על הטבות אמיתיות ו"הטבות" מהן כדאי להתרחק

ברקע המלחמה בעזה וחורבן יישובי עוטף ישראל יצרו הבנקים מספר הטבות ומבצעים. מטרת מאמר זה היא לעשות סדר בין הטבות אמיתיות לעומת הצעות שיווקיות בתחפושת של הטבות שמהן כדאי להתרחק.

רשימת ההטבות המלאה שונה מבנק לבנק ומשתנה באופן תדיר ולכן מאמר זה יעסוק בעקרונות ולא בפרטי הפרטים של כל הטבה של כל בנק.

חשוב, נשאלתי בשבועות האחרונים על ידי אנשים מדוע אינם מקבלים תשובות ברורות מהבנקאים לגבי עלות או יותר נכון ההשלכות של ההטבות והמבצעים השונים. זיכרו: קורס יועצי משכנתאות בבנקים נמשך כשלושה שבועות. עיקר שלושת השבועות האלו הוא עניינים פרוצדורליים, מסמכים וכו'. בנקאי משכנתאות אינו נדרש ליידע כלכלי כלשהו. לפיכך, אפילו אם מדובר באח שלכם שהינו בנקאי משכנתאות, סביר שלא יוכל לתת לכם תשובה מלאה לשאלותיכם בתחומים אלו. פנו אל יועץ או יועצת המשכנתה הפרטיים שמלכתחילה עזרו לכם לקחת את המשכנתה כדי לקבל תשובות מבוססות חישובים והתאמה אישית למצבכם.

קבוצות מוטבים שונות

הבנקים מבחינים בין שלוש קבוצות אוכלוסייה:

1. אנשי עוטף עזה. כדי לא להסתבך בהגדרות נתייחס ליישובים שאליהם הגיעו מחבלים.
2. אנשים הגרים עד 30 ק"מ מעזה, אנשים שפונו בצו ממשלתי מבתיהם(בדרום או בצפון), משפחות שכולות, משרתי מילואים בזמן המלחמה.
3. שאר אזרחי ישראל.

בקבוצה הראשונה שהיא גם זו שחוותה את מירב הזוועות חלק מהבנקים לקחו על עצמם מספר תשלומי משכנתה. כלומר אם למשל יש לכם משכנתה בפועלים או לאומי, הבנק לוקח על עצמו לשלם עבורכם את המשכנתה שלושה חודשים. מזרחי טפחות לוקח על עצמו ארבעה תשלומים. כלומר אם התשלום החודשי הוא למשל 5,000 שקלים אז מדובר על מתנה מהבנק בגובה 20,000 שקלים. יש לשים לב כי את תושבי העוטף קל לבנק לזהות כי הוא יודע את כתובת הדירה. במזרחי כללו בהטבה גם את משפחות החטופים שנמצאות בכל הארץ. משפחות אלו, אני מניח, יצטרכו לפנות אל הבנק. כאמור הטבות אלו משתנות עם הזמן ושונות מבנק לבנק. בהקשר להטבה זו יש לשים לב שבנק ישראל לא כפה אותה על הבנקים בתקנה מחייבת אלא התחרות עשתה את שלה. בנק אחד נתן הטבה לחודש, אחר העלה לשלושה חודשים ואחר כך זה שודרג לארבעה חודשים. לתחרות יש כאן משמעות. נשאלתי על ידי מישהו שאלה שרבים שואלים במקרים כאלו – מה האינטרס של הבנק? ובכן, הנה אני כותב מילים טובות על הבנקים שעשו זאת. כמוני גם אחרים. לחילופין מצב בו הבנק היה מנסה לגבות משכנתה מאנשים שמשפחתם התרסקה, בתיהם נשרפו והם אינם יודעים לאן חייהם יילכו מעתה ובכן זה היה גורר גל הדף גדול. מעבר לכך, זה אולי יפתיע אבל בנקאים הם בני אדם, הם ישראלים והם פטריוטים. אנו רואים התגייסות גדולה של כל שכבות העם וחברות מסחריות רבות לתת סיוע ובכלל זה הבנקים. אפשר גם להיות מעט ציניים יותר ולומר שניסיון לגבות משכנתה ממי שביתו נשרף ומשפחתו נחטפה או נרצחה לא היה מתקבל ציבורית היטב. בהקשר לזה כדאי לזכור גם להימנע מפופוליזם. פעמים רבות אנשים ופוליטיקאים דורשים שהבנקים "יכנסו מתחת לאלונוקה" וכל מיני ביטויים שבדרך כלל אנשים אומרים לגבי אחרים יותר מאשר על עצמם. אם נסתכל על לאומי ופועלים השולטים על החלק הארי של המערכת הבנקאית, שניהם בנקים ללא גרעין שליטה. כלומר ללא איזה טייקון שהם בבעלותו. הבעלות של שני הבנקים האלו היא בעיקר בידי חברות הביטוח כלומר קרנות הפנסיה וההשתלמות שלכם ושל הוריכם. כשהבנק "נכנס מתחת לאלונקה" כלשהי המשמעות המיידית היא הקטנת קצבת הזיקנה של הוריכם והתשואה בקרן ההשתלמות שלכם. יתירה מכך, במשחק קטאן (מומלץ מאד כדי לחנך כלכלית) שהבנות שלי ואני אוהבים יש סוג של קנס למי שמחזיק בידו יותר מידי הון(חיטה, עצים, מתכת או כבשים) במקום לבנות משהו יצרני. הסתכלות על רווחי הבנקים באותה צורה: הם מרוויחים כל כך הרבה אז אולי ניקח מהם קצת יכולה להביא לתוצאה הפוכה מהרצוי. לבנק אין בעיה להרוויח פחות. כל מה שהוא צריך זה להיות פשוט פחות יעיל. הבעיה שחוסר היעילות הזו לא ישפיע רק על רווחי הבנק וכאמור על הצבירה שלכם לפנסיה אלא שחוסר יעילות ישפיע גם על עסקים רבים אחרים. הוותיקים זוכרים שהעברה מחשבון לחשבון שהיום עושים בשניה באתר הבנק, פעם היו עושים בפקס עם פקיד שבודק ולעתים דורש שנבוא פיסית לסניף וכו'. במצב כזה לא רק הבנק פחות יעיל ורווחי אלא כל העסקים בארץ פחות יעילים. בקיצור, היזהרו במה שאתם מאחלים.

הקבוצה השניה היא המעניינת ביותר לדעתי כי חברי קבוצה זו יכולים לקבל הטבה יחסית משמעותית אך רק אם ינקטו פעולה מתאימה. קבוצה זו כוללת את מגוייסי המילואים, אלו הגרים 30 ק"מ מרצועת עזה ולא נכללים בקבוצה הראשונה, משפחות שכולות ומפונים בצו ממשלתי מצפון או דרום.

בקבוצה זו הציעו הבנקים דחיה של כמה חודשים בתשלום המשכנתה ללא ריבית נוספת. כלומר אם יש לי הלוואה של מיליון שקלים עם תשלום חודשי של 6000 שקלים ואני משתמש בהטבה זו ודוחה את שלושת התשלומים, סך הכל התשלומים שאשלם לבנק לא ישתנה. חריג למשפט האחרון הוא במידה ויש מסלולים צמודים למדד אך לצורך הדיון נתעלם מכך ומשאלות של עלות נומינלית ועלות ריאלית. בנקים שונים מבצעים הטבה זו באופנים שונים. אפשרות ראשונה היא שהמשכנתה פשוט מתארכת בשלושה חודשים ולמעשה כל התשלומים זזים שלושה חודשים קדימה. במקום שהמשכנתה תיגמר נניח בינואר 2035, היא תיגמר באפריל 2035. אפשרות שניה היא שהסכום שלא שולם יהפוך להלוואה נוספת שאינה נושאת ריבית למשך כמה שנים וכך המשכנתה המקורית תסתיים במועד המתוכנן אך למשך זמן קצוב התשלום החודשי לאחר הדחיה יהיה גבוה יותר. למשל דחיתי שלושה תשלומים של 6000 ולפיכך סכום התשלומים שלו שולמו הוא 18,000 שקלים. הבנק יפרוס סכום זה להלוואה חדשה ללא ריבית לחמש שנים, 60 חודשים ולפיכך התשלום החודשי יגדל בחמש השנים הבאות ב- 18000 חלקי 60 = 300 שקלים.

