תגית: ביטוח לאומי

את דעתי על תכנית חיסכון לכל ילד, התכנית שתגבה ממך מס היום ותחזיר אותו לילד שלך עוד 18 שנים כבר כתבתי. במאמר הזה כתבתי גם עך בחירת תכנית חיסכון לכל ילד.

היום נסעתי במכונית ושמעתי את הפתיחה של תכניתו של אלון גל. הוא הציג את איציק פלוס, מנהל סניף ביטוח לאומי כבכיר שיענה על שאלות שונות הנוגעות לביטוח לאומי ותכנית חיסכון לכל ילד.

שאלה ראשונה שנשאל הבכיר מביטוח לאומי הייתה על ידי מאזינה שהציגה עצמה כעורכת דין. עורכת הדין אמרה שהיא מבולבלת מההגדרות סיכון גבוה, סיכון בינוני וסיכון נמוך וביקשה הכוונה מהבכיר. תשובת הבכיר הייתה כעובד ביטוח לאומי אסור לי להמליץ ובחירת מסלולים אינה המומחיות שלי.

בעיני תשובה זו מקוממת.

מסלול בסיכון מוגדל ומסלול סולידי

כממשלה החלטתם שאיני מסוגל לקבל החלטה לגבי החיסכון לילדים ולכן כפיתם עלי לשלם מס ואז לחסוך אותו בשביל הילדים. כלומר הפקעתם ממני חלק מיכולת קבלת ההחלטות הכלכליות. סביר. אבל אם איני מסוגל לקבל החלטה לגבי חיסכון לעומת השקעה באפיקים אחרים אין אוכל לקבל החלטה לגבי המסלולים המתאימים? אם בכיר בביטוח לאומי אינו מסוגל לסייע בבחירת מסלול ושולח את האנשים לקבלת עצה בתשלום אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

אבל נניח שהאזרח מחליט שהוא ילמד את היתרונות והחסרונות בכל מסלול ואז יקבל החלטה. המדינה החליטה לבלבל אזרח זה על מנת להקשות עליו בקבלת ההחלטה. במקום לכתוב בבירור מהי מדיניות ההשקעה של כל מסלול. לדוגמה במקום לכתוב מסלול בסיכון גבוה (מה שככל הנראה ירחיק ממסלול זה משפחות רבות). הנה שלוש אפשרויות ראויות יותר לתאר מסלול זה:

• מסלול בסיכון מוגדל להפסד אך בסיכוי גדול יותר לרווח.
• מסלול עם רכיב של 80% מניות ו- 20% איגרות חוב ממשלתיות. זוהי כמובן דוגמה. את המדיניות של תכניות ההשקעה השונות לא טרחו לפרסם כלל.
• מסלול אשר על פי הנתונים ההיסטוריים הפיק תשואה גבוהה יותר

בפועל, כאמור, אפילו את המינימום של נתונים לגבי מדיניות ההשקעה בכל מסלול, לא חשבו שראוי למסור לנו. OK, יש בכך היגיון אם היינו יכולים לקבל החלטה מושכלת ממילא לא היה צורך בתכנית זו.

איך להציג מספרים ולהקל על קבלת החלטות

את הדברים לעיל כתבתי בקצרה במאמר הקודם על הנושא. לא הייתי טורח לחזור על זה אילו לא הייתי קורא בדיוק עכשיו בספר המצוין איך אנו מחליטים/ג'ונה לרר על ניסוי שבוצע על קבוצה של רופאים. ללא ספק אנשים שרמת המשכל שלהם גבוהה מהממוצע. סיפרו לקבוצת רופאים את הסיפור הבא: ארצות הברית נערכת להתפרצות מגיפה הצפויה להביא למותם של 600 אנשים אם לא נעשה כלום. עליכם לבחור בין שתי תכניות חלופיות אשר התוצאות שלהן הינן: 

• 200 אנשים אנשים צפויים להינצל אם תיבחר תכנית א'.
• אם תיבחר תכנית ב' 600 אנשים צפויים להינצל בסיכוי של 33% והסתברות של 66% שכל ה- 600 ימותו.

