מודל משחת השיניים לחשבון הבנק שלכם

מעדיפים לקרוא? המשיכו אחרי הסרטון

משחת השיניים הומצאה מזמן. אנו יודעים כי במאה הרביעית לספירה השתמשו בו המצרים. הרומאים נהגו להכין משחת שיניים משתן אנושי (אמוניה טובה לא רק לחקלאות אלא גם להלבנת שיניים), אנשים לא אהבו לצחצח שיניים. מסופר כי בריאות שיני חיילי ארה"ב במלחמת העולם הראשונה הייתה כל כך גרועה עד שנושא זה הפך לבעייתי מבחינת כשירות מבצעית. הכל השתנה כאשר חברות החלו להוסיף טעם וריח אשר נותן תחושת רעננות למשחת השיניים. לא משנה כמה אמרו לצעירים כמה בריא לצחצח, כנראה שכרכום פנים של חברה בעת ההקדמה לנשיקה הייתה משמעותית יותר ומאז אנו מצחצחים בקפדנות.

אבל נשאלת השאלה כמה משחה לשים על המברשת? רופאים אומרים בדרך כלל שכמות מאד קטנה מספיקה. בפועל קל לראות שרוב האנשים ישימו כמות שונה של משחה על המברשת כאשר השפופרת חדשה ויש "שפע" לבין המצב בו השפופרת ריקה וצריך "להתאמץ" כדי לחלוב מהשפופרת עוד כמה ימי צחצוח. זו התנהגות לא הגיונית. אם שפופרת עולה נניח 15 שקלים ואנו לא רעבים ללחם אז תמיד יש לנו שפע של משחמה זמינה. כל מה שצריך זה לקבל החלטה לוותר על שלב חליבת השפופרת ולהמשיך לשפופרת חדשה ממנה נוכל לשים את הכמות המיטבית לדעתינו על המברשת בקלות.

בספרים רבים על דיאטה ישנה עצה להתחיל לאכול בצלחת קטנה יותר. זה נשמע לא הגיוני. הרי גם צלחת קטנה אפשר למלא שוב ושוב. בפועל, הפעולה הקטנה של המילוי החוזר, כמו הפעולה הקטנה של הלחיצה הנוספת על שפופרת משחת שיניים כמעט ריקה, גורמת לנו לצרוך פחות. אנו זקוקים פעמים רבות לסוג של לחץ חיצוני כדי להתנהל בצורה יעילה יותר.

אותו דבר בחשבון הבנק שלנו

נניח שיש לנו הכנסה חודשית של 15,000 שקלים והוצאה בסכום דומה. המשפחה חיה היטב לכאורה אך לא יכולה להתקדם בחיים. כל הזמן ההכנסות ממנות את ההוצאות וזהו. אנו למעשה במצב של JOB – Just Over Broke או אם תרצו Juggling Our Bills. רוב האנשים משלמים מתוך ההכנסות שלהם את ההוצאות ובמקרה הטוב, אם נשאר משהו, שמים אותו בחיסכון או בהשקעה. אלו שמצליחים לשים כסף בצד לחיסכון יתקדמו כלכלית. אלו שלא מצליחים לשים כסף בצד לא יתקדמו כלכלית. גם אם משכורתם גבוהה, הם ימשיכו לחיות בלחץ של הוצאות והתחייבויות באותו גודל כמו ההכנסות. כלומר לא יוכלו להפסיק לעבוד או אפילו להקטין את נפח העבודה שלהם ללא שינוי ברמת החיים. הם גם יהיו בעמדת חולשה גדולה כנגד תקלה בלתי צפויה אשר תביא לירידה בהכנסות או גידול פתאומי בהוצאות.

קודם חיסכון אחר כך הוצאות

מה שתשימו ראשון הוא מה שייקח את מלוא תשומת הלב שלכם. אתם משלמים את ההוצאות ואחר כך את החיסכון אז החיסכון שלכם בוודאות יהיה קטן יותר. אתם תראו חשבון שמתנפח מהמשכורת. תרגישו שאתם ביום של שפופרת משחת שיניים מלאה או צלחת גדולה, תוציאו יותר ויישאר פחות לחיסכון. פחות לחיסכון – לא תתקדמו כלכלית או שתתקדמו לאט ממה שיכולתם להתקדם. אני מציע לכם לשים את חשבון הבנק שלכם תמיד במצב של שפופרת ריקה. החליטו שאתם חיים על 80% מההכנסה שלכם בלבד. צרו הוראת קבע אשר ביום קבלת המשכורת מוציאה מהחשבון השוטף 20% מההכנסה שלכם אל פיקדון. מטרת הפעולה בשלב זה אינה להשיג תשואה אלא רק להרגיל אותנו לחיות מפחות כסף בשוטף. הצעה להשקעה של סכום קבוע פרסמתי במאמר אחר. גראנט קארדון (Grant Cardone), יזם, סופר, ומשקיע נדל"ן מולטי מיליונר הציע לחיות "מרוששים". כלומר להישאר עם הוצאה נמוכה גם כשההכנסה עולה. זאת בניגוד לרוב האנשים אשר הוצאתם עולה יחד עם ההכנסה. במקרה הטוב ההוצאה עלתה באותו סכום כמו ההכנסה ובמקרה הרע, ההוצאה עלתה יותר מההכנסה כי כשההכנסה עולה הבנק מאפשר יותר הלוואות.

איך נוכל לחיות מ- 80% ההכנסות בלבד?

תגובה שכיחה להצעה שלמעלה היא שאין לנו אפשרות לחיות מ- 80% מההכנסות ואת עשרים האחוזים האחרים לשים בחיסכון. נסו לחשוב הפוך. מה אם הבוס שלכם היה קורא לכם לשיחה ואומר שבגלל הקורונה יש לחברה אתגרים רבים חדשים. החברה החליטה שבמקום לפטר כמות גדולה של עובדים היא מעבירה אותך לארבעה ימי עבודה בשבוע בשכר נמוך ב- 20%. האם היית מצליח להתקיים במצב כזה משמונים אחוז משכורת בלבד?

לי זה קרה מבחירה פעם. כשעזבתי את הבנק הוצאה לי עבודה שכללה ארבעה ימים בלבד. קפצתי על המציאה ועשיתי שני דברים:

1. הקטנתי את ההוצאות כדי שיתאימו להכנסה החדשה.
2. השתמשתי ביום הפנוי החדש כדי לחפש מקור הכנסה נוסף.

חוץ מזה 20% אינו מספר קדוש. יכול להיות שאתם מסוגלים לשים בצד 10% בלבד. אולי 100 שקלים בלבד. הכל טוב יותר מאפס. יש משמעות להרגל. הרגל של השארת כסף בחיסכון באופן אוטומטי בכל חודש הוא זה שימנע בעתיד לקיחת הלוואה אשר בהגדרה תעלה בכל חודש יותר מאשר עלה החיסכון כדי להגיע לאותו סכום יעד. למה אני בטוח כל כך שאם נחסוך כדי להגיע למשל ליעד של 50,000 שקלים נשלם בכל חודש פחות מאשר אם ניקח הלוואה של 50,000 שקלים? כי על חיסכון מקבלים ריבית ועל הלוואה משלמים ריבית.

מוזמנים להצטרף לקבוצת הצמיחה הכלכלי שלי בפייסבוק. יש שם תכנים שאין במקומות אחרים. המאמר האחרון שם "מחשבות על זמן" שווה קריאה לפי התגובות שקיבלתי מאנשים שונים. כניסה אל הקהילה אפשר לבצע מכאן – https://www.facebook.com/groups/studyeconomics/

ערוץ היוטיוב שלי – https://www.youtube.com/c/effectivemortgageil אשר כמעט 300,000 האנשים שצפו בו (אוגוסט 2020) משמחים אותי מאד.

וכמובן ערוץ ההסכתים (פודקאסט) הון ומיקרופון אותו תוכלו למצוא בכל אפליקצייה מתאימה.

אודה על כל תגובה למטה. אני קורא הכל ובדרך כלל גם מגיב.

ממליץ לקריאה נוספת את הספר Profit First.