כנס מנהיגות עתידנית מכללת הגליל המערבי

הייתה לי הזכות הגדולה להרצות בכנס המנהיגות של מכללת הגליל המערבי. כשאני מרצה אני אוהב לשמוע גם את ההרצאות האחרות:

• יש לי אפשרות ללמוד מאנשים חכמים למה שאחמיץ זאת?
• יש לי אפשרות להתייחס בהרצאה שלי לדברים שאמרו אחרים, זה כמובן מבורך ועוזר לקהל לקשור קצוות
• מונע ממני לחזור על דברים שאמרו אחרים ולשעמם.

להקשבה למאמר בקולות המכונה(אגב, מקצועות מאותגרים):

אני מאד אוהב לדבר עם אנשים צעירים. זהו השלב בו אפשר יחסית בשינוי קטן של התנהלות כלכלית להביא שינוי גדול בתוצאות. יחידה צבאית, אקדמיה או כל קהל מאורגן אחר, מוזמנים לפנות אלי. לא על הרצאתי אני רוצה לדבר אלא על ההרצאה של פרופ' עוז גוטרמן וההרצאה של דר' קרן אור חן.

עוז, חבר יקר, לקוח וספק :). ממליץ מאד לעקוב אחר קבוצת הפייסבוק שלו אנשי המחר. את קרן אור פגשתי בפעם הראשונה בכנס זה.

תזונה, פעילות ושינה

בדרך כלל אני כותב בעיקר על הצלחה כלכלית. הצלחה כלכלית בפני עצמה היא פעמים רבות כישלון מהדהד מבחינת החיים עצמם. קונפוציוס שחי לפני כ- 2500 שנים כתב: "בני אדם מאבדים את בריאותם כדי לצבור כסף ואז הם מאבדים את כספם כדי להציל את בריאותם.". בפעמים בהן יצא לי להרצות לתלמידי חטיבות ביניים ותיכון דיברנו לא מעט על השאלה מהי הצלחה? האם לצבור הרבה כסף אך להיות חסר חברים זו הצלחה? לצבור הרבה כסף ולהיות בבריאות גרועה? לצבור הרבה כסף אך להיות ביחסים גרועים עם הילדים? וכו'.

בשלב זה אני משאיר לכם לחשוב על נקודות אלו ואתרכז רק בבריאות ורק בדבר אחד הקשור לבריאות אך זה דבר אחד מתוך השלושה הכי חשובים: תזונה, פעילות ושינה.

דר' קרן אור חן חוקרת בטכניון את השינה. לדבריה במחקר שנעשה על המוני אנשים בעשרות מדינות הסתברו כמה דברים שכדאי להכיר גם לבריאות הגוף וגם לבריאות המשפחה.

לא כולם אותו דבר

המחקר מצא שלושה טיפוסי שינה:

1. זקוקים להרבה שעות שינה
2. מעט שעות שינה
3. מספר בינוני של שעות שינה

החלוקה חשובה מאד. אם בעבר דיברו על מספר שעות מיטבי לבריאות או מזערי על מנת לשמר בריאות(שש שעות שינה מטכ"ליות בצבא), היום מדברים על טיפוסים שונים כשיש כאלו שבהחלט מספיקות להם שעות מעטות יותר מלאחרים.

ההבנה איזה טיפוס אתם עוזרת בניהול ההתנהגות המתאימה. לא ארחיב בעניין זה וכדאי להשיג ידע נוסף. אבל מה שחשוב מאד להבין זה שלא רק משך השינה חשוב אלא גם איכות השינה חשובה. על שניהם אנו יכולים להשפיע בצורה משמעותית כך שנקום רעננים, בריאים, יצירתיים ופוריים יותר במהלך כל היום:

1. לא לעבור ממאה לאפס בבת אחת. תאורה לבנה ואור ממסכי מחשב וטלפון נקלטים במוח ומתורגמים להבנה: עכשיו בוקר(גם אם חצות הליל). אנו רוצים לשדר למוח להתרגל לכך שיורד הערב ויש להתכונן לשינה. לכן האור בחדר השינה, בחדר הרחצה, במנורת הקריאה, עדיף שיהיה צהוב על לבן. תוספת שלי לתושבי המרכז: אם יש לכם את ההרגל המעצבן מידי כמה לילות לקום באמצע הלילה עם רעש חזק של אזעקה ולרוץ לממ"ד, העדיפו גם בממ"ד תאורה צהובה וחלשה. העדיפו להימנע ממסך. קשה אבל אפשרי. כך אתם והילדים תוכלו בסבירות גבוהה יותר לחזור לשינה. הטלפון שלי, סמסונג, מכיל הגדרה שבשעה תשע בערב כל התצוגה שלו הופכת לגווני אפור במקום התצוגה הצבעונית הרגילה. החל משעה 22:00 הטלפון מפסיק לצלצל ולהשמיע התראות, פרט לטלפונים של בני משפחה קרובים. ממליץ.
2. לא להשאיר מכשיר טלפון נייד בחדר השינה. גם אם לכאורה זה לא מפריע ואנו ישנים היטב, האתרעות גם אם לא התעוררנו מהן וגם אם הן על רטט נקלטות במח שלנו. יכול להיות שהמח החליט שזה לא מספיק חשוב בשביל להעיר אותנו ממש אבל זה עדיין הוריד את איכות השינה בצורה משמעותית. המח התכונן להשכמה ועברנו לשינה קלה יותר. תוספת שלי, אני לא חוקר אבל לדעתי יש קשר חזק בין מצב הרוח של אדם, ההצלחה שלו והפעם הראשונה בבוקר שבה הוא בודק כמות לייקים וכיוצ"ב כשהוא מתעורר. במקום טלפון כשעון מעורר וספר אלקטרוני השתמשו בשעון מעורר של פעם, ספר רגיל או ספר אלקטרוני כמוצר בפני עצמו(מומלץ בחום). גם בעבודה עדיף להשתמש במחשבון של פעם ולא בטלפון כיוון שכל הרמה שלו מהשולחן לצורך חישוב גונבת תשומת לב.

הבנת טיפוסי השינה השונים של אנשים יכול לדעתי לתרום רבות לשלום בית. אשתי מאריכת שינה בשעה שאני קצר שינה. בעבר בילוי משותף, בחו"ל היה פוטנציאל לקונפליקט כשאני רוצה להתחיל היום "לפני שחם/פקקים/עמוס" ולראות כמה שיותר דברים ואשתי רוצה לקום בנחת מאוחר יותר. בשלב מסוים התגבשה ההבנה שלא חייבים להתחיל ביחד. אני יוצא לריצת בוקר בזריחה ולאחר שאני מסיים מקלחת אשתי מתעוררת ומוכנה לתחילת היום.

מה יקרה כשתיגמר העבודה?

פרופ' עוז גוטרמן סיפר שהאנושות עומדת בפני אתגר שלא היה לה מאז הלקטים ציידים. המון פנאי. שני דברים שכרגע כבר פעילים בעולם ולכן גם אם נראים לנו עתידניים הם לא.

1. שליחויות באמצעות רחפן: חישבו על מצב שבמקום שבכל פינת רחוב תהיה פיצריה ממנה אנשים מזמינים פיצה יהיה בראש העין מפעל פיצות גדול ממנו יוכלו לצאת משלוחים על רחפנים מרעננה ועד חולון במהירות גבוהה יותר מאשר לשליח הנוכחי לוקח לחצות כמה רחובות על טוסטוס. כמה פיצריות יישארו בערים? כמה מוסכי טוסטוסים, מכוני רישוי, אורתופדים יחוו ירידה גדולה בפעילות?
2. בארה"ב כבר נוסעות מוניות ללא נהג – רבים חושבים בהקשר זה על הנהגים שיאבדו עבודתם. זה כמובן רחב הרבה יותר. חישבו על כל תעשיית עריכת הדין לתאונות, שופטי תעבורה, מוסכים, מסעדות לנהגים ועוד ועוד.
3. ישנה טענה שבכל פעם שמקצוע נעלם מגיע מקצוע אחר. שמדליקי תאורת הרחוב בניו יורק, הסייסים ומתקני מכונות הכתיבה הסתדרו בדברים אחרים. העניין הוא שאף פעם לא הגענו למצב שמכונה עושה או תעשה עבודה טובה יותר מרופא/עורכת דין/מהנדסת או חוקרת לצד משרות כמו מנקה, שליח וכו'. ייתכן ובזמן הקרוב נגיע למצב בו אין צרכים חדשים שנוצרים לאחר שמכונות מילאו את צרכי העבודה הקודמים ובכך נעבור למצב בו חלק מהאנשים אינם חייבים לעבוד כדי להתקיים. העניין הוא שמי רוצה מעבר לרק להתקיים, יצטרך לעשות פעולות נוספות. כאן השתלבה ההרצאה שלי שדיברה על הצורך ללמוד ולהתמקצע לא רק בהכנסת כסף באמצעות עבודה אלא גם בניהול הכסף שנכנס כך שנוכל לייצר לנו איתנות פיננסית שאינה תלויה בעבודה. במאמר קודם הראיתי איך החלטה פשוטה על מדיניות ניהול צי הרכבים המשפחתי(פעמים רבות לפחות שני רכבים) שווה במצטבר מעל 5,000,000 (חמישה מיליון) שקלים. בנוסף לכך, אני חושב שאם העבודה עתידה להיות מאתגרת כמקור הכנסה חובה עלינו לפעול לכך שעבודה לא תהיה מקור ההכנסה היחיד שלנו. אני חושב שאם עבודה בודדת היא מקור ההכנסה היחיד שלך, כדאי לך לחשוב איך את יכולה להוסיף עוד ערוצי הכנסה. ללא קשר לשאלה אם הוספת הערוצים הנוספים מגדילה את ההכנסה הכוללת, מה שבטוח זה שגדל הביטחון בקבלת הכנסה כלשהי – גדלה האיתנות הפיננסית של המשפחה.