ראשי » בלוג » חוק נתוני האשראי

חוק נתוני האשראי

חדש! אפשר לשמוע אותי מקריא את המאמר. כתבו לי בהערות למטה מה דעתכם

לפני כחודש, באפריל 2019, נכנס לתוקף השינוי בחוק נתוני האשראי. מיד ראיתי שלל כתבות בעיתונות על הנזק שיגרום החוק לכם, לחלשים ובכלל. ראשית כל לדעתי כלל לא כצעקתה. עיתונות נמדדת על ידי מספר צופים בכתבות. ידוע כי כותרת מסוג חוק נתוני אשראי נכנס לתוקף תביא כנראה לפחות לחיצור על הקישור מאשר "החוק שיוציא לכם כסף מהכיס" כפי שנכתב באחד העיתונים.

ראשית חוק נתוני אשראי אינו חדש. הוא קיים כבר שנים ובזכותו יכלו הבנקים לדעת אם לפלוני חזרו מספר שיקים או נפתח תיק הוצאה לפועל גם אם מדובר על מישהו שמנהל חשבון בבנק אחר. העדכון של החוק קובע כי הוא יכלול גם מידע חיובי. כלומר בניגוד למצב הקודם בו רק לקוחות עם בעיות נכללו במאגר, עתה כשהמאגר כולל גם נתונים חיוביים הוא כולל למעשה את כלל אזרחי ישראל.

סוג המידע הנאסף במסגרת חוק נתוני אשראי

החוק קובע כי בנק ישראל ינהל מאגר מידע אשר יוזן על ידי כל הבנקים ונותני אשראי אחרים וכן רשויות ממשלתיות כמו ההוצאה לפועל.

אני ממליץ לכל אחד להוציא על עצמו דו"ח בחינם מהאתר המיוחד שהקים בנק ישראל. במאמר מוסגר כדאי לציין כי לדעתי בנק ישראל עשה שגיאה קשה כאשר בחר לשים את המערכת על דומיין מסוג org.il המציין ארגונים דוגמת האגודה למלחמה בסרטן במקום בדומיין gov.il אשר מציין אתרים ממשלתיים. ההבדל הוא שדומיין org.il יכול כל אחד לרשום ודומיין gov.il יכולה לרשום רק ראשות ממשלתית. לא מדובר על הבדל סמנטי. מניסיון עם אתרי הר הכסף (איתור כספים אבודים) והר הביטוח (איתור פוליסות ביטוח) אנו רואים כי במהירות קמו חברות קש כאלו ואחרות אשר אתריהם מתחזים להיות האתרים הממשלתיים והם גובים כסף על אותו דו"ח שהמדינה בחרה לתת בחינם. כיתבו בגוגל "הר הביטוח" ותראו בעצמכם על מה אני מדבר. אנו כיועצים מנחים תמיד את הציבור ללכת רק לאתרים ממשלתיים GOV וכך להמנע מבזבוז כסף ומהעברה של הנתונים הפרטיים לגורמים עלומים כאלו ואחרים. חבל שבנק ישראל עשה סיכל את האפשרות של הציבור לדעת בקלות אם הוא פועל מול האתר האותנטי או לא.

בחזרה לנושא, דו"ח ריכוז הנתונים אשר הוא דוקא דו"ח פירוט הנתונים כי שם יש את הנתונים המפורטים ביותר מאפשר לראות את כל חשבונות הבנק של אדם. בכל חשבון בנק, מהי המסגרת, האם יש הלוואות ואם כן אז יש פירוט של כל המסלולים. בפעם הראשונה אפשר לראות האם ללקוח מסוים יש ערבות להלוואה של לקוח אחר. אפשר לראות גרף של התפתחות החוב משך 12 חודשים אחרונים כך שאדם יידע האם הוא שוקע יותר ויותר לתוך חובות או שהוא במגמת שיפור. הגרף מופרד לחוב משכנתה ושאר החובות.

מה טוב בחוק נתוני האשראי?

אפשרות גיוס אשראי בזול יותר – הגדלת התחרות

עד היום כאשר רצינו הלוואה יכולנו ללכת לבנק ש"מכיר" אותנו שנים רבות ויודע את כל ההתנהלות שלנו או לגופים אחרים שכל מה שהם יכלו לדעת זה שעד היום לא הייתה לנו כל בעיה עם שיק או הוראת קבע שלא כובדו. זה מזכיר לי את הנהגת הכי טובה במשפחה שלנו, אמא שלי. היחידה שעברה טסט ראשון והיחידה שיש לה רישיון נהיגה משך 60 שנים ללא אף עבירת תנועה. מצד שני בלמעלה מארבעים שנים שאני מכיר את אמא שלי מעולם לא ראיתי אותה נוהגת ואין לי באמת מושג איך היא נוהגת. כלומר העובדה שלמישהו לא חזרו שיקים לא בהכרח אומרת הרבה על התנהלותו הכלכלית. יכול להיות שבגיל 40 הוא עדיין גר אצל ההורים ועל חשבונם. יכול להיות שהוא היה 20 שנים בחו"ל וחזר לפני חודש ויכול להיות שעד היום לא חזרו לו שיקים אבל מגמת הגדלת החובות שלו תגרום לזה ששיקים יתחילו לחזור לו עוד חודש. כאשר 60% מחשבונות הבנק מנוהלים בבנקים לאומי ופועלים ברור שלבנקים אלו יש יתרון ענק גם ביכולת לנתח לווים, לתת להם הלוואות בתנאים טובים יותר וכך להגדיל כוחם עוד יותר וחוזר חלילה. נחזור לדוגמת הנהיגה של אמא שלי לעומת הנהיגה שלי. נניח שהייתם צריכים לקבוע באיזה מחיר להשכיר את הרכב שלכם לאמא שלי לעומת המחיר שבו תשכירו לי כאשר עלות התאונה אם תהיה הינה עליכם. אם כל מה שאתם יכולים לדעת זה את העובדה שלי היה דו"ח בשנה שעברה ותאונה קלה השנה ולעומת זאת לאמא שלי לא היו אף דו"ח ואף תאונה אז אולי תתנו לה את האוטו שלכם במחיר נמוך יותר אבל בגלל שאתם יודעים שיכול להיות שהסיבה שאין לה דוחו"ת היא פשוט אי שימוש במכונית אז כדי לתמחר את הסיכון עדיין תתנו לה את המכונית במחיר גבוה יותר מאשר מישהו אחר שיכול לדעת את נתוני הדוחו"ת אבל גם את מספר הקילומטרים שכל אחד מאיתנו נוהג בשנה.

מניעת אפליה

איני חושב עצמי לגזען. אבל נניח שאני צריך להשכיר את הדירה שבבעלותי ומגיעים שני שוכרים פוטנציאליים:

  1. זוג צעיר עם ילד
  2. חד הורית עם ילד

בהיעדר נתונים נוספים אני עשוי לחשוב שהחד הורית היא שוכרת מסוכנת יותר ולהמנע מלהשכיר לה את הדירה . באותו אופן אם יגיעו שתי שוכרות פוטנציאליות, אחת מסביון ואחת מדימונה אני כנראה אחשוב שזו שמסביון הינה שוכרת בטוחה יותר. דירוג האשראי יראה בקלות שהחד הורית מתנהלת הרבה יותר טוב מהזוג עם הילד ובהתאמה שהאשה מדימונה מתנהלת בהרבה יותר אחריות מהאשה מסביון. כלומר במקום לקבל החלטה על בסיס הכללות וכללי אצבע כאלו ואחרים יוכלו אנשים לקבל החלטות על פי נתוני אמת של מי שעומד מולם בפועל.

שיפור התנהלות אישית

שוב ושוב אני רואה אנשים שלא באמת יודעים כמה הלוואת יש להם, ובאילו תנאים. הבעיה מחמירה כאשר לבני זוג יש כמה חשבונות בנק או כאשר יש בבעלותם גם עסק ואז הם מתחילים לרמות את עצמם: "זה חוב של העסק ולא חוב שלנו" וכו'. ריכוז הנתונים במקום אחד תוך הצגה ברורה של המגמה לאורך חודשים היא דבר שבהחלט יכול להראות למשפחה תמונת מציאות אמתית ובמקרים מסוימים להציג בצורה ברורה מצב קשה עוד לפני שהוא הופך למצב חירום. אחת הביקורות נגד החוק היא שבגלל עניים ישלמו יותר. מנסיוני אין קשר בין בעיות של התנהלות אישית לבין ההכנסה. יש אנשים שמכניסים 9,000 שקלים בחודש (לזוג) וחוסכים כסף בכל חודש ויש אנשים שמכניסים 40,000 שקלים בחודש וחוזרים להם שיקים.

מי יכול לקבל את המידע שנאסף עלי?

כאן יש שינוי לעומת המצב שהיה עד היום בחוק נתוני האשראי. על פי החוק הקודם, כל אחד יכול היה לקבל את המידע שנאסף אך כאמור רק מידע שלילי נאסף. על פי התיקון לחוק, רק מי שקיבל ממני אישור מפורש יכול להוציא מידע עלי. מעבר לכך, כל אזרח יכול להורות לבנק ישראל לא לאסוף עליו מידע כלל או לאסוף מידע אך לנעול אותו כך שגם מי שיציג אישור ממני לקבל את המידע לא יוכל בפועל לקבלו עד שאשנה את הגדרה הפרטיות שלי במאגר המידע.

שימו לב! אם ביטלתם את האפשרות לאסוף עליכם מידע, המידע לא ייאסף. בעת שתרצו אשראי כדוגמת משכנתה, אתם עלולים להיתקל בסירוב הבנקים לתת לכם משכנתה. ככל שאתם חושבים כי בעתיד יש סיכוי שתזדקקו לאשראי, לא כדאי למנוע את האיסוף אלא רק את ההפצה במידה ואתם חוששים לפרטיותכם.

לכמה זמן נשמרים נתוני האשראי שלי?

הנתונים נשמרים לשלוש שנים במקום חמש שנים כפי שהיה עד עתה. כלומר, מי שיש לו בעיה של נתונים בעייתיים יוכל לחזור למגרש המשחקים הכלכלי תוך שלוש שנים בלבד במקום חמש שנים כפי שהיה עד עתה. דגש חשוב מאד: בחוק הקודם היה עיוות רשלני על פיו מניין השנים עד מחיקת הנתון השלישי מהמאגר החל בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל לדוגמה. כך אם למשל פתחו לי תיק הוצאה לפועל וההליכים המשפטיים נמשכו 6 שנים, מי שבדק את דו"ח האשראי שלי קיבל את הרושם שאין לי שום בעיה למרות שאני עדיין בהליך הוצאה לפועל. בתיקון לחוק מניין השנים מתחיל בעת סגירת תיק ההוצאה לפועל או בעת סיום ההליכים. זה דורש תשומת לב ממי שהיו נגדו הליכים משפטיים. לפעמים נפתח תיק הוצאה לפועל ואז החייב משלם את החוב וממשיך בחייו. הנושה לא טורח לסגור את התיק בהוצאה לפועל והחייב לא עמד על כך שייסגר התיק. במקרה כזה למרות שהחוב שולם במלואו, דו"ח נתוני האשראי ימשיך לנצח להראות שיש בעיה של תיק הוצאה לפועל פתוח. הקפידו לדאוג לסגירה של תיק ההוצאה לפועל לאחר ההגעה להסדר.

אפשר גם בוידאו

תגובות על: “חוק נתוני האשראי

  1. האם אני יכול לפנות ישירות למאגר נתוני אשראי כדי לבדוק שוכר פוטנציאלי שהסכים לבדיקה זו או שעלי לפנות ללשכת שרות

    1. לא זה ולא זה. רק לנותני אשראי וליועצים כלכליים הרשומים במאגר של בנק ישראל הזכות לשלוף נתונים על מישהו אחר.
      מה שאתה יכול לעשות זה לבקש משוכר פוטנציאלי שיגיע עם הדו"ח שלו בידו.

  2. ידידי היקר, תמיד נהנה כשאני קורא את המאמרים שלך.אני גם יועץ משכנתאות והחכמתי יותר מקריאת הספר" משכנתה יעילה"
    לעניין חוק נתוני האשראי החדש , אבקש לשאול שאלה:
    חברה בע"מ עם היסטוריית אשראי טובה אשר נפגמה כתוצאה מעיקולי הוצל"פ והגבלה של בנק ישראל שהיו לבעלים שלה לפני 4 שנים,וכולנו יודעים כי כאשר מוציאים שאילתא מ- BDI ו- D&B, הבנקים בוחנים את כל נורות האזהרה שהיו גם לחברה וגם לבעלי החברה, (שמופיעות באותה שאילתא ), ומאחר שהחוק החדש מתייחס לאיסוף נתונים רק עד 3 שנים אחורה, כלומר , בעל החברה כבר " נקי" מבחינת התראות והיסטוריית אשראי.
    שאלתי: מאחר והבעלים כבר נקי ואין לו השפעה שלילית על החברה שבבעלותו, האם, במידה ומוציאים שאילתא חדשה על החברה, האם נתוני החברה ינוטרלו מנתוני הבעלים( הרי עברו 3 שנים ולא ניתן לראות את ההתראות של הבעלים, ולפי מה שהבנתי, אסור שיופיעו נתונים מעבר ל- 3 שנים,), כלומר, האם המידע השלילי שקשור לבעל החברה יימחק ואם כן, איך וכיצד, האם באופן אוטומטי או צריכים לפנות ללשכת האשראי ולבקש ממנה למחוק ?
    תודה מראש

    1. שלום לך,
      תודה על כל המילים החמות.
      בפועל לא נמחקים לדעתי נתונים אלא פשוט מפסיקים להיות
      מוצגים. כך נתונים מלפני 4 שנים, הבנק שאינו הבנק של הלווה,
      לא יראה אותם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


תגובות מפייסבוק: