השבוע הופעתי בתכנית כלכלי בלילה בערוץ 20

אחת השאלות שנשאלתי הייתה לגבי המשך עליית הריבית. בטלויזיה הוקצו לי כשתי דקות. אני כותב מאמר זה כדי להרחיב מעט את היריעה.

אז, האם הריבית תמשיך לעלות? לדעתי אין בכך כל וודאות.

כתבתי בעבר על הסיבות לעליית הריבית מסוף 2015 ועד עתה. ציינתי בפשטות כי הריבית עלתה למרות שתשואת האג"ח אשר אמורה להיות הבסיס לקביעת הריבית לא עלתה ואף ירדה בחלק מהתקופה בה הריבית המשיכה לעלות.

במקביל כפה בנק ישראל תנאים כאלו ואחרים אשר הגבילו את יכולתם של הבנקים  למכור כסף או אם תרצו, לתת משכנתאות. כשאפשר למכור פחות, מעלים את המחיר. אבל יש שני דברים שמפריעים להשתמש בתיאוריה זו כדי להסביר את עליית הריבית. מגבלות בנק ישראל לא בוצעו בהדרגה. היו אלו סדרה של החלטות שניתנו בפעם אחת והן שקולות למשל לעליית מחיר העץ עבור נגר שמייצר שולחנות. מה יעשה אותו נגר? יעלה את מחיר השולחן. לא בהדרגה, אלא בפעם אחת אל המחיר החדש בו הוא חושב שיוכל למכור ולהרוויח בכבוד.

העובדה שהריבית עולה משך כמעט שנתיים בהדרגה סותרת את טענת "בנק ישראל גרם לעלייה".

עניין נוסף שסותר את טענת בנק ישראל כגורם לעליית הריבית היא העובדה שבמרץ הייתה דווקא ירידה בריבית בחלק מסלולי המשכנתאות.

ראו כאן את נתוני בנק ישראל לגבי ריבית קבועה לא צמודה:

כלומר, בשביל שהסיבה "בנק ישראל" תספיק כדי להסביר עליה צריך הקלות של בנק ישראל כדי להסביר עצירה בעליה או  אף ירידה.

הקלות כאלו כמובן שאינן קיימות. לדעתי הסיבה לעליית הריבית היא כאמור מצד אחד רצון פשוט של הבנקים להרוויח יותר והצפיה שלהם חודש אחרי חודש בכך שלא משנה באיזה מחיר, הציבור ממשיך לרכוש את הסחורה שלהם ולכן אפשר להמשיך לייקרה.

משיחות עם גורמים במערכת הבנקאית אני יודע שבתקופה האחרונה הם בהחלט שמים לב להתקררות ולירידה ברצון (או יכולת) הציבור לקנות משכנתאות במחירים הנוכחיים. הסבר זה מתחבר גם עם עצירת עליית המחירים או ירידתם.

טיעון נוסף שמושמע חדשות לבקרים לגבי עליית ריבית צפויה הוא עניין הריבית שעולה בארצות הברית. גם כאן, נדרשת זהירות מעט גדולה יותר. נניח שהריבית בארצות הברית תעלה. במצב זה קרוב לודאי שמשקיעים יעדיפו להשקיע בפקדונות בארה"ב לעומת ישראל. לצורך העברת כסף מישראל לארה"ב הם ירכשו דולרים. כלומר מחיר הדולר יעלה – שער הדולר יעלה – יהיה פיחות בשקל. בנק ישראל חושב ששער הדולר הנוכחי נמוך מידי וגורם לפגיעה בייצוא. כדי להעלות בצורה מלאכותית את שער הדולר, משקיע בנק ישראל מאות מיליוני שקלים ברכישת דולרים (העלאת ביקוש גורמת לעליית מחיר). כלומר, ריבית גבוהה בארה"ב ללא עליית ריבית בישראל תגרום דוקא לתגובה רצויה מבחינת הכלכלה הישראלית ולכן כלל לא בטוח שבנק ישראל יעלה את הריבית בישראל לאחר עליית ריבית בארה"ב. לעומת בנק ישראל, השואף לכלכלה ישראלית בריאה, למשקיעים אין סנטימנטים. במידה והמדינה תרצה ללוות כסף מהציבור היא תצטרך לגייסו בריבית גבוהה יותר, אם לציבור המשקיעים תהיה חלופה טובה יותר בארה"ב. לפיכך, אם המדינה לא תשמור על מסגרת התקציב ותזדקק להלוואות נוספות, תשואת האג"ח הממשלתיות תעלה וזה יגרום באופן מיידי לעליית ריבית המשכנתאות.

האם להקדים רכישת דירה בגלל החשש מעליית ריבית?

כפי שאמרתי בראיון, יש הרבה סיבות לרכישת דירה. לא הייתי מקדים רכישה בגלל ספקולציה על ריבית. דחיית רכישה יכולה להביא למצב שיש למשל עוד הון עצמי ואז גם בריבית גבוהה יותר, תשלמו פחות בסופו של דבר. עלייה משמעותית בריבית עשויה בהחלט להביא לירידה במחירי הדירות ואז גם עם משכנתא יקרה יותר, תשלמו פחות.

האבסורד הכי גדול שאני רואה אצל אנשים השכם וערב הוא רצון לרכוש במהירות כי "הריבית כל הזמן עולה" ואז תכנון הלוואה עם מרכיב ריבית משתנה גבוה. מי שחושש מעליית ריבית אמור לקחת הלוואה עם מרכיב גדול של ריבית קבועה. כן, אפשר לקבל משכנתא עם 100% ריבית קבועה. 

לסיכום

• כלל לא בטוח שהריביות ימשיכו לעלות.
• לא עושים עסקה עצומה כמו רכישת דירה כספקולציה על אירוע כלכלי ש"כולם אומרים שיקרה".
• לרכישת דירה יש בכל רגע נתון יתרונות וחסרונות רבים מבחינת המשפחה והדיון צריך להיות כולל ולא להתמקד בנושא אחד כמו מחיר המשכנתא או מחיר הדירה.
• לכל מסלול משכנתא יש יתרונות וחסרונות. בחירת מסלול משכנתא צריכה להיות מתאימה לתחזיות שלנו לגבי העתיד והתכניות המשפחתיות שלנו

הערה שמחוץ למסגרת המאמר

מדוע שער דולר (כמות השקלים שצריך לשלם עבור דולר אחד) צריך להיות גבוה (יותר שקלים עבור דולר בודד) יותר לדעת בנק ישראל?

נניח שאני חברת טבע ואני מייצר קופסת אספירין אשר נמכרת בחו"ל בדולר אחד. הוצאות השכר והחשמל שלי מבוצעות בסכום קבוע אשר לצורך הדוגמה מהווה 1 שקלים עבור קופסת אספירין בודדת.

אם דולר אחד = 4 שקלים אזי על קופסה אחת אני ארוויח 3 שקלים ואוכל להפחית את מחיר הקופסא בחו"ל ל- 0.5$ וכך להתחרות טוב יותר עם אספירין שמיוצר נניח ביוון.

אם דולר אחד = 2 שקלים אז אהיה חייב להמשיך למכור את האספירין בחו"ל בדולר אחד וכך אנשים עשויים להעדיף אספירין מיוון.

כמובן שאם כחברת אדע להתייעל ולייצר קופסת אספירין ב- 0.5 שקלים במקום 1 שקל אז ארוויח יותר בכל מקרה וזהו בדיוק ההבדל בין חברה תחרותית לחברה תחרותית פחות. אני מאחל לטבע ולמשק הישראלי כולו את מציאת הנתיב הנכון בהקשר זה.