זמן רב, אני טוען שיש בעיית ידע של אזרחי ישראל וכעת משרד החינוך מטפל בבעיה. נפלא.

לצערי לא כל כך. לא אוהב לבאס אבל עדיף לא לדעת כלום ולדעת שאינך יודע מאשר לחשוב שאתה יודע. קיבלתי ממקור עלום את "תכנית הלימודים" שיעבירו הבנקאים לילדי כיתות ט'. ראשית יש לשאול מדוע למרות שמחקרים רבים דוגמת זה שתואר בספרה של בת' קובלינר אשר הייתה יועצת נשיא ארה"ב לאחר המשבר הכלכלי וקבעה בספרה Get financial life  כי המשבר נבע מחוסר ידע של מבוגרים וכי השכלה פיננסית יש להתחיל בגיל 3, יחלו תלמידי ישראל לקבל מושגים כלכליים רק בגיל 16?

בשביל לענות על שאלה זו צריך להיזכר באחד העקרונות הכלכליים של מילטון פרידמן, אחד הכלכלנים הנודעים בעולם אשר השתמש בביטוי אין ארוחות חינם ככותרת לספרו ב- 1975. אז, אם בנקאים "מתנדבים" לסייע לתלמידים בגיל 15, אפשר ללכת לאתר האינטרנט של איגוד הבנקים וללמוד ממנו מה קורה בגיל 14-15:

פתיחת חשבון בנק בגילאים 14 עד 15

כלומר, לא מאהבת הילדים או השכלתם מגיעים הבנקאים דוקא בגיל זה, אלא כאשר הילדים מגיעים לגיל שאפשר להתחיל (כותרת דף זה באתר איגוד הבנקאים), קופצים הבנקאים לביקור ומסבירים על "כלכלה". מייד נראה מה הם מלמדים.

אז על מה ידברו עם הילדים שלנו?

"ההכשה הפיננסית" של הילדים תכלול שני מפגשים של שעה וחצי כל אחד. במפגש הראשון:

תכנית לימוד חינוך פיננסי

פירוט הקצאת זמן לנושאים השונים:

השכלה פיננסית לילדים זמנים מפגש ראשון

אז חלומות ויעדים זה חשוב. ניהול תקציב זה נפלא. ואז מגיעים לחלק בשבילו נסעו הבנקאים לכיתה. בדיוק מחצית מהמפגש מוקצית לנושאים שאין להם דבר וחצי דבר עם הצלחה כלכלית. כל המבוגרים שבאים אלי לייעוץ כלכלי יודעים לכתוב שיק, לגהץ כרטיס אשראי או להוריד אפליקציה. למרות זאת לאחר הייעוץ רבים מהם אומרים, חבל שלא לימדו אותי את זה כשהייתי ילד. חמור מכך, כשמשפחות במצוקה כלכלית מגיעות לייעוץ איך לצאת מהמצוקה, אחת ההמלצות המקובלות הינה להפסיק להשתמש בכרטיסי אשראי. מחקרים רבים הראו כי שימוש בכסף וירטואלי כמו כרטיס פלסטיק, Paypal  וכדומה גורמים לנו להוציא כסף רב יותר מאשר מזומן. יש לזה הסברים פסיכולוגיים שלא ניכנס אליהם כעת. אבל, האם נכון לקחת ילדים ולהציע להם לשלם דווקא באמצעי תשלום שהוכחו כגורמים לצריכה מוגברת כגון אפליקציה וכרטיסי חיוב? התשובה כמובן חיובית, אם אתה בנק שמתקיים בזכות ריבית המינוס של לקוחותיך.


Optin Architect

הנושא השני שילמדו בני הנוער לאחר שלמדו כי כדאי לשלם בכרטיסי אשראי (אשר כמובן ניתנים רק למי שפותח חשבון בנק) הוא (הפתעה הפתעה), כיצד לפתוח חשבון בנק.

כאמור, זה מוזר, כל המבוגרים פתחו חשבון בנק ולמדו להשתמש בכרטיס אשראי ובכל זאת הם חושבים שאין להם השכלה פיננסית. מה לא בסדר עם מבוגרים אלו?

אחרי שלמדנו להשתמש באמצעי תשלום שגורמים להוציא יותר כסף אך מחייבים לפתוח חשבון בנק, זו הרי מטרת ההדרכה, נעבור למפגש השני.

