ראשי » בלוג » ריבית שלילית עליך ישראל (ביורו)

ריבית שלילית עליך ישראל (ביורו)

אפשר להקשיב במקום לקרוא

ביולי 2021 החל בנק הפועלים לגבות ריבית שלילית על יתרות יורו בחשבונות לקוחותיו. בכך מצטרף פועלים לבנק לאומי שהחל בכך עוד ב- 2018.

ריבית שלילית זה דבר שנראה מוזר. אני "משאיל" לבנק את הכסף שלי והוא "קונס" אותי על כך? אם ככה, לא רוצים לא צריך. אשמור את הכסף בעצמי. ברגע שחושבים על זה ככה, זה אולי זה לא כל כך פשוט. איפה אשמור בביטחון שטרות של 100,000 יורו, קרוב ל- 400,000 שקלים?  מתחת למיטה? בכספת בבית?  מסובך ומסוכן. אפשר להתחכם ולשכור כספת בבנק אבל גם זה בעייתי. במקרה של פריצה הכסף אינו מבוטח וחוץ מזה חוקים שונים נגד שימוש במזומנים יקשו עלי להשתמש בכסף זה.

העסקה שלנו עם הבנק שונה בדרך כלל. הבנק נותן לנו לשים את כספינו בקופותיו בחינם, שומר על כסף זה ומבטיח לנו שנוכל לקבלו בכל עת. אנו בתמורה מאפשרים לבנק להשאיל את הכסף לאחרים כל עוד איננו זקוקים לו.

חישבו על מגרש חניה בתל אביב. החניה עולה לנו נניח 40 שקלים לשעה. אילו היינו מאפשרים לבעל מגרש החניה להשכיר את המכונית שלנו בעת שאנו בעבודה ולא זקוקים לה, ייתכן והוא היה מאפשר לנו לחנות בחינם או אפילו משלם לנו תמורת הזכות לחנות אצלו בחניון (ולהשתמש ברכב שלנו בעת שאנו לא זקוקים לו). כדי שזה יפעל בעל החניון היה צריך מאיתנו אחת משתי ההסכמות:

  1. שנאמר לו מתי אנו חוזרים כך שיידע שהוא יכול להשכיר את המכונית שלנו נניח לארבע שעות בלבד.
  2. שנאמר לו שזה לא באמת מאד משנה לנו אם כשנגיע אנו ניקח את המכונית שלנו או מכונית אחרת מהמגרש.

אני מניח שאף אחד לא יסכים לתנאים אלו ולכן נגזר עלינו להמשיך לשלם על חניה. כאשר אנו מפקידים 1,000 שקלים בבנק, אנו מצפים לקבל 1,000 שקלים אך לא אכפת לנו אם זה יהיה באמצעות אותם שטרות שהפקדנו או שלא ולכן הבנק יכול למסור את כספינו לאחרים בשעה שאנו לא זקוקים לו. אם נגיע ונבקש את 1,000 השקלים שלנו, ימסור לנו הבנק 1,000 שקלים, זהים מבחינת ערך, אך בשטרות שונים מאלו שהפקדנו כי את השטרות "שלנו" כבר מזמן מסר הבנק לאחרים. אם נודיע לבנק מראש כמה זמן אנו מבטיחים לא לבקש את הכסף שלנו בחזרה אז לא רק שנוכל לשמור עליו בקופות הבנק אלא הבנק אפילו ישלם לנו תמורת הזכות להשאיל את הכסף שלנו לאחרים בתמורה לריבית. כיום על פקדון מקבלים כ- 0.01% ריבית לזמן קצר ומעט יותר אם הפקדון / תכנית חיסכון היא לטווח ארוך יותר.

אז אם הבנק יכול להשתמש בכסף ששמנו אצלו, מה פתאום הוא קונס אותנו על זה שהשאלנו לו את כספינו ואפילו אפשרנו לו לעשות בו כרצונו? אז זהו, שבמקרה של יורו, אמנם השאלנו את הכסף לבנק ונתנו לו זכות להשתמש בו כרצונו אבל בעיני הציבור זוהי סחורה פגומה. כלכלת ישראל חזקה מאי פעם. אנו מייצאים הרבה יותר ממה שאנו מייבאים. קוראים לזה עודף במאזן תשלומים. למעשה העודף במאזן התשלומים של ישראל הוא הגבוה בעולם למדינות שכלכלתן אינה מבוססת סחורות (נפט, יהלומים, פחם, קפה וכו'). במצב זה הבנקים יכולים לממן את כל צרכי רכישת יורו המבוצעים על ידי אנשים שרוצים לתייר באירופה או למשל יבואני רכב שרוצים לרכוש רכבים באירופה. יורו מיותר נערם במרתפי הבנקים מבלי שאף אחד דורש אותו. כל הדימויים נכונים כמובן לכלכלת שנות השמונים ורחוק יותר. היום אין כמעט שטרות ש"נערמים" אלא פשוט מספרים הולכים וגדלים על מחשבים כאלו ואחרים.

בשלב מסוים מרגישים הבנקים "פריירים". הם מחזיקים מערכות יקרות כדי לשמור על מטבע שאין לו שימוש ובשל כך החלו לדרוש שמי שמבקש לשמור על מטבעות אלו אצלם, ישלם דמי משמרת.

כמי שמלווה את כלכלת ישראל ואת הפוליטיקה הישראלית, ברמת מודעות הולכת ועולה משנות השמונים אני נפעם. אני עוד זוכר את התקופה בה דובר על כך שלמדינה לא יישאר מטבע חוץ ולכן לא תוכל לממן את רכישת הפחם לחשמל וכו'. ראו את המאמר בעיתון מעריב מאוגוסט 1984:

יתרות מטבע חוץ של ישראל הולכות להגמר. מאמר במעריב 1984
מעריב 10/8/1984

2.6 מיליארד של 1984 שווים ל- 9.3 מיליארד היום. יתרות המט"ח של ישראל נכון ליוני 2021 הן מעל 200 מיליארד דולר וגדלות בקצב של כ- 2 מיליארד כל חודש.

מדוע אם ככה הבנק קונס את מי שמפקיד בקופתו יורו? פשוט, זו סחורה שאף אחד לא רוצה לרכוש מהבנק. אם הפקדתי 1000 יורו בבנק הפועלים והוא לא יכול להשאיל כסף זה כהלוואה לאף אחד אזי הוא נותן לי שירות ללא תמורה וזה גורם לו להפסד. לפיכך מהיום מבקש הבנק מלקוחותיו לשלם על שירות שמירת היורו שהוא מספק להם.

מי שזוכר את המאמר שלי מתחילת הקורונה על מחיר הנפט יכול לשים להקבלה. באותו מאמר כתבתי על זבל של פרות. לכל הדעות מדובר על פסולת מסריחה ומזהמת וברור שבעלי הרפתות ישלמו הרבה למישהו שיפטור אותם מעונשה של זו. אבל, כאשר למשל מוקמת תחנת כח שיודעת להפוך זבל לחשמל (תחנה כזו אפשר לראות בקיבוץ תל יוסף בו גדלתי) פתאום לא רק שהרפתנים לא נדרשים לשלם על הזבל המפונה מהרפתות שלהם אלא שיש אפילו מישהו המוכן לשלם להם תמורת הזבל ועוד להובילו על חשבונו.

המונח לכסף אין ריח נוצר בתוך הביוב הלא קיים של רומא. הרומאים היו אוספים את השתן ומשתמשים בו לדישון השדות. הקיסר אספסיאנוס אביו של טיטוס חיפש מקור כספי והחליט להטיל מס על השתן. הבן טיטוס ראה בכך מעשה שלא יעשה ונענה על ידי אביו שלכסף שנאסף לא אכפת מאין הגיע – לכסף אין ריח – Pecunia non olet. אותו אספסיאנוס החל את המצור על ירושלים, בנו טיטוס המשיך והחריב את ירושלים ושניהם זכורים ברומא בעיקר בגלל מס ההשתנה. צדק היסטורי מסוים.

זהו בדיוק התהליך שהוביל את הבנקים להטיל ריבית שלילית על אחסון מטבע שאף אחד לא רוצה לקחת מהם. הותיקים זוכרים ודאי את הימים בשנות השמונים בהם דוקא הלירה ואחריה השקל היו מטבעות שאף אחד לא רוצה ומחירי מוצרים רבים היו נקובים בדולר. ריבית שלילית על מטבע משמעותי כמו יורו בישראל היא עדות גדולה מאד לעוצמתה של הכלכלה הישראלית אשר אזרחיה מעדיפים באופן ניכר את השקל לעומת המטבע של היבשת האירופית.

אם כבר נגענו בריבית שלילית וריבית בכלל. שמעתי רבים הטוענים שאם הריבית הנמוכה גרמה למחירי הדירות לעלות אזי כל מה שצריך כדי להוריד את מחירי הדירות זה להעלות את הריבית. בקצרה כיוון שזה לא נושא המאמר. טענה זו אינה נכונה:

א. כלל לא נכון להסתכל על מחיר הדירה במנותק ממחיר האשראי הממן את הרכישה. יכול להיות שדירה שעולה היום 1.5 מיליון תעלה בסביבת ריבית גבוהה יותר רק מיליון שקלים. אבל כמה תעלה ההלוואה המממנת רכישה זו אם במקום ריבית פריים של 1.6% נראה ריבית פריים של 7% כמו בעבר?

ב. מדינה קטנה אשר כל פרנסתה כמעט על הייצוא וכל מוצריה תלויי ייבוא (כולל העגבניות שכביכול מגדלים כאן אך את הטרקטור והדלק לטרקטור מייבאים) אינה יכולה להפעיל מדיניות ריבית שונה מהמדינות הסוחרות איתה. לא במקרה כל העולם המערבי עם סביבת ריבית שואפת לאפס.

כהערת אגב וכמי שמסתכל על הכלכלה כבר שנים אוכל לומר שאולי היום ריבית נמוכה נראית כדבר רע למי שחושב שבגללה מחירי הדירות עלו (אני חולק על זה) אבל על ריבית גבוהה נאמר בעבר שהיא משמשת כמו רובין הוד הפוך. לוקח מהעניים המשלמים הרבה על האשראי שלהם ומוסר את הכסף לעשירים אשר מקבלים הרבה על הפקדונות שלהם.

לפני סיום

הקריאה בעיתון מלפני שנים הייתה חוויה. בכלל, אנשים שחושבים שהמצב נורא וכו'. קריאה בעיתונים מלפני לא הרבה זמן נותנת פרופורציה טובה. את גיליון העיתון עליו כתבתי תוכלו לקרוא בקישור שלמטה. לקריאה של עיתונים אחרים אני ממליץ בחום רב על האתר של הספריה הלאומית.

בין השאר ראיתי בעיתון זה מודעה מטעם מישהו המגנה את המפד"ל על כוונתה להכנס לממשלת אחדות עם מפלגת העבודה. אני חושב שכל מי שיראה מודעה זו יחייך. ראיתי גם מודעת הזמנה לאזכרה של רב־סרן תובל גבירצמן ז"ל אשר נהרג בדיוק שנתיים קודם לכן במלחמת לבנון הראשונה. תובל פיקד על פלוגת שריון בחטיבה 188 ולאחר מותו ניתן לו צל"ש על מאמציו לחלץ פצועים במחיר חייו. את המאמר המשכתי לכתוב תוך תוך כדי זמזום השיר לזכרו של תובל – טוליק.

העיניים של טוליק שני כוכבים
ואוכל הוא בנחת אשכול ענבים.

הצטרפו לקהילת צומחים כלכלית ביחד – https://bit.ly/3a0E4P4​ ותוכלו להשפיע על תכנים עתידיים, לראות
דברים לפני כולם ולהיות חלק משיח כלכלי מקדם.
פרקים בחינם מהספר משכנתה יעילה – http://bit.ly/2MnhWEC​
תשע תובנות כלכליות משנות חיים להורדה בחינם – https://bit.ly/2URmUMn​
קורס דיגיטלי – השקעות נדל"ן – https://bit.ly/3jQJhxg​
וההסכת (פודקאסט) – הון ומיקרופון בכל אפליקציה שיש לכם
וכמובן אפשר לפנות אלי ישירות – 054-5232-799, rimon@effm.co.il