ראשי » בלוג » עוד על תכנית חיסכון לכל ילד

עוד על תכנית חיסכון לכל ילד

בחירת מסלול בחיסכון לכל ילד – איך תיאור המסלולים יגרום לשגיאה כלכלית

את דעתי על תכנית חיסכון לכל ילד, התכנית שתגבה ממך מס היום ותחזיר אותו לילד שלך עוד 18 שנים כבר כתבתי במאמר קודם.

היום (30/12/2016) נסעתי במכונית ושמעתי את הפתיחה של תכניתו של אלון גל. הוא הציג את איציק פלוס, מנהל סניף ביטוח לאומי כבכיר שיענה על שאלות שונות הנוגעות לביטוח לאומי ותכנית חיסכון לכל ילד.

שאלה ראשונה שנשאל הבכיר מביטוח לאומי הייתה על ידי מאזינה שהציגה עצמה כעורכת דין. עורכת הדין אמרה שהיא מבולבלת מההגדרות סיכון גבוה, סיכון בינוני וסיכון נמוך וביקשה הכוונה מהבכיר. תשובת הבכיר הייתה כעובד ביטוח לאומי אסור לי להמליץ ובחירת מסלולים אינה המומחיות שלי.

בעיני תשובה זו מקוממת.

כממשלה החלטתם שאיני מסוגל לקבל החלטה לגבי החיסכון לילדים ולכן כפיתם עלי לשלם מס ואז לחסוך אותו בשביל הילדים. כלומר הפקעתם ממני חלק מיכולת קבלת ההחלטות הכלכליות. סביר. אבל אם איני מסוגל לקבל החלטה לגבי חיסכון לעומת השקעה באפיקים אחרים אין אוכל לקבל החלטה לגבי המסלולים המתאימים? אם בכיר בביטוח לאומי אינו מסוגל לסייע בבחירת מסלול ושולח את האנשים לקבלת עצה בתשלום אז מה הועילו חכמים בתקנתם? הקשיבו לתכנית מדקה 10 כאן: http://bit.ly/2hBB0AR

אבל נניח שהאזרח מחליט שהוא ילמד את היתרונות והחסרונות בכל מסלול ואז יקבל החלטה. המדינה החליטה לבלבל אזרח זה על מנת להקשות עליו בקבלת ההחלטה. במקום לכתוב בבירור מהי מדיניות ההשקעה של כל מסלול. לדוגמה במקום לכתוב מסלול בסיכון גבוה (מה שככל הנראה ירחיק ממסלול זה משפחות רבות). הנה שלוש אפשרויות ראויות יותר לתאר מסלול זה:

  • מסלול בסיכון מוגדל להפסד אך בסיכוי גדול יותר לרווח.
  • מסלול עם רכיב של 80% מניות ו- 20% איגרות חוב ממשלתיות. זוהי כמובן דוגמה. את המדיניות של תכניות ההשקעה השונות לא טרחו לפרסם כלל.
  • מסלול אשר על פי הנתונים ההיסטוריים הפיק תשואה גבוהה יותר

בפועל, כאמור,  אפילו את המינימום של נתונים לגבי מדיניות ההשקעה בכל מסלול, לא חשבו שראוי למסור לנו. OK, יש בכך היגיון אם היינו יכולים לקבל החלטה מושכלת ממילא לא היה צורך בתכנית זו.

את הדברים לעיל כתבתי בקצרה במאמר הקודם על הנושא. לא הייתי טורח לחזור על זה אילו לא הייתי קורא בדיוק עכשיו בספר המצוין איך אנו מחליטים/ג'ונה לרר על ניסוי שבוצע על קבוצה של רופאים. ללא ספק אנשים שרמת המשכל שלהם גבוהה מהממוצע. סיפרו לקבוצת רופאים את הסיפור הבא: ארצות הברית נערכת להתפרצות מגיפה הצפויה להביא למותם של 600 אנשים אם לא נעשה כלום. עליכם לבחור בין שתי תכניות חלופיות אשר התוצאות שלהן הינן: 

  • 200 אנשים אנשים צפויים להינצל אם תיבחר תכנית א'.
  • אם תיבחר תכנית ב' 600 אנשים צפויים להינצל בסיכוי של 33% והסתברות של 66% שכל ה- 600 ימותו.

72% מהרופאים בחרו בחלופה א' – 200 אנשים צפויים להינצל.

לקבוצה שניה של רופאים הוצגו תוצאות שונות:

  • אם תיושם תכנית א' – 400 אנשים צפויים למות.
  • אם תיושם תכנית ב' – יש הסתברות של 33% שכולם יינצלו והסתברות של 66% שכל ה- 600 ימותו.

עתה בחרו רק 22% בתכנית א' בעוד ש- 78% תמכו בתכנית ב'.

כמובן שתכנית א' שהוצגה לקבוצה הראשונה זהה לחלוטין לתכנית א' שהוצגה לקבוצה השניה:

לקבוצה הראשונה הציגו 200 אנשים יינצלו (כלומר 400 ימותו) ולקבוצה השניה הציגו 400 ימותו (כלומר 200 יינצלו). בכל זאת ההבדלים בבחירות היו דרמטיים. דרך אגב גם בין החלופות שהוצגו לכל קבוצה אין הבדל: 33% שכולם ינצלו לעומת 66% שכולם ימותו זהה בממוצע ל- 200 אנשים צפויים להינצל או לחילופין ל- 400 אנשים עומדים למות.

את המחקר המקורי עשו טברסי ז"ל וכהנמן יבדל לחיים ארוכים.

אז אם אנשים חכמים כרופאים שינו את דעתם בצורה כל כך דרמטית כאשר במקום לדבר על הסיכויים להצלחה דיברו איתם על הסיכונים לכישלון, איך צפויים המוני האנשים להתנהג?

אוקיי, אולי האוצר בעצם רצה שההמון יתרחק מהקרנות ה"מסוכנות" ולכן בחר בניסוח זה? לא בדיוק. למעשה האוצר קבע כי מי שלא יבחר קרן בכלל וילדיו מתחת לגיל 15 ישויך לקופות הגמל ולא למסלול ריבית קבועה בבנק. כלומר גם האנשים הטובים באוצר חושבים ששווה לקחת סיכונים מסוימים תמורת סיכויים גבוהים יותר לרווח. מעניין מי אחראי לניסוח חלופת קופות גמל (אוי ויי זמיר סיכון) לעומת חלופת הבנק. בה גם האוצר חושב שסיכוי לתשואה הינו נמוך יותר ולכן מי שלא יבחר כלל וגיל הילד של מתחת ל- 15, בחר האוצר בשבילו קופת גמל. גם במסמך שפרסם האוצר הוא מציין שקופות הגמל ככל הנראה יניבו תשואה גבוהה יותר. מתוך מסמך העקרונות של האוצר לתכנית, יוני 2016:

עקרונות חיסכון לכל ילד

לקריאת המסמך המלא: http://bit.ly/2hCe2cH

בפועל כפי שמפרסם האוצר 32% מאלו שבחרו תכנית חיסכון בחרו לחסוך בבנקים בתשואה ממוצעת נמוכה יותר.

דרך אגב, בניסוח אותה שאלה אך בצורה הפוכה אני משתמש בעת דיון על שימוש בקרן השתלמות להקטנת משכנתא אך על כך בפעם אחרת.

אילו הייתי חובב תאוריות קונספירציה עוד הייתי חושב שתיאור החלופות השונות בוצע על ידי אנשים שהתייעצו עם בנקאים.

שנת 2017 מצוינת. שנה שקטה, יצירתית, פוריה ומוצלחת לכולם.