72% מהרופאים בחרו בחלופה א' – 200 אנשים צפויים להינצל.

לקבוצה שניה של רופאים הוצגו תוצאות שונות:

• אם תיושם תכנית א' – 400 אנשים צפויים למות.
• אם תיושם תכנית ב' – יש הסתברות של 33% שכולם יינצלו והסתברות של 66% שכל ה- 600 ימותו.

עתה בחרו רק 22% בתכנית א' בעוד ש- 78% תמכו בתכנית ב'.

כמובן שתכנית א' שהוצגה לקבוצה הראשונה זהה לחלוטין לתכנית א' שהוצגה לקבוצה השניה:

לקבוצה הראשונה הציגו 200 אנשים יינצלו (כלומר 400 ימותו) ולקבוצה השניה הציגו 400 ימותו (כלומר 200 יינצלו). בכל זאת ההבדלים בבחירות היו דרמטיים. דרך אגב גם בין החלופות שהוצגו לכל קבוצה אין הבדל: 33% שכולם ינצלו לעומת 66% שכולם ימותו זהה בממוצע ל- 200 אנשים צפויים להינצל או לחילופין ל- 400 אנשים עומדים למות.

את המחקר המקורי עשו טברסי ז"ל וכהנמן יבדל לחיים ארוכים.

אז אם אנשים חכמים כרופאים שינו את דעתם בצורה כל כך דרמטית כאשר במקום לדבר על הסיכויים להצלחה דיברו איתם על הסיכונים לכישלון, איך צפויים המוני האנשים להתנהג?

אוקיי, אולי האוצר בעצם רצה שההמון יתרחק מהקרנות ה"מסוכנות" ולכן בחר בניסוח זה? לא בדיוק. למעשה האוצר קבע כי מי שלא יבחר קרן בכלל וילדיו מתחת לגיל 15 ישויך לקופות הגמל ולא למסלול ריבית קבועה בבנק. כלומר גם האנשים הטובים באוצר חושבים ששווה לקחת סיכונים מסוימים תמורת סיכויים גבוהים יותר לרווח. מעניין מי אחראי לניסוח חלופת קופות גמל (אוי ויי זמיר סיכון) לעומת חלופת הבנק. בה גם האוצר חושב שסיכוי לתשואה הינו נמוך יותר ולכן מי שלא יבחר כלל וגיל הילד של מתחת ל- 15, בחר האוצר בשבילו קופת גמל. גם במסמך שפרסם האוצר הוא מציין שקופות הגמל ככל הנראה יניבו תשואה גבוהה יותר. מתוך מסמך העקרונות של האוצר לתכנית, יוני 2016:

לקריאת המסמך המלא: http://bit.ly/2hCe2cH

בפועל כפי שמפרסם האוצר 32% מאלו שבחרו תכנית חיסכון בחרו לחסוך בבנקים בתשואה ממוצעת נמוכה יותר.

דרך אגב, בניסוח אותה שאלה אך בצורה הפוכה אני משתמש בעת דיון על שימוש בקרן השתלמות להקטנת משכנתא אך על כך בפעם אחרת.

אילו הייתי חובב תאוריות קונספירציה עוד הייתי חושב שתיאור החלופות השונות בוצע על ידי אנשים שהתייעצו עם בנקאים.

 שנה שקטה, יצירתית, פוריה ומוצלחת לכולם.

3/12/2016

תכנית החיסכון לכל ילד של ביטוח לאומי והאוצר

חלק א' – דעתי על התכנית

מי שחלק זה אינו מעניין אותו, מוזמן לעבור ישר לחלק ב' המכיל המלצות לבחירת החיסכון לילד.

