ראשי » בלוג » הערות לטיוטת שינוי תנאי המשכנתה של בנק ישראל

הערות לטיוטת שינוי תנאי המשכנתה של בנק ישראל

מהו השינוי שמתכנן בנק ישראל במשכנתאות

בטיוטת השאלות והתשובות של בנק ישראל שונו הכללים על פיהם ניתן למשכן דירה קיימת כדי לרכוש דירה אחרת. כיום אפשר למשכן את הדירה הקיימת עד 50% מערכה בניכוי משכנתה שיש על דירה זו ועם הכסף הנוסף להשתמש כהון עצמי לרכישת דירה אחרת. על פי השינוי המתוכנן לא ניתן יהיה לעשות זאת יותר כתנאי הלוואה לדיור כפי שהיה עד עכשיו אלא רק בתנאים גרועים הרבה יותר – הלוואה לכל מטרה.

חריג יחיד לעניין זה הוא מישכון דירה קיימת לצורך שדרוג לרכישת דירה אחרת תוך ניסיון התניה שהדירה הקיימת תימכר. ההלוואה תהיה עד 30% משווי הדירה הנרכשת ובתנאי בלון לשנתיים בלבד כלומר הלוואה שכביכול יש לפרוע אותה תוך שנתיים ולכן כביכול מחייבת את מכירת הדירה הקיימת כדי לפרוע הלוואה זו.

למרות שבדרך כלל איני אוהב את כל הטריקים והשטיקים לעקיפת הוראות בנק ישראל, הפעם ההוראה כל כך מקוממת שבעתיד אכתוב איך ניתן להתחמק בקלות מהמגבלה הזו.

איך אתם יכולים לסייע בביטול הורעה (הטעות מכוונת) זו?

בנתיים פרסם בנק ישראל רק טיוטה וביקש לקבל מהציבור הערות במייל. בהמשך פרטתי את הערותיי להוראה. אני מזמין כל אחד מכם לבחור נושא מתוך הדברים אלי (העתקה במקרה זה מתקבלת בברכה), להעתיקו, להוסיף דברים משלכם או לכתוב מייל משלכם באופן עצמאי ולשלוח לכתובת שבנק ישראל הקצה לנושא זה – Prudential@boi.org.il

15/8/2021

לכבוד: בנק ישראל באמצעות מייל  Prudential@boi.org.il

מאת: רימון חייט טל' 054-5232-799

הנדון:  התייחסות לטיוטת שו"ת הלוואות לדיור

שלום רב,

קראתי בעיון את הטיוטה שפרסמתם. כמה הערות:

חשש שההוראה החדשה מנוגדת לחוק

מתוך חוק בנק ישראל התש"ע 2010. כפי שהוא מופיע באתר בנק ישראל:  

חוק בנק ישראל
מתוך חוק בנק ישראל כפי שהוא מופיע באתר בנק ישראל

שמירה על יציבות מחירים נקבעה כמטרה מרכזית של הבנק. הקטנת ההשקעות בנדל"ן על ידי משקיעים אולי תוריד את מחירי הדירות אך לבטח תעלה את מחירי השכירות עקב הקטנת ההיצע לשכירות. כיוון ששכירות ולא מחיר הדירה נמצא במדד המחירים לצרכן פעולה זו תגרום לעליית המדד והינה מנוגדת למטרה המרכזית של בנק ישראל. בעמוד 20 של דו"ח היציבות הפיננסית שפרסם בנק ישראל באוגוסט 2021 קובעים כלכלני הבנק במפורש שהורדת מס הרכישה על דירות להשקעה גרמה להתמתנות העליה במחירי הדיור – השכירות באופן מוחלט ובצורה בולטת יותר בהשוואה למחירי הדירות עצמן – "אחת הסיבות להאצת עלייתם של מחירי הדירות לצד התמתנות העלייה של מחירי השכירות נעוצה במיסוי – מס הרכישה על דירה להשקעה הופחת החל מיולי 2020"(מקור: דו"ח היציבות אוג' 2021, בנק ישראל). כלומר, אם המטרה כעת היא להקטין את היכולת לרכוש דירות להשקעה (מטרה שאותה לא ציין בנק ישראל), הרי פעולה זו תגרום על פי כלכלני בנק ישראל עצמו לעלייה במחירי השכירות כלומר פעולה המנוגדת לתכלית המרכזית של בנק ישראל – שמירה על יציבות מחירים.  מחקרם של פרופ' איתי אטר (פקולטה לניהול אונב' ת"א), דר' יעל אלסטר (פקולטה לניהול אונב' ת"א) וד"ר ערן הופמן (המחלקה לכלכלה באונב' העברית) בדק את הפעמים הקודמות בהן ניסתה הממשלה על זרועותיה השונות לצמצם את היקף המשקיעים בשוק הדיור. המחקר בדק את השינויים בפטורים במס שבח במכירת דירה להשקעה, והשינויים במס רכישה בין השנים 2001 עד 2014. כל השינויים שבוצעו במטרה לצמצם את חלקם של המשקיעים בשוק אכן צמצמו את חלקם של המשקיעים בשוק ותמיד גרמו שינויים אלו לעלייה בשכר הדירה.

חלק גדול מהעסקאות בהן ממשכנים דירה קיימת לצורך רכישת דירה אחרת הינה כאשר הורים רוצים לסייע לילדיהם לרכוש דירה אך אין להם כסף זמין לתת. מניעת פעולה זו פוגעת בשכבות החלשות ומנוגדת לחלק בחוק המדבר על צמצום פערים חברתיים. כיוון שבנק ישראל מסרב לספק לציבור את נתוני ביצוע המשכנתאות המלאים  אין אנו יודעים האם הנפגעים משינוי התקנה יהיו יותר משקיעים או יותר אנשים מהשכבות החלשות שיש להם דירה אחת והם ממשכנים אותה כדי לסייע לילדיהם.

ניתן אולי לטעון שהתקנה באה לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית אך זו טענה חסרת שחר. גם כאשר היחס בין הבטוחה לבין סך האשראי הוא 50% יציבות המערכת אינה נפגעת. בדיוק להיפך, כעת אנשים רבים יילכו לקחת הלוואות מגופים שאינם תחת פיקוח בנק ישראל ובכך עלולים לייצר בועת אשראי מסוכנת בהרבה ועל כך עוד בהמשך.

אומת הנוכלים וחוסר יעילות

בנק ישראל הופך את הציבור הישראלי ואת מדינת ישראל לאומת הנוכלים ומקטין את הפריון במשק.  כבר כיום כוללות תקנות בנק ישראל מספר מגבלות בלתי נאכפות אשר מעודדות את הציבור לתת הצהרות שקר מול בנקאי ומול עורך דין. לדוגמה:

הצהרה מול עורך דין שאני מתכוון למכור דירה קיימת כדי לרכוש דירה נוספת עם משכנתה של 70% ולאחר שנה פשוט לשלם מס רכישה עם הצמדה אך יש לי בפועל שתי דירות כשהשנייה עם 70% משכנתה במקום 50% כפי שמגביל בנק ישראל.

הצהרה שאני רוכש את הדירה עבור הבת שלי שהינה בת 18 ויום ועל ידי כך קבלת אחוז מימון מעל 50%.  

תכנון מועד החתונה כך שלפני ביצועה ירכוש כל אחד מבני הזוג דירה עם 75% משכנתה.

ועוד…

בכתבה של מתן חודרוב מה- 18/8/2021 על אנשים הרוכשים דירה עם אפס הון עצמי התראיינה המפקחת על הבנקים לשעבר דר' חדווה בר והמליצה לציבור לא לקחת הלוואה ממקום אחד ואז לייצר מצג שווא מול הבנקאים כאילו זה הון עצמי כי "אי אפשר לעבוד על הבנק". זו אמירה המעידה על ניתוק מהשוק. בפועל פעמים רבות מקבלים אנשים המלצות מבנקאים לעשות בדיוק את הדבר הזה. לקחת ממקום אחד הלוואה כדי להציג אותה כהון עצמי. הבנקים עצמם יוצרים פתרונות אשראי להשלמת משכנתה. לא רק זאת אלא גם זאת, עקב הגדלת הסיבוכיות של מתן אשראי על ידי בנק ישראל ומגבלות שצצות חדשות לבקרים עושים הבנקים את מה שעושה הציבור – במקום לתת אשראי תחת מגבלות בנק ישראל, קונים הבנקים חברות אשר נותנות אשראי חוץ בנקאי משוחרר ממגבלות אלו.

בטיוטה עצמה כותב בנק ישראל במפורש שהוא ער לכך שאנשים יקחו הלוואת גישור ואז ימחזרו בהמשך את הבלון להלוואה רגילה. זה יכול להיות דרך בנק המפוקח על ידי בנק ישראל ואפשר אפילו לקחת הלוואה רגילה לדיור מגוף שאינו כפוף להנחיה זו ואז למחזרה עוד שנתיים לתוך בנק בתנאים רגילים לדיור.  כאשר הציבור מתרגל לשקר ולהצהיר "אני אמכור אבל בעצם התחרטתי" וכו'. הנזק של זה הוא הרבה יותר מאשר רק בעסקת נדל"ן. היו בטוחים שמי שקיבל המלצה מבנקאי להצהיר מול עו"ד שימכור דירה כשאינו מתכוון לכך, אותו אדם ישלם גם פחות מסים בעסק שלו.

בנק ישראל לעתים מוציא ניירות עבודה ומחקרים הטוענים שהפריון בישראל בכלל ובמערכת הבנקאית בפרט נמוך. האם עוד תקנות אשר יגרמו לכך שבמקום לקחת משכנתה פעם אחת על דירה בבעלותם כדי לקנות דירה נוספת יצטרכו לעשות זאת פעמיים (פעם אחת "בכאילו" ופעם שניה במיחזור) תשפר את פריון הציבור שיצטרך לעבוד על ריק או המערכת הבנקאית שתיווצר לה עבודת סרק נוספת? אני סבור שלא.

במקום תקנות סרק נוספות אפשר להצביע רק בנושא המשכנתאות אותו אני מכיר על יותר מפעולה אחת שתשפר משמעותית את יעילות הביצוע.

פגיעה קשה במשפרי הדיור

משפרי הדיור אינם בהכרח אוכלוסיה אמידה.  רבים משפרים דיור למרות שחייהם הכלכליים לחוצים ביותר בגלל שאין להם ברירה. השינוי שבוצע בתקנה שבתחילה התעלמה ממשפרי הדיור ואז יצרה תלאי מורכב במיוחד עבורם, מראה ניסיון לטפל בהם תוך מתן אפשרות לקחת הלוואה של עד 30% משווי הדירה הנרכשת על הדירה הקיימת(כלומר למשכן דירה קיימת לפי השווי של הדירה הנרכשת) ובאמצעות הלוואה נוספת של 70% על הדירה הנרכשת כביכול טופלה הבעיה והם יוכלו לבצע את הרכישה גם אם אין להם הון עצמי. זה לא נכון! הפיקוח על הבנקים יוצר מצב בו משפרי הדיור ישלמו הרבה יותר על המשכנתה שלהם.

ניקח לדוגמה את משפחת ישראלי אשר בבעלותה דירה בשווי 1.8 מיליון שקלים, 300,000 שקלים במזומן שנחסך והם רוצים לשדרג לדירה בשווי 2.5 מיליון:

מישכון נכס קיים לצורך רכישת דירה חדשה במצב הקיים ובמצב החדש
מצב קיים לעומת מצב חדש בהלוואה לדיור

במצב הקודם לקחה המשפחה משכנתה של 50% מימון על הדירה הקיימת וכדי להשלים ל- 2.5 מיליון לקחה עוד משכנתה של 1.3 מיליון על הדירה הנרכשת. משכנתה זו מהווה 52% מימון.

במצב החדש יכולה המשפחה לקחת רק 30% מהדירה הנרכשת(עד 50% מהקיימת?) ולכן צריכה משכנתה גדולה יותר על הדירה הנרכשת – 1.66 מיליון המהווים 66% מימון.

כלומר אם תתקבל הטיוטה ייאלצו רבים מתוך המשדרגים דירה לקחת אחוז מימון גבוה יותר ולפיכך לשלם ריביות גבוהות יותר. לא רק זאת אלא גם זאת, לאחר מכירת הדירה, אם ירצו לפרוע חלק מההלוואה על הדירה הנרכשת יצטרכו בסבירות גבוהה לשלם גם עמלת פירעון מוקדם גדולה (הפירעון יהיה זמן קצר לאחר לקיחת ההלוואה).

גרוע מכך, אנשים פועלים לפי ברירות מחדל. הם כבר לקחו את ההלוואה? אז עכשיו במקום להחזירה אולי יחליפו מכונית או ייצאו לחופשה שתמיד חלמו עליה? והנה בנק ישראל עודד את הציבור להלוואה גדולה יותר לטובת צריכה שוטפת. שוב, בניגוד לחוק הקובע ששמירה על יציבות המערכת הפיננסית היא ממטרות בנק ישראל.

הדוגמה שלמעלה היא עוד המצב הטוב יחסית – המשפחה תשפר דיור אך במחירים גבוהים בהרבה ממה שהייתה משלמת לפני השינוי.  מצב שכיח הוא משפחות שלא רק שאין להן חסכונות אלא יש להן עדיין משכנתה על הדירה הקיימת. משפחות רבות כאלו לא יוכלו לשדרג דיור כלל:

לפני ואחרי השינוי למשפחה ללא הון עצמי ועם משכנתה על הדירה הקיימת

למשפחה דירה בשווי 1.8 מיליון עם משכנתה של 150,000 שקלים. במצב הקודם היא יכלה לקחת משכנתה עד 50% משווי הדירה בניכוי המשכנתה הקיימת – 600,000 שקלים אשר יחד עם משכנתה על הדירה הנרכשת איפשרו את ביצוע העסקה.

לאחר השינוי תוכל המשפחה לקחת משכנתה על הדירה הקיימת של 600,000 שקלים בלבד (30%*2,500,000 פחות 150,000) ויחד עם 70% על הדירה הנרכשת המשפחה לא תגיע לשווי הדירה הרצויה ולכן לא תוכל לשדרג.

בידיעה שבנק ישראל חסם את הדרך לשדרוג עתידי של דירה משך שנים, אנשים יקנו מלכתחילה דירות גדולות ויקרות יותר או יקחו ברכישה הראשונה 75% מימון אפילו אם אינם צריכים משכנתה כה גדולה, רק כדי להשאיר כסף בצד לצורך שדרוג עתידי.

שתי החלופות הינן חלופות רעות אשר ישפיעו בצורה לא טובה על מצבן הכלכלי ובעקיפין על יציבות המערכת הבנקאית. חסימה של האפשרות לשדרג ולמשל להוסיף חדר בבית גם תיצור מתחים ולחצים גדולים במשפחה. לחצים אלו עלולים להגדיל את מספר המשפחות שיתפרקו. אפילו אם נתעלם מהיבטים הרגשיים על הזוג והילדים בעת פירוק המשפחה, ברור שגירושין מגדילים את הביקוש לדירות ותורמים לעליית מחירים.

בלבול מושגים, נכסים וערכים

הנוהל שהוצע במסגרת הטיוטה הינו נוהל מבלבל אשר מערבב מחירים של דירות שונות. אפשר למשכן דירה קיימת אך לפי 30% מדירה נרכשת. האם במסגרת זו אפשר לקחת יותר מ- 50% על דירה קיימת? איך אפשר לקבוע את הערך של הדירה הנרכשת אם היא עדיין לא ממושכנת ולכן עדיין לא בוצעה לה שמאות (ופעמים רבות בשלב זה גם לא נחתם חוזה כי את התשלום בעת חתימת החוזה נצטרך לקבל על ידי ביצוע המשכנתה על הדירה הקיימת). האם בשביל משכנתה אחת בה ממשכנים דירה קיימת צריך לבצע שתי שמאויות? על הדירה הקיימת ועל הדירה הנרכשת? ומה אם בסוף לא ייחתם החוזה מסיבה כלשהי?

שליחת הציבור לפתרונות אשראי יקרים

ההוראה של בנק ישראל משפיעה רק על הבנקים. סירוב של הבנקים למשכן דירה קיימת ישלח את הציבור לגופים חוץ בנקאיים אשר נותנים הלוואות יקרות בהרבה. אפשר אולי לחשוב שבעיקר המשקיעים יפגעו מכך, אך לדעתי זה לא המצב. משקיעים ימצאו את הדרכים – ראו "אומת הנוכלים" במאמר זה. אנשים פשוטים אשר רוצים לסייע לילדיהם ימצאו עצמם בדחיפת בנק ישראל ממשכנים בתיהם לכרישי הלוואות כאלו ואחרים.


סיכום

בנק ישראל לא ציין את הסיבות לשינוי המצב. לכן אי אפשר לומר שאולי למרות העלויות הכבדות יש גם תועלות.

לדעתי יש רק עלויות. בכל מקרה המצב בו בנק ישראל יוצר שינוי משמעותי בעולם המשכנתאות מבלי לטרוח לנמק שינוי זה ולהראות לציבור את הנתונים התומכים בנימוקים אלו הוא מצב רע הגורר אי אמון, מוטיבציה לתכמן על ידי כל השותפים לעסקה (לקוחות ובנקאים)  וחורג באופן כללי ממנהל תקין.

בנק ישראל לא ציין על כמה עסקאות הוא מצפה להשפיע באמצעות שינוי הנוהל ולצד משקיעים, כמה אנשים שרק רוצים לעזור לילדים שלהם או אנשים שרוצים לשדרג דירתם ייפגעו כמפורט מעלה. הבנק גם לא ציין מדוע הוא מתכוון לבצע מהלך אשר גם האקדמיה וגם הוא עצמו חושבים שיביא לעלייה בשכר הדירה.

לצד כל זה, כלל לא ברור איך ניתן לבצע משכנתה אשר הקריטריונים לביצועה תלויים בשתי דירות שונות – עד 50% מדירה קיימת ועד 30% מדירה נרכשת או כל קומבינציה אחרת.

לדעתי מוטב לבנק ישראל לנהוג בדיוק הפוך ולהיות עקבי עם הסרת החסמים והמגבלות עליהן החליט בתחילת השנה עת ביטל מגבלות שונות על המשכנתאות.

תודה רבה על "ההקשבה" .  

בכבוד רב,

רימון חייט טל' 054-5232-799 rimon@effm.co.il

העתקים:

  • חברי ועדת הכספים: norbach@knesset.gov.il, vbeliak@knesset.gov.il, hak_taha@KNESSET.GOV.IL, mhalevy@KNESSET.GOV.IL, naamalazimi@KNESSET.GOV.IL, yaelron@knesset.gov.il, ghaidar@knesset.gov.il, nshpak@knesset.gov.il
  • חברי ועדת הכלכלה: mbiton@knesset.gov.il, mshir@knesset.gov.il, esova@knesset.gov.il, lmagentelem@knesset.gov.il, rkatz@knesset.gov.il, btoporovsky@KNESSET.GOV.IL, maganaim@knesset.gov.il, sroffe@KNESSET.GOV.IL
  • מר יאיר אבידן – המפקח על הבנקים באמצעות מייל  Yair.Avidan@boi.org.il

Facebook Comments

תגובות על: “הערות לטיוטת שינוי תנאי המשכנתה של בנק ישראל

  1. רימון, צהריים טוב.

    אני מקווה ששלומך טוב.

    קראתי בעיון רב את מכתבך לבנק ישראל, נהניתי להחכים בידע שלך ואני מקווה שיש מישהו בעל היגיון בריא, שיבין את נכונות דבריך.

    אם רוצים להפחית מחירים מדוע לא מגבירים את ההיצע; הן ע"י בינוי מוגבר הן ע"י איסור קיום "דירות רפאים" והן ע"י הגבלת דירת השקעה אחת בלבד ( למצוא דרך לאסור רישום כוזב של בני משפחה על דירות מעבר לזאת ) ?

    בכלל הקרקעות של המדינה שייכות לאזרחים, שהם אנו. מדוע עלינו לשלם עליהן, במיוחד מי שממלא את חובותיו למדינה כולל שירות בסדיר, במילואים ותשלום מיסים?

    אשמח לקרוא את תשובותיך,

    בברכת יום טוב,

    1. שלום יובל. תודה רבה. שלומי מצוין.
      מקווה שכך גם אצלך.
      הגדלת ההיצע היא אכן הדבר הטבעי ביותר שיש לעשות. זהו אתגר שכבר שנים מדינת ישראל כושלת בו ולמעשה באופן עקבי בונים פחות דירות ממה שהציבור רוצה לרכוש. וככל שיש מחסור, כך גם הביקוש עולה. כמו שלפני מלחמה כשאנשים רוצים לאגור מזון אז כל אחד עושה בבית מחסן והמחסור רק גדל.
      כתבת "אם רוצים להוריד מחיר" אבל לגורמים שונים אינטרסים שונים. למשל, שים עצמך כראש עיר. ממשרד אתה יכול נניח לקבל 278 שקלים למטר בארנונה(תל אביב למשרדים הקטנים מ- 5000 מטרים) ומדירה למגורים רק 74 ש"ח למטר (תעריף אמצע בת"א). כלומר משרד מניב כמעט פי 4 יותר ארנונה. זה לא נגמר כאן. למשרד לא צריך לדאוג לבתי ספר, גנים, פעילויות חברתיות והתשתיות שהוא צורך (מים, ביוב, פינוי אשפה) מצומצמות בהרבה. כלומר כראש עיר הרבה יותר טוב משרדים ועסקים מאשר תושבים. מצב אידיאלי לראש עיר הוא למשל לכו לישון בראש העין ותבואו לעבוד בתל אביב.
      אל מול מספרים אלו האם לראש עיריית תל אביב יש אינטרס שיבנו דירות או משרדים נוספים?

      נושא שני הוא הצורך לשלם על משהו שכבר "שלנו" כמו הקרקעות. אפשר להסתכל על זה משני כיוונים. ראשית אם זה שלנו אז כמו כל דבר ששלנו, אנו לא רוצים לתת אותו בחינם. מדוע שלא ירויחו כל אזרחי ישראל מהרכוש שלהם? אם נניח ממכירת קרקעות מרוויח תקציב המדינה 10 מיליארד שקלים (סכום שהמצאתי) הרי במידה והקרקע תינתן בחינם יצטרכו למצוא מקור אחר לעשרה מיליארד שקלים אלו ואז או שתהיה עליית מסים או שתהיה הפחתת שירותים. בכל מקרה כלל האזרחים ישלמו על כך. בשלב זה הרבה אנשים מצביעים על מגזר שלדעתם מקבל יותר מידי כספים מהמדינה (לעולם לא המגזר בו הם נמצאים): החרדים, הקיבוצים, הקבע, הטבע, המתנחלים, הערבים והתזמורת הקאמרית ואומרים ששם צריך לקצץ. אולי. זו עבודת הכנסת והיא לא קשורה לדיון שלנו.
      בעיה נוספת היא שאם הקרקעות יינתנו בחינם לא יהיו מזה יותר דירות אלא אולי אפילו פחות דירות. חשוב על כך. היום יזם משלם נניח 50 מיליון שקלים על קרקע לבניה. כל יום שעובר מרגע שהוא שילם סכום זה עד שיתחיל למכור דירות עולה לו המון כסף (בישראל מדובר לעתים על עשר שנים עד ששטח מקבל היתר בניה). ברור שאותו יזם יתאמץ מאד כדי לקדם תהליכים אלו וכדי לבנות כמה שיותר מהר כדי שיוכל להחזיר לעצמו סכום זה ברווח.
      אילו הקרקע הייתה ניתנת בחינם גם אני ואתה היינו רוצים לקבל קרקע. אמנם אין לנו ידע בבניה. אין לנו ידע בתכנון ואין לנו כסף כדי להשקיע בעורך דין שיקדם מול המוסדות השונים את הפשרת הקרקע לבניה אבל ממילא קיבלנו אותה בחינם אז מה אכפת לנו? החלוקה באופן זה תהיה הרבה פחות יעילה וככל הנראה פחות דירות ייבנו מה שיעלה את מחירן ללא קשר לכמה עלתה הקרקע.
      במסגרת זו אוכל לומר שבבעלותי מגרש שכבר סיים פיתוח ותיאורטית אפשר לבנות עליו. קבלת ההיתר לוקחת כשנה. בניה של דירה כקומה נוספת על הבית שלנו בעיר תקועה כבר למעלה משנתיים. אילו רק היו לוקחים את פקיד העתיקות, פקיד פיקוד העורף ופקיד המנהל ומושיבים אותם באותו חדר כדי שיעבדו על הבקשה במקביל ולא בטור, כבר היינו מתקדמים שנות דור מבחינת היכולת לבנות עוד דירות בישראל.
      שוב תודה על הקריאה.

  2. לדעתי צריכים להוסיף המכותבים גם איילת שקד
    שהצהירה שהיא במגמת ביטולי רגולציה,
    ולכאורה הנושא הנל מתממשק ישירות לכוונות שלה,
    למרות התפקיד הנוכחי שלא ישירות קשור (אך מאוד קשור בהיקפין)
    ואני די מאמין לראש הפתוח שלה כדי שתבין איזה
    בלאגן אמור לייצר כאן עי שינוי שו״ת תוך כדי,
    ועד עם כל כך הרבה סתירות פנימיים.

    מקווה לטוב ,

    נב.
    סהכ , אם זאת היתה הכוונה, של הגבלת השקעות,
    וללא כוונה לפגוע ברכישה של דירה ראשונה או שדרוג,
    היה מספיק להכניס שינוי קטן של הגבלת כמות הדירות בבעלות כדי להמשיך לספק פתרון מהאופציה הקיימת כרגע , הניסיון לשכתב (בכמה גרסאות) את התוכן משדר שהם בעצמם לא יודעים מה רוצים להשיג, או שיד אחד ממש לא מדברת עם הראש האחראי על שאר נוהלים .

    1. אהלן אלכסנדר ותודה על התגובה המושקעת.
      כתובות המייל של כל חבר הכנסת והשרים נמצאות באתר הכנסת.
      אני בהחלט חושב שעל כל אזרח ואזרחית לנצל זאת ולשלוח מייל למי שהוא חושב שקשור לעניין.

      אני חושב שהמצב בו רשות שלטונית עושה מהלך ואנו צריכים לנחש מה המטרה במקום
      שהיא תסביר מה המטרה זה כבר מצב גרוע מאד.
      יתכבדו בנק ישראל ויאמרו מה המטרה ואז אפשר יהיה לשפוט את המהלכים שלהם.
      כשלא אומרים מה המטרה גם אי אפשר יהיה בעתיד לדעת אם המטרה הושגה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


תגובות מפייסבוק: