ראשי » בלוג » תכנית החיסכון לכל ילד

תכנית החיסכון לכל ילד

תכנית החיסכון לכל ילד של ביטוח לאומי והאוצר

חלק א' – דעתי על התכנית

מי שחלק זה אינו מעניין אותו, מוזמן לעבור ישר לחלק ב' המכיל המלצות לבחירת החיסכון לילד.

לאט לאט המדינה מחליטה שאנו, אזרחיה, איננו כשירים לקבל החלטות בתחומים שונים והיא צריכה להחליט בשבילנו. אז קודם כל רבים מאתנו כנראה איננו כשירים לקבל החלטות, כולל החלטות פשוטות. נסו רגע לדמיין איזה אחוז מהנהגים היו משתמשים בחגורות בטיחות אילו הדבר לא היה חובה על פי חוק. כדי לקבל מושג אני נזכר בשיחה שניהלתי פעם עם סמנכ"ל שיווק של אחד מיבואני הרכב. הוא סיפר שהם הביאו דגם חדש עם מבצע בו אפשר לקבל בחינם גלגלי מגנזיום או בקרת החלקה ממוחשבת. אפילו לקוח אחד לא בחר בבקרת החלקה. אמצעי בטיחות מציל חיים זה הוא היום חובה בכל רכב חדש.

אז נניח שבהחלטות של חיים ומוות שאינן עולות כסף למדינה (את אכיפת חגורות הבטיחות אפשר לממן על ידי אלו שלמרות החוק נוסעים בלי ומשלמים דוחו"ת), יש הגיון שהיא תחליט בשבילנו. כעת מרחיבה המדינה את מוטת כנפיה ומחליטה שחובה עלינו לחסוך עבור ילדינו. המדינה עושה זאת בצורה מחוכמת אשר אמורה לגרום לנו לחשוב לא שכפו עלינו לחסוך אלא שקיבלנו מתנה מהוד נדיבותו ביטוח לאומי אשר חוסך בשבילנו. זו כמובן שטות. אילו היו אומרים לאזרחים, מהיום אתם חייבים להפקיד בחיסכון 50 שקלים לחודש עבור כל ילד הייתה קמה זעקה. מי אתם שתחליטו שאנו חייבים לחסוך ואף תקבעו לנו איפה מותר לחסוך? אז ביטוח לאומי כזרוע של הממשלה עשה דבר מחוכם, קודם גובים כספים אלו ואז כביכול במנותק מהגביה מפקידים לילדים לחיסכון.

יש בתכנית החיסכון הזו התחכמות נוספת. קצבת ילדים היא דבר טעון פוליטית אשר גורם באופן היסטורי לזעם רב של הציבור החילוני ממעמד הביניים המאופיין בתשלומים גבוהים לביטוח לאומי ומעט ילדים לעבר הציבור החרדי המאופיין בתשלומים נמוכים לביטוח לאומי והרבה ילדים.

בעבר נתניהו כשר אוצר הקטין משמעותית את קצבאות הילדים. עתה, במקום להגדיל חזרה את הקצבאות, עשו מהלך של חיסכון לכל ילד אשר משמעותו בפועל שקולה להגדלה של הקצבאות.

חלק גדול מההורים לילדים משלמים משכנתא. בספרי משכנתא יעילה תיארתי הורים אשר רוצים לחסוך לילדיהם כסף לחתונה משך 20 שנים. לא אחזור על כל החישוב אך בגדול חלופת החיסכון במקביל למשכנתא הניבה כ- 100,000 שקלים פחות מאשר אילו היו מפקידים למשכנתא 500 שקלים יותר בכל חודש, מקצרים את שנותיה ואז מפקידים משך שנתיים בלבד את מלא תשלום המשכנתא לילדים.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש בישראל כשלושה מיליון ילדים. הפקדה של 50 שקלים לחודש לכל ילד תעלה בכל שנה 50 * 3,000,000 * 12 =  1.8 מיליארד שקלים בשנה לפני הוצאות ניהול כל המערכת הזו. אם המדינה חושבת שאזרחיה כל כך בורים כלכלית עד שהיא צריכה לקחת אחריות על החיסכון לילדים שלהם, טוב הייתה עושה אם הייתה לוקחת את 1.8 מיליארד השקלים האלו ומשפרת את יכולתם של ילדיה ומבוגריה להבין טוב יותר את העולם הכלכלי כך שלא יצטרכו "מתנות".

אם המדינה כבר נותנת מתנה לילדים היה הגיוני שאת השימוש בה תפנה לצרכים שהגשמתם הם אינטרס של המדינה. למשל מימון רכישת מקצוע. משונה בעיני שכאשר המדינה נותנת סכום דומה כאות תודה ללוחמיה (פקדון חייל משוחרר ללוחם שסיים שלוש שנים הוא 28,414 שקלים נכון ל- 2016) היא מאפשרת להם להשתמש בו לשש מטרות מוגדרות בלבד לדוגמה: לימודים, הכשרה מקצועית, דיור, והקמת עסק בעוד שאת הסכום שהיא נותנת לכולם ללא קשר לתרומתם היא אינה מגבילה מבחינת מטרות.

לאחר שאמרתי את כל מה שאני חושב על חלוקת המתנות לאזרחים על ידי שר האוצר שנכון לעכשיו הוא כישלון על פי המדד שהוא עצמו קבע – "אם מחירי הדירות לא יירדו, לא אתמודד שוב" הגיע שלב המעשים.

חלק ב' – מה נדרש מאיתנו ההורים

עכשיו מגיע החלק שבו אנו יכולים לקחת אחריות ולקבוע לאן להפנות את הכסף. יש לנו כהורים אפשרות להחליט ארבע החלטות הנוגעות לחיסכון זה:

א. האם לחסוך בבנק או בקופת גמל

ב. אם בחרנו בקופת גמל עלינו לבחור מסלול השקעה.

ג. אם בחרנו בקופת גמל עלינו לבחור קופה.

ד. האם להגדיל ב- 1.99 ? או יותר נכון ב- 50 שקלים?

קופת גמל או בנק

חד משמעית קופת גמל:

  • בבנק הריבית שואפת לאפס.
  • בקופת גמל אפשר להחליף מסלולי השקעה.
  • אפשר להחליף קופת גמל במהלך השנים

מסלול השקעה

בקופות הגמל יש אפשרות לבחור בין ארבעה מסלולי השקעה:

  • א. לפי ההלכה היהודית
  • ב. לפי ההלכה המוסלמית
  • ג. בסיכון גבוה
  • ד. בסיכון נמוך

לשני המסלולים הראשונים לא אתייחס כי איני מבין בהם. שני המסלולים האחרונים (סיכון גבוה / סיכון נמוך) הינם מסלולים עם שם מטעה. באותה מידה שאומרים סיכון גבוה, אפשר לומר סיכוי גבוה לרווח.

המלצתי לגבי סיכון גבוה – רווח גבוה לעומת סיכון נמוך – רווח נמוך היא לבחור בסיכון הגבוה עם הסיכוי הגבוה לרווח שני השלישים הראשונים של ההפקדות. אם נניח לילד שנולד יש 18 שנות הפקדה אז ב- 12 השנים הראשונות כדאי בוודאות לבחור בסיכוי גבוה לרווח עם סיכון גבוה להפסד ובשש השנים האחרונות להקטין את רמת הסיכון והסיכוי. מאחורי בחירת מסלולים זו הקרויה גם המודל הצ'יליאני עומד ההיגיון שגם אם יהיה הפסד של 30% בשנים הראשונות, יהיה מספיק זמן על מנת לקזזו חזרה.

אישית, אני אבחר את המסלולי בסיכון הגבוה עם סיכוי גבוה לכל שנות ההפקדה לחיסכון זה. אבל זו כאמור החלטה אישית. לדוגמה: בשנת 2008 הפסידו קופות השתלמות רבות 50% (!) מערכן. האם אובדן של 50% מהחיסכון הוא משהו שתוכלו לישון אם יתרחש? אז נכון זהו תרחיש עם סיכוי נמוך להתממשות אך מי שבשום אופן לא יכול לספוג נזק מסוג זה, עדיף לו לבחור במסלול עם סיכון נמוך יותר.

מבחינתי אני מקווה שכפי שקורה לעתים במחוזותינו, הממשלה הבאה תבחר לבטל חיסכון זה ופשוט להקטין את גבית הביטוח לאומי מכל המשפחות בישראל.


Optin Architect

בחירת קופת גמל

בחרו את זו עם התשואה ההיסטורית הגבוהה ביותר ועקבו כדי לוודא את תשואתה בהמשך. לרשימת קופות הגמל המשתתפות והתשואה שלהן, הקליקו כאן – https://hly.gov.il/ProvidentFunds.html

אפשר לראות כי אלטשולר שחם השיגו בחמשת השנים האחרונות את התשואה המירבית ובהם אבחר.

האם להגדיל את החיסכון

כאן אנו כבר נדרשים להשקיע מכיסנו כדי להגדיל את החיסכון לילד. הדיון על כדאיות צעד זה הוא מעבר למאמר זה. למעשה אם אתם חושבים שצריך להפקיד לחיסכון עבור הילד, לא הייתם אמורים לחכות לביטוח לאומי ואתם כבר מפקידים. העובדה שכעת מציעים לנו "להגדיל" במקום פשוט לחסוך היא חסרת משמעות. חושבים שאתם רוצים לחסוך לילד? מדוע להעביר כספים אלו לתכנית ממשלתית על מגבולותיה במקום פשוט לפתוח לילד חיסכון כזה או אחר ולהפקיד לשם 50-5000 שקלים לחודש? מהצד השני, בתכנית הממשלתית אין דמי ניהול. יעשה כל הורה את חשבונו.

המלצתי הינה לא להגדיל את החיסכון.

לבחירת קופת גמל / בנק ואפשרות להגדלת החיסכון הקליקו כאן – http://bit.ly/IsraelKidsSave

 

עוד כמה שאלות

עד מתי עלי להחליט איזה מסלול השקעה?

עד ה- 1.3.2017. אם לא תחליטו עד אז, ישויכו הכספים על פי מנגנון ברירת המחדל:

לילד שגילו פחות מ- 15 שנים – קופת גמל. לילד שגילו מעל 15 שנים – בנק.

האם יש דמי ניהול?

דמי הניהול לכספים משולמים על ידי המדינה ולכן לעניין ההחלטה איזה גוף ינהל את הכספים, אנו אדישים לדמי הניהול ורק התשואה והסיכון חשובים. במאמר מוסגר יש לציין כי הגופים שינהלו כספים אלו וודאי יגבו דמי ניהול. האוצר לא פרסם מהם דמי הניהול שהוא או נכון יותר משלם המסים ישלם על תכנית זו בכללותה.

האם אפשר לעבור בין קופות גמל

אפשר לעבור בין קופות גמל ובין מסלולים בתוך הקופה. מי שיבחר בבנק, לא יוכל לעבור בנק או לעבור לקופת גמל אך בחלק מהמסלולים שבבנק ניתן לעבור למסלולים אחרים.

האם אפשר למשוך את הכספים לפני שהילד בן 18?

רק במקרה והילד במצב רפואי קשה אשר יאושר על ידי רופא הביטוח הלאומי

האם כדאי להשאיר את הכסף לאחר שהילד מגיע לגיל 18? 21?

למעשה אין כל חובה למשוך את הכסף. אפשר להשאירו כחיסכון בקופת הגמל. זהו אפיק השקעה סביר. בתשואה של 6% לשנה הכסף יכפיל את עצמו כל 12 שנים וכך 50,000 שקלים בגיל 21 יכולים להפוך ל- 100,000 שקלים בגיל 33 ו- 200,000 שקלים בגיל 45.

הליך הבחירה והדיווח בפועל

מבוצע כאמור מהקישור הזה – http://bit.ly/IsraelKidsSave . יש צורך בתעודת הזהות של האם לצורך הבחירה.

שלב 1 – הזדהות

 

חיסכון לכל ילד שלב ראשון

שלב 2 – פרטי יצירת קשר

בשלב זה אפשר לבחור האם לעדכן לכל הילדים מדיניות השקעות אחידה או לכל אחד קרן אחרת, רמת סיכון שונה וכו'. אני בחרתי לכולן את אותה קרן ולכן השלב הבא מיותר עבורי.

שלב 2 - פרטי יצירת קשר

 

שלב 3 – מיותר למי שרוצה שכל ילדיו ישקיעו באופן זהה

שלב 3 - קביעת השקעה לילד נוסף

שלב 4 – הבחירה

שלב 4 בחירת תכנית החיסכון

שלב 5 – סיכום

%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%99%d7%9c%d7%93-5

שלב 6 – אישור פעולה.

בהצלחה.