באוקטובר 2012 הטיל בנק ישראל "פצצה" על עולם המשכנתאות.מתוך תקווה להקטין את הביקוש לדירות ובעקבות כך את מחירי הדירות, קבע בנק ישראל מגבלות על נטילת משכנתא. את פירוט המגבלות ניתן לקרוא במאמר שכתבתי על הנושא.עיקר "הנזק" שגרמו מגבלות אלו הוא על ציבור משקיעי הנדל"ן אשר נדרשו להסתפק ב- 50% מימון בנקאי במקום 75% כמו עד מגבלה זו.לאחרונה אני נתקל באנשים שונים המציעים שיטות ו"טריקים" לעקיפת מגבלת בנק ישראל. קיבלתי אף מייל ממתווך דירות אשר מצא "שיטה סודית" לקבל 70% מימון עבור דירה להשקעה במקום 50% מימון.השיטה הינה פשוטה: כדי לקבוע אם דירה אשר נרכשת הינה דירה להשקעה (50% מימון) או דירה אשר נועדה לשיפור דיור (70% מימון) כלומר, דירה אשר נרכשה לצורך מגורי הלווה, הבנק דורש מהלווה תצהיר מול עורך דין אשר בו הלווה מתחייב למכור את דירת המגורים הנוכחית שלו לאחר רכישת הדירה החדשה.כך הדירה החדשה אינה נחשבת כדירה להשקעה (כאמור 50% מימון אפשרי) אלא כדירה לצורך שיפור דיור (70% מימון אפשרי).כמובן שלאחר רכישת הדירה החדשה במימון גבוה, אף אחד לא מוודא אם הלווה באמת מכר את דירת המגורים שלו. לכאורה פתרון מצוין אשר הינו WIN-WIN. הבנק מלווה סכום גבוה יותר, הלווה יכול לרכוש דירה במימון גדול יותר ולהשקיע יותר והמתווך כמובן גוזר עוד קופון.ישנם חברים אשר מספרים כי הבנקאים עצמם המליצו להם על שיטה זו. רק דבר אחד שכחו כל יועצי הפויילשטיק למינהם, או שלא היה להם עניין לספר ללווה הלא תמים.מדוע בעצם נדרש הלווה לבצע הצהרה מול עורך דין? הרי יכול הבנקאי עצמו לשאול, אתה מתכוון למכור את דירת המגורים הנוכחית שלך?אף אחד לא מניח שעורך דין יכול לזהות שקר. אבל, לתצהיר מול עורך דין יש תפקיד אחר. עורך הדין אמור להזהיר את הלווה לפני התצהיר כי הצהרת שקר הינה עבירה פלילית.אם בעוד מספר שנים הרשויות יחליטו לבדוק ולאתר את כל מצהירי הצהרות הכזב, יש סיכוי טוב שהם יואשמו בקבלת דבר במרמה.הצהרה מול עורך דין נועדה למנוע מצב בו הלווה יאמר לא באמת הצהרתי, לא ידעתי, לא הבנתי, זה לא הייתי אני זו אשתי וכו'. חתמת על הצהרת שקר, יום יבוא ואתה עלול לשלם מחיר פלילי וכלכליאו כדברי תהילים פרק א':א אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ, בַּעֲצַת רְשָׁעִים; וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים, לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים, לֹא יָשָׁב.
שלום רימון קראתי את המאמר המעניין שכתבת לדעתי אין משמעות פלילית להצהרה שכזו, כיון שהמצהיר יוכל לטעון שהיה בכוונתו למכור אבל לא קיבל את המחיר שרצה/התחרט ועוד ועוד. כעין זאת כבר ראינו בהצהרה למיסוי מקרקעין, בעניין מס רכישה על דירה שניה שנרכשת, שמי שמצהיר שימכור את דירתו הראשונה בתוך כשנתיים פטור ממס רכישה על הדירה השניה. מה קורה אם הוא לא מכר בתוך שנתיים את הדירה הראשונה ? 😯 הוא חוטף מס רכישה עם הצמדה וריבית, כאלו שאמורים להוציא לו את החשק לעשות את זה שוב 😥 אבל לא מתנהל נגדו הליך פלילי, לפי הידוע לי בברכההגב
שלום לך ותודה רבה על תגובתך. יש הבדל בין "אין משמעות פלילית" כפי שכתבת לבין "יוכל לטעון…" . גם לפי מה כתבתת יש משמעות פלילית למעשה המתואר אך מי שיתבע בבית משפט יוכל לטעון שלא הייתה לו כוונה פלילית וכו'. בנוסף כתבת ואני מסכים עם זה, שלרשויות יש דרכים להעשניש אדם גם מבלי להעמידו לדין (ריבית יתר, קנסות כבדים וכו'). לאזרח מן השורה עצם ההתכתבות עם הרשויות ועל אחת כמה וכמה הגעה לבית משפט הינה עונש בפני עצמו גם אם פסק הדין בתום התהליך (היקר) הינו זכאי.על השורה התחתונה אני חושב שאנו מסכימים: עדיף לשמור על החוק.שוב תודה על התגובה.הגב
שלום רימון רציתי לשאול . לפי דברך דירה להשקעה זו זירה נוספת על הדירה הקיימת. השאילה היא האם דירה ראשונה שהבעלים "לא יגור בה" האם חלה עליו דין של דירה להשקעה. (מימון נמוך). או דירה רגילה .(מימון יותר גבוהה)הגב
שלום צביקה, תודה על הקריאה. לעניין אחוז מימון, המבחן היחיד להבדלה בין דירה להשקעה לדירת מגורים הינו האם זו דירה ראשונה או שניה. ממילא אי אפשר לדעת האם בעתיד תגור בה או לא.בהצלחה.הגב