אני ממליץ להשתמש בהטבה של הקבוצה השניה רק בשני מקרים:

1. אין לכם ברירה אחרת – ההכנסה נפגעה משמעותית, אינכם מצליחים להקטין הוצאות בשיעור הקיטון בהכנסה ואתם מתחילים סחרור חובות אז אפשר להשתמש בהטבה. אם הבנק שלכם נוקט בשיטה המגדילה את התשלום החודשי שלאחר ההטבה ואתם חושבים שתוכלו לשלם סכום חודשי זה אני ממליץ לכם לפעול כך: נצלו ההטבה, שלמו לאחריה את התשלום החודשי הגדול יותר ובסיום התשלומים החודשיים הגדולים יותר נצלו את העובדה שהתרגלתם לשלם תוספת 300 שקלים והמשיכו לחסוך 300 שקלים חודשיים אלו. לעולם אל תזלזלו בחיסכון חודשי קטן וקבוע באפיק נושא תשואה. חיסכון זה יכול בהחלט יכול להיות זה שיקפיץ אתכם מדרגה למעלה מבחינת התקדמות כלכלית או יגדיל את האיתנות הפיננסית שלכם כך שבפעם הבאה שיקרה משהו רע ומפתיע תהיו הרבה יותר עמידים ובטווח הרחוק אמידים.
2. אתם יכולים לנצל הזדמנות אם מצד אחד אתם מסוגלים לשלם את המשכנתה כסידרה אך מצד שאני אתם קוראים מאמר זה אז יש לכם אפשרות להשתמש בדחיית המשכנתה להשגת תועלת כלכלית מסויימת. נניח משכנתה עם יתרת חוב של מיליון שקלים ל- 25 שנים עם מסלול בודד בריבית קבועה לא צמודה 5.2%. במשכנתה כזו התשלום החודשי הוא 6,000 שקלים. סך התשלומים שתשלמו עד סוף התקופה הוא:

כ- 1.8 מיליון שקלים. אם לעומת זאת תדחו שלושה תשלומים אבל תחסכו את אותם תשלומים כך שבעוד שלושה חודשים יהיה לכם חיסכון של 18,000 שקלים. במצב זה תוכלו להפקיד בתשלום האחד את אותם 18,000 שקלים ולמעשה להיות במצב בו יש לכם לשלם לעוד 25 שנים הלוואה קטנה ב- 18,000 שקלים. במצב כזה התשלום החודשי והתשלום הכולל יהיו:

כלומר אנו יכולים לראות שהתרגיל הזה הקטין את התשלום החודשי ב- 108 שקלים ואת התשלום הכולל בכ- 34,400 שקלים על פני כל 25 השנים. אני מתעלם מסכנת עמלת פירעון מוקדם כי לאור עליית הריבית לרוב האנשים לא תהיה עמלה כזו. כמובן שכדאי לבדוק זאת מראש באמצעות הוצאות דו"ח יתרות משכנתה. כאמור כדאי להשתמש בשיטה זה רק אם באמת נשתמש בכסף כדי להקטין המשכנתה ולא נניח כדי לצאת לחופשה. חופשות כדאי לממן מניהול קבוע של ההוצאות, החיסכון וההשקעה המשפחתית. אני משאיר לכם את הדיון המוסרי האם ראוי לקבל הטבה בגלל מלחמה והחשש שתמוטטו כלכלית כדי לשפר מצבכם בשעה שמבחינה כלכלית כלל לא נדרשתם להטבה.

הקבוצה השלישית – כל אזרחי ישראל שאינם חלק משתי הקבוצות הקודמות או במילים אחרות בני ובנות מזל, גם אם אינם מרגישים כך כעת. לאלו מציעים הבנקים את אותן הצעות שלפחות בנושא משכנתה הוצעו גם בשגרה. דחיית תשלומים הנושאת ריבית כך שבסך הכל תשלמו יותר לבנק. לא כדאי לקבל הצעה זו אלא אם אין שום ברירה אחרת. הנטיה של הבנקים לקחת הטבה קבועה פחות או יותר ולמתגה כהטבה בגלל הקורונה, המלחמה או כל סיבה אחרת נותנת תחושה מוטעית שיש בזה משהו מיוחד. זה לא המצב. דחיית התשלומים היא כלקיחת הלוואה נוספת. הלוואה נוספת תעלה עוד כסף. לא כדאי.

מעבר לאמור מעלה, הגדילו הבנקים באופן יזום את מסגרות האשראי הרגילות בחשבון העובר ושב של לקוחותיהם. ראו למשל מכתב שקיבלתי:

זהירות! מסגרת אשראי זה עניין טריקי ודרך אגב מיוחד לישראל. זוהי הלוואה אבל הלוואה מחופשת למשהו שאינו הלוואה. קלות לקיחת הלוואה זו, למעשה פשוט הוצאת יותר כסף מההכנסה נותנת את התחושה שלהיות במינוס זה דבר שונה מללכת ולבקש הלוואה.

נניח שלאדם יש מסגרת של 50,000 שקלים והוא במינוס של 45,000 שקלים. מינוס זה אינו גדל מחודש לחודש כי אז הוא היה חורג מהמסגרת והבנק היה בולם אותו. ראיתי לאורך השנים אנשים רבים כאלו. אם אתן לאותו אדם במתנה 45,000 שקלים, בסבירות נמוכה הוא יישאר מאותו זמן עם חשבון מאוזן על אפס ובסבירות גבוהה יחזור למינוס של סביב ה- 45,000 שקלים כי מבחינתו זה ה"אפס". איני מדבר עליך או עלייך כמובן, אני מדבר על אנשים רבים אחרים. עכשיו נתאר את אותו אדם עם מינוס של 45,000 וירידה מסויימת בהכנסות בגלל המצב. באופן טבעי זה היה אמור להכניסו למשטר חירום, לחתוך הוצאות למינימום גם אם בשוטף הוצאות אלו נראות חיוניות. אבל… אם הבנק מגדיל את המסגרת אפילו בלי שביקשנו זה מאפשר לאותו אדם לדחות את תכנית החירום ולהגדיל את החוב עוד יותר. יש פה שתי בעיות:

א. זה נורא יקר. על מינוס של 45,000 ישלם האדם בשנה 45,000 * 12% = 5400 שקלים או 450 שקלים לחודש. אם יגדיל את המינוס ישלם אפילו יותר. שימו לב שאותו אדם, אם היה מקבל ממני את מתנת ה- 45,000 ונשאר על אפס במקום לייצר מינוס חדש היה יכול ללכת כל חודש לעוד ארוחה במסעדה או כל דבר אחר בשווי 450 שקלים. כלומר המינוס לא מאפשר "לחיות" יותר כפי שרבים חושבים אלא גורם לפחות "חיים".

ב. המסגרת הוגדלה לתקופה זמנית. ראו במכתב. ההגדלה הינה עד סוף נובמבר בלבד. מי שיגדיל את המינוס בתקופה זו עלול למצוא את עצמו לאחר מכן בחריגה כשהמסגרת תוקטן מחדש. זהירות.