לאט לאט המדינה מחליטה שאנו, אזרחיה, איננו כשירים לקבל החלטות בתחומים שונים והיא צריכה להחליט בשבילנו. אז קודם כל רבים מאתנו כנראה איננו כשירים לקבל החלטות, כולל החלטות פשוטות. נסו רגע לדמיין איזה אחוז מהנהגים היו משתמשים בחגורות בטיחות אילו הדבר לא היה חובה על פי חוק. כדי לקבל מושג אני נזכר בשיחה שניהלתי פעם עם סמנכ"ל שיווק של אחד מיבואני הרכב. הוא סיפר שהם הביאו דגם חדש עם מבצע בו אפשר לקבל בחינם גלגלי מגנזיום או בקרת החלקה ממוחשבת. אפילו לקוח אחד לא בחר בבקרת החלקה. אמצעי בטיחות מציל חיים זה הוא היום חובה בכל רכב חדש.

אז נניח שבהחלטות של חיים ומוות שאינן עולות כסף למדינה (את אכיפת חגורות הבטיחות אפשר לממן על ידי אלו שלמרות החוק נוסעים בלי ומשלמים דוחו"ת), יש הגיון שהיא תחליט בשבילנו. כעת מרחיבה המדינה את מוטת כנפיה ומחליטה שחובה עלינו לחסוך עבור ילדינו. המדינה עושה זאת בצורה מחוכמת אשר אמורה לגרום לנו לחשוב לא שכפו עלינו לחסוך אלא שקיבלנו מתנה מהוד נדיבותו ביטוח לאומי אשר חוסך בשבילנו. זו כמובן שטות. אילו היו אומרים לאזרחים, מהיום אתם חייבים להפקיד בחיסכון 50 שקלים לחודש עבור כל ילד הייתה קמה זעקה. מי אתם שתחליטו שאנו חייבים לחסוך ואף תקבעו לנו איפה מותר לחסוך? אז ביטוח לאומי כזרוע של הממשלה עשה דבר מחוכם, קודם גובים כספים אלו ואז כביכול במנותק מהגביה מפקידים לילדים לחיסכון.

יש בתכנית החיסכון הזו התחכמות נוספת. קצבת ילדים היא דבר טעון פוליטית אשר גורם באופן היסטורי לזעם רב של הציבור החילוני ממעמד הביניים המאופיין בתשלומים גבוהים לביטוח לאומי ומעט ילדים לעבר הציבור החרדי המאופיין בתשלומים נמוכים לביטוח לאומי והרבה ילדים.

בעבר נתניהו כשר אוצר הקטין משמעותית את קצבאות הילדים. עתה, במקום להגדיל חזרה את הקצבאות, עשו מהלך של חיסכון לכל ילד אשר משמעותו בפועל שקולה להגדלה של הקצבאות.

חלק גדול מההורים לילדים משלמים משכנתא. בספרי משכנתא יעילה תיארתי הורים אשר רוצים לחסוך לילדיהם כסף לחתונה משך 20 שנים. לא אחזור על כל החישוב אך בגדול חלופת החיסכון במקביל למשכנתא הניבה כ- 100,000 שקלים פחות מאשר אילו היו מפקידים למשכנתא 500 שקלים יותר בכל חודש, מקצרים את שנותיה ואז מפקידים משך שנתיים בלבד את מלא תשלום המשכנתא לילדים.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש בישראל כשלושה מיליון ילדים. הפקדה של 50 שקלים לחודש לכל ילד תעלה בכל שנה 50 * 3,000,000 * 12 =  1.8 מיליארד שקלים בשנה לפני הוצאות ניהול כל המערכת הזו. אם המדינה חושבת שאזרחיה כל כך בורים כלכלית עד שהיא צריכה לקחת אחריות על החיסכון לילדים שלהם, טוב הייתה עושה אם הייתה לוקחת את 1.8 מיליארד השקלים האלו ומשפרת את יכולתם של ילדיה ומבוגריה להבין טוב יותר את העולם הכלכלי כך שלא יצטרכו "מתנות".

אם המדינה כבר נותנת מתנה לילדים היה הגיוני שאת השימוש בה תפנה לצרכים שהגשמתם הם אינטרס של המדינה. למשל מימון רכישת מקצוע. משונה בעיני שכאשר המדינה נותנת סכום דומה כאות תודה ללוחמיה (פקדון חייל משוחרר ללוחם שסיים שלוש שנים הוא 28,414 שקלים נכון ל- 2016) היא מאפשרת להם להשתמש בו לשש מטרות מוגדרות בלבד לדוגמה: לימודים, הכשרה מקצועית, דיור, והקמת עסק בעוד שאת הסכום שהיא נותנת לכולם ללא קשר לתרומתם היא אינה מגבילה מבחינת מטרות.

לאחר שאמרתי את כל מה שאני חושב על חלוקת המתנות לאזרחים על ידי שר האוצר שנכון לעכשיו הוא כישלון על פי המדד שהוא עצמו קבע – "אם מחירי הדירות לא יירדו, לא אתמודד שוב" הגיע שלב המעשים.

חלק ב' – מה נדרש מאיתנו ההורים

עכשיו מגיע החלק שבו אנו יכולים לקחת אחריות ולקבוע לאן להפנות את הכסף. יש לנו כהורים אפשרות להחליט ארבע החלטות הנוגעות לחיסכון זה:

א. האם לחסוך בבנק או בקופת גמל

ב. אם בחרנו בקופת גמל עלינו לבחור מסלול השקעה.

ג. אם בחרנו בקופת גמל עלינו לבחור קופה.

ד. האם להגדיל ב- 1.99 ? או יותר נכון ב- 50 שקלים?

קופת גמל או בנק

חד משמעית קופת גמל:

• בבנק הריבית שואפת לאפס.
• בקופת גמל אפשר להחליף מסלולי השקעה.
• אפשר להחליף קופת גמל במהלך השנים

מסלול השקעה

בקופות הגמל יש אפשרות לבחור בין ארבעה מסלולי השקעה:

• א. לפי ההלכה היהודית
• ב. לפי ההלכה המוסלמית
• ג. בסיכון גבוה
• ד. בסיכון נמוך

לשני המסלולים הראשונים לא אתייחס כי איני מבין בהם. שני המסלולים האחרונים (סיכון גבוה / סיכון נמוך) הינם מסלולים עם שם מטעה. באותה מידה שאומרים סיכון גבוה, אפשר לומר סיכוי גבוה לרווח.

המלצתי לגבי סיכון גבוה – רווח גבוה לעומת סיכון נמוך – רווח נמוך היא לבחור בסיכון הגבוה עם הסיכוי הגבוה לרווח שני השלישים הראשונים של ההפקדות. אם נניח לילד שנולד יש 18 שנות הפקדה אז ב- 12 השנים הראשונות כדאי בוודאות לבחור בסיכוי גבוה לרווח עם סיכון גבוה להפסד ובשש השנים האחרונות להקטין את רמת הסיכון והסיכוי. מאחורי בחירת מסלולים זו הקרויה גם המודל הצ'יליאני עומד ההיגיון שגם אם יהיה הפסד של 30% בשנים הראשונות, יהיה מספיק זמן על מנת לקזזו חזרה.

אישית, אני אבחר את המסלולי בסיכון הגבוה עם סיכוי גבוה לכל שנות ההפקדה לחיסכון זה. אבל זו כאמור החלטה אישית. לדוגמה: בשנת 2008 הפסידו קופות השתלמות רבות 50% (!) מערכן. האם אובדן של 50% מהחיסכון הוא משהו שתוכלו לישון אם יתרחש? אז נכון זהו תרחיש עם סיכוי נמוך להתממשות אך מי שבשום אופן לא יכול לספוג נזק מסוג זה, עדיף לו לבחור במסלול עם סיכון נמוך יותר.

מבחינתי אני מקווה שכפי שקורה לעתים במחוזותינו, הממשלה הבאה תבחר לבטל חיסכון זה ופשוט להקטין את גבית הביטוח לאומי מכל המשפחות בישראל.

בחירת החיסכון בקופת הגמל

בחרו את זו עם התשואה ההיסטורית הגבוהה ביותר ועקבו כדי לוודא את תשואתה בהמשך. לרשימת קופות הגמל המשתתפות והתשואה שלהן, הקליקו כאן – https://hly.gov.il/ProvidentFunds.html

אפשר לראות כי אלטשולר שחם השיגו בחמשת השנים האחרונות את התשואה המירבית ובהם אבחר.

האם להגדיל את החיסכון

כאן אנו כבר נדרשים להשקיע מכיסנו כדי להגדיל את החיסכון לילד. הדיון על כדאיות צעד זה הוא מעבר למאמר זה. למעשה אם אתם חושבים שצריך להפקיד לחיסכון עבור הילד, לא הייתם אמורים לחכות לביטוח לאומי ואתם כבר מפקידים. העובדה שכעת מציעים לנו "להגדיל" במקום פשוט לחסוך היא חסרת משמעות. חושבים שאתם רוצים לחסוך לילד? מדוע להעביר כספים אלו לתכנית ממשלתית על מגבולותיה במקום פשוט לפתוח לילד חיסכון כזה או אחר ולהפקיד לשם 50-5000 שקלים לחודש? מהצד השני, בתכנית הממשלתית אין דמי ניהול. יעשה כל הורה את חשבונו.

המלצתי הינה לא להגדיל את החיסכון.

לבחירת קופת גמל / בנק ואפשרות להגדלת החיסכון הקליקו כאן – http://bit.ly/IsraelKidsSave

עוד כמה שאלות

עד מתי עלי להחליט איזה מסלול השקעה?

עד ה- 1.3.2017. אם לא תחליטו עד אז, ישויכו הכספים על פי מנגנון ברירת המחדל:

לילד שגילו פחות מ- 15 שנים – קופת גמל. לילד שגילו מעל 15 שנים – בנק.

האם יש דמי ניהול?

דמי הניהול לכספים משולמים על ידי המדינה ולכן לעניין ההחלטה איזה גוף ינהל את הכספים, אנו אדישים לדמי הניהול ורק התשואה והסיכון חשובים. במאמר מוסגר יש לציין כי הגופים שינהלו כספים אלו וודאי יגבו דמי ניהול. האוצר לא פרסם מהם דמי הניהול שהוא או נכון יותר משלם המסים ישלם על תכנית זו בכללותה.

האם אפשר לעבור בין קופות גמל

אפשר לעבור בין קופות גמל ובין מסלולים בתוך הקופה. מי שיבחר בבנק, לא יוכל לעבור בנק או לעבור לקופת גמל אך בחלק מהמסלולים שבבנק ניתן לעבור למסלולים אחרים.

האם אפשר למשוך את הכספים לפני שהילד בן 18?

רק במקרה והילד במצב רפואי קשה אשר יאושר על ידי רופא הביטוח הלאומי

האם כדאי להשאיר את הכסף לאחר שהילד מגיע לגיל 18? 21?

למעשה אין כל חובה למשוך את הכסף. אפשר להשאירו כחיסכון בקופת הגמל. זהו אפיק השקעה סביר. בתשואה של 6% לשנה הכסף יכפיל את עצמו כל 12 שנים וכך 50,000 שקלים בגיל 21 יכולים להפוך ל- 100,000 שקלים בגיל 33 ו- 200,000 שקלים בגיל 45.

הליך הבחירה והדיווח בפועל

מבוצע כאמור מהקישור הזה – http://bit.ly/IsraelKidsSave . יש צורך בתעודת הזהות של האם לצורך הבחירה.

שלב 1 – הזדהות

שלב 2 – פרטי יצירת קשר

בשלב זה אפשר לבחור האם לעדכן לכל הילדים מדיניות השקעות אחידה או לכל אחד קרן אחרת, רמת סיכון שונה וכו'. אני בחרתי לכולן את אותה קרן ולכן השלב הבא מיותר עבורי.

שלב 4 – הבחירה

שלב 5 – סיכום

שלב 6 – אישור פעולה

בהצלחה.