שלושה דברים שיעזרו לילדים שלנו להצליח בחיים

יש הרבה דברים טובים בבית ספר. הוא מאפשר מפגש ומגע עם תחומי ידע רבים מהם יוכל הבוגר לבחור בסופו של יום מה מעניין אותו. ברם, כישורים הדרושים להצלחה, הגשמה עצמית והגעה לפוטנציאל הכלכלי של כל אחד חסרים בבית הספר והאוניברסיטה. זו האחריות שלכם, ההורים ובמאמר זה אתן שלושה כלים לעשות זאת.

בסוף המאמר יש גם סרטון וידאו אשר לפחות את הסוף שלו אני ממליץ לראות. אותי הוא ריגש (שוב).

שני ילדים אמורים לראות את רופא המשפחה. אחד ממשפחה אמידה והשני ממשפחה עניה. האמידים נוסעים במכונית לרופא. הבן מודאג ושואל את אמו משהו והאם אומרת לו "שאלה מעולה, כשנגיע לרופא תשאל אותו את זה". גם לבן העני יש שאלה ואימו אומרת לו "ששש… אל תעשה בושות".

הבן של האמידים מבין שהוא ראוי לדבר ושעוד כמה דקות יוכל להתייעץ עם מומחה (הרופא) כדי ללמוד משהו חדש וכמובן שבבוא היום יוכל אולי להחליף את הרופא. העני מבין שעדיף לו לסתום את הפה כי מה שהוא אומר עלול לגרום לבושות.

שתי האימהות רוצות רק טוב עבור הילדים שלהן אך האם העניה גורמת לכך שהבן שלה יישמר את מצבה גם עבור עצמו.

לדעתי הנושאים המשמעותיים ביותר להצלחה בחיים אינם נלמדים בבית ספר. במאמר זה אציג את הדברים שכדאי לכם לעשות כדי לסייע לילדים שלכם להצליח.

יכולת עמידה מול קהל והבעת רעיון

לדעתי אחת היכולות החשובות, אם לא החשובה ביותר, היא היכולת לדבר מול קהל. בזמנו סיינפלד ציטט מחקר שקבע כי הפחד הגדול ביותר של אדם הוא הפחד לדבר מול קהל. סיינפלד צחק על זה ואמר שבלויה אנשים פוחדים יותר להספיד מאשר להיות מוספדים.

כהורים אני חושב שעלינו לפעול כל הזמן כדי לפתח את יכולת הדיבור מול קהל של הילדים שלנו. אנו יכולים לעשות זאת, כמו כמעט כל דבר אחר על ידי אימון.

עוד לפני שהילד יודע לקרוא אפשר לתת לו לעשות קטע של קריאה מודרכת בסדר פסח או בהתכנסויות משפחתיות אחרות. מאוחר יותר כשהילד יכול לקרוא אנו יכולים לייצר לו מעמדים בהם הוא ידבר מול קהל. חוויה של דיבור מול קהל אוהד כמו בני המשפחה היא זו שתייצר את הביטחון בכך שזה בסדר. ביטחון מביא לביצועים טובים יותר אשר מייצרים ביטחון רב יותר וחוזר חלילה.

אם לילד יש תחביב כלשהו המאפשר עמידה על במה כגון נגינה, ריקוד וכו', אנו נייצר באופן מלאכותי הופעה מול משפחה וחברים אף אם אין הופעה רשמית. בסרטון הוידאו שלמטה תוכלו לראות דוגמאות לדברים שעשינו עם הבנות שלנו בהקשרים אלו. בחודשים האחרונים הבנות הביעו רצון להשתתף בהפגנות על נושאים אקולוגיים שונים. הנטיה הראשונית היא כמובן לשלול זאת. מה אני צריך לנסוע יחד איתן להפגנה בכנסת או בתל אביב? מצד שני אלו בדיוק הדברים המעצימים, המאפשרים דיבור לפעמים אפילו במגאפון וכשדבר מוביל לדבר פתאום הבת (בת 13) מדברת בערוץ 12 והשמיים לא נופלים אלא להפך.

אני זוכר שכשעבדתי כמפתח בהייטק היינו אומרים מידי פעם ללקוחות – אנו בהנדסה. דברים כאלו יש לסגור עם המכירות. בלב חשבנו שאנו לא עוסקים בזוטות כמו מכירות אלא בדברים החשובים – בפיתוח המוצרים. הנוכלים מהמכירות כבר ישתיקו את הלקוח. זוהי כמובן שטות גמורה. מהנדס שאינו יודע להביע רעיון ולשכנע – למכור אותו לחבריו לצוות לא יתקדם. הוא יישאר במעמד זוטר תוך מרירות על זה שחברו שכותב אולי קוד פחות טוב, קודם מהר יותר להיות ראש צוות.

בהקשר זה אני שמח להזכיר לקוחת עבר שלי, מיטל נתיב. מיטל, כלכלנית מוכשרת נפגשה אתי לשיחה על התקדמות כלכלית והתפתחות. לאחר מכן החלה מיטל בפעולות של השקעה למען קידום האיתנות הפיננסית של משפחתה והפצת הידע למען ההתקדמות של משפחות אחרות. מבחינתי זו בדיוק הגשמת החזון – מעבר לאיקס אנשים שאני מסוגל לפגוש או לכתוב להם, לגרום לכך שעוד אנשים ייחשפו למידע כלכלי מועיל באמצעעות "שליחים" שיעבירו את הדברים הלאה.

בסרטוני הוידאו הראשונים של מיטל אפשר לקבל מידע מועיל ביותר אך בלי לראותה. אמרתי לה, תפסי אומץ ועמדי בעצמך מול המצלמה. אני בטוח שכל מי שיסתכל כעת על הסרטונים ייראה את ההשפעה העצומה של סרטונים בהם רואים מי מדברת לעומת כאלו שרק יודעים מדברת. אני ממליץ בחום להכנס לערוץ היוטיוב של מיטל ולצרוך את התכנים שיש שם.

לקיחת סיכונים

כאשר אנו רואים את הילדים שלנו עושים מעשה שיכול לגרום לפגיעה גופנית או סתם למבוכה כמו מזיגת תירוש לכוסית זכוכית כשהם צעירים או טיפוס על עץ הנטיה הטבעית שלנו הינה לגונן עליהם ולמנוע פעולה זו. זוהי לדעתי שגיאה קשה. אם לא נאפשר לבת שלנו למזוג תירוש או מיץ כי "את עלולה לשפוך, תני לעזור לך" אנו פוגעים בביטחון העצמי שלה. אם אנו מונעים טיפוס על עץ כי "זה מסוכן" אנו משדרים שלקיחת סיכונים זה דבר ממנו יש להימנע.

הימנעות מוגזמת וחששות בלתי מבוססים הינם הדבר המזיק ביותר מבחינה כלכלית. מכירים את אלו שאומרים "איני משקיע בבורסה כי אבא שלי הפסיד שם המון כסף" (בשנת 1984), הם יצליחו פחות מבחינה כלכלית מאלו שישקיעו בבורסה לעתים יפסידו אבל רוב הזמן ירוויחו. המצב חמור יותר אצל אלו שנכנסים למקום כמו בנק, משרד עורכי דין וכו' בגיל 30. בגיל 40 הם כבר מיצו אבל בגלל חששות שונים הם נשארים במקום שלא טוב להם בה וכל תקוותם היא שיד נעלמה תעשה להם fast forward אל הזיקנה – הפנסיה.

שיח פתוח על כסף וכלכלה

משום מה יש לנו סוג של טאבו בשיח על כסף. אני זוכר כמה הובכתי כשהבת שלי שאלה אותי "אבא אנו עשירים"? בעצם אין שום סיבה להיות מובך.

קודם כל שאלה כמו זו מאפשרת לדון מהי בכלל משמעות ההגדרה "עשיר"? אחר כך אפשר לדון על מצבנו ולגבש עמדה בשאלה האם אנו עשירים ביחד. אף פעם לא התחמקתי משאלות כגון "כמה אתה מרויח" ששאלו הבנות או כשהעלו נושא לדיון כמו "לדעתי רופא שיניים לא אמור לגבות כסף כי הוא מרפא אנשים" ושאלות דומות.

כל ניסיון להראות שכסף זה דבר שלא מדברים עליו או להגדיר כסף באמצעות ריח שיש לו או שאין לו, רק ירחיק את הכסף מהילדים שלכם. אמירות כמו מרבה נכסים מרבה דאגות הינן גם מטופשות -למיליונר יש עולי יותר דברים להקדיש להם תשומת לב אבל ממש אין לו יותר דאגות משומר בחניון שאין לו כסף לטיפול שורש ושבחניון ליד כבר יש חיוב אוטומטי, ללא שומר.

גם משפט כמו נותנים לך תיקח, רוצים ממך תברח שאולי שמעת בטירונות הוא בדיוק ההיפך ממה שצריך כדי להצליח. מכירים עוד משפטים הרסניים? מוזמנים בחום לכתוב בתגובות.

ומה עם בית הספר?

אז בבית ספר לומדים שיש להיות בשקט. אם כבר העזת לדבר ואמרת דבר שטות אתה צפוי ללהג מחבריך לכתה ולעתים גם מהמורה. אם לקחת סיכון וענית תשובה שאינה התשובה הנכונה אתה תקבל איקס אדום ושיח על יזמות וכסף אני בטוח שתוכל לקבל מהמורים שלך. בעצם כשאני חושב על זה, למדתי 12 שנים, הייתי 3 שנים בצבא, למדתי עוד 5 שנים. אחרי 20 שנות עיצוב במערכות החינוך והביטחון הגעתי לחברת הייטק ושלחו אותי לסדנת חשיבה מחוץ לקופסה. אבוד לכם (ולי).

אז אין ברירה, כמו בהרבה דברים אחרים, אף אחד לא יעשה זאת במקומכם. קחו אחריות. זו ההזדמנות שלכם לגרום לכך שהילדים שלכם לא יגידו עוד 30 שנים, אם היו מלמדים אותי ….

מעבר לעניין הכלכלי, אני ממליץ מאד להקשיב לפרקי הפודקאסט מיינדסט של שלומי הסטר. בהקשר של הורות וניהול משפחה מצאתי עניין רב מאד בראיון עם דר' אייל דורון.

עוד על חינוך פיננסי לילדים אפשר לקרוא במאמר קודם שלי בנושא חינוך פיננסי לילדים

ומה עוד להנחיל לילדים שלנו כדי שיצליחו בחיים?

יקי טבקה הוא איש יקר שבדרך כלל אני פוגש אחת לשנה אבל לכמה ימים. יקי עושה דברים כמו רשת נוירונים ומכוניות שנוסעות לבד. איש מענין. בקורונה "ניפגשנו" וירטואלית. שוחחנו על הדברים שכדאי לנו לתת או להנחית לילדים שלנו כדי שיצליחו בעולם שמשתנה כל כך מהר. מוזמנים להקשיב כאן:

רוצים לשמוע באפליקציה אחרת וכו'? כל האפשרויות בקישור שכאן:

Listen to רימון חייט – הון ומיקרופון

אני חושב שלמרות איכות ההקלטה הגרועה שווה להקשיב ליקי.