אנטי חינוך כלכלי

המון פעמים אני שומע מלקוחותיי משפטים בנוסח, למה לא מלמדים את זה בבית ספר? בשביל מה בזבזנו את הזמן על קוסינוס ומשוואה ריבועית במקום על חישובים כלכליים בסיסיים וכו'.

אני כמובן מצטרף לרצון ההורים שילידיהם ילמדו לא רק לחשב שטחו של מעגל אלא גם את ההשפעה של דמי הניהול על הפנסיה או של המדד על הסיכון לאי עמידה בתשלומי ההלוואה.

הבעיה היא שהעולם האמתי אינו מורכב רק מאי למידה של נושאים כלכליים אלא גם מאנטי למידה, השכחה ובלבול הציבור כך שגם מי שהתעניין וצבר ידע, עלול לאבדו בעוד שאחרים אשר לא צברו ידע עלולים להתבלבל בין עיקר וטפל.

במשך כמה שבועות מלווה המוסף ממון של ידיעות אחרונות משפחות בקשיים כלכליים אשר מנהלי סניפים מבנק הפועלים מייעצים להם איך לשפר את מצבם הכלכלי. ברכות למשפחות אשר הופיעו במוסף האחרון כסוג של מסיבת סיום (עד שתקציב הפרסום של הבנק יממן את ההמשך). במסיבה הכתובה בעיתון השתתף מנכ"ל הבנק, מנהלי הסניפים והמשפחות שבמצוקתן הוכנסו אל תוך מסע הפרסום.

מדוע יצא קצפי על הפרוייקט ה"חברתי"?

משום שאם אתה תרנגולת עם כאב צואר, זה לא יהיה רעיון טוב להתייעץ עם השוחט. אם אתה במינוס זה לא יהיה רעיון טוב להתייעץ עם מנהל הסניף שלך.

מה אני רוצה מעובדי הבנק? הם בסך הכל נתנו עצות טובות לא?

למשפחת בובליל יעץ הבנק  לפרוס מחדש את המשכנתה (ולהגדיל את רווחי הבנק אגב כך).

למשפחת גולדין-רובינשטיין יעץ הבנק להשתמש בערוצים הישירים של הבנק (ועל ידי כך לחסוך פקידים ומזגן בסניפים ולהגדיל רווחים).

למשפחת רוטמן יעץ הבנק, הפתעה הפתעה, להשתמש באתר האינטרנט של הבנק. משפחה זו גם זכתה לייעוץ פנסיוני "בחינם" בבנק מבלי שאיש טרח לציין בפניה שמעתה ועד מותם (או עד שיודיעו שרצונם להפסיק זאת), חברת הביטוח תשלם כל שנה חלק מדמי הניהול שלהם לבנק כדמי שיווק / דמי הפצה. כאשר תאגידים (במקרה זה הבנק וחברת הביטוח) מתקשרים אחד עם השני הם לא זקוקים לשמות מבלבלים כגון "ייעוץ" אלא קוראים לילד בשמו – דמי שיווק. גובה התשלום שתעביר חברת הביטוח לבנק כל שנה הוא 0.25% מסכום החיסכון של העובד. כך למשל עובד שחסך 300,000 שקלים ועבר ייעוץ "חינם" בסניף – חברת הביטוח תשלם מעתה סכום שיחל ב- 0.25%*300,000 = 750 שקלים לשנה. נכפיל זאת בשתיים עבור שני בני הזוג ונקבל 1500 שקלים לשנה אשר יילכו ויעלו ככל שהחיסכון עולה. בסיכומו של דבר צפויה משפחת רוטמן להעביר לבנק הפועלים דרך חברת הביטוח מעל 100,000 שקלים עבור 30 דקות הייעוץ הפנסיוני שעברו. ומדוע אני אומר שמשפחת רוטמן תשלם סכום זה ולא חברת הביטוח? כי את הסכום הזה אפשר היה בקלות להפחית מדמי הניהול בצורה של הנחה אילו חברת הביטוח לא הייתה יודעת שהיא מחויבת להעבירו לצד שלישי, הבנק.

משפחת אלגריסי קיבלה מהבנק עצה לקנות פחות פיצוחים לשבת. למשפחה יש מינוס של 30,000 שקלים אך כמובן שעצה לנהל משא ומתן על הפחתת ריבית המינוס לא התקבלה מהבנק. נניח שעל המינוס משלמת המשפחה 12% ריבית ומשא ומתן לא מאד מורכב אפשר להורידה ל- 6%. החיסכון השנתי הוא 1800 שקלים בקירוב רב או 150 שקלים לחודש. איני יודע אם 150 לחודש זה יותר או פחות מהפיצוחים אך בוודאות אפשר לחסוך גם את זה וגם את זה.

אף אחת מהמשפחות לא קיבלה הצעה לבדוק את המשכנתה לטובת שיפור תנאים. אף אחת מהמשפחות לא קיבלה עצה לנהל משא ומתן על הפחתת עמלות בבנק. וכיוון שתאגידים מחויבים אחד לשני (זוכרים את ה- 100,000 שתעביר חברת הביטוח לבנק עבור משפחה אחת בלבד), גם הצעה לבדוק האם יש למשל ביטוחים מיותרים לא תמצאו כאן.

כלומר סדרת כתבות לכאורה "חינוכיות" הינה למעשה אנטי חינוכית. הקורא עשוי לחשוב שמה שעליו לעשות כדי להסתדר בחיים זה לחסוך בפיצוחים ובכבלים למרות שהכסף הגדול הוא דוקא במקומות אחרים. חיסכון במחזור משכנתא למשל יכול בקלות להגיע למאות אלפי שקלים. אני בהחלט בעד חיסכון בכבלים. לי עצמי אין טלויזיה כלל. גם פיצוחים אינם כוס התה שלי אבל הדבר הכי חשוב בעת טיפול בבעיה הוא זיהוי העיקר והטפל. אם על משכנתא אפשר לחסוך נניח 100,000 שקלים ועל פיצוחים 1000 שקלים אז די ברור שכדאי לטפל בשניהם ודי ברור מהיכן להתחיל.

תוכן שיווקי מזיק הוא מחלה של העיתונות הגוססת שלנו אשר מחפשת אפיקי רווח נוספים. כך למשל במדור בריאות של YNET הופיע לא מזמן מאמר "בשיתוף תנובה" כלומר במימון תנובה ובו אזהרה מאכילת פירות.

תנובה אינה מחזיקה במותג של פירות אך יש לה מותגים רבים אחרים דוגמת פיצה מעדנות ופסטרמה מטירת צבי. למוצרים אלו לעולם לא תהיה הגבלת צריכה במדור "בריאות" בשיתוף תנובה.

הארגון הבינלאומי לחופש עיתונות – Freedom house הפחית ב- 2016 את הציון של חופש העיתונות בישראל.  אחת הסיבות העיקריות להפחתת חופש העיתונות הישראלי לפי הארגון היא השתלטות של בעלי עניין והון על הכתוב בעיתון:

The use of branded content and unmarked “native advertising”—paid material that blends in with the surrounding content—is an increasingly important revenue stream, and sometimes even the main revenue stream, for major media outlets in Israel. The most-viewed news website in Israel, Yedioth Ahronoth’s Ynet, is also the site that contains the most native advertising, and commercial firms even fund some of its journalists’ salaries directly.

אם הצלחתם להגיע עד כאן בקריאה אני מברך אתכם בחום ואני מניח שמעתה תקבלו המלצות כלכליות בעיתונות בצורה ביקורתית יותר. כבדהו וחשדהו מאד.

מה החלופות לתוכן שיווקי ממומן? כמובן, תוכן שהאזרחים עצמם יממנו. בימים אלו אני מנהל את קמפיין הוצאת הספר שלי משכנתא יעילה לאור. הוצאת הספר ממומנת על ידי הציבור ואני מבטיח לכם שכל מילה שכתובה בספר נועדה לשיפור מצבכם הכלכלי בלבד ולא של אף תאגיד כזה או אחר.

בספר יש המלצות על ביטוחים – כן, גם המלצות מתי כדאי לבטל ביטוח. מתי חיסכון "לילדים" יביא עוני לילדים, איזה טריקים של קבלנים יכולים לגרום לכם להפסיד כסף רב ואיך לחפש דירה. כמובן שהספר מכיל גם את השיטה שתחסוך לכם כסף רב במשכנתא פשוט על ידי הגדלת הידע שלכם.

עד עתה תרמו לספר כמה עשרות אנשים אשר יזכו בו במחיר נמוך כשהוא ייצא לאור. בנוסף יש גם מתנות שוות אחרות ובניהן שעת שיחה אתי, ארוחה מיוחדת והפתעות נוספות. תרמו לפרוייקט ועזרו לכם ולשאר האנשים לקבל תוכן איכותי אשר אנשים רבים שנחשפו אליו במסגרת הרצאות וכדומה ציינו שהוא יכול להיות משנה חיים.  לכניסה אל אתר הפרוייקט הקליקו כאן עכשיו