תכנית מפגש שני בהדרכת בני נוער בכלכלה

עוד פעם אמצעי תשלום ושירותי הבנק? נו טוב, אתם זוכרים, אין ארוחות חינם. ואם את הדבר הזה ילמדו הילדים למרות שאינו בתכנית הלימודים, דיינו. נראה לי שחלוקת הזמנים במפגש זה לא תפתיע אף אחד כולל העובדה שמחצית המפגש מוקדשת לתכנים שכבר נדונו במפגש הקודם, נחשו אילו תכנים.

תכנית מפגש שני להשכלה פיננסית לילדים

לדעתי מדובר באחד המקרים הבודדים שבו הוספת מידע רק גורעת ממצבו הכלכלי של הלומד. אני ממליץ לכם לתת פתק מחלה לילד ביום הלימודים שבו יציגו את ההדרכות האלו, במהלך נובמבר (כדי שההדרכות יספיקו לתת את התשואה הנדרשת לפני תום השנה, יש יעדים לעמוד בהם). במקום ההדרכות האלו תוכלו לתת לילדים לצפות בהרצאה זו: https://youtu.be/ft-GkwpAFLk יחד אתכם ולשוחח עליה. זה יהיה יעיל הרבה יותר.

במאמר מוסגר עלי לומר כי רבים חושבים שבנקאים הינם ברי סמכא בנושאים כלכליים. כדי לדעת באמת מה יודע בעל תפקיד מסוים אפשר לבדוק את מודעת הדרושים לאותו תפקיד. למשל מנהל סניף בבנק לאומי אינו נדרש לכל השכלה כלכלית רשמית:

דרושים מנהל סניף לאומי

אז האם היית נותן לאיש מכירות מצוין ללמד את הילד שלך איך לחסוך כסף?

ובנוסף לכל זה, את מי היית רוצה מול הילד שלך?

בנקאים בישראל עובדים בארגונים בלתי יעילים, חסרי חדשנות המשלמים שכר מופרך הנובע מחוסר תחרות עליה משלמים הלקוחות ביוקר. את כל זה לא אני אמרתי אלא המפקחת על הבנקים דר' חדווה בר.   את התחרות המועטה שהייתה בין הבנקים הם ביטלו באמצעות הסדרים בלתי חוקיים. בהנחה שמי שעומד מול הילדים אמור להיות מודל לחיקוי. את מי כדאי להביא ללמד איך להתקדם מבחינה כלכלית, את הבנקאים אשר עברו פעם אחת בחייהם ראיון עבודה והפכו לשכירים מוגני קביעות למשך כל חייהם או יזמים דוגמת פרופ' שעשוע (מפתח המערכת של מובילאיי), גיל שוויד (צ'קפוינט) ואחרים? אז נכון, קרוב לוודאי שגיל שוויד לא יעבור בין הכיתות של בתי הספר בזמן הקרוב. אבל אולי הוא יוכל לסייע לייצר תכנית לימודים מעט יותר מתאימה לשנות האלפיים מאשר כיצד כותבים שיק או מדוע כדאי (למי?) להשתמש בכרטיס אשראי. מי היית רוצה בתור מודל לילד שלך? 

במאמר הבא, מהי תכנית הלימודים המיטבית לדעתי?

אבא שלי לימד אותי לעולם לא לומר מה לדעתי לא כדאי לעשות מבלי לציין מה כן כדאי לעשות. במאמר הבא אעשה בדיוק את זה ואציין את תכנית הלימודים הפיננסית שלדעתי חשוב שכל ילד יעבור עוד הרבה לפני כיתה ט' בפעם הראשונה ולאחר מכן פעם פעמיים נוספות לפחות כדי שהמסר ייקלט היטב אצל הילד ודרכו גם אצל הוריו, כך אני מקווה.

תגובות על: “הבנק יחנך לנו את הילדים

  1. מידע חשוב ביותר!
    אני חושב שאתה מנתח בצורה מצוינת את המערכת
    אעביר לצוות בית הספר בו אני עובד
    תמשיך בעבודתך המעולה, בתקווה שאתה גם מתוגמל עליה כהלכה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


תגובות מפייסבוק: