ראשי » בלוג » אתי אלון והמשכנתא שלכם

אתי אלון והמשכנתא שלכם

לפני שבוע שוחררה אתי אלון מהכלא לאחר 14 שנים בהם הייתה כלואה לאחר שהורשאה בגנבת 250,000 מיליון שקלים מהבנק למסחר ובכך גרמה לסגירתו. אתי אלון הינה אשה מוכשרת. היא החלה עבודתה כפקידה בבנק למסחר וקודמה על לתפקיד סגנית מנהלת מחלקת השקעות. לבנק היו כ- 1,300 לקוחות בסניפו היחיד. כדי לבצע את המעילה פתחה וניהלה אלון 250 חשבונות פיקטיביים מהם לקחה הלוואות מול החשבונות הלגיטימיים. פעילותה נמשכה כחמש שנים ובהן כל לקוח שביקש לוודא את יתרותיו היה מקבל ממנה דו"ח פיקטיבי על סמך נתונים שהיא ניהלה מחוץ למערכת המחשוב של הבנק. כלומר, בתוך מערכת הבנק היא רוקנה את חשבונות הלקוחות אך במקביל שמרה אקסלים עם היתרות שאמורות היו להיות ואת זה הציגה ללקוחות.

כדי שהלקוחות לא יפנו לאף פקידה אחרת, לא לקחה אלון חופשה לעולם. היא חזרה לעבוד מיד לאחר לידותיה ומעבר לכך לא חלתה ולא לקחה חופשות. חמש שנים (!) ובסופן נסגר הבנק בשנת 2002.

על שם אלון ישנו עד היום נוהל בנקאי הנקרא חופשת אתי אלון. כדי שלא יהיה מצב שלקוחות מקבלים תמיד שירות מאותו פקיד, כפה בנק ישראל על כל עובדי המערכת הבנקאית לצאת אחת לשנה לחופשה של 10 ימי עבודה רצופים. כלומר כשבועיים קלנדאריים.

באופן טבעי אוגוסט הוא הזמן שבנקאים רבים מבקשים לממש את חובתם לחופשה ארוכה. אוגוסט הוא גם הזמן שאנשים רבים רוצים לעבור דירה. כלומר, בחודשי הקיץ יש שילוב של בנקאים רבים בחופשה ולקוחות רבים שרוצים משכנתא. התוצאה הטבעית הינה עומס גדול אותו אנו חווים כעת.

השנה הבעיה החמירה אף יותר, כפי שציינתי במאמר הקודם, הבנקים הגדולים אינם ממש מעוניינים לתת משכנתא. זו הזדמנות גדולה לבנקים הקטנים יותר להגדיל חלקם במשכנתאות וחלקם כאיגוד לדוגמה מבינים זאת היטב. ברם, למרות הרצון הטוב הם נמצאים בעומס יתר גדול.


Optin Architect

מה כדאי לעשות?

לאלו שקוראים את המאמר ועוד לא חתמו על חוזה רכישה לדירה, דעו כי לא מומלץ לחתום על חוזה בו תידרשו לקחת משכנתא בחודשי הקיץ. לאלו שיש בידם חוזה חתום כדי להבין את המצב ולהתחיל בטיפול בהליך לקיחת המשכנתא זמן רב יותר לפני הזמן המקובל (כחודש).

בהצלחה וקיץ מוצלח ונעים.

 

בשולי המאמר, אלון גנבה כאמור 250 מיליון שקלים ובילתה בכלא 14 שנים. בכירי בנק לאומי גרמו לבנק לשלם קנס של 1.5 מיליארד שקלים (פי 6) ולא נענשו כלל. במסגרת התנהלותם העבריינית של עובדי לאומי כפי שפורסמה בעיתונות, המליצו הבנקאים ללקוח עם שני דרכונים (אמריקני ואיראני [!]) לפתוח שני חשבונות תוך הסתרת הקשר בינהם. פקידה הבריחה נתונים של לקוח בעת ביקורת של הרשויות דיסק און קי בחזייתה, הבנק רכש ללקוחותיו טלפונים סלולריים במזומן וציווה עליהם להתקשר לבנק רק דרכם כי קשה לצוטט להם ועוד.

לאמריקנים לא היה עניין להתעסק עם אנשי לאומי המזיקים למדינה אסייתית קטנה ולכן גבו את הקנס המוגדל, בגלל דרישת לאומי שאנשיו לא יתבעו באופן אישי, והלכו לדרכם. בנק ישראל החליט לא לנקוט בשום סנקציה נגד אנשי לאומי. למשל משה וידמן שהיה אחראי על ועדת הביקורת של לאומי בתקופת הפרשה הינו היום יושב ראש בנק מזרחי. המפקחת על הבנקים לא מצאה בכך פגם ואולי זה טבעי. גברת חדווה הבר, המפקחת על הבנקים שימשה בתקופת הפרשה כסמנ"כלית בבנק לאומי וראש חטיבת הערכת סיכונים.

