בעקבות ראיון ששמעתי עם נגה גל, מנהלת מחלקת פיזיותרפיה בבית חולים שמיר, אסף הרופא ומרצה באונב' תל אביב. בראיון זה דיברה נגה על אחת הפעולות המזיקות ביותר שאנו עושים – ישיבה. מסתבר שסדרה גדלה והולכת של מחלות מקושרות לנזקי הישיבה הרצופה – סרטן, סכרת, כלי דם ולמעשה כמעט כל מערכת בגוף נפגעת מישיבה רצופה.החידוש עבורי היה לשמוע שלא מספיק שעושים ספורט. כלומר ברור שעדיף לעשות ספורט מלא לעשות אבל אדם שרץ נניח 10 ק"מ 3 פעמים בשבוע ויושב במקביל 10 שעות ביום ברציפות, יסבול בסבירות גבוהה מסדרת בעיות רפואיות בגלל רצף הישיבה.הדגש כאן הוא על עניין הרצף. כלומר, מספיק שאחת לשעה שעתיים, במקום לשלוח מייל למי שיושב בצד שני של המסדרות, נלך אליו? כבר נשבר הרצף והשגנו על ידי כך יתרונות בריאותיים רבים.שיגרה ולא חירוםבאופן כללי, עדיף לנקוט בפעולות שיגרה לא מאד מסובכות מאשר להיקלע למצב חירום שידרוש מאיתנו הרבה יותר מאמץ, כישרון ולעתים כסף. ברוב המקרים אנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות. מדוע בכל זאת אנו מגיעים שוב ושוב לכך שיש מצב חירום שיכולנו למנוע בקלות? הסיבה היא ככל הנראה צורך שלנו להגיע לחירום. אנו רגילים להימדד על ידי היכולת לפתור משברים. אם לא יהיו משברים לא יהיה לנו מה לפתור והיכולות הגדולות שלנו לא יגיעו לידי ביטוי. כך, התת מודע שלנו משחק איתנו משחק מזיק אשר גורם לנו למשל לא לשלם את ביטוח הרכב או לבצע טסט במועד ואז יש משבר. אנו בלחץ. אנו מגיעים לטסט ביום האחרון (או אחריו) אנו מתקשרים בלחץ לחברת הביטוח. אנו כועסים, אנו משפיעים, אנו מזיזים דברים ובסוף הודות לכישורים שלנו קיבלנו את אותו דבר בדיוק שיכולנו לקבל בקלילות שבועיים קודם אך בלי שום תהילה על פתרון המשבר.הזמנהאני רוצה להזמין אתכם לשני ימים של הרצאות בנושאים כלכליים והתפתחותיים. בין השאר ירצה שם המדליסט האולימפי ארטיום דולגופיאט. לא נראה לי שיש מישהו שמתמודד טוב יותר עם הצורך לקום מהספה כדי לעשות משהו שוב ושוב כדי להשתפר עוד ועוד מבעל מדליית זהב אולימפית בהתעמלות.יהיו גם הרצאות על השקעות ועל התפתחות כלכלית. אני ארצה על קבלת החלטות כמו כלכלן.כל הפרטים כאן – https://bit.ly/3dDhlelזה הזמן שלכם לזוז !