מדד המחירים לצרכן

אחד הנושאים המדוברים ביותר בעת קבלת החלטות בנושא משכנתה הוא מדד המחירים לצרכן. אך מהו בעצם מדד המחירים לצרכן או בשמו המקוצר "המדד"? בסרטון שלמטה הגדרתי מהו המדד, איך הוא נקבע? על ידי מי?בדרך גם ניפצתי מיתוס נפוץ בתחום המשכנתאות הקובע כי הלוואה לא צמודה בריבית 4% שווה להלוואה צמודה בריבית 3% אם המדד הוא 1%. בדרך, שמחתי גם להראות את אחת הפינות שאני הכי אוהב במדינה.

מהו מדד המחירים לצרכן?

מדד המחירים לצרכן הוא למעשה ביטוי ליוקר המחיה בארץ. אחת לכמה שנים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה סקר בין משפחות בארץ. אותן משפחות מדווחות על כל קניה שהן ביצעו במשך תקופה מסוימת. בסוף תהליך זה מפרסמת הלשכה את רשימת המוצרים שרוכשות בממוצע משפחות בישראל. אפשר לראות רשימה זו כאן

כאשר יש לנו את רשימת המוצרים המרכיבים את הסל, מנסה הלשכה (המרכזית לסטטיסטיקה) לרכוש מוצרים אלו מספקים שונים בכל חודש. אם המחיר עלה לעומת החודש הקודם אומרים שהמדד עלה ומציינים בכמה אחוזים הוא עלה. אם המחיר ירד, מציינים שהמדד ירד ובכמה אחוזים הוא ירד.

המדד מפורסם ב- 15 לכל חודש והשינויים בו הם למעשה ביטוי לאינפלציה – עליית מחירים או דפלציה – ירידת מחירים. בפעם אחרת נדון במונחים אלו יותר לעומק ומדוע בניגוד לאינטואיציה אנו לא אמורים לקוות לירידת מחירים ואפילו לא לקיפאון במחירים אלא לעלייה מתונה שלהם לאורך השנים.

כמה מיתוסים שיש לנפץ על המדד

מיתוס 1 – ערבוב המדד עם ריבית

על פי מיתוס זה המדד מתווסף לריבית. אנשים המאמינים למיתוס זה חושבים שהלוואה לא צמודה בריבית 4% שווה להלוואה צמודה בריבית 3% אם המדד הוא 1% בשנה. קל להראות שזוהי שגיאה.

נניח ואנו לווים 100 שקלים לשנה ומחזירים את כל החוב יחד עם הריבית וההצמדה בתשלום אחד בסוף השנה.

אם לקחנו הלוואה לא צמודה בריבית 4% אז בסוף השנה נחזיר 100 שקלים+ 4%*100 = 4 שקלים וביחד 104 שקלים.

אם לקחנו הלוואה צמודה למדד בריבית 3% והמדד היה 1% במשך השנה אז בסוף השנה החישוב יהיה מעט מורכב יותר אך עדיין במסגרת 4 פעולות חשבון: לחוב שלנו נוסיף את מרכיב ההצמדה של אחד אחוז ולכן החוב בסוף השנה יהיה 101 שקלים (100 שקלים + 1%*100). על החוב הזה נשלם ריבית של 3% כלומר נשלם ריבית של 3%*101 = 3.03 + 101 = 104.03.

כלומר אנו רואים פער של 3 אגורות בין שני הסכומים שחשבנו שהם זהים. פער של 3 אגורות לא נראה גדול אבל יש לזכור כי רוב האנשים לוקחים משכנתה של יותר ממאה שקלים ליותר משנה אחת. תוכלו לעשות חישוב זה עבור מיליון שקלים לעשרים שנים ותראו שהפער גדל.

מיתוס 2 – המדד רק עולה

לא נכון. על אף שיש כאמור רצון שהמדד יעלה בצורה מתונה, דבר המעיד צמיחה של המשק, היו גם שנים של מדד שלילי. במצב זה חוב ההלוואה מתכווץ.

מיתוס 3 – כדאי להמנע מהלוואה צמודה

טוב זהו חצי מיתוס. המדד הוא רכיב סיכון במשכנתה שלנו אך להלוואה צמודה יש גם יתרונות. ראו את הדוגמה למעלה, מה אם הריבית של ההלוואה הצמודה לא הייתה 3% אלא רק 2% בהשוואה להלוואה לא צמודה בריבית 4%? בדיוק כמו שהפריים הוא רכיב סיכון אך אנו בוחרים אותו פעמים רבות בגלל שלצד הסיכון יש גם סיכוי לרווח בסוף הדרך, גם לקיחת הלוואה צמודה מתאימה לחלק מהלווים אשר מוכנים לקחת סיכון יותר גדול בתמורה לסיכוי שבעוד 20 שנה יביטו לאחר ויראו שלמרות המדד הם שילמו פחות מאשר אילו היו לוקחים הלוואה לא צמודה.