ראשי » בלוג » מיכל צפיר מראיינת אותי על שתי שגיאות של לוקחי משכנתאות

מיכל צפיר מראיינת אותי על שתי שגיאות של לוקחי משכנתאות

היה לי העונג להתארח בתכנית הבוקר של מיכל צפיר בערוץ 10. בראיון שוחחנו על שתי טעויות של אנשים המתכוננים להליך רכישת דירה. כמובן שאת הטעות המרכזית של התייעצות עם מי שהאינטרס שלו שונה משלנו לא ציינתי כי אני די בטוח שקוראיי כבר מבינים שבבנק יש מוכר משכנתה ולא יועץ משכנתה. אבל השלב הבא בהתלבטויות שלנו הוא בדרך התייעצות עם מי שהתרגלנו להתייעץ מרגע שלמדנו לדבר – ההורים שלנו. הם זמינים, בעלי ניסיון ובטוח שהם בעדינו.

אז מדוע לא כדאי לנו להתייעץ עם ההורים? בראיון הסברתי למיכל כי ההורים במידה רבה יותר מידי בעדינו. אנו מספרים להם כי ראינו דירה נפלאה לייד גינה בה נוכל לשחק עם הילדים העתידיים (הנכדים העתידיים) עם חמישה כיווני אוויר (לפחות) וכו'. ההורים שלנו רואים אותנו זורחים על הישג מציאת הדירה. מה הסיכוי שירצו לבאס אותנו ולהגיד משהו כמו תוכלו להראות לנו את התכנית שלכם לתשלום המשכנתה עוד 6 שנים במידה וההחזר יעלה?

זה לא יקרה. ההורים מעורבים מידי רגשית. בנוסף, להורים אין בדרך כלל את האמצעים הטכנולוגיים ולא בהכרח גם את המידע המלא לגבי ההכנסות וההוצאות שלנו ועוד נתונים רבים אחרים. גם הורים שהמקצוע שלהם הוא כלכלה לא עוסקים בשוטף בתחזית לגבי שינויים עתידיים בריביות ולא בהכרח יש להם תחת היד את הכלי הטכנולוגי שיאפשר לתרגם תחזיות אלו למספרים.

מה יש להורים שלנו בדרך כלל? מערכת של אמונות ותפיסות חיים שגובשו במהלך חייהם. כלומר, אם הם בני 70 ועמדו על דעתם בגיל 22 נניח אז אפשר לומר שחלק גדול מתפיסותיהם את החיים התגבשו לפני כחמישים שנים כאשר המערכת הכלכלית כולה הייתה שונה במובנים רבים. שאלו את ההורים איך מתמודדים עם מחירים שעולים ב- 50% בחודש אחד? (שנות השמונים) תשובה: קונים הרבה קופסאות שימורים ביום קבלת המשכורת. המצב אף חמור מכך, כי גם ההורים שלנו ירשו הרבה מתפיסותיהם הכלכליות מהוריהם. עתה אנו מדברים כבר על כלכלת תחילת המאה שעברה במרוקו, פולין או כל מדינה אחרת ממנה הגיעו הסבים.

מקור נוסף לאיסוף מידע הוא חברים. בעיה! אנו בדרך כלל מוקפים באנשים המתאימים לנו. כלומר, פעמים רבות דומים לנו. אז אנו מתייעצים עם חברים שתפיסותיהם מלכתחילה דומות לשלנו ואז חושבים אוקיי, אם "כולם" חושבים ככה זה בטח נכון. מבזק חדשות, לא "כולם" חושבים ככה אלא החברים שלנו חושבים ככה והחברים שלנו מלכתחילה דומים לנו במובנים רבים. אנו מדברים עם הראי (פחות או יותר) ואז מגיעים להסכמה עם דמותינו שבראי כי כולם חושבים ככה. יותר מכך, אם אנו רוצים להקשיב ל"כולם" כדאי לנו לפני כן לבדוק אם "כולם" מרוצים מהתוצאות שאליהן הגיעו עם ההחלטות שלהם. לקוחות שפונים אלי אומרים פעמים רבות, אני רוצה החזר נמוך כי ההחזר תמיד עולה. לא ההחזר לא תמיד עולה. ההחזר "תמיד" עלה אצל "כולם" כי אותם כולם פעלו באופן מסוים שאינו בהכרח האופן הנכון.

טוב, נשאר לנו גוגל ופייסבוק. שם באמת אפשר לקבל מגוון גדול של דעות נכון? אלגוריתם חסר פניות יביא לנו תשובה נכונה מגוגל או "חוכמת ההמון" תביא תשובה נכונה מפייסבוק. אלו הרי לא חברים ולא משפחה, זוהי "חוכמת ההמון". נכון? ממש לא נכון. גוגל ופייסבוק שואפים להביא לכם תמיד את המידע הנכון ביותר. העניין הפשוט הוא שרוב האנשים חושבים על הגדרת ה"נכון" באופן שונה לגמרי מפייסבוק וגוגל. כאשר אנו חושבים על המילה נכון אנו חושבים על אמיתי, על מדוייק, מבוסס וכו'. פייסבוק, גוגל וגופים אחרים העובדים על ידי אלגוריתמים חושבים על "נכון" באופן הבא – מה ישאיר את המשתמש הכי הרבה זמן בסביבה שלנו ועל ידי זה יחשוף אותו להכי הרבה פרסומות. חברות מחזיקות במידע אשר מאפשר להן לשער בצורה די טובה מה אנו חושבים על נושא מסוים ואז כשאנו עושים חיפוש על נושא זה נקבל את התוצאות המתאימות ביותר לנו. פעמים רבים היו דיונים בעניין זה עם תאגידים אלו בנושאים טעונים. מארק צוקרברג למשל הגן על זכותם של אנשים לראות פוסטים אשר גורסים כי השואה היא המצאה. לטענתו העובדה כי מי שמפרסם פוסטים אלו "שוגה בתמימות" לא מצדיקה צינזור שלהם. עכשיו נניח שאני מגלה נטיות ניאו נאציות. אם החדשות שמוסרת לי פייסבוק יהיו על יום השואה הבינלאומי אני אעזוב אותה ואפסיק לראות פרסומות. לעומת זאת אם אמשיך לראות עוד ועוד פוסטים של "שוגים בתמימות" ה"מוכיחים" כי לא הייתה שואה. אשאר יותר זמן מול המסך, אראה יותר פרסומות ובסוף אולי אקנה משהו חסר תועלת אבל גם יהיה לי הרושם כי "כולם חושבים שלא הייתה שואה".

אותו דבר בדיוק מתרחש בחיפוש של גוגל. גוגל מזה מספר שנים מספקת לכל אחד תוצאות חיפוש שונות על פי מה שהיא חושבת ש"מתאים" לאותו אדם. לא סתם דפדפן כרום מבקש מכם לבצע "התחברות" בעת השימוש בו. כך, יכולה גוגל לתעד את כל האתרים בהם ביקרתם ולדעת איזה סוג תוצאה להביא לכם. האם למשל כאשר אתם כותבים "בשר" בשורת החיפוש אתם רוצים לראות מתכון לסטייק או שאתם רוצים לקבל מידע לגבי הפגנת הטבעונים הקרובה? האם כשאתם כותבים בולוניה אתם רוצים הוראות נסיעה לעיר בולוניה או למסעדת בולוניה בתל אביב? וכן הלאה. למעשה גם גוגל וגם פייסבוק מהדהדות לנו את מה שחשבנו כבר וכך מצמצמות את יכולתינו לקבל מידע חדש. זה רק בעולם הפוליטי ורע בעולם העסקי כאשר אנו רוצים לקבל החלטה בנושא בו אין לנו ידע.

מה אפשר לעשות?

קודם כל הבנת הבעיה הינה חלק גדול מהפתרון שלה. אחרי שאנו מבינים את מגבלות הרשת, ההורים והחברים, אנו יכולים לשאול אותם בכל זאת אך להיות ערים לכל הליקויים בתשובות שנקבל.

השלב הבא הוא כמובן לחפש מידע במקורות מוסמכים. ספר או עיתון כלכלי בעל שם הם בדרך כלל מקורות טובים. אתם רוצים מקור מידע אשר במידה ויכתוב מידע לא מדויק, יהיה לו מה להפסיד. כלומר אם המידע הגיע מאתר http://mashkanta4all.com (אתר שהמצאתי) ואין מאחוריו שם של מישהו שאכפת לו מהמוניטין של עצמו (כי עוד אין לו וכי שמו כלל לא מופיע באתר), כדאי לקחת את המידע בעירבון מוקדם לעומת הקצה השני של מישהו שמטפח מוניטין חיובי משך שנים. שימו לב כל הזמן לעניין ניגודי האינטרסים שעלולים להיות עם מי שאתם מקבלים ממנו עצות. וודאו כי התשלום שלכם ליועץ אינו תלוי בתשובה שהוא ייתן לשאלה כלשהי כולל שאלה כמו האם כדאי לי לקחת משכנתה? 

מקור נוסף טוב למידע הוא הרצאות. אנשים בדרך כלל מתכוננים היטב לפני הרצאות. זה לא נעים להיות מאותגר מול קהל.


מועצה אזורית שדות נגב הזמינה אותי להרצות לתושביה על משכנתאות ודברים נוספים.

ההרצאה משולמת על ידי המועצה אשר מציעה כרטיסים במחיר מוזל במיוחד (20 שקלים במקום 180 שקלים). 

ההרצאה תתקיים ביום שלישי 14/8/201 בשעה 19:00 במרכז לוזן. לפרטים והרשמה רוני דמרי – 054-252-9837 ronidimri@gmail.com

הרצאת משכנתה רימון חייט

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


תגובות מפייסבוק: