הקליקו כאן כדי לשמוע אותי במקום לקרוא

אין הרבה דברים שאנשים שונאים יותר מאשר אי וודאות. רואים את זה גם בהחלטות כלכליות וגם בהתנהלות כללית. למשל כאשר אני אומר לאנשים להשקיע במניות כי על פי הממוצע הרב שנתי הם ירוויחו נניח 6% לשנה (כלומר ש- 100,000 יהיו שווים עוד 10 שנים כ- 180,000 שקלים) הם פעמים רבות שואלים אותי, אתה יכול להבטיח את זה? התשובה היא כמובן שאיני יכול להבטיח זאת אבל ניסיון העבר מראה שיש יותר סיכוי שהמספר יהיה גדול מכך מאשר קטן מכך. הסיבה שלמרות הכל אנשים אינם משקיעים היא בגלל שלאבד 1000 שקלים כואב הרבה יותר מאשר לא לקבל 1000 שקלים.

ָהראו גם שאנשים מעדיפים מעדיפים נסיעה של שעה לעבודה מנסיעה לעבודה שבחצי מהמקרים לוקחת 45 דקות ובחצי מהמקרים שעה ורבע למרות שבממוצע זה עדיין נסיעה של שעה לעבודה.

אנו (ובנקאים) אוהבים שגרה. דברים ידועים או חזויים או לכל הפחות יכולת להסביר אירועים. לכן כשיש אירוע בעל משמעות גדולה ובדרך כלל אירוע רע אשר תופס במוחינו משמעות גדולה יותר מאירוע טוב אנו מחפשים הסבר. אם אין הסבר אנו נהיה מוכנים ללכת אחרי מי שיספק הסבר שנשמע הגיוני למרות שפעמים רבות הוא מאד רחוק מלהיות הגיוני. זה עד כדי כך משמעותי שעצם העובדה שאין לך הסבר לגבי משהו עלולה לגרום לכל הטיעון שלך להפוך בעיני מישהו לבלתי קביל.

דוגמה ששמעתי לא פעם היא הדיאלוג הבא: "איני חושב שפינוי יהודה ושומרון יביא לשלום" , "אז מה הפתרון שלך?", "אין לי פיתרון" , "רואה?". עצם זה שמישהו חושב שאין פתרון לבעיה מסוימת אינה אומרת בשום אופן שפתרון אחר שהוצג לו, אינו יכול להיות פתרון גרוע. הרי אם היו מציגים למתמטיקאי פתרון אפשרי למשפט האחרון של פארמה (המאה ה-17), סביר בעיני מישהו שהוא לא יוכל לאתר פגמים או טעויות בפתרון שהוצע רק בגלל שאין לו פתרון משל עצמו?

המשפט האחרון של פארמה

פתרון מורכב ביותר למשפט זה הוצג ב- 1997 על ידי אנדרו ווילס יותר מ- 300 שנים אחרי שפארמה קבע שיש לו הוכחה פשוטה אך שולי הדף לא מספיקים כדי לכותבה. אין ספק שההוכחה של ויילס שדורשת כ- 200 עמודים אינה ההוכחה עליה כתב פארמה. בתוך כך, אנשים אוהבים את דמות הנבל עליו אפשר להפיל את צרותיהם. לא בכדי הנבל משמש בסדרות הסרטים הרווחיות ביותר. זה יכול להיות נבל משתנה כמו בסדרת ג'יימס בונד, נבל קבוע כמו לקס לותר מסדרת סופרמן או שילובים שונים של נבלים קבועים ומשתנים כמו בשאר סרטי גיבורי העל.

הנָבַל מוֹכֶר

אנשים מחפשים וודאות גם אם החיפוש מגיע למקומות מוזרים מאד. כך למשל כאשר החלו הסגרים שמעתי מכל עבר שהקורונה אינה משהו בלתי צפוי ומפחיד אלא משהו מתוכנן. גלים גלים של סיבות לתכנון זה עברו בסביבתי:

  1. הסינים רוצים להשתלט על העולם
  2. יש לסגור את האנשים בבית כדי שיוכלו להתקין אנטנות דור 5 בלי שהאנשים יידעו. ישנו גם וריאנט לתפיסה זו הגורס שהקורנה נוצרה בגלל מוטציה בוירוס שיצר הדור החמישי.
  3. ביל גייטס… דמות הנבל האולטימטיבי בחלק גדול מהקונספירציות בנושאים שונים.
  4. אג'נדה 21 של האו"ם (בפועל תכנית אקולוגיה וקיימות של האו"ם למאה ה- 21 ולא ל-2021).
  5. החדרה של אמצעי ריגול כאלו ואחרים לגופם של אנשים דרך המטושים, החיסונים או שילוב שלהם.
  6. האו"ם מכין יחידות חיסון בכפיה אשר יגיעו לארץ ויחסנו בכח.

קונספירציות אינן דבר חדש והן כנראה זו של מערכת חיסון נפשית נגד דברים בלתי הגיוניים לכאורה אותם אנו רוצים לדחוק ולתת בהם רציונליות כדי שיקל עלינו להבינם. כך למשל אנשים רבים חושבים שמלחמת יום כיפור הייתה מתוכננת על ידי ממשלת ישראל ומצרים כדי לאפשר הגעה לשלום לאחר מכן. הרעיון שכל הצבא המצרי והצבא הסורי נערכו למלחמה מול עיני המודיעין ובכל זאת לא גרמו לישראל להיערך אינו נתפס והקונספירציה כביכול פותרת את הפאזל. מגדלי התאומים הופלו על ידי המוסד/CIA. גם כאן, פיגוע בסדר גודל כזה משנה חייהם של כל כך הרבה אנשים והקונספירציה נותנת עוגן של היגיון לדברים. דוגמאות רבות ורעות אפשר לקרוא כאן.

בקונספירציה "טובה" יש תמיד משהו שיגרום לקורא או לשומע לומר לעצמו, ואללה? לא חשבתי על זה. מעניין על מה עוד לא חשבתי.  לדוגמה: המוסד הפיל את מגדלי התאומים. עובדה שלמרות שעבדו שם אלפי יהודים, יהודים ספורים בלבד נהרגו. ואללה? איך זה יכול להיות? (הפגיעה במגדל הייתה בשעה רבע לתשע בבוקר, לפני תחילת יום העבודה. חלק גדול מהמתים היו בכלל כבאים והאנשים במטוסים עצמם).

דוגמה נוספת, איך יכול להיות שביום בהיר אחד ב- 1929 התמוטטה הכלכלה העולמית? "בקרוב נתחיל לייסד תאגידים ענקיים ומאגרים של עושר אדיר, שבהם יהיו תלויים אפילו האוצרות הגדולים של אוכלוסיית העולם, עד כדי כך שביום שבו נכריז על ההפיכה הפוליטית שלנו – הם יירדו לטמיון יחד עם האשראי של כל מדינות העולם."[7] בנוסף, "בעזרת כל האמצעים הנסתרים העומדים לרשותנו ובעזרת הזהב שכולו בידינו – אנו נחולל משבר כלכלי בינלאומי שמכוחו נוציא לרחובות המוני המונים של עובדים ביום אחד – בכל רחבי-אירופה. המונים אלה ישעטו אז מיד לבזוז את אלה שבהם הם קינאו מאז ומתמיד. ב'שלנו' הם לא ייגעו לרעה משום שאנו נקבע את מועד המתקפה וננקוט כל האמצעים כדי להגן על עצמנו ועל רכושנו." (מתוך מסמך הקונספירציה המזיק ביותר מעולם, הפרוטוקולים של זקני ציון). ואללה? באמת היהודים עשירים ולרבים מהם יש תאגידי ענק. איך זה יכול להיות?  הם היחידים שהדת שלהם חייבה אותם לדעת קרוא וכתוב ושיש להם מערכת חוק חוצת מדינות כך שיהודי מתימן ויהודי מגרמניה יוכלו לעשות עסקים ולאכוף חוזים מול בית דין מוסכם. בנוסף שיטת החיתון היהודית של תלמיד חכם משודך לבת הגביר המוצלח בעסקים כנראה מוצלחת יותר אבולוציונית מהשיטה הקתולית בה החכמים הופכים לכמרים ולא מולידים ילדים.  

אנשים המאמינים לקונספירציה מתחזקים

אם בתחילת הדרך הקונספירציה מכניסה סדר לעולמך שהתערער בגלל משהו בלתי צפוי כמו קורונה או נפילת התאומים בהמשך יש בה תועלות רבות אחרים:

  • קהילתיות – אתה נכנס לקבוצה של אנשים עם אמונה מסוימת. אתה יכול לחלוק רעיונות ולשוחח עם אחרים שהיו זרים לך אבל כעת יש לכם סוג של קהילה של ביחד.
  • חשיבות – אתה יודע משהו שאחרים לא יודעים. זו הרגשה טובה. מי שמביא את הסקופ, את הדבר החדש שאף אחד לא יודע מקבל מכך חשיבות וכולנו רוצים חשיבות. רוצים ש"יספרו אותנו".
  • רווח כספי – מעטים מתוך אנשי הקונספירציה מפיקים ממנה גם רווח כספי. חלקם אני מניח בכלל לא מאמינים לדברים שהם מפיצים אך כשהם עושים סרטון יוטיוב או אתר אינטרנט עם פרסומות הם מקבלים גם רווח ישיר מהתנועה לאתר או לערוץ שלהם וגם רווח הנובע מהפרסום, מהתקשורת וכו' לטובת עיסוקים אחרים שלהם.

מהתיאוריה למעשה

מעבר לדיון ההיסטורי והעכשווי שאני חושב שכדאי לנהל אותו כי כל אחד יכול להסיק ממנו מסקנות כאלו ואחרות על חייו, השתמשתי בכל האמור מעלה כדי לחשוב על אירוע שהתרחש בנובמבר 2021: רמי לוי ומנכ"לים אחרים של רשתות שיווק הוזמנו לועדת הכלכלה של הכנסת לדיון על יוקר המחיה. הכותרות הצעקניות בתקשורת על הוצאתו של רמי לוי מהדיון באמצעות סדרנים גרמו לי ללכת לראות את הדיון או לפחות חלק גדול ממנו. יש גבול למזוכיסטיות. באופן כללי אני מזמין אתכם תמיד ללכת ולראות את האירועים שתוארו בתקשורת באופן עצמאי. ככל שיש מצלמה בכל מקום, פעמים רבות אפשר לראות את הדברים בלי תיווך של התקשורת בעלת העניין המסוים (להחריף דברים כדי למשוך תשומת לב) או של המעורבים בעניין אשר להם באופן טבעי, כצד לעניין יש רצון לתת דגש לצד מסוים של האירוע ולהשמיט צדדים אחרים של אותו אירוע.

הישיבה נפתחה בסקירה ארוכה של נציגת מרכז המידע והמחקר של הכנסת על יוקר המחיה. את המסמך שעליו בוססה המצגת שלה אפשר לקרוא כאן. לאחר מכן דיברו מספר חברי כנסת ואז הגיע תור מנהלי הרשתות. מנהל שופרסל דיבר ארוכות אך איני זוכר על מה ואחריו קיבל את זכות הדיבור רמי לוי.

לזכותו של רמי לוי יש לציין שהוא היחיד פרט לנציגת מרכז המחקר של הכנסת שהביא נתון כמותי בר בדיקה. לדבריו הרווח הגולמי (בגדול: מכירות פחות עלות מכר כלומר עלות רכישת המוצרים, שכר המוכרים ואחזקת החנויות) של הרשת הוא 21% שזה מספר נמוך ביחס לרשתות דומות באירופה ולכן לא אצלו בעיית יוקר המחיה. לאורך כל דבריו של לוי הוא שוסע על ידי קריאות ביניים מחברי הכנסת. אז עבר רמי לוי להתקפה ואמר שהוא פועל בשוק תחרותי ושהמונופול הגורם ליוקר המחיה הוא הכנסת והממשלה אשר קובעים עבורו עלויות גבוהות של ארנונה, מס על הדלק, עלויות חשמל וכן הלאה. כאשר חבר כנסת שוב נכנס לדבריו עם קריאת ביניים שאל רמי לוי סליחה, מי אתה?

את האמירה מי אתה אפשר כמובן לשמוע בשתי צורות ולכן אי אפשר לדעת האם "מי אתה?" זו אמירה חסרת כבוד בנוסח מי אתה שתדבר אלי? או שפשוט הרצון הוא לדעת מה שמו של הדובר. אני ממליץ שוב להסתכל בוידאו מהישיבה. לדעתי רמי לוי לא התכוון לנהוג בחוסר כבוד אך אמירה זו הספיקה ליו"ר הישיבה לבקש מסדרנים להוציא את לוי מהמקום. לא לבקש מרמי לוי לצאת ואז להזמין סדרנים אילו לא יצא אלא להתחיל מבקשת ההוצאה על ידי הסדרנים. בתקשורת כולם ראו את רמי לוי מלווה על ידי סדרנים החוצה ואז אפשר היה להמשיך ולהופכו לנבל האולטימטיבי. זה החל בשיח בין חברי הכנסת לאחר צאתו על העוול הנורא שחולל לא רק בחוסר הנימוס שלו כביכול אלא בתוך דבריו הפריעו לו עם קריאות בנוסח:

  • למה בירוחם אתה מוכר יותר ביוקר מאשר בתל אביב (בלי נתונים כמובן)?
  • איך יכול להיות שבתקופת הקורונה הרווח שלכם עלה? באמת איך יכול להיות אחרי שהממשלה אסרה משך שבועות לצאת מהבית והכריחה את כולם להזמין משלוחים רק מהרשתות.

והמשיך בפוסטים של חברי הכנסת עצמם כנגד הנבל רמי לוי. ראו למשל פוסט זה:

פוסט נגד רמי לוי והמונופול שהוא כביכול מנהל

בכוונה מחקתי את שמה של חברת הכנסת שפרסמה פוסט זה. היא לא מעניינת ואפשר למצוא פוסטים דומים מחברי כנסת בכל המפלגות בנושאים שונים. תחילת הפוסט מדויקת אני מניח – "ישבתי ליד רמי לוי". ההמשך כבר מוזר מאד – "הייתה תמימות בין חברי הכנסת… שרמי לוי הוא מונופול." מונו היא מילה יוונית המציינת יחיד. אפשר לצרפה למילים אחרות כדי לציין מהו היחיד: מונוגמיה – יחסים עם בת זוג אחת. מונוקל – משקפיים המתקנות ראיה בעין אחת בלבד, מונופול – הֶלְחֵם של המילים היווניות מונו (אחד) עם פוליָן (מוכר). כלומר מונופול הוא גורם שהינו מוכר יחיד או מוכר בעל שליטה בשוק מסוים. הכותבת עצמה בסוף הפוסט ציינה את רמי לוי עם רשתות שיווק נוספות ולכן ברור שאינו מוכר יחיד. אבל מילא לא מוכר יחיד אולי יש לו כל כך הרבה עוצמה שהוא שולט בשוק למרות שיש מתחרים נוספים?  גם לזה הנתונים שהוצגו בישיבה נתנו תשובה מפי מרכז המידע והמחקר של הכנסת. לשופרסל יש נתח שוק של יותר מפי שניים מרמי לוי. אתר שופרסל עצמו מתפאר בכך שזו הרשת הגדולה בישראל. אז אולי שופרסל גדולים בסך הכל בישראל אבל רמי לוי הוא מונופול במקומות מסוימים? הרי אם יש רק סניף של רמי לוי נניח בראש העין זה לא משנה שאינו מונופול בכל הארץ, באותו מקום הוא מונופול שיכול לקבוע מחירים גבוהים. הנתונים שהוצגו בישיבה לא תומכים בכך:

נתח שוק של רשתות שונות במקומות שונים על פי איזור גאוגרפי

כלומר רק ל- 9 חנויות של  רמי לוי יש נתח שוק של יותר מ- 30% מהשוק באזור הגיאוגרפי בו הן פועלות. זאת לעומת 141 חנויות עם נתח שוק של מעל 30% לשופרסל. רמי לוי הוא אפילו לא מקום שני אלא מקום שלישי אחרי מחסני השוק.

אם זה המצב מדוע אף אחד לא הפריע בשאלות תוקפניות בשעה שמנכ"ל שופרסל דיבר? מדוע לא כתבה חברת הכנסת פוסט על מנכ"ל שופרסל? התשובה לדעתי פשוטה. אם אשאל עשרה אנשים ברחוב מיהו המנכ"ל של שופרסל (יצחק אברכהן) או מיהם הבעלים של שופרסל אני מניח שאולי אחוז מהנשאלים יידע. אם אשאל מי הבעלים של רמי לוי שיווק השקמה זו תהיה שאלה קלה כמעט כמו השאלה מה צבע הסוס הלבן של נפוליאון? אין כל טעם לכתוב פוסט זועם נגד מישהו שאף אחד לא מכיר. אם לא מכירים אותו אי אפשר לשנוא אותו. אם אי אפשר לשנוא את הנבל איך אפשר לברך את חברת הכנסת ש"נלחמת" בו? לכן נבחר רמי לוי להיות הנבל האחראי כביכול על יוקר המחיה. כינוי "בריון" בגלל שהעיז לשאול חבר כנסת מה שמו הוא השלב השני ביצירת הנבל: דה-הומניזציה. הוא לא באמת בן תרבות ראוי אלא "בריון". אם הוא בריון אז מותר כבר לעשות נגדו הרבה דברים שלא היינו עושים מול בן תרבות כמנכ"ל שופרסל.

זה לא נגמר כאן. הנבל הבריון אינו פועל לבד. הוא פועל בשיתוף פעולה עם נבל בריון נוסף – ארדואן. "הוא מייבא סחורה מטורקיה" רחמנא ליצלן. הוא "קובע לחקלאים בכמה יקנה מהם". כי כדי שהשחור יבלוט צריכים לשים לידו גם לבן. חקלאים מסכנים שמישהו קובע בכמה יקנה מהם. כאילו לא כל קונה קובע בכמה יקנה סחורה כלשהי ממוכר כלשהו כאשר הוא בוחר אם לקנות או לא לקנות. עכשיו עוברת הכותבת לתיאור כמעט דמוני של אדם שגוזר רווחים של "עשרות אחוזים" . המתווך שלא עושה כלום ורק גוזר קופון שמן. זוכרים מי היה המלווה בריבית בימי הביניים ומה עשו לו פעמים רבות? שוב, הנתונים כמובן הפוכים. רווח גולמי הוא מכירות פחות עלות המכר (בגדול, עלות רכישת הסחורה פחות מחיר מכירת הסחורה). בין רווח גולמי לרווח נקי יש מרחק רב הכולל את כל עלויות הפעלת החנויות, שיווק וכמובן הממשלה – מסים. 

ראו את הדו"ח הכספי של רשת רמי לוי לשנת 2020:

דו"ח כספי רמי לוי 2020

הרווח הגולמי בשנת 2020 הוא 22% מההכנסה. כבר אנו רחוקים מהגדרת "עשרות אחוזים". הרווח הנקי הוא 2% (!) בלבד מהמכירות.

נניח לרגע לרמי לוי ולחברת הכנסת ונסקור נתונים כלליים יותר.

האם בכלל יקר לרכוש מזון בישראל? בהחלט. כמה הנתונים מתוך המצגת באותה ישיבה.

בישראל יקר יותר מבאירופה ובשאר המדינות המפותחות לרכוש מזון:

האם אפשר לאפיין את המוצרים בהם יוקר המחיה הוא הגדול ביותר? התשובה חיובית גם לזה:

הופה! בעצם מרכז המחקר והמידע של הכנסת עצמה קבע שרמי לוי צודק ושהממשלה היא מחוללת יוקר המחיה העיקרית. אולי רמי לוי הוא נבל בריון הזומם דברים עם חבריו בטורקיה אבל דוקא פעילות זו היא המפחיתה את יוקר המחיה ומגבלות הממשלה מגדילות את יוקר המחיה.

מה יכולה לעשות חברת כנסת עם מידע זה? לדרוש לשנות תקנות, מגבלות וחקיקות? זה אפשרי אבל במקום אהדה ציבורית מיד תקבל זעם מאלו ששחרור השוק לחופשי לטובת אזרחי ישראל יפגע בהם. בשיטת המשטר שלנו יש בעיה עם שינויים ורפורמות. קחו כל רפורמה שהיא. נניח רפורמת  בנקאות פתוחה שהינה אחת הרפורמות החשובות בענף הבנקאות ואקדיש לה אולי מאמר בעתיד. לבנקים יש אינטרס מאד חזק שהיא לא תתקיים. רפורמה זו תטיל עליהם עלויות מצד אחד ותגדיל תחרות מצד שני. מבחינת הבנקים lose-lose. אז הבנקים שוכרים לוביסטים ומממנים מומחים, כתבות בעיתונים ובאופן כללי יוצרים לחץ ציבורי. הציבור מצד שני ירוויח הרבה מרפורמה זו. נניח שכל אזרח ירוויח 100 שקלים בשנה. כפול 9 מיליון תושבים, אנו מדברים על 900 מיליון שקלים שיקבל הציבור. המון כסף. אבל כשהאזרח עושה חשבון האם לצאת להפגנה או לכתוב פוסט בשביל 100 שקלים (שאולי יקבל ואולי לא כי הוא לא באמת סומך על הממשלה) אז בסופו של דבר, רוב הציבור בוחר בנטפליקס. כלומר, אותו פוליטיקאי שוחר טוב בסך הכל, חשוף להשחרה, להשמצה ולאי בחירה מחודשת אם יפעל בעד הציבור.

במקום ירידה לשורש הבעיה, התעמקות ואז יציאה למלחמה שלפוליטיקאי עצמו ככל הנראה תהיה ממנה תשואה שלילית,  הרבה יותר קל לשחרר פוסט שהינו בלתי ענייני, חסר תועלת ולא מקדם כלום חוץ משנאה ותחושה כוזבת של עשיה למען הציבור על ידי חברת הכנסת. כאמור, הנבל מוכר וגם חברי כנסת בעסקי מכירה. מכירת תודעה.

מה אנו יכולים לעשות אחרת?

ראשית כל אנו לא צריכים לקנות סחורה עבשה כמו הפוסט המדובר. איני מדבר רק על הסביבה הפוליטית. אני מדבר על כל הסובב אותנו. כשאתם שומעים משהו בעבודה, במשפחה מהחברים, נסו להפריד בעין העובדות לבין הפרשנות. לפעמים כשעושים הפרדה זו רואים שבעצם לא קיבלנו שום עובדה. אם אין עובדה אז המשמעות של הדברים היא בעלת משקל בערך במו עדיף לאהוד את הפועל ולא את מכבי (או הפוך). דברים שאין שום סיבה להקדיש להם מאמץ מחשבתי וזמן. בטח לא לקבל על פיהם החלטות.

בסביבה הפוליטית החברתית, פוסטים כאלו גורמים לנזקים משמעותיים:

  1. הם מעודדים עצלות ואי עשיה של נבחרי ציבור. אם הציבור מתגמל בחיוב יצירה של נבלים במקום התמודדות עם בעיות בצורה רצינית אז לא נתקדם בפתרון בעיות. האם למשל איזשהו רוכש דירה היום הרויח מכך ששר האוצר לשעבר משה כחלון סימן את הקבלנים ומשקיעי הנדל"ן כאויבי המשפחות הצעירות בניגוד לכל היגיון כלכלי?
  2. הם יוצרים קיטוב ופירוד מיותר. חברה מפוררת מגיעה לתוצאות פחות טובות ואנו בהחלט תלויים בכך שכמדינה נשיג ביחד תוצאות טובות.
  3. הם מעודדים אי לקיחת אחריות. אם הנבל אשם ולא משנה במה אז מה אני יכול לעשות? וכשאני מאמין שאני חסר אונים אז גם ההצלחה מתרחקת ממני. זהו כדור שלג. ההצלחה התרחקה ואני עדיין מאמין לכך שהמדינה צריכה להיות סוג של "מטפל" עבורי ומוזן מפוסטים של חברי כנסת? אני מעודד תופעה זו ועוד אנשים ירגישו חסרי אונים וישיגו פחות.

איך אני מציע להגיב לדברים כאלו?

לא לכל אחת יש רצון ומשאבים כדי לכתוב 2,500 מילים בתגובה לפוסט או לדיון בוועדה כזו או אחרת. אבל לדעתי חובתו של כל אחד לאמן את אוזניו וליבו למניפולציות רגשיות זולות. מניפולציה זולה יכולה להיות על ידי הפנית זרקור וסימון מישהו כנבל רק לשם הסימון ויכולה להיות גם כשחבר כנסת מנסה לשחק את תפקיד הסנטה קלאוס ולחלק מתנות כאלו ואחרות כאילו אין אנו יודעים שלכל מתנה יש או מס או גריעה של כסף ממקום אחר.

כשאתם מזהים מניפולציה זולה, אל תתפתו ואל תתביישו להגיב על הפוסט. תמיד בידקו את ה"עובדות" המתוארות. לפעמים זה קל כמו במקרה ה"אין חולק" מלמעלה כאשר מאחוריו מסתתרת אי הבנה של המונחים רווח גולמי ומונופול. באופן כללי כמעט כל פוסט שכולל "אין חולק" הוא שגוי. אנו יהודים ואצלינו יש חולק על הכל. התפתחנו כל כך טוב לאורך ההיסטוריה בזכות שקלא וטריא (דיונים, זריקת רעיונות, שאילת שאלות ומשא ומתן) .

זיכרו

ראש הממשלה אינו מנוול, ראש הממשלה לשעבר אינו מנוול, הבנקים אינם מנוולים, החרדים אינם מנוולים, הקיבוצניקים אינם מנווולים, הגרוש או הגרושה שלכם אינם מנוולים והכי חשוב אתם לא מנוולים. כל רעיון ההשחרה של מישהו רק כדי שנרגיש טוב יותר וכביכול יתייתר הצורך להבין את האדם השני על מניעיו ורצונותיו (שפעמים רבות מאד דומים לשלנו) רק כי הוא מנוול, זה הופך אותנו לעצלים ומקטין משמעותית את היכולת שלנו להצליח.

עוד משהו קטן. ביקשתי מחברת הכנסת המדוברת תגובה למאמר זה. לא קיבלתי אותה אבל את הפוסט שצולם למעלה היא מחקה. תרומתי הקטנה לשיפור השיח בארץ.

מה אתם חושבים? מזמין אתכם לכתוב כל תגובה למטה. אני קורא ומגיב לכולם.


מזמין אתכם להצטרף לקבוצת הפייסבוק צומחים כלכלית ביחד והשתתף בשיח כלכלי מפרה – www.rimon.news/fb

ערוץ היוטיוב שלי עם קרוב ל- 400,000 צפיות בתכנים כלכליים – www.rimon.news/tube

פרקים בחינם מהספר משכנתה יעילה – www.rimon.news/freechapter

וכמובן ההסכת (פודקאסט הון ומיקרופון בכל אפליקציה שיש לכם לעניין זה – www.rimon.news/podcast