הערה אישית

את המאמר כתבתי לצליליו של הדיסק המצוין אל תחזרי מאת רני שחר. ממליץ בחום להקשיב  –

https://ranishachar.bandcamp.com/

Facebook Comments

תגובות על: “אתי אלון והמשכנתא שלכם

  1. מפרה כרימון ותופר לפרטי פרטים כחייט.
    רימון יישר כח…
    הגברת ביצעה תרמית הגובלת בגאונות קרימינלית.
    האם עם סכום כזה לא נעדרים מהעבודה או שמא
    בשלט רחוק כולל ניהול שעון הנוכ חוץ?
    לאן מזרימים הכספים מבלי שיתגלו? האם כפרורים?
    איך שומרים על שגרה עם סכום משחית שכזה?
    פעולות אלו גם מדרבנים למשכנתאות ולריצה לנדלן שכן שימת כספים בידי בני אנוש מהווה פיתוי עצום לשומרי ה (כ)סף למעילה.

    1. אדיר, תודה תודה.
      אחד הדברים המעניינים בעיני בנושא פשיעה מסוג זה הוא אי יכולת להפסיק בזמן.
      הרי יכלה להפסיק גם אחרי 50 מיליון. במקרה שלה היא לא נהנתה מהכסף כלל
      והוא הלך לאחיה אשר הימר על כולו.

      מה שכן, אף אחד משומרי הסף בבנק ומיחוצה לו: רואי חשבון, עורכי דין, מנהלים
      חשבים וכו' לא שם לב לכלום…

  2. מעולה!
    אשמח לשמוע דעתך על ההשפעה של החוק של כחלון על משיקיעי נדל"I ובכלל על המגמה העולה לאחרונה לרדוף משקיעי נדל"ן.

    1. מושון, ראשית כל תודה.
      שנית, עוד אין חוק ואין הצעת חוק. יש כותרות בעיתונים.
      בחודש שעבר כותרת אחת, עכשיו כותרת אחרת.
      איני מתרגש.
      לגופו של עניין, אני חושב שיש בעיה עקרונית עם מצב שבו אדם עושה
      החלטה כלכלית על בסיס נתונים מסוימים ואז מגיעה המדינה ומשנה אותם
      בצורה קיצונית.
      להזכירך, לטייקוני הגז הציעה המדינה חסינות מפני שינויי מדיניות מיסוי לשנים ארוכות.

      בזמנו טענו אנשי גוש קטיף במידה מסוימת של צדק שעצם העובדה שהמדינה נתנה להם הטבות מס
      שקולה למצב ש"שלחו אותם לשם" ולכן עם שינוי המדיניות ומעבר לפינוי מגיע להם פיצוי מהמדינה.
      את הפיצוי קיבלו גם כאלו שרק שכרו שם בתים.
      כאן אנו רואים דבר דומה. בשנות התשעים היה משבר נדל"ן בארץ. המחירים ירדו ונתקעו למטה.
      המדינה עודדה משקיעים לרכוש דירות. עתה הם לדעת המדינה אילו שמזיקים. מגיע להם פיצוי על שינוי המדיניות?

      לגבי ההשפעה? נחיה ונראה… בגדול אני חושב שאם יש תחום בו אינך מצליח לגבות את המסים המגיעים למדינה.
      לדעתי האוצר נגבים רק כשליש מהמס על שכירות שאפשר לגבות אזי העלאת נטל המס רק יגביר את המוטיווציה
      להמנע מתשלום מס. כלומר, אותו אחד שמשלם מס על שכירות ועכשיו יעביר את הדירה לבעלות בנו למשל,
      יפסיק בפועל לשלם מס גם על שכירות.

      לדעתי פתרון טוב יותר הוא הגדלת ההיצע מצד אחד בכלל השוק והקטנת הביקושים מצד אחר.
      בעבר הצעתי דרך טובה לדעתי להקטנת ביקושים באמצעות הנפקת איגרות חוב צמודות למדד הבניה.
      בפועל, תכניות מחיר למשתכן למיהן מגבירות משמעותית את הביקושים ודוחפות לשוק כאלו שלא רצו כלל לרכוש
      אך חוששים להפסיד הזדמנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


תגובות מפייסבוק: