ראשי » בלוג » מה צריך לעשות בנק ישראל להוזלת מחירי המשכנתאות

מה צריך לעשות בנק ישראל להוזלת מחירי המשכנתאות

מעדיפים לשמוע את המאמר במקום לקרוא? בהמשך הקלטה של המאמר מתוך ההסכת (פודקאסט) הון ומיקרופון.

לפני כמה שבועות הכריז בנק ישראל על ביטול חלק מהמגבלות שהטיל לפני כעשור על הרכבי המשכנתה. מעתה אין הבדל בין הלוואה בריבית משתנה כל חמש שנים ובין הלוואה שמשתנה יותר מאחת לחמש שנים, בדרך כלל פריים.

הציבור קיבל בטעות את הרושם כי מדובר בהטבה גדולה שיצר בנק ישראל בעקבות הקורונה. הודעת בנק ישראל דיברה על "הקלה על ציבור הלווים". אם אכן מדובר על הקלה לדעת בנק ישראל ראוי לשאול מדוע עד עכשיו לא הקלו על אזרחי ישראל? האם בעולם נטול קורונה צריך בנק ישראל להטיל מגבלות אשר מכבידות על לקוחות הבנקים?  בשנים 2012-2014 הפקיע למעשה בנק ישראל את יכולתם של הבנקים לקבוע לכמה שנים תילקח משכנתה, מהם המסלולים שיכול הבנק למכור ללווים שונים ואיך על הבנק לנהל את סיכוני ההלוואות לדיור.  הסיבה לכך על פי נגיד בנק ישראל דאז דוד זקן הייתה שבגלל הגידול העצום במכירת משכנתאות על ידי הבנקים יש חשש ליציבותם במקרה של שינויים כלכליים. אם למשל הרבה אנשים יקחו הלוואה עם רכיב משמעותי בריבית משתנה והריבית תעלה, אזי אותם אנשים לא יצליחו להחזיר את החוב. לווים רבים שלא מצליחים להחזיר את החוב גורמים בסוף לבעיה ביציבות הבנקים וכתוצאה מכך לבעיה לאומית. בין השורות אמר למעשה בנק ישראל כי הוא אינו סומך על הנהלות הבנקים שינהלו את הסיכונים שלהן בצורה טובה. הייתה לבנק ישראל סיבה טובה לחשש זה. רק שנים ספורות לפני כן הראו מנהלי הבנקים הגדולים בעולם שלנוכח תגמולים אישיים מונחי ביצועים קצרי טווח, הן בהחלט מוכנות לקחת סיכונים של הטווח הארוך. סיכונים אשר בדיעבד גרמו לקריסה של הכלכלה העולמית במה שנודע כמשבר הסאב־פריים.

ובכן, אם המהלך נועד לשמירה על בריאותם הכלכלית של הלקוחות והבנקים כיצד יתכן שדווקא בשעת משבר הקורונה מבטל בנק ישראל סוג של ביטוח נגד עליה עתידית בתשלומים?  מילא היו נותנים הקלה ללקוחות קיימים או לכאלו שכבר חתמו על חוזה רכישת דירה ולא יכולים לסגת ממנו. אבל לתת תחושה לאנשים כאילו כדאי להם להכנס כבר עכשיו לעסקה חדשה כי יש "הקלה" זה בלתי הגיוני.

בפועל נראה כי בנק ישראל נגרר לפופוליזם ברצותו להיות חלק ממחלקי התופינים לציבור בשעה קשה זו. ראשית, הקטנת הביטוח בדמות ריבית קבועה נגד עליה עתידית בריבית אינו יכול להיחשב כהקלה. דומה הדבר למצב בו משרד התחבורה יבטל את הצורך בביטוח חובה לרכב. כן, ייחסכו לכל אחד נניח 1500 שקלים לשנה. מנגד ברור שהסיכון במקרה של תאונה יגדל משמעותית. זו "הקלה" רק לאלו שלא יפצעו בעצמם או ייפצעו אחרים בתאונה ואת זה אפשר יהיה לבדוק רק בדיעבד עוד שנים רבות.

שנית, בנק ישראל לא יזם את המהלך כדי להקל על הציבור. מזה זמן רב מאיימים מספר חברי כנסת על בנק ישראל שאם לא יקטין את המגבלות על הלוואות משכנתה, הם יעשו זאת באמצעות הצעת חוק. טיוטת הודעת בנק ישראל שהזכירה את חברי הכנסת דר' קרעי, יאיר לפיד ומיקי לוי רמזה לכך.

אז אחרי שבוטלה תקנה שכעת אנו יודעים שהייתה מיותרת עוד כשהוטלה קיבל הציבור את הרושם שיש כאן הזדמנות והסתער על האפשרות לקחת הלוואות מסוכנות יותר כמוצא שלל רב. הבנקים מצידם עשו את מה שעושה כל סוחר כשיש פתאום ביקוש פתאומי למוצר כלשהו – מעלה את מחירו. ובאמת מחירי ההלוואות בריבית משתנה עלו.

שוב גלש בנק ישראל לפופוליזם והמפקח על הבנקים הכריז כי אם ההטבה לא תגולגל ללקוחות בנק ישראל "ינקוט באמצעים". העובדה שבנק ישראל מתיימר לקבוע לבנקים את הרכבי ההלוואות ואת מחירם נותנת תחושה שלמעשה יש בישראל בנק אחד בלבד עם כמה מותגים כמו פועלים למשכנתאות, לאומי למשכנתאות, טפחות וכו'. טוב לא יכול לצאת ממצב כזה. ראוי תמיד לזכור את תחילת משבר הקורונה בו מסיכה לפנים עלתה 10 שקלים. שר הכלכלה באותו זמן, אלי כהן  רצה באפריל 2020 להטיל פיקוח על מחירי מסיכות וקבע שהמחיר "הנכון" למסכה הוא 3.3 שקלים. אילו הצעתו הייתה מתקבלת היינו משלמים היום יותר מפי 10 מהמחיר שקבע השוק – כעשרים אגורות למסיכה.

חלומם של הבנקים הוא שבנק ישראל יקבע את המסלולים והמחירים של כל המוצרים שלהם. הרבה יותר קל לנהל משא ומתן עם בנק ישראל מאשר עם מיליוני לקוחות. בדרך כלל זה גם יותר רווחי.

מה כן כדאי לבנק ישראל לעשות

אם בנק ישראל רוצה באמת לשפר את מצבם של לקוחות הבנקים הוא לא צריך לייצג אותם ולהטיל מגבלות, תקנות ועוד מגבלות, דבר אשר מונע מגופים בנקאיים חדשים להכנס לארץ מחו"ל או להיווצר כאן. במקום זאת צריך בנק ישראל לעשות דבר פשוט בהרבה. להראות לציבור כמה הוא משלם.

חוק המזון מאפשר לכל אחד לדעת דרך האינטרנט כמה עולה בקבוק קולה בכל סניף של רמי לוי, שופרסל או כל רשת אחרת. כך יכול הצרכן לקבל החלטה איפה לבצע את קניותיו. הרשתות מחוייבות לפרסם בסיס נתונים ניתן לעיבוד עם מחירי כל המוצרים שהן מוכרות על פי סניפים וכך יזמים שונים יכולים לעבד מידע זה ולהנגישו לציבור. .

ג'יןל גילוח אדג' - דוגמה למוצר שאת מחירו צריך להציג
מוצר לדוגמה
מחירי ג'יל גילוח אדג'
כל אחד יכול לדעת בכל עת כמה עולה מוצר זה וכל מוצר אחר בכל רשת ובכל סניף של כל רשת

בנק ישראל אוסף את נתוני כל המשכנתאות שביצעו הבנקים. אם רוצה בנק ישראל לעודד תחרות יפרסם נתונים אלו לכלל הציבור כמובן ללא פרטים מזהים של הלקוחת. כך נוכל לדעת איזה בנק נותן הלוואות זולות באיזה מסלול ולאלו מאפייני לקוחות. נוכל לדעת למשל שעובדי הייטק מקבלים תנאים טובים יותר בבנק X בשעה שעובדי הוראה מקבלים תנאים טובים יותר בבנק Y. נוכל לדעת האם יש בבנק מסוים הבדלים בין סניפים. נוכל לדעת האם רופא חילוני מקבל תנאים טובים יותר מרופא ערבי או מרופאה חרדית כאשר לכולם שכר זהה.  בארה"ב פרסום בסיס נתונים זה חשף שמהנדס שחור יקבל משכנתה פחות טובה ממהנדס לבן עם שכר זהה.

מהלך כזה ישפר את תנאי המשכנתה ללווים הרבה יותר מאשר כל איום, תקנה, כלל ונוהל שמפרסם בנק ישראל.

מוזמנים בחום להגיב למאמר למטה.


שימרו על קשר –

קבוצת צומחים כלכלית בפייסבוק – https://bit.ly/zomhimcal

ערוץ היוטיוב שלי – http://bit.ly/effUTube

ההסכת (פודקאסט) – הון ומיקרופון – בכל אפליקציית פודקאסטים

https://www.youtube.com/watch?v=rkeucyKVgYQ
הקשבה מיוטיוב

Facebook Comments

תגובות על: “מה צריך לעשות בנק ישראל להוזלת מחירי המשכנתאות

  1. שאפו על המאמר!!!!
    סופסוף מישהו מביא את ההסתכלות הנכונה על הסיפור הזה, ולא נסחף אחרי האווירה התקשורתית.
    האמת שהייתי בהלם כשראיתי שחה"כ ד"ר שלמה קרעי שהיה אחד מאלה שדחפו למהלך (כפי שהוזכר ג"כ במאמר), ושאני באופן כללי מעריך אותו מאוד על הגישה הכלכלית שלו, ג"כ נסחף אחרי האווירה התקשורתית, והחל לדרוש מבנק ישראל שיגביל את הבנקים.

    1. יש בעיה אמתית בכל הדמוקרטיות בנושאים אלו. תקשורת רודפת רייטינג המשיגה אותו על ידי הצבעה על כל מיני "אשמים" בכל מיני תחלואים אמתיים או מדומים. הפניית אחבע מאשימה יוצרת עניין. כך למשל עושים דירוג של חברי כנסת "חברתיים" כאשר תמיד החברתיים הם אלו שיצרו עוד חוקים ואף פעם לא אלו שדרשו לבטל חוקים. דוגמה לחוק כזה הוא למשל חוק הגנת הדייר. אף חבר כנסת לא מעיז להציע לבטל חוק שהשם שלו הוא "הגנת הדייר". כמעט אף חוזה רכישה או השכרה אינו לדייר מוגן אך כל החוזים המדוברים כוללים איזה עמוד (בחוזה השכרה) או שניים (בחוזה משכנתה) המסבירים שהשוכר או הרוכש אינו דייר מוגן. זהו בזבוז אדיר של זמן, נייר, מקום אחסון לאלפי הדפים המיותרים האלו ועוד. חוקקו את חוק הלוואת הזכאות. לחלק גדול מהאנשים היא כלל לא מתאימה. ראה משרד השיכון שלא משתמשים ב"הטבה" שלו והכריח את הבנקים להחתים את לקוחות המשכנתה על כך שהם יודעים שיש "הטבת" זכאות אך מוותרים עליה. שוב, בזבוז. הרי גם מי שהטבה זו מתאימה לו, אם הגיע למעמד חתימת המשכנתה בלי לדעת עליה, הוא גם יחתום על זה שהוא מוותר עליה. מה הוא יעשה 10 דקות לפני שהוא זקוק לכסף?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


תגובות מפייסבוק: