ראשי » בלוג » האם נכון לחלק כסף (מענק קורונה) לכל האזרחים?

האם נכון לחלק כסף (מענק קורונה) לכל האזרחים?

אפשר לשמוע אותי מקריא את המאמר

לעתים נראה שהדיונים על הנעשה בארץ ולא משנה באיזה נושא הינם סוג של דיון בין אוהדי קבוצת כדורסל אחת לאוהדי קבוצת כדורסל אחרת. נניח שאני אוהד את מכבי תל אביב ושמח בכל פעם שארואסטי מוסר למיקי ברקוביץ והאחרון קולע (זו בערך הפעם האחרונה שהנושא עניין אותי), אני ממשיך לאהוד את מכבי תל אביב גם כששניהם עוברים לשחק בראשון לציון. סיינפילד הגדיר זאת כ"חיבה לצבע חולצה".

נזכרתי בכך לאחר ששמתי לב שאני יכול לשאול אדם שאלה אחת ובסבירות גבוהה כבר אדע את תשובותיו להמון שאלות לא קשורות. נניח שאשאל אדם האם ליהודים זכות לגור בחברון. אפילו לא אם ראוי שיגורו אלא רק אם יש להם זכות לגור. אני מוכן להמר בהרבה כסף שלאחר מכן אוכל לדעת את תשובתו של אותו אדם על נושאים משפטיים של ראש הממשלה, על שוק האנרגיה, על בריאות הציבור ומדיניות מסים.

בהכירי הטיה זו שכבן אנוש גם אני חשוף אליה, אני משתדל להיות זהיר כשאני מסכים עם מישהו על נושא בו יש לי איתו כבר הסכמות אחרות בנושאים לא קשורים והפוך, להיות יותר פתוח לשכנוע ממישהו שבנושאים אחרים אני ממש לא מסכים איתו.

מוטי ארואסטי
ארואסטי

הרעיון לא חדש

מעט רקע היסטורי. הרעיון של מתן כסף לכל האזרחים אינו רעיון חדש. אחד מאבות הכלכלה, זוכה פרס נובל מילטון פרידמן הציע ב- 1969 שבמקרה של מיתון על הממשלה לעשות בדיוק את מה שממשלת ישראל עושה כעת – להסתובב עם הליקופטר בשמיים ולהוריד על התושבים שטרות של כסף. בן ברננקי שהיה נגיד הבנק האמריקאי הציע זאת כדי להתמודד עם משבר דפלציה (מחירים יורדים ומיתון ביפן בשנות התשעים). מדינות שונות התלבטו לגבי פתרון זה באירועי משבר אחרים וארה"ב אף נקטה בו בתחילת משבר הקורונה. אם תחפשו את המושג כסף מהליקופטר תגיעו לתוצאות מעניינות ואף למאמרים שכבר במרץ השנה הציעו לממשלת ישראל לעשות בדיוק את זה. דרך אגב, ריבית שואפת לאפס הנהוגה כאן ובשאר העולם כבר כמה שנים גם היא סוג של חלוקת כסף לאזרחים. ריבית אפס כמובן משפיעה יותר על עשירים אשר יכולים להשתמש בה כמכשיר להתעשרות נוספת לעומת העניים שלא מקבלים הלוואות או מקבלים אותן בריבית שממילא גבוהה ולא משנה מהי ריבית בנק ישראל.

למה לתת לכולם ולא רק לנזקקים?

בעת שלמדתי לתואר ראשון חלקתי דירה אם בחור ולא משנה מאיזה קיבוץ של השומר הצעיר. הוא סיפר לי כשהם עברו מלינה משותפת (בה כל הילדים לנים בבית ילדים) ללינה פרטית (בה הילדים ישנים בבית ההורים), היה צורך להגדיל את הדירות. באחת השכונות הוחלט שתיבנה קומה נוספת מעל הסלון. הבעיה – סלון מטבעו גדול מחדר שינה ואם יבנו עליו קומה נוספת יווצר בית שבסך הכל גדול מבתים אחרים בקיבוץ. חשבו חשבו והגיעו להחלטה. במקום לבנות את הקומה השניה קיר מעל קיר, הקיר של הקומה השניה לא יבנה על הקיר הראשון אלא קצת פנימה, מה שיחייב לבצע חיזוקים רבים לגג. הגיעו לדירות קטנות יותר ובעלות של יותר מפי שתיים. הצדק נשמר. מאז אני חשדן לגבי צדק.

נניח שמתן המענק לכאלו שלא זקוקים לו יבזבז 10 מיליון שקלים. האם לא כדאי לבחון דבר ראשון כמה יעלה לייצר מנגנון שיבחן מי זכאי ומי לא? אולי מנגנון כזה יעלה 15 מיליון שקלים? במקרה כזה בדיוק כמו בדוגמת הדירה הקטנה, גם נתנו לפחות אנשים וגם אלו שכבר קיבלו, קיבלו פחות כסף. באופן כללי איך בוחרים למי לתת? מיהו נזקק? האם עובד אמדוקס שפוטר לאחר שהייתה לו משכורת של 30,000 שקלים הוא נזקק יותר או פחות ממי שממשיך לעבוד כל הזמן אך בשכר של 6000 שקלים? ומה עם זה שעובד עם שכר של 6000 אבל בעקבות הסגר צריך ייעוץ זוגי? מה עם נכה שחי כל הזמן על על קצבה של 4500 שקלים ולכאורה שום דבר לא השתנה בגלל הקורונה (אך בפועל את כל הקניות עשה עם תוספת כסף בגלל שליחויות)? אז השיטה הממשלתית הרגילה במקרים כאלו היא להקים ועדה, לקבוע קריטריונים ובסוף ליישם. פוליטיקאים אוהבים שיטה זו כי מאפשרת לכל אחד מהם להראות כמה הוא "חברתי" ודואג לאלו ששלחו אותו. יש עם זה שלוש בעיות:

  1. זה לוקח זמן (ועדה מקצועית תקבע קריטריונים לאחר שכמובן תשמע את כל הצדדים ותנהל דיונים, התנגדויות וכו', אנשי מערכות מידע ייצרו טפסים ממוחשבים מאובטחים וכו'). מי שבאמת נזקק אין לו זמן לחכות. זו הסיבה שמרכז אדוה הציע כבר באפריל את המענק האחיד על פני מענק לנזקקים.
  2. לעשירים יש יותר כוח להשפיע על ועדות כאלו ובסוף יוצא שהכסף מגיע בצורה כזו אחרת אליהם. דוגמת הראל ויזל ממחישה זאת היטב. לאחר שטען כי בגלל הקורונה הפסיק לקבל משכורת, אושר לחברה שלו סיוע ממשלתי ואז חילקה החברה שלו דיווידנד של כ -50 מיליון שקלים מתוכם על פי העיתונות מעל 10 מיליון הגיע לכיסו נטול המשכורת.
  3. עידוד של הציבור להיות נזקק. אם קובעים קריטריונים לקבלת סיוע. הציבור מנסה לעמוד בקריטריונים אלו כדי לקבל את הסיוע אף אם בטווח הארוך זה פוגע בו. אימהות חד הוריות ונכים משתדלים לא לקבל שכר מעל רמה מסוימת כדי שלא ייפסק הסיוע הממשלתי הניתן רק "לזכאים". אנשים לא ימהרו לחזור לעבודה אם דמי האבטלה שלהם גבוהים מהשכר של העבודה החדשה ודמי האבטלה עוד הוארכו. משפחות מולידות יותר ילדים כאשר קצבת הילדים גבוהה יותר וכו'. גם בקורונה ראינו זאת לא מעט. למשל בעלי עסקים שמבקשים לדחות קבלת כסף ממרץ למאי לאחר שפורסם שהקריטריון למענק הקודם היה פער הכנסות בין מרץ השנה למרץ שנה שעברה. חישבו על אותו בעל מפעל שהחליט שהוא לא מפטר עובדים בערב פסח אלא ממשיך לייצר בעור שיניו למלאי ומשלם לעובדיו מתוך עתודות הכסף של החברה. עברו חודשיים. הוא רואה שמי שפיטר והחזיר עובדים קיבל מיליונים והוא שקופתו כעת ריקה לא זכאי לכלום דוקא בגלל שלא פיטר איש. מה הוא יעשה בסגר הבא? האם זה אינטרס של המדינה שהוא יפטר את עובדיו? (חל"ת ופיטורים אלו מבחינתי דברים דומים, בשניהם מועברת פרנסת העובד מהעסק לביטוח לאומי). נסו לדמיין מצב "לא צודק" בו נכה וחד הורית מקבלים קצבה גם אם יעבדו בהייטק ויקבלו שכר גבוה. לכאורה זה לא הוגן. בפועל זה טוב לכולם. המדינה משלמת את אותה קצבה כמו שהיא משלמת בכל מקרה. הנכה והחד הורית משלמים מסים (במקום, פעמים רבות לעבוד בשחור בשיטה הנוכחית), ההרגל של קימה לעבודה משפר גם את מצבם הנפשי והבריאותי ולא פחות חשוב נותן דוגמה אישית חיובית לדור הבא שלהם אשר בתקווה לא יהיה נזקק. זיכרו ש"צדק"

כשרוצים "צדק" עלולים במקרה הטוב לקבל דירות קטנות יותר ובמחיר גבוה יותר ובמקרה הרע לקבל בדיוק את ההיפך. מחיר למשתכן היא תכנית סיוע ל"זכאים". לכאורה מי שאין לו דירה, המדינה עוזרת לו לקנות דירה. בפועל יצא למדינה בדיוק אירוע הראל ויזל. מי שאין לו דירה אבל הוא עשיר קיבל הרבה יותר עזרה ממי שאין לו דירה אבל הוא פחות עשיר ומי שקיבל הכי מעט אלו הנזקקים האמתיים שאפילו דירה זולה אינם יכולים להרשות לעצמם. במהלך השנים ראינו היטב את תופעת ההתאמה לנזקקות שתוארה לעיל: זוגות שלא רוצים (וחלקם גם לא מסוגלים) רוכשים דירה במהירות כדי לא להפסיד התכנית, זוגות הממהרים לרכוש דירה לפני החתונה כדי שיוכלו לרכוש שתי דירות בהנחה (דירה לכל רווק/ה) ועוד מיני פעלולים. אין לי דבר וחצי דבר נגד אלו שפעלו כך. גם אני הייתי פועל אולי באופן זהה. טענותיי הינם למדינה שיוצרת מערכות מסובכות של הטבות ל"זכאים". ראו למטה את הטופס שיש למלא כדי להיות זכאי להלוואת משכנתה עם הטבה (קטנה). לכל סוג משפחה יש רשימת קריטריונים אשר משתנים מעת לעת.

תנאים לקבלת הלוואת זכאות
כאשר ועדה קובעת קריטריונים להלוואת זכאות

יצא שבאותו יום שהוחלט על העברת הכסף קנה שלמה קרמר בית במושב בני ציון בעלות של 30,000,000 (שלושים מיליון) שקלים. אחד העיתונים מיד ציין שגם קרמר בין מקבלי "הסיוע" ואף הגדיל לעשות ושם מולו תמונה של משפחה אשר טוענת ש- 4000 השקלים שהיא אמורה לקבל היא טיפה בים ובקושי תעזור לה. עצוב לראות כתבות כאלו בעיתונות כלכלית. זוהי לא יותר מאשר פורנוגרפיה של עוני אשר נועדה במקרים מסוימים לגרום לנו לתרום כסף ובמקרה זה לגרום לנו לשינוי תודעתי ולהראות כמה העיתון רגיש. הבעיה היחידה היא שזו שטות גמורה. קרמר לא קיבל "סיוע".

בהנחה שהבית המדובר אינו דירתו היחידה אזי ביום קבלת מענק 750 השקלים הוא העביר לקופת המדינה 30 מיליון * 8% (מס רכישה) = 2.4 מיליון שקלים. אז כן, בזכות מענק הקורונה הוא העביר בפועל 2.4 מיליון פחות 750 שקלים. עדיין קרמר לא קיבל מהמדינה אלא למעשה מימן באופן אישי מענק קורונה ל- 2.4 מיליון חלקי 750 = 3200 ישראלים וזאת בזכות פעולה אחת שלו.

כלומר, למי שלא משלם מס זהו מענק מלא ולמי שמשלם מסים, אז המענק הוא הפחתה מסוימת (קטנה) של נטל המס. עדיין אני משער שאם במקום להודיע על מתן מענקים היו מודיעים על הפחתת מע"מ באחוז אחד לא היה מתעורר כזה זעם ציבורי (או נכון יותר פייסבוקי) נגד המהלך למרות שהורדת מע"מ הייתה למעשה מתנה גדולה בהרבה לעשירים.

מדוע נזכרתם עכשיו?

מחמם את הלב לראות את האנשים שמרו אני לא זקוק למענק, אני מתכוון לתרום אותו. מחזק אתכם ואפילו אציין בסוף כמה יעדי תרומות. אבל, 750 השקלים המדוברים הם כסף קטן. אתם כבר מקבלים או תקבלו מענקים שאינכם זקוקים להם. יש כמה סוגים של מענקים אוניבסליים שלא תלויים בהכנסה. המענק החד פעמי הזה הוא זניח לעומת נניח 750 שקלים שאתם מקבלים כל חודש כקצבת ילדים אף אם אינכם זקוקים לה. בישראל גם נהוגה קצבת זיקנה אוניברסלית לא משנה מה מצבך הכלכלי. הרעיון הוא כמובן ליצור מצב בו אנשים לא ימנעו מהפקדה לפנסיה כדי לא להפסיד את הקצבה.

מה לעשות עם המענק?

רבים מאלו שכתבו שיתרמו אותו לא יעשו זאת ככל הנראה. לא כי הם שקרנים. שקרן היה אומר שיעשה אף שהוא יודע שלא יעשה זאת. הם ככל הנראה לא יעשו זאת כי את אותו דבר שהם דורשים מהמדינה לעשות הם יתקשו לעשות לבד. איך מחליטים מי זקוק יותר – נערה בסיכון או ילד חולה סרטן? משפחות במצוקה כלכלית או חיילים בודדים וכן הלאה. הניסיון מראה שמול בחירה מרובה וקשה, בסופו של דבר רבים לא בוחרים כלום ופשוט לא עושים. במקרה זה חבל. טוב לתרום ואפילו לבחור בהטלת מטבע טוב מלא לעשות כלום. דרך אגב, אלו המתרעמים על הממשלה שחילקה לכולם במקום לנזקקים צריכים דוקא לברך את הממשלה. אם אינכם סומכים על הממשלה, יותר טוב שתיתן את הכסף לאנשים והם עצמם יחליטו איך לחלקו. מצד הממשלה אפשר להשתמש באותה הטיה הגורמת לאנשים בסופו של יום לא "להזיז את הישבן" ולא לעשות אלא אם הם חייבים. אם במקום לחלק לכל האזרחים כסף הייתה הממשלה יוצרת טופס מקוון באינטרנט בו כל מי שרוצה את המענק צריך להכניס את מספר הזהות שלו וזהו. לבצע טירחה מזערית כדי להראות שהוא "מבקש" את המענק. מטבע הדבר שלמה קרמר אליו נטפלנו שלא בטובתו מקום לא באמת היה טורח לפעול כדי לקבל את ה- 750 האלו. גם רבים אחרים שמתקוממים על המהלך לא היו מבקשים את הכסף והוא היה נחסך. זה גם מוסרי. כמו שפעם לימדו אותי שאם מישהו עובר את מחסום הבושה ומושיט יד לנדבה, לא צריך לעקוב אחריו אחר כך כדי לבדוק אם יש לו מרצדס סודית. לרובם אין.

משהו קטן נוסף

יש לא מעט כלכלנים החושבים שבקרוב במדינות רבות תונהג קצבה קבועה לכלל האזרחים עובדים ולא עובדים. הרעיון הוא שאנשים לא יהיו חייבים לעבוד כיוון שמימלא לא תהיה עבודה לכולם. חישבו למשל על מגזר התחבורה האמריקאי בו עובדים מיליוני אנשים (משאיות, מוניות, מוסכים, מתדלקים ועוד). מגזר כמעט יימחק לחלוטים עם המעבר לרכבים חשמליים ואוטונומיים במהרה בימינו. כך גם מגזרים אחרים. אנשים יוכלו לבחור לא לעבוד אך אם יעבדו מצבם ישופר כמובן. בפינדלנד כבר נערך ניסוי דומה עם 2000 איש שנבחרו בהגרלה. נחיה ונראה.

סיכום

אין בפני את כל מסד הנתונים והשיקולים שהיו לממשלה כשהחליטה על מענק אוניברסלי ולא לפי קריטריונים. השתדלתי במאמר זה להראות שיש יתרונות רבים לשיטה זו דוקא.

תוספת שאחרי הסיכום – כלכלה וההיסטוריה הכלכלית מעניינות אתכם? אני ממליץ בחום רב מאד על ההסכת (פודקאסט) כשבגרוש היה חור של רועי גרון.

כתמיד אשמח מאד מה אתם חושבים על המאמר. אפשר להגיב למטה. אפשר לשלוח לי מייל rimon@effm.co.il או להתקשר 054-5232-799. אני מזמין אתכם גם לקהילת הפייסבוק החדשה צומחים כלכלית. הקהילה הינה מקום לדיונים כלכליים ויש שם גם חומרים ייחודיים. בואו בשמחה. https://www.facebook.com/groups/studyeconomics

Facebook Comments

תגובות על: “האם נכון לחלק כסף (מענק קורונה) לכל האזרחים?

  1. מאוד מאוד מעניין!
    אהבתי את הרעיון שאנשים יבקשו את המענק במקום לחלק… מאמר מרתק.

  2. וואו! כתבת כל כך חכם ומדויק. האמת שהייתי מהמתנגדים לחלוקה, לפני שקראתי את דבריך, זה היה נראה לי כצעד לא הגיוני בעליל שנבע רק מפאניקה פשוטה שנגרמה בגלל הלחץ הציבורי. עכשיו שינית את דעתי לגמרי! תודה לך.

  3. תודה רבה רימון,
    מקווה ששלומך ושלום משפחתך טוב.
    מאוד מאוד מעניין, שינית לי את התפיסה המחשבתית בקשר למענק הקורונה, נהניתי לקרוא ולהחכים.
    תודה לך ויום נעים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


תגובות מפייסבוק: